צושימה, 1905: 18,000 מיילים ימיים לקרב של יומיים

הסצנה

לפני עלות השחר, 27 במאי 1905

לפני עלות השחר של 27 במאי 1905 מאתרת ספינת סיור יפנית את הצי הרוסי במצר צושימה, בין האי צושימה ליפן.

הרוסים הגיעו לכאן אחרי מסע של כ־33,000 קילומטר מן הים הבלטי. הספינות מותשות, ולפי המקורות הפחם חסר. תוך יומיים ייכנע או ייתפס רוב הצי הרוסי.

מה קרה כאן, ומה אנחנו באמת יודעים על כך?

רקע

מלחמה רחוקה

ב־1904 יפן ורוסיה נמצאות במלחמה. פורט ארתור, מבצר ובסיס ימי רוסי על חצי האי ליאודונג בסין, נתון במצור.

הצי הרוסי מן הים הבלטי יוצא לדרכו באוקטובר 1904. פורט ארתור נופל בתחילת ינואר 1905, בזמן שהספינות עדיין בדרך.

הצי ממשיך לשוט, אל מלחמה שהשתנתה בזמן שהוא היה בים.

שני המפקדים

שני אנשים במצר אחד

שני אנשים פיקדו על הציים בצושימה. האדמירל היהאצ׳ירו טוגו הוביל את הצי המשולב היפני מספינת הדגל שלו, המיקאסה. סגן אדמירל זינובי רוז׳סטבנסקי הוביל את השייטת האוקיינוס השקט השנייה הרוסית.

אנחנו יודעים הרבה יותר על פקודותיהם מאשר על מחשבותיהם. רוב העדויות מגיעות מרישומים רשמיים ומזיכרונות מאוחרים, ולכותביהם היו טעמים משלהם.

הדרך אליה

אוקטובר 1904

18,000 מיילים ימיים

18,000 מיילים ימיים

ב־15 באוקטובר 1904 יוצא הצי הרוסי מליבאו, כיום לייפאיה, נמל בים הבלטי. המסלול הוא כ־18,000 מיילים ימיים, כלומר כ־33,000 קילומטר. הוא עובר סביב אפריקה ועוצר במדגסקר.

ב־14 באפריל 1905 מגיעות הספינות למפרץ קאם ראן, בהודו־סין הצרפתית, היום וייטנאם. לפי המקורות הצי מותש וחסר פחם, הרבה לפני שהגיע למצר.

אוקטובר 1904

ערפל על שרטון דוגר

בלילה שבין 21 ל־22 באוקטובר 1904 עובר הצי ליד שרטון דוגר, שטח רדוד בים הצפון. ערפל מכסה את המים. הספינות הרוסיות פותחות באש על קבוצת ספינות דיג בריטיות, כי הן חושבות שאלה הסירות טורפדו היפניות.

הספינה ״קריין״ שוקעת. שני דייגים נהרגים ושישה נפצעים, לפי רישומי הוועדה הבינלאומית. ב־25 בנובמבר 1904 מסכימות בריטניה ורוסיה לוועדה הזאת, ורוסיה משלמת בסופו של דבר פיצויים, אף שהמקורות נותנים סכומים שונים.

נקודת החלטה

אתם סגן האדמירל זינובי רוז׳סטבנסקי, מפקד שייטת האוקיינוס השקט השנייה.

בערך 25 במאי 1905, בים ליד האיים היפניים.

הביאתם את הצי כמעט 33,000 קילומטר. הספינות מותשות, והפחם חסר. הדרך הקצרה ביותר לולדיווסטוק, נמל היעד שלכם, עוברת במצר צושימה. שתי דרכים ארוכות יותר עוקפות את יפן.

אינכם יודעים בדיוק איפה נמצאות ספינותיו של טוגו, או אם ימתין לכם בבסיס שלו בקוריאה.

דרך איזה מצר תשייטו את הצי?

