מרד טאיפינג: מי שנכשל במבחנים וקרא לעצמו אחיו הצעיר של ישו

הלומד שנכשל

הוא נכשל במבחנים, ואז בנה מדינה

גואנגג׳ואו, 1836. צעיר שנכשל שוב במבחן הקיסרי מקבל חוברת דתית קטנה. הוא מדפדף בה ומניח אותה בצד.

בתוך חמש־עשרה שנה הוא יעמוד בראש מדינה עם בירה, צבא ומבחנים משלו. המלחמה שתיגרם בעקבותיה תעלה בחייהם של עשרות מיליונים.

רקע

מבחנים, שוב ושוב

הונג שיוצ׳ואן נולד ב־1814 בחבל גואנגדונג, ליד גואנגג׳ואו. הוא רצה להיות פקיד, והדרך עברה דרך מבחני הקיסר, מבחנים על הקלאסיקה הקונפוציאנית.

הוא נכשל שוב ושוב. המקורות מונים שלושה או ארבעה כישלונות, והאחרון ב־1843.

חזיונות

חוברת, קריסה וחזיונות

ב־1836 קיבל הונג חוברות דת בשם ״מילים טובות להטפת העידן״, ועבר עליהן בחפזון. ב־1837, אחרי כישלון נוסף, קרס. במשך ימים דיבר בהזיות, ואחר כך סיפר על חזיונות בשמים, במשפחה שמימית.

פירוש חדש

אחיו הצעיר של ישו

ב־1843 קרא את החוברות ברצינות, והחזיונות קיבלו פירוש חדש: אלוהים הוא האב השמימי, ישו הוא האח הבכור, והוא הבן הצעיר. הוא לא היה ישו עצמו. הוא היה אחיו הצעיר.

ב־1847 ביקש להיטבל אצל המיסיונר הבפטיסטי האמריקני יששכר ג׳ק רוברט בגואנגג׳ואו. רוברטס סירב, והסיבה לא ברורה.

המדינה

חברה, ואז כתר

ב־1844 ייסד בן דודו, פנג יושנג, את ״חברת עובדי האל״ בגואנגשי. ב־11 בינואר 1851 הכריז הונג בג׳ינטיאנג על עצמו כ״המלך השמימי״, ונולדה מדינת טאיפינג.

שאלה לבדיקה

לפי הפירוש של 1843, מה היה הקשר בין הונג לישו?

התשובה: הוא אחיו הצעיר של ישו, והבן הצעיר של אלוהים.. נכון. אלוהים היה האב, ישו האח הבכור, והונג הבן הצעיר.

נאנג׳ינג, 1853

כיבוש

בירת השמים

19 במרץ 1853

ב־19 במרץ 1853 נכבשה נאנג׳ינג, עיר גדולה על נהר היאנגצה. הטאיפינג שינו את שמה לטיאנג׳ינג, ״בירת השמים״, והפכו אותה למרכז השלטון שלהם.

קודם לכן, ב־13 בינואר 1853, לפי מקור אחד ביום הולדתו של הונג, ערכו הטאיפינג מבחן מיוחד לנשים. פו שאנשיאנג סיימה במקום הראשון וקיבלה את תואר צ׳ואנגיואן. המקורות אינם מזכירים מבחנים נוספים לנשים.

כללים

בלי צמה, בלי אופיום

הטאיפינג אסרו את יבוא האופיום, ביטלו את כריכת הרגליים של נשים, ולא נשאו את הצמה שהשושלת חייבה את הגברים לשאת. לכן כונו ״השערות הארוכות״.

נקודת החלטה

אתם הונג שיוצ׳ואן.

נאנג׳ינג, אביב 1853

נאנג׳ינג בידיכם מאז מרץ. השושלת עדיין שולטת מבייג׳ינג, בירתה. יש לכם צבא גדול ותוכנית קרקע שפורסמה בכתב.

