שלוש הבטחות ומפה אחת: המזרח התיכון, 1915–1920

המפה על השולחן

מי שרטט את המזרח התיכון?

שאלו מי שרטט את המזרח התיכון המודרני, וכמה אנשים יענו: שני דיפלומטים, בסוד, ב־1916. זה סיפור טוב. הוא נכון רק בחלקו.

הדיפלומטים היו מארק סייקס וז׳ורז׳ פיקו. הסכם סייקס–פיקו משנת 1916 חילק את הארצות הערביות של האימפריה העות׳מאנית לאזורי שליטה, וליווה אותו מפה.

למה זה חשוב

למה עדיין מתווכחים על הקו

מנדטים שחולקו אחרי מלחמת העולם הראשונה הלכו בעקבות המסגרת של הסכם 1916. עיראק ועבר הירדן נוצרו בוועידת קהיר ב־1921.

ההיסטוריונים עדיין מתווכחים כמה מן המפה של היום נובע מהמסמך של 1916.

שלוש הבטחות

שלוש הבטחות באותו מקום

שלוש הבטחות

ההבטחה הראשונה הגיעה במכתבים אל השריף חוסיין ממכה: בריטניה תתמוך בעצמאות ערבית, בתנאים. השנייה הייתה עסקה חשאית עם צרפת. השלישית היא הצהרת בלפור, שהבטיחה בית לאומי לעם היהודי בפלסטין.

יש היסטוריונים הטוענים שהבטחות אלה סותרות זו את זו. אחרים טוענים שההבטחה הראשונה מעורפלת מכדי לסתור דבר. בואו נבדוק את העדויות.

פייסל הראשון

בנו של השריף חוסיין, שתוכנן למלוך בעיראק. הוא איבד את ממלכתו הסורית ב־1920.

• נולד: בערך 1883 או 1885 (המקורות חלוקים)
• נפטר: 1933
• ניצחונות: מלך עיראק, מ־1921
• כישלונות: הממלכה הסורית: הצרפתים נכנסים לדמשק, בסוף יולי 1920

פרפרזה: הסכמתו של פייסל תלויה בכך שהערבים ישיגו את העצמאות שדרש במזכרו מ־4 בינואר 1919.

הדרך לשם

1915

התכתבות ארוכה

24 באוקטובר 1915

ביולי 1915 פתח השריף חוסיין ממכה בהתכתבות עם הנרי מקמהון, הנציב העליון הבריטי במצרים. היא ידועה כמכתבי חוסיין–מקמהון.

ב־24 באוקטובר 1915 כתב מקמהון את המכתב שחוסיין קרא כהבטחה המרכזית: עצמאות ערבית, בתנאים. המכתב הוציא מההבטחה כמה מחוזות בסוריה, והיסטוריונים מתווכחים על אילו בדיוק.

האם פלסטין הייתה ביניהם? זו לב המחלוקת.

1915–1916

עסקה בלונדון

במקביל נוהלו בלונדון שיחות סודיות. את המשא ומתן ניהלו מארק סייקס, פוליטיקאי שמרן ויועץ דיפלומטי, וז׳ורז׳ פיקו, דיפלומט מקצועי.

השיחות החלו ב־23 בנובמבר 1915, וב־3 בינואר 1916 כבר היה בידיהם זיכרון דברים. רוסיה נשאלה את דעתה. לפי העדויות, השריף חוסיין לא ידע את התנאים.

ההסכם נכתב באביב 1916, והמקורות נותנים לו תאריכים שונים.

נקודת החלטה

אתם השריף חוסיין, במכה, בשנת 1916.

1916, מכה

האימפריה העות׳מאנית נלחמת בבריטניה, והיא שולטת בארץ שסביבכם. נציב בריטי במצרים כתב לכם מכתבים שמבטיחים עצמאות ערבית, בתנאים.

אתם לא יודעים מה הסכימה בריטניה עם צרפת לגבי אותן ארצות.

המכתבים לא ברורים לגבי המחוזות שהם מוציאים מההבטחה, ופלסטין היא אחד המקומות שבהם הקריאה שנויה במחלוקת.

מה אתם עושים?