• לשייט דרך מצר צוגרו, הדרך הארוכה יותר מסביב לצפונה של יפן. כנראה מסע ארוך יותר עם אותו פחם חסר, ועוד ימים שבהם היפנים יכולים לאתר אתכם. סביר שהקרב היה מגיע בכל זאת, במקום אחר.
• לשייט דרך מצר לה פרוז (סויה), דרך ארוכה נוספת מסביב ליפן. כנראה אותה בעיה: מסע ארוך עם פחם חסר, וזמן רב בים שבו היפנים יכולים לבחור את הרגע.
• לשייט דרך מצר צושימה, הדרך הקצרה ביותר לולדיווסטוק, נמל היעד שלכם. כנראה המסלול המהיר ביותר, עם השימוש הקטן ביותר בפחם, ופגישה עם הצי היפני מוקדם יותר ולא מאוחר יותר.

מה קרה בפועל

לשייט דרך מצר צושימה, הדרך הקצרה ביותר לולדיווסטוק, נמל היעד שלכם.

רוז׳סטבנסקי בוחר במצר צושימה, הדרך הקצרה ביותר. הצי היפני פוגש אותו שם ב־27 במאי 1905.

מה הוא יודע: הצי מותש וחסר פחם, והדרך הקצרה עוברת במצר. מה הוא לא יודע: איפה נמצאות ספינות טוגו, או אם ימתינו לו. המקורות אינם מתעדים את נימוקיו במילים שלו.

האירוע

27 במאי, לפני עלות השחר

המגע הראשון

לפני עלות השחר מאתרת ספינת הסיור היפנית שינאנו מארו את הצי הרוסי.

על הנייר יש לרוסים יותר ספינות קרב: שמונה מול ארבע של יפן, לפי ספירה אחת.

27 במאי, שעות אחר הצהריים המוקדמות

ההודעה על המיקאסה

בשעות אחר הצהריים המוקדמות עולה הדגל Z על ספינת הדגל, המיקאסה. זהו דגל איתות, והוא נושא הודעה לכל הצי.

בתרגום, ההודעה אומרת שגורל הקיסרות תלוי בתוצאות הקרב הזה, ושכל אדם חייב לתת את מיטבו. הנוסח היפני ידוע, אבל הגרסאות האנגליות שונות זו מזו, והשעה שבה עלה הדגל שנויה במחלוקת.

נקודת החלטה

אתם האדמירל היהאצ׳ירו טוגו, מפקד הצי המשולב היפני.

אחר הצהריים של 27 במאי 1905, במצר צושימה.

ראיתם את הצי הרוסי מאז לפני עלות השחר. הים גבוה, והרוסים מתקדמים לעבר ולדיווסטוק, נמל היעד שלהם.

בקו קרב, שורה ארוכה אחת של ספינות, כל ספינה יכולה להפנות את תותחיה אל האויב. הרוסים מתקרבים.

מה אתם מורים?

• להחזיק את הקו ולחכות שהרוסים יתקרבו. כנראה הרוסים ימשיכו בדרכם ויעברו קרוב, עם רוב ספינותיהם שלמות. הים והמרחק יעבדו נגדכם.
• לפנות את הספינות מיד ולחצות את הקו הרוסי. כנראה קו הרוסים יישבר, והקרב ייערך בטווח קצר, בתנאים שלכם. אבל בים גבוה פנייה מסכנת את הסדר, והתותחים הרוסיים עלולים לפגוע בספינות שמסתובבות.

מה קרה בפועל

לפנות את הספינות מיד ולחצות את הקו הרוסי.

טוגו מפנה את ספינותיו לחצות את הקו הרוסי. הקו הרוסי נשבר, ורוב הצי הרוסי הולך לאיבוד בקרב שאחריו.

מה הוא יודע: הרוסים נראו לפני עלות השחר, והים גבוה, כפי שטוגו עצמו כתב במברק לטוקיו. מה הוא לא יודע: מה הרוסים מתכננים. ההודעה לצי מדגישה מה על הכף. זו הודעה לאנשיו, לא תיעוד של מחשבתו.

אחר הצהריים ולילה

הקו נשבר

רוב הצי

הקרב שבא אחר כך נטה נגד הרוסים. הקו שלהם התפרק, והספינות נפגעו אחת אחרי השנייה.

בלילה תוקפות משחתות יפניות וסירות טורפדו את הספינות הרוסיות. עד סוף הקרב איבד הצי הרוסי את רוב ספינותיו. יפן מאבדת שלוש סירות טורפדו.

