ז׳וקוב: המרשל של החזית המזרחית

שוליית הפרוותן

רוכב על סוס לבן בכיכר האדומה

24 ביוני 1945. מצעד הניצחון בכיכר האדומה שבמוסקבה. על סוס לבן רוכב מרשל לאורך השורות.

מי הוא? התמונה מיוחסת לגאורגי ז׳וקוב. הנער שנולד למשפחה איכרית עניה התחיל ללמוד כשוליה אצל פרוותן, ובסוף המלחמה פיקד על כוחות שנלחמו על ברלין. איך הגיע לשם, ומה קרה לו אחר כך? זה הסיפור.

רקע

סטרלקובקה, 1896

1896

ז׳וקוב נולד ב־1 בדצמבר 1896 בכפר סטרלקובקה, במחוז קלוגה, כמאה קילומטרים ממוסקבה. לפי הלוח הישן, שעדיין היה בשימוש ברוסיה, התאריך היה 19 בנובמבר. אביו היה סנדלר, ואמו עבדה כפועלת חקלאית. זו הייתה משפחה עניה של איכרים, לא משפחה של בעלי אדמה.

הוא התחיל ללמוד אצל פרוותן במוסקבה, והשלים את הלימוד ב־1912. אף אחד לא היה חוזה ממנו עתיד צבאי בשלב הזה.

מלחמת העולם הראשונה

פרש בצבא הצאר

ב־1915 גויס ז׳וקוב לגדוד הדראגונים נובגורוד העשירי, יחידת פרשים בצבא הצאר. ב־1916 נפצע מפיצוץ מוקש. הוא זכה בשני צלבי סנט ג׳ורג׳, עיטור לאומץ לב ברוסיה הצארית, ועלה לדרגת סמל.

מלחמת האזרחים

בצד הבולשביקים

אחרי מהפכת אוקטובר 1917 הצטרף ז׳וקוב לבולשביקים. במלחמת האזרחים שירת ביחידת פרשים שפיקד עליה סמיון טימושנקו, ואחר כך בצבא הפרשים הראשון של סמיון בודיוני. ב־1920 סיים קורס לקצינים. ב־1921, במערכה נגד מרד האיכרים בטמבוב, קיבל את עיטור הדגל האדום.

הדרך מכאן אל ראש הצבא הייתה עוד ארוכה.

משחק המלחמה שניצח

שנות השלושים

קצין פרשים

בשנות השלושים התקדם ז׳וקוב בשורות הפרשים. ב־1933 פיקד על אוגדת הפרשים הרביעית. אחר כך פיקד על חיל הפרשים השלישי ועל חיל הפרשים השישי, ובשנת 1938 מונה לסגן מפקד הפרשים במחוז הצבא הבלרוסי.

המקורות שקראנו מראים עלייה רצופה. הם לא מספרים על איום כלשהו שנשקף לו בטיהורים של 1937–1938, ולכן לא נטען כזה כאן. הטיהורים הם נושא של השיעור על סטלין.

1939

הגבול במזרח הרחוק

בקיץ 1939 עמדו זה מול זה כוחות יפניים, מטעם מנצ׳וקו שבשליטת יפן, וכוחות סובייטיים ומונגוליים, לאורך גבול שנוי במחלוקת ליד נהר חלחין גול. ביוני 1939 נשלח ז׳וקוב לפקד על הכוחות הסובייטיים בחזית.

הטנק בתמונה הוא מסוג ה־BT-5, טנק מהיר שלפי התיאור בוויקישיתוף נלחם נגד היפנים במזרח הרחוק. התמונה צולמה במוזיאון ב־2017, ולא בשדה הקרב.

נקודת החלטה

אתם גאורגי ז׳וקוב, המפקד הסובייטי בחזית מונגוליה.

הקו הקדמי על נהר חלחין גול, יולי–אוגוסט 1939

מאז יוני בניתם את הכוח שלכם. טנקים, תותחים ומטוסים מגיעים ברכבת ובאוויר. היפנים מחזיקים בשטח השנוי במחלוקת, ועדיין לא תקפתם.

האם לתקוף עכשיו, עם מה שיש בשטח? או להמשיך לחזק את הכוח, ולתקוף רק כשיהיו בידכם מספיק טנקים ומטוסים?

מה אתם עושים?

• לתקוף מיד, עם הכוח שנמצא בשטח כנראה תהיה מתקפה מהירה, אבל עם פחות טנקים ומטוסים ממה שיהיה לכם בעוד כמה שבועות. אם המתקפה תיכשל, היפנים ישארו בשטח, והמתקפה הבאה תהיה קשה יותר.
• לחזק את הכוח עוד כמה שבועות, ולתקוף בסוף אוגוסט עם טנקים ומטוסים כנראה יקח יותר זמן, אבל המתקפה תהיה חזקה יותר, והסיכוי שתצליח גדול יותר. הסיכון: בינתיים היפנים יוכלו לחזק את עמדותיהם.
• להחזיק את הקו, ולנסות להגיע להסכמה על הגבול כנראה הכוח יישמר, ונמנעו נפגעים רבים בטווח הקצר. אבל היפנים יישארו על השטח השנוי במחלוקת, והשאלה לא תיפתר.

מה קרה בפועל

לחזק את הכוח עוד כמה שבועות, ולתקוף בסוף אוגוסט עם טנקים ומטוסים

מה שקרה: ז׳וקוב בנה את הכוח כחודשיים, ותקף ב־20 באוגוסט. הכוח הדרומי, עם השריון, הגיע מאחורי היפנים כבר ב־21 באוגוסט. הכוח הצפוני, עם חטיבת הצנחנים ה־212, חצה את גבעות פאלץ׳ כעבור יומיים והתחבר לדרומי. הכוח היפני נקלע לכיתור. הפסקת האש נחתמה ב־15 בספטמבר 1939.

