סקיגהארה, 1600: היום שבו נקבע השוגונט

הסצנה

עמק סקיגהארה, סתיו 1600

שני צבאות עומדים זה מול זה בעמק הררי קטן במרכז יפן. עשרות אלפי אנשים ממתינים לתחילת הקרב.

הקרב נערך ב־21 באוקטובר 1600. משפחת המנצח תשלוט ביפן יותר ממאתיים שנה.

מי לחם כאן, ולמה דווקא כאן? וכמה מהסיפור באמת ידוע לנו?

רקע

מי שולט ביפן?

ביפן של 1600 אין שליט אחד. אדונים גדולים, שנקראים דאימיו, מחזיקים באדמות ובצבאות. החזק שבהם, טויוטומי הידיושי, שאיחד חלקים גדולים של המדינה, נפטר ב־1598 לפי מקורות יפניים. הוא השאיר את בנו, הידיורי, כיורש.

עכשיו שני אנשים מתחרים על הכוח שהיה בידי הידיושי. טוקוגאווה איאיאסו מוביל את הצבא המזרחי. אישידה מיצונארי, פקיד מנהלי ולא מצביא, מוביל את הצבא המערבי בשטח.

טוקוגאווה איאיאסו

האדון מהמזרח שניצח בסקיגהארה, ומ־1603 מחזיק בתואר שוגון.

• נולד: 1543, טירת אוקזאקי, מיקאווה
• נפטר: 1616
• ניצחונות: סקיגהארה, 1600; טירת אוסקה, 1615
• כישלונות: הבן הידטאדה מפספס את הקרב (לפי ערך באנציקלופדיה יפנית)

״הוא הפך לשליט בפועל של יפן.״

הדרך אליו

המריבה

המערב קם

בקיץ 1600 המריבה הופכת למלחמה גלויה. אישידה מיצונארי ואדוני המערב מתקבצים סביב אוסקה, שם נמצא היורש של הידיושי, הידיורי.

הדרך צפונה

איאיאסו עוזב את אדו

איאיאסו יצא מטוקיו, שנקראה אז אדו, מושבו במזרח. הוא כבר צעד עם צבאו צפונה, כדי להילחם באואסוגי קגקאטסו באיזו. במערב הצרות הולכות ומחריפות.

אישידה מיצונארי

פקיד מנהלי ולא מצביא, שהוביל את המערב בשטח והפסיד בסקיגהארה.

• נולד: 1560 (לפי מקורות יפניים), הכפר אישידה, אומי
• נפטר: 1600, הוצא להורג בקיוטו בנובמבר 1600, לפי מקורות יפניים
• ניצחונות: טירת פושימי, 1600 (התאריך שנוי במחלוקת)
• כישלונות: סקיגהארה, 1600

״פקיד מנהלי יותר משהוא מצביא.״

נקודת החלטה

אתם טוקוגאווה איאיאסו.

סוף יולי 1600, באויאמה, בדרך צפונה

הצבא צעד צפונה מאדו לכיוון איזו. באויאמה מתכנסים הגנרלים שלכם למועצה.

מהמערב הגיעה ידיעה: אישידה מיצונארי ואדונים נוספים קמו נגדכם, והם מחזיקים באוסקה, שבה נמצא היורש של הידיושי. אתם רחוקים מביתכם, והאויב נמצא עכשיו מאחוריכם בדרך צפונה.

מה אתם עושים?

• להמשיך צפונה, להביס את אואסוגי באיזו קודם, ולטפל במערב אחר כך. כנראה תנצחו באיזו. אבל אדוני המערב יקבלו חודשים לגייס כוחות ולהחזיק באוסקה, והצבא שלכם יהיה רחוק מהבית כשיפנה בסוף.
• לפנות מערבה מיד ולפגוש את צבאו של אישידה בשדה פתוח. כנראה תביאו את הקרב אל האויב מוקדם יותר, והמלחמה תוכרע במסע אחד. אבל המלחמה מגיעה לארצות שלכם, ואדוני איזו חופשיים לתקוף את עורפכם.
• לחזור לאדו ולחכות לראות אילו אדונים יחשפו את צבעיהם. כנראה תשמרו על הצבא שלם, אבל אדוני המערב יקבלו זמן להתארגן, והאדונים שעדיין מתלבטים יראו את היוזמה עוברת אליהם.