• נשארים ניטראליים וממתינים להבטחה ברורה יותר. כנראה בריטניה תפנה למנהיגים ערבים אחרים, ומעמדכם כמנהיג הערבים ייחלש. אבל תשמרו על צבאכם ועל אפשרויותיכם.
• מצטרפים למלחמה הבריטית נגד העות׳מאנים ומעוררים מרד ערבי. כנראה תקבלו נשק, כסף וטענה לארצות הערביות אחרי המלחמה. אבל גורלכם תלוי בהבטחה שנכתבה במילים מעורפלות, ואם בריטניה תשנה את דעתה, תפסידו.
• דורשים הסכם חתום מבריטניה לפני שאתם זזים. כנראה בריטניה לא תסכים לחתום על הכול, והמרד לא ייצא לדרך. אבל תשמרו על תנאיכם ועל המוניטין שלכם.

מה קרה בפועל

מצטרפים למלחמה הבריטית נגד העות׳מאנים ומעוררים מרד ערבי.

השריף חוסיין בחר בצד הבריטי. ביוני 1916 פתח במכה במרד הערבי נגד העות׳מאנים.

המכתבים הבטיחו עצמאות ערבית, בתנאים, וזה נתן לו עילה לפעול. מה שחשב בינו לבין עצמו לא נרשם במקור שיכולנו לבדוק, ולכן הסיבות שלו נלמדות רק ממעשיו.

1917: מכתב, דליפה ועיר

פלסטין

הבטחות שכבר נכתבו

עד 1917 כבר הבטיחה בריטניה עצמאות ערבית, וכבר כרתה עסקה חשאית עם צרפת. עכשיו ביקשו מנהיגים ציונים בבריטניה הצהרה ציבורית על בית לאומי בפלסטין.

המפה של 1916 סימנה את מחוז ירושלים לשלטון בינלאומי.

רוסיה

רוסיה במהפכה

רוסיה נשאלה את דעתה על עסקת 1916. ב־1917 היא הייתה במהפכה, והשלטון בה עבר ידיים.

בלונדון נאלץ הקבינט לשקול את כל זה בבת אחת.

נקודת החלטה

אתם חבר בקבינט הבריטי.

31 באוקטובר 1917, לונדון

לפניכם טיוטת הצהרה, לפיה הממשלה תומכת בבית לאומי לעם היהודי בפלסטין. התומכים טוענים שהיא תזכה לתמיכה יהודית במלחמה.

אבל בריטניה כבר הבטיחה דברים על אותן ארצות לשריף חוסיין, והיא כבר כרתה עסקה חשאית עם צרפת. הניסוח עדיין פתוח.

על מה אתם מצביעים?

• לא מפרסמים הצהרה ציבורית כלל. כנראה הציונים ימשיכו ללחוץ, ובריטניה תוותר על קלף שיכלה לשחק. אבל לא תהיה לה התחייבות ציבורית שעלולה לעלות לה ביחסי הטוב עם הערבים.
• דוחים את ההחלטה, ומבקשים עוד זמן וראיות. כנראה האפשרות נשארת פתוחה לזמן מה, אבל השאלה חוזרת לשולחן בצורה אחרת כשהמלחמה תסתיים, ואז קשה יותר לשלוט בעיתוי.
• מאשרים הצהרה תומכת בבית לאומי לעם היהודי בפלסטין. כנראה הציונים מקבלים תמיכה ציבורית, והערבים והצרפתים קוראים בה כמתחרה לטענותיהם. הניסוח מעורפל, וכל צד יכול לקרוא בו מה שהוא רוצה.

מה קרה בפועל

מאשרים הצהרה תומכת בבית לאומי לעם היהודי בפלסטין.

הקבינט אישר את ההצהרה ב־31 באוקטובר 1917. בלפור שלח אותה ב־2 בנובמבר במכתב ללורד רוטשילד. המכתב דיבר על ״בית לאומי״, ולא על מדינה.

שיקוליו של הקבינט לא תועדו במקור שיכולנו לבדוק. ההיסטוריונים מציינים את המלחמה ואת הרצון לתמיכה יהודית, אבל חלוקים במשקל שיש לתת לכל טיעון.