הסיבות שנתן ז׳וקוב להחלטה לא מופיעות במקורות שקראנו במילים שלו. ההמתנה מרמזת על מפקד שלא רצה לתקוף לפני שיהיו לו מספיק טנקים ומטוסים. התוצאה מסבירה למה ההמתנה הצליחה, אבל לא מוכיחה שהייתה ההחלטה הנכונה בכל היבט.

ינואר 1941

שני משחקי מלחמה

בינואר 1941, לפני שמונה לראש המטה הכללי, ערך הצבא שני משחקי מלחמה: תרגילים על מפות, שבהם מפקדים מנהלים מערכה נגד יריב דמיוני. ז׳וקוב פיקד על הצד הכחול, המערבי, בשני המשחקים. הראשון נערך ב־2–6 בינואר בכיוון צפון־מערב, והשני ב־8–11 בינואר בכיוון דרום־מערב.

לפי ההיסטוריון הרוסי בובילב, כפי שמסכמת אותו ויקיפדיה, הכחולים ניצחו בשני המשחקים. ואסילבסקי אמר שתבוסת האדומים לא פורסמה, ואילו ניצחון הכחולים כן. סטלין שאל מדוע לכחולים יש כל כך הרבה אוגדות. המקורות חלוקים במספרי הכוחות, ולכן לא נביא כאן מספר אחד.

מקור: הוראה למחוז הצבא בקייב, 10 ביוני 1941

פעולה כזאת עלולה לגרום לגרמנים לעימות מזוין עם השלכות מכל סוג. יש לבטל את ההוראה הזאת מיד, ולדווח מי בדיוק נתן הוראה לא מורשית כזאת.

ההוראה מבטלת הוראה קודמת, שהעבירה כוחות של מחוז קייב לעמדות קדימה. ז׳וקוב דורש לבטל אותה מיד, ולדווח מי נתן הוראה לא מורשית.

• מה ההוראה הזאת מבטלת? העברת כוחות לעמדות קדימה. לפי הטקסט, המטרה היא למנוע פרובוקציה שתגרור עימות עם הגרמנים.
• מה הטקסט אומר על פלישה? כלום. הוא עוסק בפרובוקציה ובמי שנתן הוראה לא מורשית. הוא לא מזהיר מפני פלישה, ואסור לקרוא אותו כאילו הזהיר.
• מה חסר בטקסט? מי נתן את ההוראה הקודמת. ההוראה דורשת את השם, אבל הטקסט עצמו לא נותן אותו.

מאי–יוני 1941

מתקפה מקדימה על הנייר

באביב 1941 היה לצבא תכנון למתקפה מקדימה שתיפתח דרך דרום פולין. לפי ויקיפדיה, התכנון נקבע לא יאוחר מ־15 במאי 1941. לא ברור אם סטלין אישר אותו. בראיון ב־1965 אמר ז׳וקוב שסטלין לא אישר אותו.

בספרי היסטוריה פופולריים מופיע לעתים הסיפור שז׳וקוב הזהיר את סטלין מפני פלישה גרמנית. לא מצאנו במקורות שקראנו אזהרה כזאת. מה שמתועד הוא התכנון למתקפה המקדימה, וההוראות מ־10 וב־11 ביוני להחזיר כוחות שהועמדו בעמדות קדימה.

עמדות קדימה

22 ביוני 1941

מתקפה נגדית בימים הראשונים

ב־22 ביוני 1941 חתם ז׳וקוב על הנחיה מספר 3 של משרד ההגנה הסובייטי. ההנחיה דרשה מתקפה נגדית נגד הכוחות הגרמניים, לעבר סובאלקי ולובלין. המתקפה נכשלה, ויחידות רבות שנכנסו אליה נהרסו.

ויקיפדיה כותבת שז׳וקוב אמר מאוחר יותר שסטלין כפה עליו לחתום. לא הצלחנו לאמת את הטענה הזאת בזיכרונותיו, ולכן איננו מציגים אותה כעובדה.

מקור: הנחיה מספר 21: מבצע ברברוסה

על הוורמאכט להיות מוכן לרסק את רוסיה הסובייטית במערכה מהירה (מבצע ברברוסה), עוד לפני סיום המלחמה נגד אנגליה. עם זאת, חיוני במיוחד שהכוונה לתקוף לא תהיה ניכרת.

ההנחיה נכתבה כחצי שנה לפני המתקפה על ברית המועצות. היא לא קובעת את מועד הפתיחה, ודורשת שההכנות יסתיימו עד 15 במאי 1941. היא גם מורה להסתיר את הכוונה.

• מי כתב את ההנחיה, ולמי היא מיועדת? היטלר, למפקדי הוורמאכט. זו הנחיה צבאית פנימית, לא נאום ציבורי.
• האם מועד המתקפה כבר נקבע? עדיין לא. ההנחיה כותבת שמועד הביצוע טרם נקבע. מה שנקבע הוא סיום ההכנות עד 15 במאי 1941.
• למה ההנחיה דורשת סודיות? כי גילוי ההכנות עלול לסכן את המבצע. מי שרצה לדעת מה גרמניה מתכננת נאלץ לחפש סימנים, כי שום הכרזה גלויה לא הייתה חושפת זאת.

29 ביוני 1941

סטלין מגיע למטה

ב־29 ביוני 1941 נותק הקשר עם מפקדי החזיתות בבלארוס. סטלין הגיע למטה בלי הודעה מוקדמת. לפי ויקיפדיה האנגלית, הוא קרא לז׳וקוב ״חסר תועלת״. זו טענה ממקור אחד, ואנחנו מציגים אותה כך.

