15 באוגוסט 1945: השידור שהודיע על הכניעה

הכרזה ומילה אחת

צהריים, 15 באוגוסט 1945

בצהריים של 15 באוגוסט 1945 שידר הרדיו ביפן את קולו של הקיסר הירוהיטו.

בלילה שלפני כן ניסו קצינים בצבא לעצור את השידור בכוח. מי החליט שיפן תיכנע, ולמה לא קודם?

רקע

ההכרזה

26 ביולי 1945

ב־26 ביולי 1945 פרסמו בעלות הברית את הצהרת פוטסדאם. היא קבעה את התנאים שבהם תוכל יפן לסיים את המלחמה.

ב־27 ביולי החליטה הממשלה היפנית איך להשיב. העיתונים דיווחו על ההחלטה ב־28 ביולי. התשובה הייתה מוקוסאצו.

המילה פירושה ״להתעלם״, או להתייחס בשתיקה של בוז. יש שתרגמו אותה ל״ללא הערה״, פירוש רך בהרבה. בכל מקרה, בעלות הברית לא שמעו ״כן״.

המועצה נשברת

אוגוסט 1945

שתי פצצות ופלישה

6–9 באוגוסט

ב־6 באוגוסט נפלה פצצת אטום על הירושימה. לפי סיכום של קרן המורשת האטומית, אומדנים של מספר ההרוגים בהירושימה בחודשים שאחרי הפצצה נעים בין כ־90,000 ל־166,000.

מאוחר בלילה של 8 באוגוסט הכריזה ברית המועצות מלחמה על יפן. זמן קצר אחרי חצות פלשו כוחותיה למנצ׳וריה.

ב־9 באוגוסט נפלה פצצת אטום שנייה על נגסאקי.

9–10 באוגוסט

שישה אנשים

את המלחמה ניהלו שישה אנשים, השישייה הבכירה: ראש הממשלה, שרי החוץ, הצי והצבא, וראשי המטות של הצבא והצי.

ממש לפני חצות של 9 באוגוסט הם התכנסו לוועידה קיסרית. שלושה מהם, שר החוץ שיגנורי טוגו, שר הצי מיצומסה יונאי וראש הממשלה קנטרו סוזוקי, רצו לקבל את תנאי פוטסדאם בתנאי אחד: המוסד הקיסרי ייוותר על כנו.

שר הצבא קורצ׳יקה אנאמי וראשי המטות של הצבא והצי רצו שלושה תנאים נוספים: שיפן תפרק את כוחותיה בעצמה, שיפן תשפוט את פושעי המלחמה שלה, ושלא ייכנס לארצה כוח כיבוש זר.

ההצבעה התפצלה לשלוש מול שלוש, ואף הצעה לא קיבלה רוב.

נקודת החלטה

אתם קנטרו סוזוקי, ראש ממשלת יפן.

הלילה שבין 9 ל־10 באוגוסט 1945

מאז זמן קצר אחרי חצות מתקדמים כוחות סובייטיים למנצ׳וריה. היום נפלה פצצה שנייה, על נגסאקי. לפני שלושה ימים נפלה הראשונה, על הירושימה.

שלושה חברי המועצה רוצים לקבל את תנאי פוטסדאם בתנאי אחד: המוסד הקיסרי ייוותר. שלושה רוצים תנאים נוספים.

מה אתם עושים?

• מקבלים עכשיו את תנאי פוטסדאם, ודורשים רק שהמוסד הקיסרי ייוותר. כנראה המלחמה תסתיים תוך ימים. הצבא יכעס, וקצינים עלולים להתנגד. אבל בעלות הברית יצטרכו לענות על התנאי היחיד שלכם.
• מקבלים רק אם יתקבלו שלושת התנאים הנוספים של הצבא. כנראה בעלות הברית ידחו את התנאים הנוספים. המשא ומתן יתארך, הכוחות הסובייטיים ימשיכו להתקדם, ומעמדה של יפן ייחלש מדי יום.
• דוחים את ההכרזה ונלחמים עד שיוצעו תנאים טובים יותר. כנראה המלחמה תימשך, עם עוד התקפות על ערים יפניות ועוד התקפה סובייטית. אין סימן שבעלות הברית יציעו תנאים טובים יותר.
• מבקשים מהקיסר להכריע, כי המועצה לא מצליחה להסכים. כנראה המבוי הסתום ייפתר מהר, בשמו של הקיסר. התוצאה תלויה בדעתו שלו, ואף שר לא יכול להיות בטוח בה.