נובמבר–דצמבר 1917

מכתב, דליפה ועיר

ב־2 בנובמבר 1917 נשלח מכתבו של בלפור ללורד רוטשילד. תוך שבועות פרסמו הבולשביקים מסמכים חשאיים. נציב החוץ שלהם, לב טרוצקי, אמר שברצונו לשים קץ לדיפלומטיה סודית. האם הסכם סייקס–פיקו נכלל בין המסמכים? על כך ההיסטוריונים חלוקים.

ב־9 בדצמבר 1917 נכנעה ירושלים לצבא הבריטי. המפה של 1916 תיכננה שלטון בינלאומי על המחוז.

מה אנחנו באמת יודעים

מקור: ההבטחה של מקמהון, 1915

תמצית: בריטניה תתמוך בעצמאות ערבית, בתנאים. חלקים מסוריה מוצאים מההבטחה. השאלה אם פלסטין נמנית עליהם היא נקודת המחלוקת.

• מי כתב את המכתב, ולמה? הנרי מקמהון, בשם הממשלה הבריטית, כדי לגייס את חוסיין למלחמה.
• מה המכתב משאיר בלי לומר? אילו מחוזות מוצאים מההבטחה, ואם פלסטין נמנית עליהם.

מיתוס

הסכם סייקס–פיקו שרטט את הגבולות של היום בסרגל.

האמת

לא בדיוק. המסמך של 1916 שרטט אזורים צבועים ושני שטחים, (a) ו־(b), ולא גבולות סופיים. בסן רמו, באפריל 1920, בעלות הברית ביטלו את ההסכם רשמית, אבל המנדטים שחולקו הלכו בעקבות המסגרת שלו. עיראק ועבר הירדן נוצרו בוועידת קהיר ב־1921.

הראיות

הטקסט עצמו מציין את הצבעים: כחול לשליטה ישירה צרפתית, אדום לשליטה ישירה בריטית, וחום לשלטון בינלאומי על מחוז ירושלים.

מקור: הטקסט של 1916, בקריאה צמודה

הסכם סייקס–פיקו, 1916, לפי הנוסח שפורסם בפרויקט Avalon באוניברסיטת ייל, ולפי המפה הארכיונית שבתמונה.

• מי כתב אותו, ובשביל מי? שני מנהלי משא ומתן, בשביל ממשלותיהם. הוא חילק ארצות שמנהיגים ערבים הבינו שהובטחו להם, והערבים לא ישבו לשולחן.
• מה המפה מראה שהטקסט לא מראה? את הקווים עצמם ואת מקומם של שני השטחים. המפה הנלווית לטקסט אינה מודפסת בו.

מקור: מכתב בלפור, 2 בנובמבר 1917

…״בית לאומי לעם היהודי״… ״הזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא־יהודיות הקיימות בפלסטין״…

• מי מקבל את ההבטחה, ומה נאמר על מי שכבר שם? העם היהודי מקבל את הבית הלאומי. הקהילות הקיימות מובטחות רק בזכויותיהן האזרחיות והדתיות, ואינו נאמר דבר על עתידן המדיני.
• מה המכתב משאיר בחוץ? מדינה. המכתב מבטיח בית לאומי, לא מדינה.

נקודת החלטה

אתם פייסל, בנו של השריף חוסיין, בדמשק.

יולי 1920, דמשק

במרץ הכריז הקונגרס הסורי על ממלכה ערבית של סוריה, ועשה אתכם למלך. באפריל, בסן רמו, בעלות הברית נתנו את סוריה לצרפת כמנדט.

באמצע יולי, לפי המקורות שבדקנו, שלח אליכם המפקד הצרפתי בסוריה אולטימטום: לפרק את הצבא, לקבל את השלטון הצרפתי, ולהשיב עד 20 ביולי.

שר המלחמה שלכם רוצה להתנגד. יתר שרי הממשלה זהירים יותר.

מקבלים את האולטימטום, או מתנגדים?