זה היה הראשון מבין כמה רגעים של מתח ביניהם.

יולי–ספטמבר 1941

מחוץ למטה

ב־29 ביולי 1941 הורד ז׳וקוב מתפקיד ראש המטה הכללי, אחרי שהציע לנטוש את קייב. זמן קצר אחר כך קיבל פיקוד על חזית המילואים. המתקפה של החזית בילניה, בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, צמצמה בליטה גרמנית, ויש מקורות שמכנים אותה המתקפה המוצלחת הראשונה של הצבא האדום במלחמה.

סתיו 1941

לנינגרד, ואז מוסקבה

בספטמבר 1941 מונה ז׳וקוב למפקד חזית לנינגרד. המקורות חלוקים בתאריך. ויקיפדיה האנגלית כותבת שהמינוי היה ב־10 בספטמבר, ומקורות אחרים מזכירים הגעה ב־13 בספטמבר, כדי להחליף את קלים וורושילוב.

ב־6 באוקטובר הוחזר ממנה למוסקבה. ארבעה ימים אחר כך, ב־10 באוקטובר, קיבל את ההגנה על מוסקבה, יחד עם החזית המערבית וחזית המילואים, וקונייב היה סגנו.

המתקפה שחיכתה

אוקטובר–נובמבר 1941

שלוש חגורות הגנה

על מוסקבה נבנו שלוש חגורות הגנה, וארמיות מילואים חדשות הוקמו. סטלין הורה כמה פעמים על מתקפות מקדימות. בינתיים הגיעו חיילים מסיביר ומהמזרח הרחוק.

לפי תיאור אחד בוויקיפדיה, שאל סטלין בנובמבר 1941 אם אפשר להחזיק את מוסקבה, וביקש תשובה ישירה וכנה. לא הצלחנו לאמת את המילים המדויקות, ולכן אנחנו מביאים רק את המשמעות.

נובמבר 1941

טנקים ברחוב במוסקבה

בנובמבר 1941 עברו טנקים סובייטיים ברחוב במוסקבה, בשלג, וחוטי החשמל של החשמליות נראים מעליהם. התמונה מראה את ההגנה על העיר, לא את המתקפה הנגדית.

היא מראה מה היה על הכף.

נקודת החלטה

אתם גאורגי ז׳וקוב, מפקד חזית המערב, שמגינה על מוסקבה.

מוסקבה, סוף נובמבר 1941

הגרמנים קרובים מאוד לעיר. הכוחות שבשטח מעטים, והמילואים הגיעו רק בחלקם. סטלין רוצה מתקפה נגדית מיידית, ושוב ושוב מורה לתקוף עם מה שיש. אתם מתנגדים, כי כוחות בלי מילואים לא יצליחו לקחת ולהחזיק שטח.

במרחק נסיעה מהחזית מתקרבים הכוחות מסיביר ומהמזרח הרחוק. לא ברור כמה מהם יגיעו בזמן, ומתי.

מה אתם עושים?

• לתקוף מיד, עם הכוחות שנמצאים בשטח כנראה ייכשל, כי אין מילואים שיחזיקו את כל מה שייכבש. אחרי כישלון כזה, הגרמנים עלולים להתקרב לעיר עוד יותר.
• להחזיק את הקו, ולשמור את כל המילואים להגנה בלבד כנראה העיר תחזיק זמן רב יותר, אבל היוזמה נשארת בידי הגרמנים, והקו עלול להתפרק אם הם יתקפו שוב.
• לחכות למילואים מסיביר ומהמזרח הרחוק, ורק אז לתקוף כנראה ייקח זמן יקר, אבל המתקפה תהיה חזקה יותר. הסיכון: אם הגרמנים יתקפו לפני שהמילואים מגיעים, העיר תהיה בסכנה.

מה קרה בפועל

לחכות למילואים מסיביר ומהמזרח הרחוק, ורק אז לתקוף

מה שקרה: המילואים הגיעו בדצמבר, ומתקפה נגדית יצאה לדרך בתחילת דצמבר. לפי ויקיפדיה, גודריאן עצר את כוחותיו הממוכנים ב־5 בדצמבר. ב־19 בדצמבר הוסר מתפקידו מפקד הצבא הגרמני, ואלטר פון ברוכיץ׳.

המקורות שקראנו לא מביאים את דבריו של ז׳וקוב על ההחלטה במילים שלו. הוא לא התנגד למתקפות נגדיות כשלעצמן. המתקפה של דצמבר הייתה תוכנית שהוא ואסילבסקי הציעו אחרי שהגיעו המילואים. הוא התנגד לתקיפה מוקדמת, בלי מילואים מאחורי החיילים. למה סטלין רצה את המתקפות המקדימות נשאר שאלה פתוחה.

דצמבר 1941

הדיווח מטוקיו

בספטמבר 1941 דיווח הסוכן הסובייטי ריכרד זורגה מטוקיו, שאין עוד סיכוי ממשי למתקפה יפנית על ברית המועצות. בסמוך לכך הועברו אוגדות מסיביר ומהמזרח הרחוק מערבה. אם הדיווח גרם למהלך, זו שאלה במחלוקת: גם במוסקבה אולי ידעו, מהודעות יפניות שפוענחו, שיפן לא תתקוף.

אם הקשר נכון, המילואים שהגיעו למוסקבה באו ממזרח שבו, לפי הדיווח, לא צפו למתקפה.