הכוחות: מי נגד מי

27–28 במאי 1905

מצר צושימה

הצי המשולב היפני

• מפקדים: היהאצ׳ירו טוגו
• כוחות: 4 ספינות קרב, 29 סיירות, 4 ספינות תותחים, 21 משחתות, 45 סירות טורפדו ו־22 ספינות עזר; אין סך כולל (ויקיפדיה באנגלית, תיבת הכוחות)
• אבדות: 117 הרוגים, 583 פצועים, 3 סירות טורפדו טבועות (ויקיפדיה באנגלית וביפנית, הסקירות הכלליות); כ־110 הרוגים, כ־580 פצועים (ויקיפדיה ביפנית, הגוף הראשי)

שייטת האוקיינוס השקט השנייה

• מפקדים: זינובי רוז׳סטבנסקי
• כוחות: 38 ספינות בקרב; 48 ספינות וספינות עזר בעת היציאה (ויקיפדיה באנגלית, הערך על הקרב)
• אבדות: 5,045 הרוגים; 6,016 שבויים (ויקיפדיה באנגלית, תיבת המידע); 4,830 הרוגים; 6,106 שבויים (ויקיפדיה ביפנית, הגוף הראשי)

התוצאה: ניצחון יפני. רוב הצי הרוסי טבוע או נתפס. יפן מאבדת שלוש סירות טורפדו. לפי הערכים באנגלית וביפנית בוויקיפדיה, שלוש ספינות רוסיות מגיעות לולדיווסטוק.

המספרים לקוחים משני ערכי ויקיפדיה, האנגלי והיפני, שאינם מסכימים בכמה נקודות. לא בדקנו אותם מול מחקר אקדמי, ולכן יש לראות בהם הערכות.

מה אנחנו באמת יודעים

מקור: ספרו של סמיונוב על הקרב

תמצית, לא ציטוט: הספר מורכב מרשימות ששמר המחבר במהלך הקרב, ומה שסיפרו לו אחרים.

סמיונוב היה קצין ימי על הספינה סובורוב, בלי תפקיד רשמי. התרגום האנגלי יצא ב־1913, שמונה שנים אחרי הקרב. זהו זיכרון שנכתב אחרי המאורעות.

• מי כתב, ומה היה מקומו בקרב? קצין ימי על ספינה שאבדה, בלי תפקיד רשמי. הוא כותב על הצד שלו, ולכן הספר הוא עדות ולא מבט ניטרלי.
• מתי נכתב הספר, ולמי? שנים אחרי הקרב. התרגום האנגלי יצא ב־1913.
• מה חסר? מן הטקסט לבדו אי אפשר לדעת אילו חלקים הכותב ראה בעיניו, ואילו שמע מאחרים.

מיתוס

צושימה הייתה, בשנת 1905, הפעם הראשונה שבה מעצמה אסייתית הביסה אירופים.

האמת

לא נכון. המונגולים הביסו את צבא הונגריה בקרב מוהי ב־1241, ואתיופיה הביסה את הצבא האיטלקי באדווה ב־1896. הטענה הצרה יותר, שחלק מההיסטוריונים טוענים לה, היא שצושימה הייתה הניצחון הימי הראשון של מעצמה אסייתית על מעצמה אירופית גדולה.

מקור: המברק של טוגו לטוקיו

תמצית, לא ציטוט: מזג האוויר בהיר היום, אבל הגלים גבוהים.

טוגו מדווח לממשלתו, ולכן יש לו טעם להציג את היום באור טוב. המברק נשלח לפני הקרב, ואינו מספר איך התנהל.

• מי כתב, ולמי? האדמירל מדווח לממשלתו. כל מילה שלו משרתת גם את מעמדו.
• אפשר לבדוק מן ההודעה הזאת את הים? לא לבד. מקורות שונים מתארים את הים אחרת, ולכן אין תשובה אחת ברורה.
• מה חסר? המברק מדווח על הופעת האויב, לא על מה שקרה אחר כך.