מה קרה בפועל

מבקשים מהקיסר להכריע, כי המועצה לא מצליחה להסכים.

המועצה נשארה מפוצלת, וההחלטה עברה לקיסר. בשעות הראשונות של 10 באוגוסט הוא הסכים לעמדתו של טוגו. באותו יום שלחה יפן תשובה מותנית: קבלת התנאים בתנאי אחד, שהמוסד הקיסרי ייוותר.

הם לא הצליחו להסכים, ולכן ההכרעה עלתה לקיסר, והוא בחר בתשובה שטוגו טען לה. אם הפצצות ופלישת ברית המועצות דחפו את המועצה עד הנקודה הזאת, על כך מתווכחים היסטוריונים. נחזור לכך בסוף.

שתי תשובות

מקור: תשובת בעלות הברית, 11 באוגוסט

מרגע הכניעה, הסמכות של הקיסר והממשלה היפנית לשלוט במדינה תהיה כפופה למפקד העליון של מעצמות בעלות הברית.

התשובה הגיעה דרך מתווכים שוויצרים. היא לא הבטיחה לקיסר את כס המלוכה.

• מי כתב את זה, ולמי? שר החוץ האמריקאי, בשם ארבע ממשלות. יפן צירפה לתשובתה תנאי, ולכן התשובה פונה לממשלה שצריכה להחליט.
• מה חסר בטקסט? כל הבטחה שהקיסר ישאר במקומו. המשפט מעמיד את סמכותו בתלות במפקד העליון של בעלות הברית.
• למה קורא בטוקיו עלול להיבהל? התשובה השאירה את עתידו של הקיסר פתוח, והממשלה ביקשה בדיוק את ההבטחה הזאת. המשפט לא אומר שיסלקו אותו, ולא אומר שישאר.

נקודת החלטה

אתם הקיסר הירוהיטו.

14 באוגוסט 1945, טוקיו

בידכם תשובת בעלות הברית מ־11 באוגוסט. היא אינה מבטיחה את מעמדכם, וזה התנאי היחיד שהממשלה ביקשה לשמור.

שרי הממשלה חלוקים. יש קצינים שרוצים להמשיך להילחם, ואחרים רואים שאין דרך להמשיך. ערים יפניות כבר ספגו פצצות אטום.

מה אתם מורים?

• לקבל את התשובה, ולתת לממשלה לסדר את החתימה. כנראה המלחמה תסתיים בתוך שבועות. הסיכון הוא הצבא: קצינים שמתנגדים לכניעה עלולים לנסות לעצור אותה בכוח.
• לדחות את התשובה, ולבקש קודם מבעלות הברית הבטחה ברורה על מעמדכם. כנראה המשא ומתן ייתקע. הלחימה תימשך, בזמן שהצבא הסובייטי מתקדם והתקפות האוויר נמשכות.
• לצוות על הצבא להמשיך להילחם, עד שיוצעו תנאים טובים יותר. כנראה הלחימה תימשך שבועות רבים. תנאים טובים יותר לא נראים באופק, והמחיר ייפול על חיילים ואזרחים כאחד.
• לחכות שבוע, ולראות מה תעשה ברית המועצות. כנראה ההתקדמות הסובייטית תתגבר, בעלות הברית ילחצו יותר, והבחירה שעומדת לפניכם לא תהיה קלה יותר.

מה קרה בפועל

לקבל את התשובה, ולתת לממשלה לסדר את החתימה.

ב־14 באוגוסט בחר הקיסר בקבלה. תשובת יפן אמרה שהוא ״מוכן לאשר ולהבטיח את החתימה״ על התנאים. באותו יום הוקלט המסר שלו.

הקיסר כבר בחר בקבלה ב־10 באוגוסט, ובחירתו ב־14 באוגוסט הייתה אותה בחירה. היסטוריונים לא מסכימים כמה שקלו שני הזעזועים בהחלטה השנייה הזאת.

מיתוס

הקיסר החליט לבדו להיכנע, על דעת עצמו.

האמת

דברו של הקיסר הכריע, פעמיים. אבל הוא בחר בין מועצה מפוצלת, בלחץ של הכניסה הסובייטית ושל הפצצות. את ההחלטה עיצבו אנשים רבים, לא אדם אחד.