סטלינגרד, מאדים וקורסק

ספטמבר 1942

תוכנית להקיף ארמיה

בספטמבר 1942 החלו ז׳וקוב וואסילבסקי לתכנן מתקפה נגד הגרמנים בסטלינגרד. הארמיה השישית הגרמנית הייתה בתוך העיר, ואגפיה נשענו על כוחות רומנים לאורך נהר הדון. המטרה הייתה לפרוץ את האגפים ולסגור טבעת סביב הארמיה השישית, כלומר כיתור.

נקודת החלטה

אתם גאורגי ז׳וקוב, סגן המפקד העליון של הצבא.

מטה הפיקוד, 17 בנובמבר 1942

הארמיה השישית נמצאת בתוך סטלינגרד, והכוחות הסובייטיים מחכים לאות. התוכנית, מבצע אורנוס, נועדה לפרוץ באגפים הרומניים ולסגור סביבה טבעת.

ואסילבסקי, שהוזמן למוסקבה ב־17 בנובמבר, חושב שיש לבטל את המתקפה. אתם צריכים להחליט אם להמשיך, ואיך.

האם ממשיכים במבצע?

• להמשיך: לפרוץ באגפים הרומניים ולסגור טבעת סביב הארמיה השישית כנראה ייסגר טבעת סביב הארמיה השישית, אבל רק אם האגפים ייפרצו. אם הכוחות הרומניים יעמדו איתנים, המבצע ייתקע.
• להעביר את המילואים אל תוך העיר, ולהילחם בארמיה השישית ישירות כנראה תתפתח לחימה איטית ויקרה ברחובות, שבה הגרמנים מחזיקים כל בניין. ההצלחה לא מובטחת, ומתקפת האגפים תתעכב.
• לבטל את המתקפה ולשמור את המילואים להגנה כנראה הארמיה השישית תישאר בעיר, והצבא הסובייטי יחזור להגנה. לגרמנים יהיה זמן להתחזק.

מה קרה בפועל

להמשיך: לפרוץ באגפים הרומניים ולסגור טבעת סביב הארמיה השישית

מה שקרה: מבצע אורנוס יצא לדרך ב־19 בנובמבר 1942, אחרי דחייה של יומיים, כי יחידות האוויר לא היו מוכנות. האגפים הרומניים קרסו, והארמיה השישית נכלאה בתוך סטלינגרד. ואסילבסקי רצה לבטל את המבצע, אבל המפקדים האחרים וסטלין דחו את עמדתו.

אין במקורות שקראנו תיעוד של מחשבותיו של ז׳וקוב באותו יום, במילים שלו. עיקר המחלוקת הוא על חלקו בתכנון, והשאלה הזאת חוזרת בוויכוח שבסוף הפרק.

נובמבר–דצמבר 1942

מבצע מאדים

שישה ימים אחרי שאורנוס יצא לדרך, תיאם ז׳וקוב מתקפה נוספת, מבצע מאדים, נגד בליטת רז׳ב צפונית־מערבית למוסקבה, שם החזיקה הארמיה התשיעית הגרמנית את הקו. המבצע נמשך מ־25 בנובמבר עד 20 בדצמבר 1942, בתיאום החזיתות המערבית וחזית קלינין. בערפל לא יכלו המטוסים לתמוך בכוחות ביום הראשון.

ההתקפה לא פרצה את ההגנה הגרמנית, ויקיפדיה האנגלית מתארת את המבצע ככישלון צבאי.

מיתוס

הוא מעולם לא הפסיד בקרב.

האמת

מבצע מאדים נכשל. ויקיפדיה מצטטת את ז׳וקוב עצמו, שכתב שהחזית לא הצליחה לפרוץ את ההגנה הגרמנית. ספרו של דייוויד גלנץ על מאדים, מ־1999, נושא את השם Zhukov's Greatest Defeat, כלומר ״התבוסה הגדולה ביותר של ז׳וקוב״.

הראיות

הספר נכתב על ידי דייוויד גלנץ, היסטוריון אמריקאי של הצבא הסובייטי, והוצאת אוניברסיטת קנזס הוציאה אותו ב־1999. ספר ממוקד כזה מלמד שההיסטוריונים רואים במאדים כישלון.

1943

מרשל, וקורסק

בינואר 1943 קיבל ז׳וקוב דרגת מרשל של ברית המועצות. ב־8 באפריל 1943 כתב לסטלין מכתב שבו טען שיש להתגונן בקורסק, ולא לתקוף בשלב מוקדם. בקיץ, כשהגרמנים פתחו במתקפה, שימש ז׳וקוב כמתאם של הסטבקה בקורסק.

ב־5 ביולי, בסביבות השעה 02:00, הורה על מטר ארטילרי מקדים. קונייב התנגד, ושיחה אישית של סטלין הכריעה את הוויכוח.

מקור: דו״ח של רוקוסובסקי על ז׳וקוב

אינו מתאים כלל לתפקידי מטה או הוראה, כי הוא שונא אותם מטבעו.

רוקוסובסקי היה מפקד מרשל אחר, שהיה לו שיא מלחמה משלו להגן עליו. לפי הציטוט בוויקיפדיה, הדו״ח לא מתוארך. לפי אותו מקור, רוקוסובסקי כתב גם שז׳וקוב הגיע לקורסק זמן קצר לפני הקרב ולא קיבל החלטות שם.