מקור: הדין וחשבון הרשמי היפני

תמצית, לא ציטוט: הדין וחשבון נותן שעות לתנועות הספינות, תיאור של מצב הים ופירוט ספינה אחר ספינה של האבידות, פירוט שאינו שלם. הוא מביא את האות לצי, בלי שעה ובלי דגל.

זוהי ההיסטוריה הרשמית של המדינה שניצחה. למדינה המנצחת יש סיבה לספר את הסיפור בדרכה.

• מי כתב, ומה הוא רצה? המטה של המדינה המנצחת, שכתב היסטוריה רשמית. מטרתו לתעד את הניצחון.
• מה הוא משמיט? את השעה של האות ואת הדגל שעליו הורם. רשימות האבידות אינן שלמות.
• על אילו פרטים אפשר להסתמך יותר? השעות של תנועות הספינות שימושיות, אבל המקורות אינם מסכימים על הדקות. לכן אנחנו כותבים ״לפני עלות השחר״ ולא שעה מדויקת.

מה בא אחר כך, והחידון

28 במאי

הבוקר שאחרי

בבוקר 28 במאי נכנע מה שנשאר מהצי הרוסי. רוז׳סטבנסקי, פצוע, מועבר מספינתו. הלוחמים הרוסים ששרדו נעשים שבויים.

הקרב הימי נגמר, אבל המלחמה לא.

נקודת החלטה

אתם תאודור רוזוולט, נשיא ארצות הברית.

קיץ 1905.

יפן ביקשה מכם לתווך במלחמתה עם רוסיה. יפן ניצחה בים, ופורט ארתור נפל. רוב הצי הרוסי אבד בצושימה.

כל שלום ידרוש מארח ניטרלי, והמשא ומתן יכול להתקיים במדינה שלכם. אם תשתתפו בו בעצמכם, זו החלטה שלכם.

מה אתם עושים?

• לסרב, ולהניח לשתי הממשלות למצוא דרך משלהן למשא ומתן. כנראה קשה יותר לשני הצדדים להיפגש, והלחימה עלולה להימשך זמן רב יותר. זו השערה: המקורות אינם אומרים מה היו שתי הממשלות עושות.
• לקבל את התפקיד: לארח את המשא ומתן על אדמת אמריקה, ולהישאר מחוץ לחדר. כנראה המשא ומתן ייצא לדרך, עם מארח ניטרלי, והתנאים ייקבעו על ידי שני המשלחות.
• לקבל את התפקיד, וללכת בעצמכם למשא ומתן כדי לדחוף את התנאים שלכם. כנראה תהיה לכם יותר השפעה על התנאים, וגם יותר אשמה אם הם ייכשלו. המטרות שלכם יהפכו לחלק מההתמקחות.

מה קרה בפועל

לקבל את התפקיד: לארח את המשא ומתן על אדמת אמריקה, ולהישאר מחוץ לחדר.

רוזוולט מקבל את התפקיד. הוא מתווך במשא ומתן, שמתנהל במספנת הצי של פורטסמות׳ שבקיטרי, מיין, אבל אינו משתתף בישיבות בעצמו.

לפי ההיסטוריה שמפרסם משרד החוץ האמריקני על ההסכם, רוזוולט רצה ששתי האימפריות ישמרו על תפקיד בצפון־מזרח סין. יפן ביקשה ממנו לתווך. המקורות אינם אומרים כמה לחץ הפעיל על כל צד.

אוגוסט עד ספטמבר 1905

שלום במספנה

המשא ומתן נפתח באוגוסט 1905 במספנת הצי של פורטסמות׳, שבקיטרי, מיין, בארצות הברית. קרב הים נמשך יומיים, ומהקרב ועד השלום עברו כשלושה חודשים.

ב־5 בספטמבר 1905 נחתם בהסכם פורטסמות׳ באותו מקום, והוא מסיים את המלחמה בין יפן לרוסיה.

אחרי הקרב: שלום, וספרים

• 5 בספטמבר 1905 הסכם פורטסמות׳ נחתם במספנה שבקיטרי, מיין.
• 1913 ספרו של סמיונוב יוצא באנגלית, בתרגום של א. ב. לינדזי, בניו יורק.
• 1958 ריצ׳רד האו מפרסם ספר פופולרי על הקרב.
• 2002 קונסטנטין פלשאקוב מפרסם ספר על מסע הצי אל צושימה.
• 2017 מאמרו של דמיטרי ליכארב על הקליעים והשריון מופיע בכתב עת.

