יי סון־סין, 1592–1598: שלוש־עשרה ספינות

1597 · מיצר מיונגניאנג · מלחמות וקרבות · 16 דקות קריאה

באוקטובר 1597 מפליג אדמירל קוריאני אל מיצר צר עם שתים־עשרה או שלוש־עשרה ספינות, מול יותר ממאה ספינות יפניות. מי היה יי סון־סין, וכמה מהאגדה עליו נכון?

חלק מהסדרה: אסיה: מפגשים ונקודות מפנה

פתח את השיעור האינטראקטיבי

החלטות, שאלות והתקדמות אישית באפליקציה

מים סוערים ומערבולות בתעלה צרה, נראים ממדרגות שיורדות אל קיר אבן. בצד שמאל עמוד בטון של גשר.
הזרם באולדולמוק (울돌목), השם הקוריאני של מיצר מיונגניאנג, בצילום מ־2017. המערבולות נראות במים. עמוד הבטון של הגשר מודרני.
Jangg8962, Uldolmok, Jindo, 2017. עבודה עצמית. · CC BY-SA 4.0 · דף המקור

הסצנה

מיצר מיונגניאנג, אוקטובר 1597

באוקטובר 1597 מפליג אדמירל קוריאני אל מיצר צר עם שתים־עשרה או שלוש־עשרה ספינות קרב, מול יותר ממאה ספינות יפניות.

המקורות חלוקים במספרים, אבל מסכימים על התוצאה: הצי הקטן של יי סון־סין ניצח. מי היה האדמירל הזה, וכמה מהאגדה עליו נכון?

רקע

קצין ימי מסיאול

יי סון־סין נולד בסיאול ב־1545. ב־1576 עבר את מבחן הצבא, וב־1591 מונה למפקד הצי במחוז הדרום־מערבי, שבסיסו ביאוסו.

שליט יפן, טויוטומי היידיושי, תכנן להשתמש בקוריאה כדרך לסין. באביב 1592 הביאה התוכנית לנחיתת צבא בקוריאה.

יי סון־סין

מפקד ימי קוריאני שנלחם בפלישה היפנית של 1592 עד 1598, ומת במערכה האחרונה שלו.

  • נולד: 1545 (היום שנוי במחלוקת), סיאול
  • נפטר: 16 בדצמבר 1598 (מקור אחד אומר 14 או 15), נוריאנג, בחוף הדרומי, נפגע בירי במהלך הקרב
  • ניצחונות: הנסן, אוגוסט 1592; מיונגניאנג, אוקטובר 1597; נוריאנג, דצמבר 1598 (הוא נפל בקרב)
  • כישלונות: הפיקוד ודרגתו, 1597 (נעצר ואז הורד בדרגה)

תמצית של תשובתו: עדיין יש לו שתים־עשרה ספינות קרב.

תמצית של תשובתו הכתובה של יי סון־סין לחצר, לאחר הפקודה לפרק את הצי. לא ציטוט מדויק.

הדרך למלחמה

1592

הנחיתה והצעידה צפונה

בסוף מאי 1592 נוחתים כוחות יפניים בבוסאן. המקורות נותנים תאריכים לפי לוח שנה ירחי, ולכן ״בסוף מאי״ היא הצורה הנכונה.

כעשרים יום אחר כך, באמצע יוני, נופלת סיאול, בירת קוריאה, והצבא היפני ממשיך צפונה.

צבא מעבר לים זקוק לקו אספקה, ומי שחותך אותו מחליש את הפולש.

אוגוסט 1592

קרב הנסן

59 מתוך 73

ב־15 באוגוסט 1592 (יש מקורות שאומרים 14), 56 ספינות הקרב הקוריאניות של יי סון־סין פוגשות 73 ספינות יפניות ליד האי הנסן.

לפי ספרו של סמואל הולי מ־2005, יי סון־סין לחם בתצורה הדומה לעגור שפורש את כנפיו. כמה מאוניות צב עומדות במרכז.

59 ספינות יפניות נהרסות, וארבע־עשרה בורחות.

נקודת החלטה

אתם יי סון־סין.

האביב של 1597, בחודש השלישי של השנה הירחית

חמש שנים של מלחמה עברו, ושיחות השלום נכשלו.