הראיות

ב־9–10 באוגוסט התפצלה השישייה שלוש מול שלוש. ההחלטה הגיעה לקיסר רק משום שהמועצה לא הצליחה להסכים.

הלילה של 14 באוגוסט

14–15 באוגוסט

הלילה

באותו לילה ניסו קצינים בצבא, בהובלת רב־סרן קנג׳י האטאנאקה, לעצור את הכניעה. זו תקרית קיוג׳ו.

הם רצו את ההקלטה של הקיסר, שאמורה הייתה להשמע בצהרי היום שלמחרת.

נקודת החלטה

אתם סגן־האלוף טקשי מורי, מפקד הדיביזיה שאחראית על שמירת הארמון.

הלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט 1945

ההחלטה על הכניעה כבר התקבלה. עכשיו קצינים מהדיביזיה שלכם באים אליכם ואומרים שהצבא לא יקבל אותה.

הם מבקשים שאנשיכם יעזרו לעצור את הכניעה, ושתצטרפו אליהם הלילה.

מה אתם עושים?

• מצטרפים לקצינים, ומחזיקים את הארמון עם אנשיכם עד שהצבא יחליט. כנראה הכניעה תתעכב לשעות או לימים, והממשלה והצבא ייכנסו לעימות גלוי.
• מסרבים להצטרף, ושומרים את אנשיכם מחוץ למזימה. כנראה הקצינים יתייחסו אליכם כאל אויב המזימה, והסכנה לחייכם באותו לילה ממשית.
• מדווחים על המזימה למפקדת הצבא המזרחי, ומחכים לפקודות. כנראה המזימה תיגמר מוקדם יותר. מפקדת הצבא המזרחי היא זו שסיימה אותה בפועל.

מה קרה בפועל

מסרבים להצטרף, ושומרים את אנשיכם מחוץ למזימה.

מורי סירב להצטרף למזימה, ורב־סרן האטאנאקה ירה בו.

המקורות מתארים את סירובו, אבל לא מביאים את דבריו שלו על הסיבה, ולכן לא ננחש אותה כאן. מה שידוע הוא מה שהסירוב עלה לו.

15 באוגוסט

מה קרה אחר כך

המורדים זייפו פקודה בשמו וחתמו אותה בחותמו.

במשך שעות חיפשו בארמון את ההקלטה, ולא מצאו אותה.

מוקדם באותו בוקר שם שר הצבא, קורצ׳יקה אנאמי, קץ לחייו. האטאנאקה ויתר על המרד אחרי פקודות ממפקדת הצבא המזרחי, בראשות הגנרל שיזואיצ׳י טנאקה. בסביבות השעה 11:00 שם גם הוא קץ לחייו.

בצהרים הושמעה ההקלטה ברדיו.

מקור: ההכרזה ברדיו, 15 באוגוסט

…התפתח לא בהכרח לטובתה של יפן…

הכרזה קיסרית הושמעה ברדיו בצהרי 15 באוגוסט, והיא מופנית לעם היפני.

• מי מדבר, ואל מי? הקיסר, אל עמו. בעלות הברית אינן הקהל כאן.
• מה חסר בטקסט? המילה ״כניעה״. בתרגום האנגלי היא אינה מופיעה. הטקסט מתאר את המצב ואת ההחלטה במקומה.
• האם תרגום לאנגלית הוא מקור ניטרלי? לא. תרגום בוחר מילים. זה נעשה מהקלטה של ממשלת ארצות הברית, ודיווח עליו עיתון. לפני שסומכים על ביטוי אחד, כדאי להשוות אותו למקור.

אחרי השידור

2 בספטמבר 1945

מפרץ טוקיו

ב־2 בספטמבר 1945 נחתם על סיפון ספינת הקרב האמריקאית מיזורי, במפרץ טוקיו, מסמך הכניעה הרשמי.

שר החוץ מאמורו שיגמיצו חתם בשם ממשלת יפן. הגנרל יושיג׳ירו אומזו חתם בשם הצבא.

יפן הודיעה על קבלת התנאים יותר משבועיים קודם לכן, ב־15 באוגוסט. החתימה הגיעה אחר כך.