מה קרה בפועל

לפנות מערבה מיד ולפגוש את צבאו של אישידה בשדה פתוח.

איאיאסו פנה את צבאו מערבה. אחרי המועצה באויאמה הוא ויתר על המסע צפונה ופנה נגד אישידה. המקורות מתארכים את המועצה ל־25 או ל־28 ביולי, ולפי מקורות יפניים אין מסמך מאותה תקופה שמתעד אותה ישירות.

המקורות מתעדים את ההחלטה, אך לא את נימוקיו במילים שלו. איננו יודעים מה שקל בדעתו באויאמה. ההיסטוריונים יכולים רק להסיק לאחור ממה שקרה אחר כך.

האירוע

סוף הקיץ

טירה על הדרך

כ־20,000

אוגאקי היא טירה בידי המערב, על הדרך אל העמק. לפי מקורות יפניים, הצבא המזרחי ניצב מולה בסוף אוגוסט, מול כ־20,000 מגינים.

החומות יכולות להחזיק זמן מה. אי אפשר פשוט לעבור על פני טירה חמושה ולהמשיך הלאה.

מיצונארי צריך עכשיו להחליט מה לעשות עם צבאו.

סקיגהארה: שני הצבאות

21 באוקטובר 1600

סקיגהארה, מחוז מינו (היום מחוז גיפו)

הצבא המזרחי

• מפקדים: טוקוגאווה איאיאסו
• כוחות: כ־88,000 (EBSCO (המקור לא צוין)); 74,000 עד 104,000 (ערך יפני, תיבת המידע (בלי מקור)); כ־60,000 (אתר historyofwar.org)
• אבדות: אין מספר אמין; הכרוניקות חלוקות מאוד (כרוניקות מתקופת אדו)

הצבא המערבי

• מפקדים: אישידה מיצונארי
• כוחות: כ־80,000 (EBSCO (המקור לא צוין)); 80,000 ומעלה (ערך יפני, תיבת המידע (בלי מקור)); כ־60,000 (אתר historyofwar.org)
• אבדות: אין מספר אמין; הכרוניקות חלוקות מאוד (כרוניקות מתקופת אדו)

התוצאה: ניצחון מזרחי. קו המערב נשבר, ולפי EBSCO מיצונארי נטש את צבאו ונמלט.

היסטוריונים אינם מסכימים על המספרים. הנתונים לעיל מגיעים ממקורות שונים, ואנחנו לא בוחרים באחד מהם.

נקודת החלטה

אתם אישידה מיצונארי, המפקד המערבי בשטח.

סוף הקיץ 1600, בטירת אוגאקי

הצבא שלכם מחזיק באוגאקי, והצבא המזרחי ניצב מולה.

התוכנית הפשוטה היא לשבת מאחורי החומות ולתת לאויב להתנפץ עליהן. אבל חומות קונות זמן, והזמן נותן לאדונים שסביבכם מקום לשנות את דעתם. שמעתם שיש מי שממורמר עליכם בין אלה שנלחמים לצדכם.

מה אתם עושים?

• להחזיק באוגאקי ולתת לצבא המזרחי להתנפץ על החומות. כנראה המצור נמשך ונותן זמן לאוסקה לשלוח עזרה. אבל מצור ארוך נותן לאדונים המתלבטים לבחור צד, והחיילים בתוך הטירה לכודים מאחורי החומות.
• לצאת מהטירה בלילה ולהילחם בעמק הפתוח שבסקיגהארה. כנראה תילחמו על שטח שבחרתם, במהירות, ותוותרו על החומות. קרב בשדה פתוח מכריע, ואם תפסידו, אין מאחוריכם מבצר.
• לסגת מערבה, להתארגן מחדש, ולוותר על אוגאקי. כנראה תשמרו על הצבא שלם, אבל הצבא המזרחי ממשיך בלי התנגדות, והאדונים שעדיין מתלבטים רואים את המערב נסוג.