החצר פועלת לפי מודיעין מסוכן כפול יפני: להפליג לנקודה ימית ולחכות לצי יפני שהדיווח אומר שיגיע.

אתם חושדים במלכודת.

מה אתם עושים?

  • להפליג לנקודה כפי שנצטוויתם ולבצע את התוכנית. כנראה תחכו בים לצי שאולי לעולם לא יגיע. אם הדיווח שקרי, שלחתם את הספינות שלכם אל המלכודת.
  • לסרב, ולהסביר בכתב מדוע התוכנית מסוכנת מדי. כנראה החצר תזעם, ואתם עלולים להיטען בהפרת פקודה. הספינות יישארו בטוחות, אבל הקריירה שלכם תהיה בסכנה.
  • לשלוח סיירים לבדוק את הדיווח ואת המים, ולהחליט אחר כך. כנראה תאבדו כמה ימים, והחצר עלולה לראות בעיכוב הפרת פקודה. זה יעבוד רק אם הסיירים יספיקו לבדוק את הדיווח במהירות.

מה קרה בפועל

לסרב, ולהסביר בכתב מדוע התוכנית מסוכנת מדי.

יי סון־סין סירב. הוא נעצר באפריל 1597, הובל לסיאול בשלשלאות, ונגזר עליו עונש מוות. העונש הומר לאחר מכן לגלות, והוא איבד את דרגתו.

המקורות אינם מביאים את נימוקיו במילותיו שלו. תיאור אחד, ללא מקור, אומר שהצביע על סלעים מתחת למים וחשד בתוכנית.

האירוע

אוגוסט 1597

הצי שאבד

כ־190 ספינות

וון גיון קיבל את הפיקוד על הצי מידי יי סון־סין. בסוף אוגוסט 1597, בצ׳ילצ׳ונריאנג, צי וון גיון פגש את היפנים ונכחד כמעט לגמרי.

כ־190 ספינות אבדו. רק שתים־עשרה נמלטו, בפיקודו של ביי סאול. לפי הדיווחים, וון גיון נהרג, והמקורות חלוקים בשאלה כיצד מת.

החצר נאלצה לפנות לאיש שהכניסה לכלא.

ספטמבר 1597

האיש שהכניסו לכלא

ב־13 בספטמבר 1597 הוחזר לו הפיקוד. המקורות לא אומרים מי החליט.

בתשובה לפקודה לפרק את הצי כתב שעדיין יש לו שתים־עשרה ספינות קרב.

לקח לו בערך שבועיים להגיע לצי שלו.

המיצר

מקום צר

290 מטר

מיצר מיונגניאנג צר: מדידה מודרנית נותנת לנקודה הצרה ביותר כ־290 מטר רוחב.

ליי סון־סין היו שתים־עשרה או שלוש־עשרה ספינות קרב. מכתבו לפני הקרב אומר שתים־עשרה. הדוח שלו והכרוניקה הרשמית של החצר אומרים שלוש־עשרה.

הסיירים שלו ספרו 133 ספינות יפניות. ההערכות לקרב עצמו נעות בין כ־120 ל־133, ויש מקורות קוריאניים שנותנים הרבה יותר.

מיונגניאנג: מי היה לו מה

26 באוקטובר 1597

מיצר מיונגניאנג, בחוף הדרום־מערבי של קוריאה

הצי הקוריאני (ג׳וסון)

  • מפקדים: יי סון־סין
  • כוחות: 12 ספינות קרב (מכתבו של יי סון־סין לפני הקרב); 13 ספינות קרב (הכרוניקה הרשמית ודוח אחרי הקרב)
  • אבדות: אף ספינה לא אבדה (דוחו של יי סון־סין)

הכרוניקה מונה גם 32 ספינות סיור, שכנראה לא השתתפו בקרב.

הצי היפני

  • מפקדים: לא נזכרים בשמם במקורות שקראנו
  • כוחות: 133 ספינות (דוח הסיור של יי סון־סין); יותר מ־130 בקרב (כתב עת קוריאני, 2002); 120 עד 133 בקרב; עד 330 בסך הכול (הספר של סמואל הולי (2005), כפי שמסוכם באנציקלופדיה)
  • אבדות: 31 ספינות (הספירה של יי סון־סין); יותר מ־30 (הספר של סמואל הולי (2005))

הסכומים היפניים שנויים במחלוקת, ויש מקורות קוריאניים שנותנים יותר מ־330 בקרב.