מה הכריע: הקליעים, או האנשים והפקודות?

מה מסביר את התבוסה הרוסית?

• קונסטנטין פלשאקוב, 2002 ספרו עוקב אחרי מפקד הצי, קציניו והממשלה בסנט פטרסבורג. לפי ביקורות על הספר, הוא מדגיש את מחסור הפחם, הפקודות שהגיעו מהבית ואת אופיו של המפקד.
• דמיטרי ליכארב, 2017 מאמרו, שכותרתו ״קליעים מול שריון״, בוחן איך זיכרונות וספרי היסטוריה רוסיים הסבירו את הקליעים והשריון בצושימה.

שתי הגישות מסתכלות על הצד הרוסי. איזה הסבר שוקל יותר? המקורות אינם נותנים תשובה אחת ברורה, וההיסטוריונים עדיין מתווכחים על כך.

שאלה לבדיקה

בשרטון דוגר באוקטובר 1904, במה חשבו הספינות הרוסיות שספינות הדיג הבריטיות הן?

התשובה: סירות טורפדו יפניות. נכון. בערפל פתחו הספינות הרוסיות באש על ספינות הדיג, כי חשבו שהן סירות טורפדו יפניות.

שאלה לבדיקה

איזה מצר בחר רוז׳סטבנסקי?

התשובה: מצר צושימה, הדרך הקצרה ביותר. נכון. צושימה היא הדרך הקצרה ביותר מהודו־סין, והיא הדרך שהצי בוחר בה.

שאלה לבדיקה

מה אפשר לומר בוודאות על ההודעה שעל דגל Z?

התשובה: הנוסח היפני ידוע, הגרסאות האנגליות שונות זו מזו, והשעה שנויה במחלוקת.. נכון. המשמעות היפנית ברורה, אבל הנוסח האנגלי משתנה, והשעה נמסרת שונה בין המקורות.

שאלה לבדיקה

איזו מהטענות הבאות נכונה, לפי השיעור?

התשובה: צבאות שאינם אירופיים הביסו צבאות אירופיים במוהי ובאדווה.. נכון. שתי הדוגמאות הן קרבות יבשתיים. המונגולים הם מעצמה אסייתית, ואתיופיה אינה אסייתית, ולכן הטענה היא ״שאינם אירופיים״.

שאלה לבדיקה

מדוע צריך קורא להיזהר באמון במברק של טוגו על הים?

התשובה: כי כותבו מדווח לממשלתו, והמקורות חלוקים על הים.. נכון. לטוגו יש סיבה להציג את היום באור טוב, והמקורות אינם מסכימים על מצב הים.

שאלה לבדיקה

איזה תפקיד מילא רוזוולט במשא ומתן בפורטסמות׳?

התשובה: הוא תיווך במשא ומתן, אבל לא השתתף בו.. נכון. הוא תיווך והשאיר את עצמו מחוץ לחדר. זו הבחירה שהשיעור מתעד כבחירה שנעשתה בפועל.