• מתנגדים בכוח הצבא, ויוצאים לקרב עם הצרפתים ליד דמשק. כנראה הצבא יובס, והממלכה תגמר. אבל תילחמו על הממלכה שניתנה לכם, ורבים בדמשק ישמרו אמונם בכם.
• מקבלים את האולטימטום: מפרקים את הצבא ומכירים בשלטון הצרפתי. כנראה תשמרו על חייכם ועל מעמדכם לזמן מה, והצרפתים ינהלו את המדינה במנדט. אבל הלאומנים בדמשק יראו בכך כניעה, והשלטון שלכם יהיה ריק.
• עוזבים את סוריה, ומחכים למועד טוב יותר מחוץ לארץ. כנראה הצרפתים ייכנסו לדמשק בלי קרב, ושמכם יישאר זמין לשיחות עתידיות. אבל תוותרו על הממלכה בלי להילחם עליה.

מה קרה בפועל

מקבלים את האולטימטום: מפרקים את הצבא ומכירים בשלטון הצרפתי.

ההחלטה התפצלה. לפי הסיכומים שבדקנו, רוב השרים, פרט לשר המלחמה, הסכימו ב־18 ביולי לקבל. לפי מקורות מסוימים התשובה התעכבה. שר המלחמה בחר להילחם, ולפי הסיכומים שבדקנו נהרג ליד דמשק, בערך ב־24 ביולי. פייסל עזב את דמשק זמן קצר אחר כך.

הנימוקים של פייסל לא תועדו במקור שיכולנו לבדוק. ההחלטה הייתה מפוצלת, ולכן הנימוקים שונים מאדם לאדם.

מה בא אחר כך, ובוחן

1920–1921

הקווים מקבלים שמות

קהיר, 1921

אחרי סן רמו קיבלה צרפת את המנדט על סוריה, ובריטניה את המנדט על פלסטין. במרץ 1921 תיכננה ועידת קהיר למנות את פייסל למלך עיראק, בכפוף להצבעה, ובעבר הירדן נקבע מבחן של שישה חודשים.

עיראק ועבר הירדן נוצרו בקהיר, ולא בהסכם של 1916.

1922–1939

המחלוקת שורדת את הקווים

ביוני 1922 כתב וינסטון צ׳רצ׳יל שפלסטין הוצאה מההבטחה של מקמהון. ביולי 1937 כתב מקמהון ל״טיימס״ שלא התכוון לכלול בה את פלסטין.

המחלוקת על 1915 נמשכה עשרות שנים.

מההסכם למחלוקת

• 1916 הסכם סייקס–פיקו נכתב בסוד: אזורים צבועים ושני שטחים ערביים.
• 2 בנובמבר 1917 מכתב בלפור מבטיח בית לאומי לעם היהודי בפלסטין.
• אפריל 1920 סן רמו: בעלות הברית מבטלות את ההסכם, וממנות מנדטים לסוריה ולפלסטין.
• יולי 1920 האולטימטום הצרפתי, הקרב ליד דמשק, והצרפתים נכנסים לעיר.
• מרץ 1921 ועידת קהיר: עיראק ועבר הירדן נוצרים.
• יוני 1922 תזכיר של צ׳רצ׳יל: כל פלסטין הוצאה מההבטחה של מקמהון.
• פברואר 1939 בריטניה מכינה ספר לבן שיפרסם את מכתבי חוסיין–מקמהון.

האם בריטניה בגדה בערבים?

האם בריטניה הפרה את דבריה לערבים?

• ג׳ורג׳ אנטוניוס (1938); ג׳יימס בר בריטניה וצרפת הפרו את דבריהן. ההבטחות למקמהון, העסקה החשאית והצהרת בלפור סתרו זו את זו, לפי קריאה זו.
• אלי קדורי (1956) ההבטחות היו מעורפלות, וההאשמה בבגידה מעתיקה לשנת 1915 מחלוקת שנולדה מאוחר יותר.
• מייקל ד. ברדין (2018) ההסכם של 1916 היה עסקה אימפריאלית חשאית, וגבולות המזרח התיכון נקבעו בעיקר בהחלטות של 1920 עד 1923.

איזו קריאה נתמכת הכי טוב בעדויות שראיתם? איזו ראיה הייתה משנה את דעתכם?

שאלה לבדיקה

איזה תיאור מתאים הכי טוב לנוסח הסכם סייקס–פיקו מ־1916?

התשובה: אזורים צבועים של שליטה והשפעה, ושני שטחים ערביים, על מפה נלווית.. נכון: הטקסט מציין את הצבעים ואת שני השטחים, (a) ו־(b), ומתייחס למפה נלווית שאינה מודפסת בו.