• מי כתב את הדו״ח, ומה היה לו להרוויח ממנו? מפקד מרשל אחר, שרצה להגדיר את חלקו ואת חלקם של אחרים במערכות המפורסמות. הוא לא עד ניטרלי.
• למה חשוב שהדו״ח לא מתוארך? תאריך אומר מה הכותב ידע, ומתי כתב. בלי תאריך אי אפשר לדעת אם הדברים נכתבו במהלך המלחמה או אחריה, כשהיריבויות כבר נרגעו או עוד היו חיות.
• איזו טענה בדו״ח אפשר לבדוק מול מקורות אחרים? התפקיד של ז׳וקוב בקורסק. הזיכרונות שלו נותנים לו תפקיד מרכזי, ואילו רוקוסובסקי טוען שלא קיבל שם החלטות. המקורות לא מכריעים בין השניים.

מי תכנן את אורנוס?

האם המבצע היה של ז׳וקוב, של ואסילבסקי, או של שניהם?

• דייוויד גלנץ, היסטוריון אמריקאי של הצבא הסובייטי אורנוס היה מבצע של ז׳וקוב לא פחות משל ואסילבסקי. גלנץ אמר זאת, וכך מצטט אותו אנטוני ביבור בתשובה שפרסם ב־2000 בכתב העת New York Review of Books.
• ג׳ייסון אפשטיין, שכתב באותו כתב עת במכתב מ־13 באפריל 2000 הוא הכחיש לז׳וקוב את הקרדיט על המבצע, כפי שמתאר זאת ביבור בתשובתו מ־25 במאי 2000.

מה נחשב לתכנון של מבצע: הרעיון, העיתוי, ההוראות ביום הקרב, או התוצאה? כל תשובה נותנת לז׳וקוב חלק אחר.

שערי ברלין

יוני 1944

מבצע בגרטיון

ביוני 1944 תיאם ז׳וקוב את החזיתות הבלארוסיות הראשונה והשנייה במבצע בגרטיון, מתקפה ענקית נגד הצבא הגרמני בבלארוס. הוא פיקח על המגזר של רוגצ׳וב, ורוקוסובסקי פיקד על הקבוצה בפאריצ׳י. שני המפקדים התחרו זה בזה על ההתקדמות.

סטלין דחה את תחילת המבצע בארבעה ימים, אחרי תלונות של ז׳וקוב וואסילבסקי על הקושי בהעברת כוחות ברכבות.

הגבעות

גבעות זילוב

גבעות זילוב הן רכס בין נהר האודר לברלין. הסובייטים כבר חצו את האודר, ועכשיו עמד מולם קו הגנה גרמני על הגבעות. לפי הערכות שונות, בין כ־100,000 ל־110,000 גרמנים החזיקו באזור, בארמיה התשיעית בפיקוד תיאודור בוסה.

האנדרטה בתמונה נבנתה אחרי המלחמה. היא מסבירה איך הזיכרון של הקרב נשמר, לא איך הקרב נראה.

נקודת החלטה

אתם גאורגי ז׳וקוב, מפקד החזית הבלארוסית הראשונה.

הגבעות ליד זילוב, 15 באפריל 1945

הדרך לברלין עוברת דרך הגבעות האלה. הגרמנים חפרו עמדות על השטח הגבוה, ומאחורי הקו הראשון יש להם קו שני. מתקפה ישירה תעלה בחיים, וכל שעה של עיכוב נותנת לגרמנים זמן לחזק את עמדותיהם.

יש לכם שלוש אפשרויות. לתקוף לפני עלות השחר, אחרי מטר ארטילרי כבד ועם זרקורים, ולטפס על הגבעות. לעקוף את הגבעות מצפון. או לחכות, ולתת לקונייב לפרוץ מדרום עם צבאות הטנקים שלו.

איך אתם מתקדמים?

• לתקוף מלפנים: מטר ארטילרי לפני עלות השחר, זרקורים, ועלייה על הגבעות כנראה הדרך המהירה ביותר לברלין, אבל במחיר דמים גבוה. אם המתקפה תיתקע במדרון, הקו עלול להחזיק ימים.
• לעקוף את הגבעות מצפון, דרך שטח שאינו מוכר לכם היטב כנראה ייקח יותר זמן, כשימים יאבדו בשטח קשה. הגרמנים יוכלו להיערך מחדש, והחיבור עם קונייב מדרום יתעכב.
• לחכות, ולתת לקונייב לפרוץ מדרום לפני שתתקפו כנראה ייתן לגרמנים זמן להתחזק ולהוציא כוחות מהקו. אם קונייב יפרוץ מהר, התוצאה תבוא מוקדם, אבל ההצלחה תהיה תלויה בו.

מה קרה בפועל

לתקוף מלפנים: מטר ארטילרי לפני עלות השחר, זרקורים, ועלייה על הגבעות

מה שקרה: ז׳וקוב פתח במטר ארטילרי ובתקיפה לפני עלות השחר של 16 באפריל. לפי ויקיפדיה, יותר מ־500,000 פגזים נורו בשלושים הדקות הראשונות. אבק המטר הפך את הזרקורים ללא יעילים, וההתקדמות הייתה איטית. ז׳וקוב הכניס מילואים, והגבעות נפרצו רק ב־19 באפריל, ביום הרביעי של הקרב. סטלין אמר לו שקונייב קיבל רשות להפנות את צבאות הטנקים שלו צפונה, לברלין, כדי לעורר את ז׳וקוב.

ההיסטוריונים נחלקים. מבקרים טענו שז׳וקוב היה צריך לעקוף את הגבעות מצפון. תומכי המתקפה הישירה ענו שזו הייתה הדרך המהירה ביותר להתחבר עם קונייב ולחתוך את הארמיה התשיעית. במקורות שקראנו אין תיעוד של מחשבותיו של ז׳וקוב ברגע ההחלטה, ולכן איננו מייחסים לו שיקולים.