מונחים

• ספינת קרב ספינה גדולה ומשוריינת, עם תותחים כבדים. בשנת 1905 היא הייתה לב כוחו של כל צי.
• משחתת ספינה מהירה וקלה יחסית, שנועדה להגן על הצי מפני סירות טורפדו ולתקוף בטורפדו בעצמה.
• סירת טורפדו סירה קטנה ומהירה הנושאת טורפדו, כלי נשק שנורה במים ומתקדם לבדו אל היעד.
• ספינת הדגל הספינה שבה נמצא מפקד הצי, והיא נושאת את דגל הפיקוד. הספינה של טוגו הייתה המיקאסה.
• דגל Z דגל איתות, אחד הדגלים שבהם שלחו הספינות פקודות זו לזו. ב־27 במאי 1905 הורם הדגל על המיקאסה.
• הצי המשולב הצי הראשי של הצי היפני באותה תקופה, ששימש את טוגו בצושימה.
• שייטת האוקיינוס השקט השנייה הצי הרוסי ששט מהים הבלטי באוקטובר 1904 כדי להילחם ביפן במזרח הרחוק.
• קו הקרב ספינות השטות בשורה ארוכה, כך שכל התותחים שלהן יכולים לכוון אל האויב.
• הסכם פורטסמות׳ הסכם השלום בין רוסיה ליפן, שנחתם ב־5 בספטמבר 1905 במספנת הצי של פורטסמות׳ שבקיטרי, מיין, בארצות הברית.
• מצר צושימה המצר בין האי צושימה לבין יפן, שבו נערך הקרב הימי.
• המיקאסה ספינת הדגל היפנית של טוגו. עליה עלה דגל Z בקרב.
• היהאצ׳ירו טוגו אדמירל יפני שפיקד על הצי המשולב בקרב צושימה.
• זינובי רוז׳סטבנסקי סגן אדמירל רוסי שפיקד על שייטת האוקיינוס השקט השנייה.
• פורט ארתור מבצר ובסיס ימי רוסי בסין, על חצי האי ליאודונג. נפל ב־1905.
• חצי האי ליאודונג חצי אי בצפון־מזרח סין, שבו שכן פורט ארתור.
• ליבאו נמל בים הבלטי, היום לייפאיה שבלטביה. משם יצא הצי הרוסי.
• מדגסקר אי גדול ליד החוף המזרחי של אפריקה. הצי הרוסי עצר בו בדרכו.
• מפרץ קאם ראן מפרץ בהודו־סין הצרפתית, היום וייטנאם. הצי הרוסי הגיע אליו ב־1905.
• שרטון דוגר שטח רדוד בים הצפון. ליד שם הפגיעה בספינות הדיג הבריטיות.
• הספינה קריין ספינת דיג בריטית שטבעה באש הרוסית, בליל 21–22 באוקטובר 1904.
• הוועדה הבינלאומית ועדה שנוסדה כדי לברר את הירי על ספינות הדיג הבריטיות, ורוסיה שילמה בסופו של דבר פיצויים.
• ולדיווסטוק נמל רוסי על חוף האוקיינוס השקט. היה נמל היעד של הצי הרוסי.
• שינאנו מארו ספינת הסיור היפנית שאיתרה את הצי הרוסי לפני עלות השחר.
• סובורוב ספינת קרב רוסית. שמעון סמיונוב שירת עליה כקצין ימי.
• סמיונוב קצין ימי רוסי שכתב זיכרון על הקרב. הזיכרון יצא לאור באנגלית ב־1913.
• קרב מוהי קרב שבו הביסו המונגולים את צבא הונגריה ב־1241.
• אדווה קרב שבו ניצחה אתיופיה את הצבא האיטלקי ב־1896.
• מספנת הצי של פורטסמות׳ מספנה של הצי האמריקני בקיטרי שבמיין. בה התנהלו מגעי השלום.
• קיטרי, מיין עיירה בצפון־מזרח ארצות הברית, במדינת מיין. בה נערכו מגעי השלום.
• רוזוולט נשיא ארצות הברית שתיווך בין יפן לרוסיה.

מקורות

• Vladimir Semenoff, The Battle of Tsu-shima between the Japanese and Russian Fleets, fought on 27th May 1905, trans. A. B. Lindsay, preface Sir George Sydenham Clarke, New York: E. P. Dutton, 1913
• Richard Hough, The Fleet That Had to Die, New York: Viking, 1958
• Constantine Pleshakov, The Tsar’s Last Armada: The Epic Journey to the Battle of Tsushima, 2002
• Dmitrii Likharev, ‘Shells vs Armour: Material Factors of the Battle of Tsushima in the works of Russian Memoirists and Historians’, War & Society, 2017, doi:10.1080/07292473.2017.1356589

קרדיט תמונות

• תוג׳ו שוטארו, ״קרב צושימה, 1905״, ציור משנת 1905. המוזיאון לא מצוין בוויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• תוג׳ו שוטארו, ״האדמירל טוגו על גשר ספינת הקרב מיקאסה״, 1906. המוזיאון לא מצוין בוויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• צילום: West & Son, Southsea, 1905–1906, מתוך ״Cassell's History of the Russo-Japanese War״. · Public domain · דף המקור