מלחמת שלושים השנה

ניצוץ בפראג

ב־1618 השליכו אצילים פרוטסטנטים בבוהמיה שני פקידים מלכותיים מחלון בטירה בפראג. הפקידים שרדו, אבל המרד הפך למלחמה ברחבי האימפריה הרומית הקדושה.

כולם מצטרפים

שליטים קתולים ופרוטסטנטים נלחמו, אבל גם מלכים שרצו רק עוד כוח. דנמרק, שוודיה וצרפת הצטרפו, וצבאות מספרד, מאוסטריה ומהמדינות הגרמניות צעדו הלוך ושוב שלושים שנה.

מיליונים מתים

4 עד 8 מיליון

הצבאות חיו על חשבון האדמה. רעב, מגפה ועיירות בוערות הרגו הרבה יותר אנשים מהקרבות. היסטוריונים מעריכים ש־4 עד 8 מיליון בני אדם מתו, ואזורים בגרמניה איבדו שליש מאנשיהם ויותר.

ואלנשטיין

אלברכט פון ואלנשטיין גייס צבא פרטי עצום בשביל הקיסר. הוא היה אחד המצביאים הגדולים של המלחמה, וב־1634 רצחו אותו קצינים שחששו שיעבור צד.

שלום וסטפליה

ב־1648 חתמו הצדדים על הסכמים במינסטר ובאוסנבריק, שנקראים יחד שלום וסטפליה. הנסיכים הגרמנים קיבלו זכות לנהל את מדינותיהם ולכרות בריתות בעצמם, והקיסר איבד כוח עליהם.

למה זה עדיין חשוב

המלחמה השאירה את גרמניה מפוצלת למאות מדינות קטנות יותר ממאתיים שנה. הרעיון שמדינות הן עצמאיות ושוות, שקושרים אותו לוסטפליה, עדיין מעצב את יחסי המדינות.

שאלה לסיכום

איך התחילה מלחמת שלושים השנה?

התשובה: אצילים פרוטסטנטים השליכו פקידים מלכותיים מחלון בפראג. ההשלכה מהחלון בפראג ב־1618 הצתה מרד שהתפשט ברחבי האימפריה הרומית הקדושה.

מה עשה שלום וסטפליה?

התשובה: נתן לנסיכים הגרמנים יותר כוח על מדינותיהם. הקיסר איבד חלק גדול מסמכותו, וגרמניה נשארה מפוצלת להרבה מדינות. מדינה גרמנית אחת קמה רק ב־1871.

קרדיט תמונות

• ההשלכה מהחלון בפראג, 1618, הדפס של מריאן · Matthäus Merian · Public domain · דף המקור