מקור: דו״ח של ז׳וקוב לסטלין על המטר, 16 באפריל 1945

…בשימוש בזרקורים כדי לסנוור את האויב ולהאיר את השטח שלפני הכוחות המתקדמים.

ז׳וקוב כתב את הדו״ח לסטלין. לפי ויקיפדיה, אבק המטר הפך את הזרקורים הרבים ללא יעילים, כך שהתוכנית לא עבדה כפי שתואר בדו״ח. הדו״ח מתאר את התוכנית, לא את התוצאה.

• למי נכתב הדו״ח, ומה הוא מבקש להשיג? לסטלין, המפקד העליון. דו״ח כזה נכתב כדי להראות שהתוכנית מתקדמת כמתוכנן. זה לא תיאור נייטרלי של הקרב.
• מה הדו״ח מבטיח, ומה אומרים המקורות על מה שקרה? הוא מבטיח זרקורים שיסנוורו את האויב. לפי המקורות, אבק המטר ביטל חלק גדול מהיתרון הזה.
• מה חסר בדו״ח? מחיר האדם. הדו״ח לא נותן מספר הרוגים או נפגעים ליום הראשון, ולכן לא ניתן לדעת מה עלתה ההתקפה.

אפריל–מאי 1945

הסיום בברלין

ב־19 באפריל נפרצו הגבעות. ב־20 באפריל החלו הסובייטים להפגיז את ברלין. חיל המצב של ברלין נכנע ב־2 במאי. הכניעה הגרמנית נחתמה ב־8 במאי (9 במאי לפי השעון במוסקבה), וז׳וקוב נבחר לקבל אותה בשם הצבא הסובייטי.

הצבא הסובייטי שחדר לגרמניה גם הביא ביזה ואלימות מינית נגד אזרחים גרמנים. ההיסטוריונים רושמים זאת כחלק חמור בסיפור של 1945.

מיתוס

ז׳וקוב שלח חיילים לשדות מוקשים בלי לחשוב פעמיים.

האמת

השורה הזאת מצוטטת באתרים רבים, אבל בלי מקור ראשוני. לפי מקורות משניים, היא מיוחסת לתיאור של אייזנהאואר על שיחה עם ז׳וקוב. יש כותבים שטוענים את ההפך: שז׳וקוב רצה חיילים שיודעים לנטרל מוקשים פשוטים ולהמשיך להתקדם.

הראיות

לא מצאנו את המשפט בשום טקסט ראשוני. את הטענה ההפוכה מציגים פרנק צ׳אדוויק, מעצב משחקי מלחמה, וההיסטוריון אלכסיי איסייב. קראנו רק קטעים מכתביהם, ולכן זו טענה במחלוקת, לא עובדה מוכרעת.

24 ביוני 1945

המצעד והסוס הלבן

ב־24 ביוני 1945 נערך מצעד הניצחון בכיכר האדומה. סטלין הורה על המצעד ב־22 ביוני. מי פיקד עליו? מאמר ויקיפדיה על המצעד עצמו קובע שהמפקד היה קונסטנטין רוקוסובסקי, לפי פקודה מספר 370, וז׳וקוב היה המפקח. מאמר על ז׳וקוב עצמו כותב שסטלין מינה אותו למפקד המצעד. המקורות לא מיישבים את הסתירה, ולכן אנחנו מציגים את שני הנוסחים.

על הסוס הלבן יש תמונות רבות, אבל הסיפור שסטלין הורה לבחור את הסוס לא נתמך במקור שמצאנו. לפי ויקיפדיה, במצעד השתתפו כ־40,000 חיילים ו־1,850 כלי רכב.

נפילה, חזרה וזיכרונות

1946–1948

הנפילה

באפריל 1946 הוחלף ז׳וקוב כמושל הצבאי של האזור הסובייטי בגרמניה, בידי סוקולובסקי. באותה שנה נשלל ממנו גם הפיקוד על כוחות היבשה. ביוני 1946 מונה למפקד מחוז הצבא באודסה, הרחק ממוסקבה.

ב־1946 נתפסו שבעה קרונות רכבת עם רהיטים ורכוש שהובא מגרמניה. ב־1948 נערך חיפוש בדירותיו, ונמצא שם רכוש יקר רב. באותו חורף לקה בהתקף לב, ובפברואר 1948 נשלח לפקד על מחוז הצבא באוראל.

1953

מעצר בריה

סטלין מת במרץ 1953. ב־26 ביוני 1953 החליט הפוליטביורו לפעול נגד לברנטי בריה, ראש המשטרה החשאית. ז׳וקוב הורה לגנרל קיריל מוסקלנקו להכין כוח מיוחד למעצר, לשם כך נעשה שימוש במכוניות עם חלונות מוכהים. חרושצ׳וב ביקש לסלק את בריה מהמפלגה.

ז׳וקוב ישב בבית הדין הצבאי שבראשו עמד איוואן קונייב. בדצמבר 1953 נשפט בריה ונידון למוות. על הטרור של שנות השלושים ראו את השיעור על סטלין, לא את השיעור הזה.

מיתוס

סטלין תמיד שיבח את ז׳וקוב.

האמת

לא. ביוני 1941, לפי ויקיפדיה האנגלית, סטלין קרא לו ״חסר תועלת״. ביולי 1941 הורד מראש המטה. ב־1946 הורחק מתפקידיו הגדולים, ורק אחרי מות סטלין הוחזר לתפקידים בכירים.

הראיות

הדפוס הוא של עליות וירידות, לא של שבחים רציפים. סטלין השתמש בז׳וקוב כשהיה צורך בו, והרחיק אותו כשלא היה צורך.