התוצאה: ניצחון קוריאני. יי סון־סין דיווח על 31 ספינות יפניות שאבדו, וללא אבידה משלו. כותבים מודרניים נותנים כ־30.

המקורות חלוקים גם בשאלה כמה ספינות יפניות השתתפו בכלל בקרב.

נקודת החלטה

אתם יי סון־סין.

26 באוקטובר 1597, במיצר

צי וון גיון אבד. נשארו לכם שתים־עשרה או שלוש־עשרה ספינות קרב, והצי תלוי בהן.

מולכם יותר ממאה ספינות יפניות. המיצר צר, והזרם בו חזק.

אפשר להילחם במים הצרים, או לסגת אל הים הפתוח.

מה אתם עושים?

  • להילחם במיצר, ולנצל את הזרם ואת המים הצרים. כנראה תתמודדו עם ספינות רבות בבת אחת, במקום קטן. תצטרכו להילחם היטב, והמזל יהיה חשוב מאוד.
  • לסגת למים פתוחים, שבהם הספינות יוכלו להתפזר. כנראה היפנים יקיפו את שתים־עשרה או שלוש־עשרה הספינות שלכם, וזה יהיה סופו של הצי.
  • להישאר מחוץ לטווח הראייה ולחכות לרגע טוב יותר. כנראה הצי היפני יעבור על פניכם, ותצטרכו להסביר למה לא נלחמתם.

מה קרה בפועל

להילחם במיצר, ולנצל את הזרם ואת המים הצרים.

יי סון־סין נלחם במיצר. בדוח שלו ספר 31 ספינות יפניות שאבדו, ואף ספינה משלו. היסטוריונים מודרניים נותנים כ־30 ספינות יפניות שאבדו.

המקורות אינם מתעדים את נימוקיו במילותיו שלו. כתב עת קוריאני מ־2002 טוען שהשתמש במיצר ובזרם הסוער.

אחרי הקרב

צי ששרד

לפי הספירה של יי סון־סין אבדו 31 ספינות יפניות, ואף ספינה משלו. כותבים מודרניים נותנים כ־30 ספינות יפניות שאבדו.

המספרים באים בעיקר מדוח המפקד עצמו, וקשה לבדוק אותם.

המקורות מסכימים שהצי שרד את הקרב. יי סון־סין נלחם בקרבו האחרון בנוריאנג, יותר משנה אחר כך.

מה אנחנו באמת יודעים

מקור: יומן המלחמה של יי סון־סין

תמצית, לא ציטוט: רישום יום־יומי שבו המפקד כותב על צורכי הצי ועל התנהלותו שלו.

תמצית של Nanjung Ilgi, יומנו של יי סון־סין, 1592–1598, בתרגום הא טה־הונג (Yonsei University Press, 1977)

יומן מלחמה שכתב יי סון־סין בעצמו, כמעט מדי יום מ־1592 עד נובמבר 1598, שבועות אחדים לפני מותו. לפי worldhistory.org, הוא פורסם לאחר מותו.

  • מי כתב את זה, ומתי? יי סון־סין בעצמו, במהלך המלחמה.
  • מה הכותב רוצה שנאמין עליו? שפעל כראוי. הוא מפקד שמגן על התנהלותו.
  • מה חסר? הצד היפני, והדעות של מפקדים אחרים.

מיתוס

אוניית הצב הייתה ספינה משוריינת: ספינת קרב המצופה לוחות ברזל.

האמת

מקורות קוריאניים מימיו של יי סון־סין אינם מכנים אותה ספינה משוריינת. תיאור אחד מדבר על גג מלוחות עץ, והיסטוריונים מודרניים מתארים על הגג קוצי ברזל.

אם היו לה גם לוחות ברזל, זה עדיין שנוי במחלוקת בין היסטוריונים מודרניים.

הראיות

אחיינו, יי בון, מתאר ב־Haengrok, רישום של מעשי יי סון־סין, גג מלוחות. יש ספרי עיון שעדיין קוראים לה ״משוריינת״.

מקור: ספר התיקונים של שר בכיר

תמצית, לא ציטוט: שר בכיר מביט לאחור על טעויות החצר במהלך המלחמה.