המפקדים חלוקים. חלקם רוצים לשלוח צבא צפונה לכבוש את בייג׳ינג. אחרים רוצים להחזיק בדרום ולבנות קודם את המדינה.

מה אתם מורים?

• לשלוח צבא גדול צפונה מיד, לכבוש את בייג׳ינג ולסיים את השושלת. הצבא יוצא לדרך, וכנראה יתקשה לכבוש את העיר, רחוק מבסיסו.
• להישאר באזור הנהר ולבנות קודם את המדינה: שלטון, מבחנים ואדמות. כנראה תקבלו זמן לבנות שלטון, אבל גם הקינג יקבלו זמן להתארגן ולגייס כוחות חדשים.

מה קרה בפועל

לשלוח צבא גדול צפונה מיד, לכבוש את בייג׳ינג ולסיים את השושלת.

הצבא נשלח צפונה, אבל לא כבש את בייג׳ינג. המסע נחשב לכישלון מוחלט, והוא החליש את הטאיפינג.

המטרה הייתה להפיל את השושלת במקום מושבה. המקורות אינם מתעדים את נימוקיו של הונג בפירוט, ולכן יש לראות בזה את מה שנעשה, לא מניע ידוע.

שאלה לבדיקה

מה קרה למסע הצפוני של 1853?

התשובה: הוא נכשל, והחליש את הטאיפינג.. נכון. המסע נחשב לכישלון מוחלט, והוא החליש את הטאיפינג.

שני מסמכים

מקור: מסמך הקרקע, 1853

כל השדות באימפריה יעובדו על ידי כל העם בשוויון.

חלוקת הקרקע תיעשה לפי מספר הנפשות, גברים ונשים כאחד.

הקטע מובא ממהדורה שפרסם ההיסטוריון פרנץ מיכאל ב־1971, כמעט 120 שנה אחרי שנכתב.

• מה חסר כאן? הטקסט מציג אידיאל. הוא אינו אומר כמה ממנו בוצע, ולכן יש לקרוא אותו כתוכנית ולא כתיעוד.
• למה מנהיגים מוציאים טקסט כזה? כדי לתת לאנשים סיבה להצטרף, ולהראות שלמדינה יש תוכנית. זו מטרה, לא הוכחה שהתוכנית עבדה.

מקור: ליטוגרפיה מצד הקינג, 1886

וו יורו, 1886 (ויקישיתוף)

זו אחת מסדרה של ליטוגרפיות מ־1886, יותר מעשרים שנה אחרי שנאנג׳ינג נפלה ב־1864. היא מציגה צבא של הקינג, והכותרת מכנה את הטאיפינג ״שודדים״.

• מי צייר, ומאיזה צד? צייר מתקופת שושלת צ׳ינג, מהצד שניצח במלחמה. הציור מראה את נקודת המבט של המנצחים.
• מה חסר לנו? נקודת המבט של הטאיפינג, ועדות של מי שהיה בקרב. ציור משנת 1886 אינו יכול להראות איך נראה הקרב באמת.

פקיד שבוחר לפקד

נקודת החלטה

אתם דזנג גואופאן.

הונאן, בערך 1851–1852

עברתם את מבחני הקיסר ברמה הגבוהה ביותר, ושירתם באקדמיה הקיסרית. עכשיו הטאיפינג עברו בהונאן, ופקודה מהחצר מבקשת מכם לעזור לנגיד המחוז לגייס מתנדבים מקומיים.

אינכם יודעים אם המתנדבים יחזיקו מעמד.

מה אתם עושים?

• לסרב, ולבקש להישאר בתפקידכם האזרחי. כנראה נשאר לנגיד מעט אנשים, והטאיפינג ממשיכים להתקדם במחוז.
• לעזור לגייס מתנדבים, אבל לשלב אותם בצבא הרגיל, תחת קציניו. כנראה המתנדבים נבלעים במערכת חלשה, תחת קצינים שאינם מכירים אותם.
• לגייס צבא מתנדבים משלכם, מאנשי האזור, ולפקד עליו בעצמכם. בניית כוח כזה איטית ויקרה, וייתכן שייקח שנים עד שיהיה מוכן.