מהשידור עד החתימה

• 15 באוגוסט 1945, בבוקר שר הצבא אנאמי שם קץ לחייו.
• 15 באוגוסט 1945, בסביבות 11:00 רב־סרן האטאנאקה שם קץ לחייו, אחרי שוויתר על המרד.
• 15 באוגוסט 1945, בצהריים ההקלטה של הקיסר משודרת ברדיו. יפן מודיעה על קבלת תנאי פוטסדאם.
• 2 בספטמבר 1945 מסמך הכניעה הרשמי נחתם על סיפון מיזורי, במפרץ טוקיו.

איזה זעזוע כבד יותר?

האם הפצצות האטומיות או הכרזת המלחמה הסובייטית דחפו את יפן לכניעה?

• צויושי האסגאווה, ״מירוץ נגד האויב״ (2005) האסגאווה מדרג את כניסת ברית המועצות למלחמה מעל הפצצות. לדבריו, מנהיגי יפן עדיין קיוו שמוסקבה תתווך, ורק שני הזעזועים יחד הביאו לכניעה.
• ריצ׳רד פרנק, ״דאונפול״ (1999) פרנק טוען שהפצצות היו חשובות יותר מהכרזת ברית המועצות, ושהכניעה לא הייתה קרובה באוגוסט 1945.

שני הצדדים מסכימים על הרצף הבסיסי של האירועים. הם חלוקים בשאלה איזה זעזוע הזיז את המנהיגים יותר, ואיך לשקול התקפה סובייטית מול שתי פצצות אטום.

שאלה לבדיקה

מה פירושה של המילה מוקוסאצו בתשובת הממשלה היפנית להכרזת פוטסדאם?

התשובה: התעלמות, בשתיקה של בוז. נכון. המילה פירושה להתעלם, או להתייחס בשתיקה של בוז. ״ללא הערה״ הוא פירוש רך יותר.

שאלה לבדיקה

מדוע ההחלטה על התשובה ליפן עברה לקיסר בלילה של 9–10 באוגוסט?

התשובה: כי ששת המנהיגים התפצלו שלוש מול שלוש. נכון. ההצבעה הייתה תיקו, ולכן ההכרעה עברה לקיסר.

שאלה לבדיקה

מה משמעות הביטוי ״כפופה למפקד העליון״ עבור קורא בטוקיו?

התשובה: סמכותו תלויה במפקד העליון של בעלות הברית. נכון. זו משמעות המשפט. הוא לא מבטיח לקיסר את כס המלוכה, ולכן קורא עלול להיבהל.

שאלה לבדיקה

איזו מילה לא מופיעה בהכרזה, לפי צעד המקור?

התשובה: ״כניעה״. נכון. בתרגום הזה המילה אינה מופיעה. ההכרזה מתארת את המצב ואת ההחלטה.

שאלה לבדיקה

מה קרה בארמון בלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט?

התשובה: קצינים זייפו פקודה וחיפשו את ההקלטה. נכון. זה מה שהמקורות מתארים, כולל החותם המזויף והחיפוש שנכשל.

שאלה לבדיקה

איזו קביעה על הכניעה של יפן נכונה?

התשובה: יפן קיבלה את התנאים ב־15 באוגוסט, וחתמה ב־2 בספטמבר.. נכון. ההודעה באה קודם, והמסמך הרשמי נחתם על סיפון מיזורי.