שאלה לבדיקה

מה השאירו מכתבי מקמהון לא ברור?

התשובה: אם פלסטין נכללה במחוזות שהוצאו.. נכון: המכתב הוציא מחוזות מסוימים מסוריה, והשאלה אם פלסטין הייתה ביניהם היא לב המחלוקת.

שאלה לבדיקה

באילו מילים השתמש מכתב בלפור לגבי העתיד היהודי בפלסטין?

התשובה: בית לאומי לעם היהודי.. נכון: אלה מילות המכתב עצמו, והמשפט מצוטט בשלב המקור על מכתב בלפור.

שאלה לבדיקה

באיזו ועידה נוצרו עיראק ועבר הירדן?

התשובה: קהיר, 1921. נכון: בוועידת קהיר במרץ 1921 תוכננה מלוכתו של פייסל בעיראק, ובעבר הירדן נקבע מבחן של שישה חודשים.

שאלה לבדיקה

איזה משפט על פרסום המסמכים של הבולשביקים בנובמבר 1917 נכון?

התשובה: היסטוריונים חלוקים אם סייקס–פיקו פורסם.. נכון: המקורות חלוקים בנקודה הזאת, ובפאנל ההעמקה על הדליפה מופיעים התאריכים שהם נותנים.

שאלה לבדיקה

איזו טענה על החלטתו של פייסל ביולי 1920 נתמכת הכי טוב בשיעור?

התשובה: הקבינט התפצל: רוב השרים קיבלו, שר המלחמה לא.. נכון: זוהי ההחלטה המפוצלת שהשיעור מתאר. התאריכים ואיחור התשובה מדווחים בזהירות.