מה קרה בפועל

לגייס צבא מתנדבים משלכם, מאנשי האזור, ולפקד עליו בעצמכם.

זנג גייס כוח משלו. הוא נקרא צבא שיאנג, וכעבור שנים הוא נעשה אחד הכוחות המרכזיים של הקינג נגד הטאיפינג. המקורות אינם נותנים תאריך מדויק להקמתו, והתשובה הבטוחה ביותר היא תחילת שנות ה־50.

המקורות אינם מפרטים את נימוקיו של זנג. מה שנראה הוא איש שבחר לבנות כוח משלו, במקום להשאיר את ההגנה לאחרים.

מיתוס

הטאיפינג היו מרד נוצרי, שהמערב תמך בו.

האמת

לא. האמונה של הונג שילבה נצרות עם טאואיזם, קונפוציאניזם ואמונה עממית בעידן חדש. רוברטס סירב לטבול אותו.

בריטניה וצרפת נשארו רשמית ניטרליות. מאוחר יותר שלחו קצינים, והסיוע הימי הלך לקינג, לא לטאיפינג.

הראיות

ב־1861 ביקר בנאנג׳ינג הקצין הבריטי ג׳יימס הופ. באותה שנה הגיע סיוע ימי מהצי המלכותי לכוחות הקינג באנצ׳ינג.

שאלה לבדיקה

מה היה מעמדן הרשמי של בריטניה וצרפת במלחמה?

התשובה: הן נשארו ניטרליות, ומאוחר יותר שלחו קצינים לעזור לקינג.. נכון. הן לא תמכו בטאיפינג, והסיוע הימי הלך לקינג באנצ׳ינג.

טיאנג׳ינג, 1856

מנהיגות

ההרג בארמון

2 בספטמבר 1856

יאנג שיוצ׳י, מנהיג בכיר של הטאיפינג, נהרג בארמונו בטיאנג׳ינג בידי חיילי שני מפקדים אחרים. היסטוריונים קוראים לאירוע הזה ״אירוע טיאנג׳ינג״. ההערכות למספר ההרוגים בעיר נעות בערך בין 27,000 ל־30,000, ואלה אומדנים.

נקודת החלטה

אתם שי דה קאי.

מחוץ לטיאנג׳ינג, ספטמבר 1856

אתם מנהיג טאיפינג, רחוק מהבירה עם צבא משלכם. מגיעה אליכם הידיעה שיאנג שיוצ׳י נהרג, וחיילי ההרג מחזיקים עכשיו בעיר.

הקצינים שלכם שואלים מה תעשו.

מה אתם עושים?

• לחזור לבירה בחיפזון. כנראה תעמדו מול החיילים שמחזיקים בעיר, וחייכם בסכנה.
• להשאיר את הצבא מחוץ לעיר ולחכות. כנראה הבירה תישאר בידי אחרים. יהיה לכם צבא, אבל לא מרכז השלטון.
• לצאת מאזור הטאיפינג עם הצבא עכשיו. כנראה תשמרו על הצבא, אבל תוותרו על כל טענה לבירה.

מה קרה בפועל

לחזור לבירה בחיפזון.

הוא חזר לבירה בחיפזון באוקטובר 1856. אחרי שקיבל אזהרות שהוא עלול להירצח, הוא ברח מהעיר, ובשנת 1857 יצא מטיאנג׳ינג עם צבא משלו.

המקורות אינם מתעדים את נימוקיו בפירוט. החזרה הייתה הדרך היחידה להתמודד על הבירה, והיא הייתה מסוכנת.