1955–1957

שר ההגנה, ואז הפרישה

ב־1955 מונה ז׳וקוב לשר ההגנה, ושימש בתפקיד כשנתיים. ב־4 באוקטובר 1957 יצא לביקור רשמי ביוגוסלביה ובאלבניה. ב־26 באוקטובר הוסר מהפרזידיום של המפלגה, וב־2 בנובמבר הוצא מהוועד המרכזי. הפרישה נכפתה עליו.

1958–1974

הזיכרונות

ז׳וקוב החל לכתוב את זיכרונותיו ב־1958. המהדורה הראשונה יצאה ב־1969, לאחר שהאידיאולוג הבכיר של המפלגה, מיכאיל סוסלוב, דרש לצנזר אותם. ב־1989 פרסמה פרבדה את הפרקים שנגזרו. ז׳וקוב נפטר במוסקבה ב־18 ביוני 1974, בגיל 77, אחרי שבץ. אפרו הונח בנקרופוליס שליד חומת הקרמלין.

אחרי המלחמה: ציר הזמן

• 1946 באפריל הוא מאבד את הממשל הצבאי בגרמניה. ביוני הוא נשלח לאודסה.
• 1948 החיפוש בדירותיו, והתקף הלב בינואר. בפברואר הוא נשלח לאוראל.
• 1953 ביוני הוא עוזר לעצור את בריה. בדצמבר בית הדין שהוא ישב בו גוזר עליו מוות.
• 1955 הוא מתמנה לשר ההגנה.
• 1957 הוא מוסר מהפרזידיום, ואחר כך מהוועד המרכזי. הפרישה נכפתה עליו.
• 1974 הוא נפטר במוסקבה, אחרי שבץ.

שאלה לבדיקה

מתי יצא לדרך מבצע אורנוס?

התשובה: 19 בנובמבר 1942, יומיים אחרי המועד שנקבע. נכון. המבצע יצא לדרך ב־19 בנובמבר 1942, אחרי דחייה של יומיים, כי יחידות האוויר לא היו מוכנות.

שאלה לבדיקה

מתי נחתמה הפסקת האש בחלחין גול?

התשובה: 15 בספטמבר 1939, כמעט ארבעה שבועות אחר כך. נכון. הפסקת האש נחתמה כמעט ארבעה שבועות אחרי תחילת המתקפה.

שאלה לבדיקה

באילו תאריכים נמשך הקרב על גבעות זילוב?

התשובה: 16–19 באפריל 1945, ארבעה ימי לחימה. נכון. המתקפה יצאה לדרך לפני עלות השחר של ה־16, והגבעות נפרצו ביום הרביעי, ה־19.

שאלה לבדיקה

מה היה גורלו של מבצע מאדים?

התשובה: הוא נכשל ולא פרץ את ההגנה הגרמנית. נכון. המבצע נמשך מ־25 בנובמבר עד 20 בדצמבר 1942, והערפל ביום הראשון מנע תמיכה אווירית.

שאלה לבדיקה

מה קרא סטלין לז׳וקוב ב־29 ביוני 1941, לפי ויקיפדיה?

התשובה: חסר תועלת, באותו רגע של המשבר. נכון. זו המילה שמופיעה בוויקיפדיה, אחרי שהקשר עם מפקדי החזיתות בבלארוס נותק. זו טענה ממקור יחיד.

שאלה לבדיקה

איפה ובאיזה תאריך נולד ז׳וקוב?

התשובה: בסטרלקובקה, קלוגה, ב־1 בדצמבר 1896. נכון. הכפר נמצא במחוז קלוגה, והתאריך בלוח המערבי הוא 1 בדצמבר 1896, ו־19 בנובמבר בלוח הישן.