תמצית של יו סונג־יונג, Jingbirok (ספר התיקונים), בתרגום צ׳וי ביונג־היון (Berkeley, 2002)

נכתב במהלך המלחמה, לפי המתרגם. התאריכים המדויקים אינם ודאיים.

  • מי כתב את זה, ומה היה תפקידו? ראש המועצה הממלכתית, השר הבכיר ביותר, שכתב על החצר שלו.
  • מה הוא אולי רוצה לתרץ? אולי את חלקו שלו בהחלטות החצר. שר אינו שופט ניטרלי של מי אשם.
  • כמה בטוחים אנחנו בתאריך? לא מדויק. המתרגם שם אותו במהלך המלחמה.

מקור: מה רשמה החצר על הקרב

תמצית, לא ציטוט: הכרוניקה מונה שלוש־עשרה ספינות קרב קוריאניות לקרב, ושלושים ושתיים ספינות סיור.

תמצית של Annals of King Seonjo (Seonjo sillok), רישום חצר שנערך אחרי תקופת השלטון; מועד העריכה המדויק אינו ודאי

נערך בידי היסטוריונים של החצר, לא בידי יי סון־סין. הוא דורש זהירות לא פחותה מיומן.

  • כמה ספינות קרב הרישום נותן? שלוש־עשרה. מכתבו של יי סון־סין, לפני הקרב, אומר שתים־עשרה.
  • למה שני רישומים עשויים לא להסכים? יש מקורות שאומרים שספינה נוספת הצטרפה לפני הקרב. שומרים על שני המספרים.
  • מי ערך את הכרוניקה, ומתי? היסטוריונים של החצר, אחרי תקופת השלטון. התאריך המדויק אינו ודאי.

נקודת החלטה

אתם יי סון־סין, מפקד הצי המאוחד.

16 בדצמבר 1598, מול נוריאנג

יפן מפנה את צבאה מקוריאה. הצי שלה חייב לעבור במיצר נוריאנג בדרכו לבוסאן.

אתם מפקדים על ספינות קוריאניות לצד ספינות מינג בפיקודו של צ׳ן לין, שהצטרף באוגוסט: כ־150 ספינות קרב.

הצי היפני גדול, ואי אפשר לספור אותו במדויק.

מה אתם עושים?

  • לתקוף במיצר, ולנסות לחסום את הדרך החוצה של הצי. כנראה קרב עז במים צרים, עם אבידות כבדות לשני הצדדים, ואפשרות להשמיד חלק גדול מהצי היפני.
  • לתת לצי היפני לעבור, ולשמור על הספינות שלכם. כנראה הצי היפני יגיע לבוסאן עם רוב ספינותיו, והמלחמה תסתיים בלי קרב ימי אחרון.
  • לחכות שספינות מינג ייכנסו למקומן, ואז לתקוף. כנראה יהיו לכם יותר ספינות במקומן, אבל היפנים עלולים לעבור במיצר בזמן ההמתנה.

מה קרה בפועל

לתקוף במיצר, ולנסות לחסום את הדרך החוצה של הצי.

יי סון־סין תקף. הוא נפגע בירי במהלך הקרב ומת. לפי שני תיאורים, ביקש שמותו יישמר בסוד. לפי אחד מהם, עד סיום הקרב. רישומים קוריאניים נותנים אבדות יפניות גדולות, והמספרים שלהם אינם תואמים, וגם גודל הצי היפני שנוי במחלוקת.

המקורות אינם מתעדים את נימוקיו במילותיו שלו. הם מסכימים על התוצאה: הוא תקף, ונפגע בירי.

מה בא אחר כך - והחידון

1598

הפלישה מסתיימת

ב־18 בספטמבר 1598 מת היידיושי בטירתו. הפלישה שפתח נותרה בלי מי שהוביל אותה.

בדצמבר הכוחות הסיניים והקוריאניים מתקרבים אל הצי היפני. הספינות היפניות האחרונות הפליגו בסביבות ה־24 בדצמבר.

הפלישה נכשלה: יפן לא כבשה את קוריאה ולא הגיעה לסין. יי סון־סין לא חי כדי לראות את הספינות האחרונות עוזבות.