מה נשאר אחרי המלחמה

זיכרון

זיכרון של המנצחים

הציור שלפניכם נצבע ב־1886, יותר מעשרים שנה אחרי שנאנג׳ינג נכבשה מחדש. זה זיכרון של המנצחים, לא תיעוד של הרגע.

אחרי 1856, לפי הסדר

• דצמבר 1856 צבא שיאנג מחזיר את ווּצ׳אנג.
• 1861 כוחות הקינג כובשים את אנצ׳ינג, בעזרת הצי המלכותי הבריטי.
• מאי 1862 צבא שיאנג מצור על נאנג׳ינג.
• 1 ביוני 1864 הונג שיוצ׳ואן מת בטיאנג׳ינג, בגיל 50. הסיבה הסבירה ביותר היא מחלה, לאחר שאכל צמחי בר בזמן מחסור במזון. יש שהציעו הרעלה עצמית.
• יולי 1864 כוחות הקינג בפיקודו של זנג גוצ׳ואן כובשים את נאנג׳ינג.

כמה אנשים מתו?

כמה אנשים מתו במלחמה, ואיך אפשר לדעת?

• ההערכות הנפוצות 20 עד 30 מיליון, בערך 5 עד 10 אחוזים מאוכלוסיית סין. אלה אומדנים, לא ספירה.
• הערכות גבוהות יש הערכות שמגיעות עד כ־100 מיליון. המקורות אינם מסכימים על הסיבה לפער.

האם אפשר לדעת מספר מדויק, כשהמלחמה, הרעב והמחלות התערבבו?

שאלה לבדיקה

מה היה אירוע טיאנג׳ינג ב־1856?

התשובה: יאנג שיוצ׳י נהרג בידי חיילי שני מפקדים.. נכון. ההרג בא מתוך מנהיגות הטאיפינג עצמה, והוא החליש את השלטון שלהם.

שאלה לבדיקה

מה נאמר במקורות על מספר ההרוגים במלחמה?

התשובה: ההערכות הנפוצות הן 20 עד 30 מיליון, אבל יש שמעריכים גבוה מזה.. נכון. אלה אומדנים, לא ספירה, והם נבדלים זה מזה במידה רבה.

שאלה לבדיקה

איך מת הונג שיוצ׳ואן?

התשובה: כנראה ממחלה, לאחר אכילת צמחי בר בזמן מחסור במזון.. נכון. זו הסיבה הסבירה ביותר לפי המקורות. הרעלה עצמית הוצעה גם היא, כאפשרות.