מה קרה בפועל

לצאת מהטירה בלילה ולהילחם בעמק הפתוח שבסקיגהארה.

מיצונארי בחר באפשרות השנייה. בלילה שלפני הקרב הוא שרף את החומה החיצונית של אוגאקי והוביל את צבאו לסקיגהארה. לפי לוח השנה היפני הישן, זה היה הלילה של היום ה־14 לחודש התשיעי.

הסיבות שנויות במחלוקת. לפי תיאוריה אחת, שמועה פיתתה אותו לצאת, אבל היסטוריונים שמפקפקים בשמועה נותנים סיבות אחרות. לפי תיאוריה נוספת, אוגאקי הייתה רק עיכוב כדי לסיים מבצר אחר. איננו יודעים מה נכון.

העמק

עמק קטן

סקיגהארה היא, לפי אתר היסטוריה אחד, «עמק הררי קטן במרכז יפן». בעמק הזה נפגשים שני הצבאות ב־21 באוקטובר 1600.

היום

שעה אחר שעה

הקרב בעמק נמשך שעות. בשביל המערב השאלה אינה רק כמה אנשים יש לו, אלא האם החיילים העומדים זה לצד זה ימשיכו להילחם.

החלפת צד יכולה לשבור קו מבפנים. הקו המערבי מוחזק בידי אדונים שנאמנותם אינה שווה. אחד מהם עומד על גבעה מעל העמק, ועדיין לא בחר צד.

מה אנחנו באמת יודעים

מקורות

מי כתב את זה?

רוב מה שקוראים על סקיגהארה נכתב שנים רבות אחרי הקרב. רבים מהתיעודים נכתבו בתקופת אדו, כשהטוקוגאווה שלטו.

כמה מסמכים קרובים הרבה יותר ליום הקרב. מקורות יפניים מצטטים מכתב של קונואה סאקיהיסה, שנכתב כמה ימים אחרי הקרב.

לכן לכל סיפור כדאי לשאול שלוש שאלות: מי כתב אותו, מתי, ולמה?

מקור: מסך מתקפל עם סצנת הקרב

סקיגהארה קאסן ביובו, העתק משנת 1854 (ארכיון עירוני של סקיגהארה, דרך ויקישיתוף)

מסך מתקפל מציג סצנות, לא תאריכים. העותק הזה צויר ב־1854, ולפי תיאורו בויקישיתוף הוא אינו העתק מדויק של המקור הישן יותר.

• מי צייר את העותק, ומתי? הוא מתוארך ל־1854, יותר מ־250 שנה אחרי הקרב. הצייר אינו מצוין בתיעוד שבדקנו.
• מה התמונה מראה, ומה היא משאירה בחוץ? היא מציגה לוחמים, סוסים ושריונות, לא ציר זמן. היא אינה יכולה להראות מתי אדון פנה, או כמה אנשים לחמו.
• האם זו הוכחה לסדר האירועים? לא. זו תמונה של קרב שנוצרה הרבה אחרי הקרב, ועדיף להשתמש בה כרמז ולא כהוכחה.

מיתוס

קוביקאווה הידאקי החליף צד רק אחרי שאיאיאסו צווה לירות לעברו בארקבוזות.

האמת

זהו סיפור מאוחר. אף מקור מימי הקרב אינו מאשר אותו. הגרסה הישנה ביותר שמופיעה במאמר אחד היא היסטוריה של משפחת קורודה משנת 1688, כמעט תשעים שנה אחר כך.

הראיות

שני תיעודים נוספים על הקרב אינם מזכירים אותו. היסטוריון נוסף, קאסאיה קאזוהיקו, טוען שמקור מביזן תומך בו, ולכן השאלה לא הוכרעה.