השנתיים האחרונות, לפי הסדר

  • אוגוסט 1597 צי וון גיון נהרס בצ׳ילצ׳ונריאנג; כ־190 ספינות אבדו.
  • 13 בספטמבר 1597 יי סון־סין מוחזר לפיקוד.
  • 26 באוקטובר 1597 מיונגניאנג: הצי הקטן של יי סון־סין מנצח במיצר.
  • אוגוסט 1598 האדמירל הסיני צ׳ן לין מצטרף אליו.
  • 18 בספטמבר 1598 היידיושי מת.
  • 16 בדצמבר 1598 נוריאנג: יי סון־סין נפגע בירי ומת.
  • סוף דצמבר 1598 הספינות היפניות האחרונות עוזבות את קוריאה.

האם הצי הכריע את המלחמה?

כמה מהמלחמה הכריע הצי של יי סון־סין? וכמה הכריעו חצר מינג, הצבאות וההחלטות של מנהיגי יפן?

  • הספר של סמואל הולי, The Imjin War (2005) לפי סקירה של הספר, הולי טוען שהטכנולוגיה הימית והארטילרית של קוריאה הייתה טובה מזו של יפן, ושיי סון־סין חתך את קווי האספקה היפניים בים. לפי תפיסה זו, לצי היה תפקיד גדול בתוצאה.
  • הספר של קנת סופ, A Dragon's Head and a Serpent's Tail (2009) סופ רואה במלחמה סכסוך בין כמה מדינות. הוא משתמש במקורות סיניים לצד קוריאניים ויפניים, ומראה את חצר מינג כשחקן פעיל. יי סון־סין היה חלק מהמלחמה הרחבה הזאת.

אילו מקורות היו משנים את התמונה הזאת יותר מכל? שאלו את עצמכם מה כל צד היה צריך להסביר.

שאלה לבדיקה

מדוע המקורות נותנים מספרים שונים של ספינות יפניות במיצר מיונגניאנג?

התשובה: המקורות סופרים דברים שונים: הקרב, כל הצי, או מה שסייר ראה.. נכון. ספירה של הקרב, ספירה של כל הצי וספירת סיור הם מספרים שונים.

שאלה לבדיקה

איזו טענה על אוניית הצב נתמכת הכי טוב בשיעור?

התשובה: היו לה קוצי ברזל על הגג, אבל הלוחות שנויים במחלוקת.. נכון: הקוצים מאומתים, ושאלת הלוחות פתוחה בקרב ההיסטוריונים.

שאלה לבדיקה

מה קרה ליי סון־סין אחרי שסירב לפקודה ב־1597?

התשובה: הוא נעצר, ועונש המוות שלו הומר מאוחר יותר.. נכון: המעצר קדם לגזר הדין, ומאוחר יותר הומר העונש לגלות.

שאלה לבדיקה

מדוע קורא צריך להתייחס בזהירות ליומנו של יי סון־סין?

התשובה: הוא נכתב על ידי יי סון־סין עצמו, שהיו לו סיבות להגן על התנהלותו.. נכון: היומן ממקור ראשון, אבל כותבו הוא גם מפקד שמגן על התנהלותו.

שאלה לבדיקה

לפי השיעור, מה טען הולי על הצי של יי סון־סין?

התשובה: שהוא חתך את קווי האספקה היפניים בים, ושהטכנולוגיה הקוריאנית הייתה טובה יותר.. נכון, לפי סקירה של הספר: הצי חתך את קווי האספקה, והטכנולוגיה הימית והארטילרית הקוריאנית הייתה טובה יותר.

שאלה לבדיקה

מה קרה לפלישה היפנית אחרי שהיידיושי מת ב־18 בספטמבר 1598?

התשובה: הכוחות היפניים נסוגו, והספינות האחרונות הפליגו בסוף דצמבר.. נכון: הנסיגה הגיעה בשלבים, והספינות האחרונות עזבו בסוף דצמבר.