מונחים

• מבחני הקיסר המבחנים הממלכתיים שבהם נבחרו פקידי השושלת. הם נשענו על ספרי הקלאסיקה הקונפוציאנית, והדרך העיקרית לשלטון ולמעמד עברה דרכם.
• חוברת דתית חוברת קצרה ומודפסת עם מסר דתי, שנועדה לשכנע את הקורא.
• צמה הקוקו הארוך שהשושלת חייבה את הגברים לשאת כסימן להכנעה. הטאיפינג לא נשאו אותו.
• צ׳ואנגיואן התואר שניתן למי שסיים במקום הראשון במבחן הקיסרי הגבוה ביותר.
• תוכנית הקרקע מסמך משנת 1853 שקבע חלוקה שווה של קרקעות לפי מספר הנפשות.
• צבא שיאנג צבא מתנדבים שגויס בהונאן בידי דזנג גואופאן. הוא נעשה אחד הכוחות המרכזיים של הקינג נגד הטאיפינג.
• גואנגג׳ואו עיר גדולה בדרום סין, בירת מחוז גואנגדונג.
• גואנגדונג מחוז בדרום סין, שבו נולד הונג שיוצ׳ואן.
• גואנגשי אזור בדרום סין. שם ייסד בן דודו של הונג את חברת עובדי האל.
• נאנג׳ינג עיר גדולה על נהר היאנגצה, שהטאיפינג כבשו ב־1853 והפכו למרכז השלטון שלהם.
• טיאנג׳ינג השם שנתנו הטאיפינג לנאנג׳ינג, ופירושו בירת השמים.
• בייג׳ינג עיר הבירה של סין, שממנה שלטה שושלת הקינג בזמן המלחמה עם הטאיפינג.
• היאנגצה נהר גדול במרכז סין, שעל גדותיו עומדת נאנג׳ינג.
• ג׳ינטיאנג מקום שבו הכריז הונג שיוצ׳ואן על עצמו כמלך השמימי ב־11 בינואר 1851.
• הונאן מחוז במרכז סין, שדרכו עברו הטאיפינג.
• פנג יושנג בן דודו של הונג שיוצ׳ואן. ב־1844 ייסד את חברת עובדי האל בגואנגשי.
• יששכר ג׳ק רוברט מיסיונר נוצרי אמריקני בגואנגג׳ואו. הוא סירב לטבול את הונג שיוצ׳ואן.
• פרנץ מיכאל היסטוריון שהוציא לאור מהדורה, שממנה לקוח אחד הקטעים בשיעור.
• פו שאנשיאנג אישה שסיימה במקום הראשון במבחן מיוחד לנשים שערכו הטאיפינג, ובכך קיבלה את תואר צ׳ואנגיואן.
• שושלת הקינג השושלת האחרונה ששלטה בסין. היא שלטה מבייג׳ינג, והייתה היריבה העיקרית של הטאיפינג.
• חברת עובדי האל חברה דתית שייסד בן דודו של הונג שיוצ׳ואן בגואנגשי, ב־1844.
• מילים טובות להטפת העידן חוברת דתית קטנה שקיבל הונג ב־1836. הוא עבר עליה בחפזון, ואחר כך קרא בה ברצינות.
• ליטוגרפיה שיטת הדפסה: מציירים על לוח אבן, ומדפיסים ממנו הרבה עותקים של התמונה.
• טאואיזם דת ופילוסופיה סינית עתיקה, שעיקרה הדרך הטבעית של העולם, הדאו.
• קונפוציאניזם השקפת עולם ודרך חיים סינית, שנוסדה על תורתו של קונפוציוס ודגשה לימוד, משפחה ומידות טובות.
• מיסיונר אדם שנוסע למקומות אחרים כדי לשכנע אנשים לאמץ את דתו.
• האקדמיה הקיסרית מוסד של חוקרים מובחרים שעבדו לקיסר. אליו הגיעו מי שעברו את מבחן הקיסר הגבוה ביותר.
• כריכת הרגליים מנהג סיני עתיק: כרכו את רגלי הנערות בבדים הדוקים כדי שיישארו קטנות. הטאיפינג ביטלו אותו.
• אופיום סם משכר שמופק מצמח הפרג. הטאיפינג אסרו את יבואו.
• זנג פקיד ומפקד סיני בשירות שושלת הקינג, שגייס כוח צבאי משלו נגד הטאיפינג.
• המלך השמימי התואר שהכריז לעצמו הונג שיוצ׳ואן ב־1851, כשליט מדינת הטאיפינג.

מקורות

• The Land System of the Heavenly Kingdom (1853), in Franz Michael, The Taiping Rebellion: History and Documents, vol. 2, Documents and Comments (University of Washington Press, 1971), pp. 313–315, 319–320
• Wu Youru, Chu Army Destroying the Reinforcing Bandits at Huai and Tong (1886), lithograph
• Wu Youru, Regaining Jinling (1886), painting

קרדיט תמונות

• Ford & West Lith., מתוך History of the insurrection in China, עמ׳ 8, 1853 (ארכיון האינטרנט) · Public domain · דף המקור
• Wu Youru, Chu army destroying the reinforcing bandits at Huai and Tong, 1886 (ויקישיתוף) · Public domain · דף המקור
• Wu Youru, Regaining Jinling, 1886 (ויקישיתוף) · Public domain · דף המקור