מקור: הכרעה של היסטוריון צבאי מודרני

״מיתוס מוחלט״

פוסט בלוג של היסטוריון צבאי, שנכתב ב־2019 לקוראים של הוצאה לאור, יותר מארבע מאות שנה אחרי הקרב. זוהי הכרעתו, וחלק מההיסטוריונים חולקים עליה.

• מי שופט את הסיפור, ומאיזו תקופה? היסטוריון צבאי מודרני, בשנת 2019, מסתכל לאחור יותר מארבע מאות שנה.
• מה הפוסט הזה מיועד לעשות? טיעון קצר לקורא הרחב. הוא נותן פסק דין, ופסק דין אינו ראיה.
• מה הייתם צריכים לדעת לפני שמקבלים אותו? את הראיות שמאחורי הפסק, ואת מה שההיסטוריונים החולקים עליו באמת אומרים.

נקודת החלטה

אתם קוביקאווה הידאקי, אדון צעיר שהוצב בטירת מאטסואו, מעל העמק.

21 באוקטובר 1600, יום הקרב

לפי מקורות יפניים נכנסתם לטירת מאטסואו יום לפני הקרב. מהגבעה אתם רואים את העמק למטה, שם הקו המערבי נלחם. הודעות הגיעו אליכם משני המחנות.

האנשים שלכם מצפים שתילחמו למען המערב. לפי כמה תיעודים, שמרתם גם על קשר חשאי עם צד איאיאסו. איש אינו יודע מה תעשו.

מה אתם עושים?

• להישאר על הגבעה ולהילחם למען המערב כשהאויב יגיע אליכם. כנראה הקו המערבי מחזיק קצת יותר. אבל אתם נשארים קשורים לצד שמאבד שטח, והמפקדים המזרחיים יראו בכם אויב.
• לפנות נגד הקו המערבי עכשיו, לפני שהקרב מגיע לגבעה שלכם. כנראה המפקדים המזרחיים מברכים אתכם מוקדם, אבל הכוחות המערביים שסביבכם הופכים לאויבים מיד, ואנשיכם חשופים בשטח פתוח.
• לחכות עד שהקרב יתנהל, ואז לתקוף את הקו המערבי מהגבעה. כנראה הקו המערבי נשבר זמן קצר אחרי שתפנו, אם אדונים נוספים ילכו בעקבותיכם. אבל החלפה שנעשית מאוחר מזכה באמון פחות, והכול תלוי אם אחרים יצטרפו.

מה קרה בפועל

לחכות עד שהקרב יתנהל, ואז לתקוף את הקו המערבי מהגבעה.

קוביקאווה פנה נגד הקו המערבי במהלך הקרב. המקורות מסכימים שכך היה, ושהקו המערבי נשבר אחרי שכמה אדונים פנו: לפי EBSCO חמישה אדונים עברו צד איתו, ולפי historyofwar.org ארבעה נוספים. הם חלוקים מתי ואיפה: לפי EBSCO בסביבות הצהריים, לפי ערך באנציקלופדיה יפנית, ההיסטוריון שירמינה ג׳ון מציב את הפנייה בסביבות השעה עשר בבוקר, וטרנבול מציב את הפנייה בתחילת הקרב. הם חלוקים גם לגבי היעד.

אין מקור שמתעד את נימוקיו במילים שלו. יש מאמרים שאומרים שהיה מחויב לאיאיאסו זמן רב. זה שנוי במחלוקת, ואיננו יכולים להכריע זאת כאן.

מה בא אחר כך, והחידון

אחר כך

עוד שש־עשרה שנה

איאיאסו מנצח בקרב, אבל עדיין לא מחזיק בתואר העליון. ב־1603 הקיסר ממנה אותו שוגון, והשוגונט הופך לממשלה שהוא מנהל. זה קרה שנים אחרי הקרב, לא ביום הקרב.