מונחים

• סטבקה המטה העליון של הצבא הסובייטי במלחמה. מכאן ניתנו הפקודות לחזיתות, ובראשו עמד סטלין.
• חזית ביחידות הסובייטיות, חזית הייתה קבוצה של ארמיות תחת מפקד אחד, היחידה הגדולה ביותר בשטח. ז׳וקוב פיקד על כמה חזיתות בזו אחר זו.
• משחק מלחמה תרגיל על מפות, שבו מפקדים מתכננים מערכה נגד יריב דמיוני. התוצאה אינה קרב, אבל היא משפיעה על התוכניות.
• מתקפה מקדימה מתקפה שנועדה לפגוע באויב לפני שהוא יתקוף בעצמו, כשנראה שהוא עומד לעשות זאת.
• בליטה חלק של קו חזית שנדחף אל תוך קו האויב, וחשוף לאש מכמה כיוונים.
• מטר ארטילרי ירי כבד של תותחים רבים על שטח מוגדר, לזמן קבוע, לפני שהחיילים או הטנקים מתקדמים.
• כיתור מבצע שבו כוחות תוקפים משני צדדים וסוגרים טבעת סביב כוח אויב, ומנתקים אותו מאספקה ומדרכי מילוט.
• מבצע אורנוס המתקפה הסובייטית שנועדה לסגור טבעת סביב הארמיה השישית הגרמנית בסטלינגרד, דרך פריצה באגפים הרומנים.
• מרשל הדרגה הגבוהה ביותר בצבא הסובייטי, שזכו בה מעטים. ז׳וקוב קיבל אותה במהלך המלחמה.
• הנחיה פקודה רשמית מהפיקוד העליון, הקובעת את מטרת מבצע ואת הכנותיו. למשל, הנחיה 21 של היטלר או הנחיה 3 של משרד ההגנה הסובייטי.
• סטרלקובקה הכפר שבו נולד ז׳וקוב, במחוז קלוגה, כמאה קילומטרים ממוסקבה.
• קלוגה מחוז ברוסיה, דרומית־מערבית למוסקבה, שממנו בא ז׳וקוב.
• הכיכר האדומה כיכר במוסקבה, שבה נערך מצעד הניצחון של 1945.
• פרוותן בעל מלאכה שמעבד פרוות ומתפר בגדי פרווה. ז׳וקוב התחיל ללמוד אצל פרוותן.
• צלב סנט ג׳ורג׳ עיטור צבאי של רוסיה הצארית, לאומץ לב.
• נובגורוד עיר רוסית עתיקה, שממנה נקרא גדוד הדראגונים שאליו גויס ז׳וקוב.
• סמיון טימושנקו מפקד יחידת הפרשים שבה שירת ז׳וקוב במלחמת האזרחים.
• סמיון בודיוני מפקד צבא הפרשים הראשון, שבו שירת ז׳וקוב אחרי יחידתו הראשונה.
• עיטור הדגל האדום עיטור סובייטי לגבורה. ז׳וקוב קיבל אותו ב־1921.
• טמבוב אזור ברוסיה, שבו נלחם ז׳וקוב ב־1921 במרד של איכרים.
• חלחין גול נהר בגבול שנוי במחלוקת. בקיץ 1939 עמדו שם זה מול זה כוחות יפניים וסובייטיים.
• מנצ׳וקו מדינה במזרח אסיה, בשליטת יפן. כוחות מטעמה עמדו מול הסובייטים ב־1939.
• גבעות פאלץ׳ רכס גבעות שאותו חצו הסובייטים באוגוסט 1939, במהלך הקרב על חלחין גול.
• ואלטר פון ברוכיץ׳ מפקד הצבא הגרמני, שהוסר מתפקידו ב־19 בדצמבר.
• גודריאן גנרל גרמני. לפי ויקיפדיה, עצר את כוחותיו הממוכנים ב־5 בדצמבר 1941.
• ריכרד זורגה סוכן סובייטי בטוקיו, שדיווח ב־1941 שאין סיכוי ממשי למתקפה יפנית.
• ילניה עיר רוסית, שבה הסובייטים צמצמו בליטה גרמנית בסוף אוגוסט 1941.
• קלים וורושילוב מפקד סובייטי, שז׳וקוב החליף אותו בפיקוד על חזית לנינגרד.
• רוקוסובסקי מרשל סובייטי, שהתחרה עם ז׳וקוב במבצע בגרטיון.
• גבעות זילוב רכס בין נהר האודר לברלין, שבו החזיקו הגרמנים קו הגנה עד 19 באפריל.
• אייזנהאואר גנרל אמריקאי במלחמת העולם השנייה. תיאורו על שיחה עם ז׳וקוב מצוטט באתרים רבים.
• ויקטור סובורוב סופר שטען בספרו Icebreaker (1990) שברית המועצות התכוננה להתקיף את גרמניה.

מקורות

• Adolf Hitler, Directive No. 21, “Case Barbarossa”, 18 December 1940; English translation by the US State Department, in Documents on German Foreign Policy, Series D, vol. 11, doc. 532 (Washington, 1957–1964)
• Georgy Zhukov, order to the Kiev Special Military District, 10 June 1941; quoted in the English Wikipedia, article “Georgy Zhukov” (translation not checked)
• Georgy Zhukov, report to Stalin on the barrage of 16 April 1945; quoted in the English Wikipedia, article “Battle of the Seelow Heights” (translation not checked)
• Konstantin Rokossovsky, report on Zhukov, undated; quoted in the English Wikipedia, article “Georgy Zhukov” (translation not checked)
• Georgy Zhukov, Memories and Reflections (Vospominaniya i razmyshleniya), first published 1969; chapters cut from the first edition were printed in Pravda in 1989
• David M. Glantz, Zhukov's Greatest Defeat (University Press of Kansas, 1999)
• David M. Glantz and Jonathan M. House, When Titans Clashed (University Press of Kansas, 1995)
• Victor Suvorov, Icebreaker (1990)
• Antony Beevor, letter in reply to Jason Epstein, New York Review of Books, 25 May 2000
• English Wikipedia, articles “Georgy Zhukov”, “Battle of Moscow”, “Operation Uranus”, “Operation Mars”, “Battle of the Seelow Heights”, “1945 Moscow Victory Parade” and “Battles of Khalkhin Gol” (checked for dates, figures and quotations)
• Hebrew Wikipedia, article on Georgy Zhukov (date of his appointment as chief of the General Staff)
• warhistory.org, article on the Battle of Khalkhin Gol, 1939 (the arrival of Zhukov and the double envelopment)

קרדיט תמונות

• המרשל ז׳וקוב במצעד הניצחון במוסקבה, 24 ביוני 1945. צלם לא ידוע, צילום סובייטי · Public domain · דף המקור
• צילום: Alan Wilson, 2017 (רישיון CC BY-SA 2.0) · Alan Wilson from Stilton, Peterborough, Cambs, UK · CC BY-SA 2.0 · דף המקור
• צילום: א. אוסטינוב, ארכיון מוסקבה הראשי (Главархив Москвы), נובמבר 1941 · CC BY 4.0 · דף המקור
• גריגורי וייל, ״לייף״, 1945. צילום בנחלת הכלל · Public domain · דף המקור
• אנדרטת גבעות זילוב, פסל לב קרבל. צילום: Dryhand58, 2019 (עבודה עצמית) · CC BY-SA 4.0 · דף המקור
• ז׳וקוב, איזנהאואר, מונטגומרי ודה לאטר, ברלין, 5 ביוני 1945. צבא ארה״ב, ״הכיבוש האמריקאי בגרמניה, 1944–1946״ · Public domain · דף המקור