מונחים

• הצהרת פוטסדאם הכרזה של בעלות הברית מ־26 ביולי 1945 שהציעה ליפן תנאים לסיום המלחמה. יפן לא קיבלה אותה מיד.
• מוקוסאצו מילה יפנית שפירושה להתעלם, או להתייחס בשתיקה של בוז. כך הגיבה יפן להצהרת פוטסדאם ביולי 1945.
• השישייה הבכירה ששת המנהיגים שניהלו את המלחמה ביפן ב־1945: ראש הממשלה, שר החוץ, שר הצי, שר הצבא וראשי המטות של הצבא והצי.
• המוסד הקיסרי מעמדו של הקיסר כראש המדינה. מנהיגי יפן ראו בשמירתו את התנאי המרכזי.
• תקרית קיוג׳ו ניסיון מרד של קצינים צבאיים בלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט 1945. הם ניסו לעצור את הכניעה ולמצוא את ההקלטה של הקיסר בארמון.
• הכרזה קיסרית הודעה רשמית שיוצאת בשם הקיסר. ההכרזה מ־15 באוגוסט 1945 הושמעה ברדיו בקולו של הקיסר.
• מסמך הכניעה המסמך הרשמי שבו מדינה מובסת מקבלת את תנאי הכניעה. המסמך של יפן נחתם ב־2 בספטמבר 1945.
• הירוהיטו קיסר יפן בזמן המלחמה. קולו הושמע ברדיו בצהרי 15 באוגוסט 1945, כשיפן הודיעה על קבלת התנאים.
• בעלות הברית המדינות שנלחמו נגד יפן ונגד גרמניה במלחמת העולם השנייה, ובהן ארצות הברית ובריטניה.
• מנצ׳וריה אזור בצפון־מזרח סין. בסוף המלחמה פלשו אליו הכוחות הסובייטיים.
• ברית המועצות מדינה קומוניסטית ענקית, שרוסיה הייתה חלק מרכזי בה. באוגוסט 1945 הכריזה מלחמה על יפן.
• קרן המורשת האטומית ארגון שמתעד את תולדות הפצצה האטומית. השיעור מצטט ממנו הערכות של מספר ההרוגים בהירושימה.
• קנג׳י האטאנאקה קצין צבא יפני שהוביל את מרד קיוג׳ו כדי לעצור את הכניעה. ויתר על המרד בבוקר, ואחר כך התאבד.
• קורצ׳יקה אנאמי שר הצבא היפני בימי הכניעה. מוקדם באותו בוקר, יום השידור, לקח את חייו.
• שיגנורי טוגו שר החוץ של יפן. בוועידה הקיסרית רצה לקבל את תנאי פוטסדאם, בתנאי שהמוסד הקיסרי ייוותר.
• מיצומסה יונאי שר הצי של יפן. בוועידה הקיסרית רצה, כמו טוגו, לקבל את תנאי פוטסדאם בתנאי שהמוסד הקיסרי ייוותר.
• קנטרו סוזוקי ראש הממשלה של יפן בימי הכניעה. גם הוא רצה לקבל את תנאי פוטסדאם, בתנאי שהמוסד הקיסרי ייוותר.
• מאמורו שיגמיצו שר החוץ שחתם על מסמך הכניעה בשם ממשלת יפן.
• יושיג׳ירו אומזו גנרל יפני שחתם על מסמך הכניעה בשם הצבא.
• מורי אדם שסירב להצטרף למרד בלילה שלפני הכניעה, ורב־סרן האטאנאקה ירה בו.
• הצבא המזרחי מפקדה של חלק מהצבא היפני. פקודותיה גרמו להאטאנאקה לוותר על המרד.
• שיזואיצ׳י טנאקה גנרל יפני שעמד בראש מפקדת הצבא המזרחי בימי המרד.
• דיביזיה יחידה צבאית גדולה, שמורכבת מכמה גדודים.
• ועידה קיסרית ישיבה רשמית של בכירי ההנהגה היפנית, שבה מתקבלות החלטות גדולות.
• מיזורי ספינת קרב אמריקאית. על סיפונה נחתם מסמך הכניעה הרשמי של יפן.
• מפרץ טוקיו מפרץ ליד טוקיו, בירת יפן. בו עמדה ספינת הקרב מיזורי בזמן חתימת הכניעה.
• כוח כיבוש צבא של מדינה זרה ששולט בארץ שנכבשה ומנהל את ענייניה.

מקורות

• James F. Byrnes, reply of 11 August 1945 for the four Allied governments, as printed in Foreign Relations of the United States, 1945, vol. VI, document 440 (Office of the Historian, US Department of State).
• Hirohito, Imperial Rescript on the Termination of the War (15 August 1945). English translation from a US government recording of the broadcast, as reported by The New York Times and quoted by the Atomic Heritage Foundation.
• Tsuyoshi Hasegawa, Racing the Enemy: Stalin, Truman, and the Surrender of Japan. Cambridge, MA: Belknap Press of Harvard University Press, 2005.
• Richard B. Frank, Downfall: The End of the Imperial Japanese Empire. New York: Random House, 1999.
• Atomic Heritage Foundation, “Bombings of Hiroshima and Nagasaki, 1945”, Nuclear Museum.
• PBS, American Experience, “Pacific Negotiating Surrender” (quotes the Byrnes reply of 11 August 1945).

קרדיט תמונות

• סטיבן קורפנטי, צלם חיל האותות של צבא ארצות הברית, שוחזר על ידי אדם קוארדן, 2 בספטמבר 1945 (צילום מס׳ 213700 של הארכיון הימי) · Public domain · דף המקור