לפי אנציקלופדיה מקוונת, הוא נזקק לעוד שש־עשרה שנה כדי לשלוט ביפן ללא עוררין.

מבחינה מעשית הוא הופך, כפי שמכנה אותו סיכום של WorldHistory, לשליט בפועל של יפן. המשפחה שלו שולטת עד 1867 או 1868, לפי האירוע שנחשב לסוף. זה כ־265 שנה בסך הכול.

אחרי הקרב

• 1603 הקיסר ממנה את איאיאסו לשוגון.
• 1605 איאיאסו מוסר את התואר לבנו, הידטאדה.
• 1615 טירת אוסקה נופלת. הידיורי נהרג, ובית טויוטומי נהרס.
• 1616 איאיאסו נפטר.
• 1867–1868 השוגונט מסתיים, אחרי כ־265 שנות שלטון טוקוגאווה.

האם סיפור הירי נכון?

האם איאיאסו באמת צווה לירות על קוביקאווה?

• סטיבן טרנבול, היסטוריון צבאי לדבריו, סיפור הירי הוא מיתוס מוחלט. הוא גם מציב את פנייתו של קוביקאווה בתחילת הקרב, ולא באמצעו.
• קאסאיה קאזוהיקו, היסטוריון יפני לטענתו, מקור מביזן תומך בסיפור הירי.

השאלה עדיין פתוחה. הגרסה הכתובה הקדומה ביותר שאנחנו מכירים היא מתקופת אדו, ומקור ביזן עדיין שנוי במחלוקת. המקורות חלוקים גם לגבי שעת הפנייה של קוביקאווה.

שאלה לבדיקה

מה החליט איאיאסו באויאמה?

התשובה: לפנות את צבאו מערבה ולפגוש את אישידה מיצונארי.. נכון. אחרי המועצה באויאמה הוא ויתר על המסע צפונה ופנה מערבה נגד אישידה ואדוני המערב.

שאלה לבדיקה

מדוע מתייחסים בזהירות לסיפור הירי?

התשובה: הגרסה המוקדמת ביותר שאנחנו יכולים לעקוב אחריה היא מתקופת אדו.. נכון. הסיפור מופיע בתיעודים מאוחרים, והגרסה הישנה ביותר שמופיעה במאמר אחד היא היסטוריה של משפחה משנת 1688.

שאלה לבדיקה

באיזו שנה מינה הקיסר את איאיאסו לשוגון?

התשובה: 1603.. נכון. הקיסר מינה אותו ב־1603, שלוש שנים אחרי הקרב.

שאלה לבדיקה

מה עשה מיצונארי באוגאקי בלילה שלפני הקרב?

התשובה: הוא שרף את החומה החיצונית של אוגאקי וצעד לסקיגהארה.. נכון. בלילה שלפני הקרב הצבא המערבי הצית את החומה החיצונית וצעד החוצה כדי להילחם בשדה פתוח.

שאלה לבדיקה

מה אומרים המקורות על השעה שבה פנה קוביקאווה?

התשובה: המקורות חלוקים לגבי השעה.. נכון. EBSCO אומר בסביבות הצהריים, ערך באנציקלופדיה יפנית נותן בסביבות השעה עשר בבוקר, וטרנבול מציב את הפנייה בתחילת הקרב.

שאלה לבדיקה

מהי הסיבה הטובה ביותר לזהירות עם המסך מ־1854 כהוכחה?

התשובה: זהו העתק מ־1854, ותמונות מראות סצנות, לא סדר.. נכון. העותק נעשה יותר מ־250 שנה אחרי הקרב, ותמונה אינה יכולה להראות מתי אדון פנה.