מונחים

• הסכם סייקס–פיקו הסכם חשאי משנת 1916 בין בריטניה לצרפת, שבו נשאלה רוסיה את דעתה. הוא חילק את הארצות הערביות של האימפריה העות׳מאנית לאזורי שליטה והשפעה.
• מכתבי חוסיין–מקמהון סדרת מכתבים בין הנרי מקמהון, הנציב העליון הבריטי במצרים, לבין השריף חוסיין ממכה, בשנים 1915–1916. הם הבטיחו עצמאות ערבית, בתנאים.
• שריף תואר כבוד לצאצא של הנביא מוחמד. חוסיין היה שריף מכה, ולימים שלט בחיג׳אז.
• החיג׳אז אזור במערב חצי האי ערב, שבו נמצאות מכה ומדינה. בריטניה הכירה בחוסיין כמלך החיג׳אז.
• המרד הערבי מרד נגד השלטון העות׳מאני שהחל במכה ביוני 1916, ביוזמת השריף חוסיין ובתמיכה בריטית.
• הצהרת בלפור מכתב מ־2 בנובמבר 1917 משר החוץ ארתור בלפור ללורד רוטשילד. הוא הביע תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטין.
• מנדט שטח שהמדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה הפקידו בידי מעצמה אחת, שתנהל אותו עד שיוכל לעמוד לבדו. ב־1920 קיבלה צרפת את סוריה, ובריטניה את פלסטין.
• דיפלומטיה סודית הסכמים ומשא ומתן שמתנהלים מאחורי הדלתיים, ונשמרים מפני הציבור ומפני מדינות אחרות. ב־1917 הפך טרוצקי את ביטולה למטרה ציבורית.
• הבולשביקים מפלגה מהפכנית רוסית שתפסה את השלטון בנובמבר 1917. לב טרוצקי היה נציב החוץ שלה.
• אולטימטום דרישה סופית עם מועד אחרון, שאם לא נענית בזמן תביא לפעולה שהוזהרה מראש. ב־1920 שלח המפקד הצרפתי בסוריה אולטימטום כזה לממשלת פייסל בדמשק.
• מארק סייקס פוליטיקאי שמרן ויועץ דיפלומטי בבריטניה. ניהל בסוד, עם ז׳ורז׳ פיקו, את המשא ומתן על ההסכם.
• ז׳ורז׳ פיקו דיפלומט צרפתי מקצועי. ניהל עם מארק סייקס את המשא ומתן הסודי שהוביל להסכם.
• הנרי מקמהון הנציב העליון הבריטי במצרים. במכתביו לשריף חוסיין הבטיח עצמאות ערבית, בתנאים.
• האימפריה העות׳מאנית אימפריה ששלטה בארצות ערביות רבות, ובמלחמת העולם הראשונה נלחמה בבריטניה.
• ועידת קהיר ועידה שנערכה בקהיר ב־1921, ובה נוצרו עיראק ועבר הירדן.
• עבר הירדן האזור שממנו צמחה מאוחר יותר מדינת ירדן, תחת המנדט הבריטי. נוצר בוועידת קהיר ב־1921.
• סן רמו עיר באיטליה. באפריל 1920 ביטלו בה בעלות הברית את ההסכם רשמית, ונתנו את סוריה לצרפת במנדט.
• הקונגרס הסורי מוסד ייצוגי של הסורים. במרץ הכריז על סוריה כממלכה ערבית, ועל פייסל כמלך.
• שלטון בינלאומי שלטון על אזור שבו מנהלות אותו כמה מדינות או ארגון בינלאומי, במקום מדינה אחת.
• הקבינט קבוצת השרים הבכירים שמנהלת את הממשלה ומקבלת החלטות גדולות.
• לב טרוצקי מנהיג בולשביקי ברוסיה, שהיה נציב החוץ של השלטון החדש.
• מנצ׳סטר גרדיאן עיתון בריטי. לפי ויקיפדיה האנגלית, הדפיס את נוסחי ההסכם ב־26 בנובמבר.
• ספריית מרקס־מממוריאל ספרייה בלונדון, שמחזיקה רק תקציר של נוסח ההסכם.
• הלוח הישן הלוח שבו השתמשה רוסיה באותם ימים. לפיו 23 בנובמבר הוא 6 בדצמבר בלוח המערבי.
• זיכרון דברים מסמך קצר שמתעד הסכמה ראשונית בין צדדים, לפני הסכם מלא.
• לורד רוטשילד מנהיג יהודי בבריטניה, שאליו שלח בלפור את הצהרתו.
• דמשק עיר הבירה של סוריה. לפי הסיכומים שנבדקו, ליד העיר נהרג שר המלחמה הסורי, כשבחר להילחם.
• אוניברסיטת אילינוי אוניברסיטה בארצות הברית. התיאור שלה על הצהרת טרוצקי אינו מזכיר את ההסכם כלל.
• וינסטון צ׳רצ׳יל פוליטיקאי בריטי. ב־1922 כתב תזכיר שלפיו כל פלסטין הוצאה מהבטחתו של מקמהון.

מקורות

• Sykes–Picot Agreement, 1916 (text), The Avalon Project, Yale Law School
• Arthur Balfour to Lord Rothschild, letter of 2 November 1917 (the Balfour Declaration), The Avalon Project, Yale Law School
• Winston Churchill, memorandum of 3 June 1922, in Foreign Relations of the United States, 1939, vol. IV, document 770 (US Department of State, history.state.gov)
• Jewish Virtual Library, “The Sykes-Picot Agreement, 1916”
• George Antonius, The Arab Awakening (1938)
• Elie Kedourie, England and the Middle East (1956)
• Elie Kedourie, In the Anglo-Arab Labyrinth: The McMahon–Husayn Correspondence and Its Interpretations, 1914–1939 (1976)
• Michael D. Berdine, Redrawing the Middle East: Sir Mark Sykes, Imperialism and the Sykes-Picot Agreement (2018)

קרדיט תמונות

• מפה של Royal Geographical Society, 1910–1915, עם חתימות מארק סייקס וז׳ורז׳ פיקו. The National Archives, לונדון (MPK1/426). · Public domain · דף המקור
• פייסל, 1919. צילום מאוסף BBC Hulton Picture Library, כפי שפורסם באתר Britannica. המחבר אינו ידוע. · Public domain · דף המקור
• ארתור בלפור, מכתב ללורד רוטשילד, 2 בנובמבר 1917. הספרייה הבריטית, באמצעות ויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• משתתפי ועידת קהיר, מרץ 1921. צילום, המחבר אינו ידוע; באמצעות ויקישיתוף. · Public domain · דף המקור