מונחים

  • אוניית צב ספינה קוריאנית עם גג מעל הסיפון. המקורות מזכירים עליו קוצי ברזל. אם היו לו גם לוחות ברזל, זה שנוי במחלוקת.
  • ספינה משוריינת ספינה המצופה לוחות ברזל. המילה משמשת לעיתים לאוניית הצב, אבל אם היו לה לוחות כאלה, זה שנוי במחלוקת.
  • סוכן כפול מרגל שעובד למעשה עבור שני הצדדים, או מעמיד פנים שכך. כאן: מרגל יפני שהשכנע פקידי חצר בקיומה של תחבולה.
  • יומן מלחמה רישום יומי שנערך במהלך מסע צבאי. יומנו של יי סון־סין, Nanjung Ilgi, כולל רישומים כמעט מדי יום בין 1592 ל־1598.
  • כרוניקה רשמית רישום רשמי שנכתב שנה אחר שנה. כרוניקה של תקופת שלטון נערכת בידי היסטוריונים של החצר, לרוב אחרי התקופה שהיא מתארת.
  • שושלת מינג השושלת הסינית ששלחה כוחות וספינות לעזרת קוריאה במלחמה נגד יפן.
  • לוח שנה ירחי לוח שמודד חודשים לפי הירח. התאריכים הקוריאניים במלחמה הזאת ירחיים, ומקורות נותנים להם שקילות בלוח שלנו, שלעיתים שונה ביום אחד.
  • קו אספקה הדרך שבה מגיעים לצבא מזון, נשק וחיילים. מי שחותך קו אספקה יכול להחליש צבא גם בלי קרב גדול.
  • המרת עונש להקטין עונש, למשל מעונש מוות לגלות.
  • טויוטומי היידיושי שליט יפן שתכנן להשתמש בקוריאה כדרך לסין. כשמת, הפלישה שפתח נשארה בלי מנהיג.
  • בוסאן עיר נמל בדרום קוריאה. בתחילת הפלישה נחתו בה כוחות יפניים.
  • סיאול בירת קוריאה. נפלה בידי היפנים באמצע הפלישה, והם המשיכו צפונה.
  • יאוסו עיר נמל בדרום מערב קוריאה, שבה היה הבסיס של הצי של יי סון־סין.
  • האי הנסן אי ליד חופי קוריאה. ליד האי נערך קרב ימי גדול, והצי הקוריאני ניצח בו.
  • מיצר מיונגניאנג מיצר צר בחופי קוריאה, שבו נלחם יי סון־סין נגד הצי היפני.
  • מיצר נוריאנג מיצר בקוריאה, שבו נערך הקרב הימי האחרון של יי סון־סין.
  • צ׳ילצ׳ונריאנג מקום בחופי קוריאה, שבו נכחד כמעט כל צי וון גיון מול היפנים.
  • וון גיון מפקד קוריאני שקיבל את הפיקוד על הצי מיי סון־סין. הצי שלו נכחד כמעט לגמרי.
  • ביי סאול קצין שפיקד על שתים־עשרה ספינות שנמלטו מהקרב שבו נכחד צי וון גיון.
  • צ׳ן לין מפקד ספינות מינג שהצטרף לצי הקוריאני באוגוסט.
  • סמואל הולי מחבר ספר על יי סון־סין, שלפיו הוא לחם בתצורה שדומה לעגור.
  • קוריאה המדינה שבה לחם יי סון־סין נגד הפלישה היפנית.
  • אדמירל קצין בכיר שמפקד על צי של ספינות מלחמה.
  • מודיעין ידיעות סודיות על האויב, כמו מה הוא מתכנן ואיפה כוחותיו נמצאים.
  • תצורת העגור סידור לחימה של הצי, שנראה כמו עגור שפורש את כנפיו.

מקורות

  • Yi Sun-sin, Nanjung Ilgi (War Diary of Admiral Yi Sun-sin), trans. Ha Tae-hung, ed. Sohn Pow-key. Seoul: Yonsei University Press, 1977.
  • Yu Seong-nyong, The Book of Corrections (Jingbirok), trans. Choi Byong-hyon. Berkeley: Institute of East Asian Studies, 2002.
  • “Admiral Yi Sun-Sin's Naval Battle at Myongryang”, Korean Studies Quarterly 25, no. 3 (2002).
  • Samuel Hawley, The Imjin War: Japan's Sixteenth-Century Invasion of Korea and Attempt to Conquer China. Seoul: Royal Asiatic Society Korea Branch; Berkeley: Institute of East Asian Studies, 2005. Second edition, Lexington, KY: Conquistador Press, 2014.
  • Kenneth M. Swope, A Dragon's Head and a Serpent's Tail: Ming China and the First Great East Asian War, 1592-1598. Norman: University of Oklahoma Press, 2009.

קרדיט תמונות

פתח את השיעור האינטראקטיבי

החלטות, שאלות והתקדמות אישית באפליקציה