מונחים

• שוגון המפקד הצבאי העליון של יפן, שמונה על ידי הקיסר. הממשל שבראשו עמד נקרא שוגונט.
• שוגונט הממשל שבראשו עמד השוגון.
• דאימיו אדון גדול שהחזיק באדמות נרחבות ובצבא משלו.
• בפועל בפועל, גם בלי תואר רשמי.
• החלפת צד מעבר לצד היריב באמצע מלחמה או קרב.
• כרוניקה תיאור כתוב של אירועים, שנכתב לעיתים שנים אחרי שקרו.
• ארקבוזה נשק חם מוקדם, שנורה בעזרת פתיל או להבה.
• ביובו מסך מתקפל מצויר, שנועד לבתים ולארמונות ביפן.
• תקופת אדו השנים 1603 עד 1868, כשהטוקוגאווה שלטו ביפן.
• טויוטומי הידיושי מנהיג יפני שאיחד חלק גדול ממדינת יפן. מת ב־1598 והשאיר את בנו כיורש.
• טוקוגאווה איאיאסו מצביא יפני שהוביל את הצבא המזרחי בסקיגהארה. אחר כך הפך לשוגון.
• אישידה מיצונארי פקיד מנהלי יפני, לא מצביא, שהוביל את הצבא המערבי.
• הידיורי בנו של הידיושי, שירש את מעמדו. היה באוסקה בזמן המלחמה.
• אוסקה עיר גדולה במערב יפן. בזמן המלחמה נשלטה בידי אדוני המערב.
• אדו העיר שממנה שלט איאיאסו במזרח יפן. היום נקראת טוקיו.
• אואסוגי קגקאטסו אדון יפני באזור איזו, בצפון. איאיאסו יצא נגדו ופנה משם.
• אויאמה מקום שבו התכנסו הגנרלים של איאיאסו למועצה, בדרך צפונה.
• אוגאקי טירה ביפן שהייתה בידי המערב, על הדרך אל העמק.
• טירת מאטסואו טירה ביפן, שאליה נכנס אדון אחד יום לפני הקרב.
• קוביקאווה אדון יפני שפנה נגד הקו המערבי במהלך הקרב בסקיגהארה.
• קונואה סאקיהיסה אדון יפני שכתב מכתב כמה ימים אחרי הקרב, והמקורות מצטטים אותו.
• מסך מתקפל מסך עשוי מכמה לוחות שמציגים סצנות ציוריות. בסקיגהארה הוא ציור מאוחר.
• היסטוריה של משפחת קורודה תיעוד היסטורי של משפחת קורודה משנת 1688. זהו המקור המוקדם ביותר שהמאמר מונה.
• שירמינה ג׳ון היסטוריון שמופיע בערך באנציקלופדיה יפנית, והציב את פנייתו של קוביקאווה בבוקר.
• טרנבול היסטוריון צבאי שכתב על סקיגהארה. לפי הכתוב כאן, הוא הציב את פנייה של קובאיאקאווה בתחילת הקרב.

מקורות

• Sekigahara Kassen Byōbu, folding screen, replica of 1854 (Town of Sekigahara archive; image on Wikimedia Commons)
• Stephen Turnbull, blog post on the Battle of Sekigahara, Osprey Publishing, 2019
• EBSCO Research Starters, “Battle of Sekigahara”, military history and science
• WorldHistory.org, “Tokugawa Ieyasu”
• Anthony J. Bryant, Sekigahara 1600: The Final Struggle for Power (Osprey, Campaign 40, 1995)
• Conrad Totman, Tokugawa Ieyasu: Shogun (Heian International, San Francisco, 1983)

קרדיט תמונות

• צילום: Saigen Jiro, 2017. שדה הקרב של סקיגהארה מכביש ההר איבוקי. · CC0 · דף המקור
• קאנו טאניו (לפי ההערכה), דיוקן טוקוגאווה איאיאסו, תקופת אדו המוקדמת. אוסף טירת אוסקה. · Public domain · דף המקור
• דיוקן שמזוהה על פי המסורת כאישידה מיצונארי, המאה ה־17, צייר לא ידוע. ויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• Sekigahara Kassen Byōbu, העתק משנת 1854. אוסף ארכיון עירוני של סקיגהארה. הועלה לוויקישיתוף על ידי LordAmeth. · Public domain · דף המקור