מרד סצומה, 1877: הסמוראי האחרון?

1877 · קגושימה (יפן) · מלחמות וקרבות · 12 דקות קריאה

סאיגו טקאמורי עזר להקים את יפן המודרנית, ואז יצא נגדה. מה אמת ומה מיתוס בסיפור ״הסמוראי האחרון״?

חלק מהסדרה: יפן: חמישה רגעים

פתח את השיעור האינטראקטיבי

החלטות, שאלות והתקדמות אישית באפליקציה

דיוקן שחור־לבן של איש גדול וכבד, בשיער קצוץ ובגלימה כהה עם סמלי משפחה קטנים על החזה. הוא מביט ישירות אל המצלמה.
סאיגו טקאמורי בדיוקן מאת נקגאווה, מלפני 1935, שהודפס בספר יפני מ־1934–35. התאריך המדויק וסוג ההדפסה אינם ודאיים.
דיוקן מאת נקגאווה, לפני 1935. ספר יפני מ־1934–35, הספרייה הלאומית של יפן · Public domain · דף המקור

סמוראי בעולם שמשתנה

הוא עזר לבנות את יפן המודרנית, ואז קם נגדה

סוף ינואר 1877, קגושימה, דרום יפן. בלילה פושטים תלמידים על מחסן נשק ולוקחים ממנו נשק.

אחד האנשים החשובים ביותר בסיפור לא נמצא שם. הוא יצא לצוד.

רקע

עולמם של הסמוראים

במשך מאות שנים היו הסמוראים מעמד הלוחמים של יפן. הם חיו מקצבאות שנתנו להם אדוניהם, והמעמד שלהם היה חלק מהסדר הישן.

סאיגו טקאמורי נולד בקגושימה ב־1828. הוא היה אחד ממנהיגי רסטורציית מייג׳י, התנועה שבנתה את יפן כמדינה מודרנית.

ואז התחילה הממשלה החדשה לפרק את העולם הזה.

הרפורמות

הסדר הישן נמחק

באוגוסט 1871 ביטלה הממשלה את כל המחוזות הפיאודליים והחליפה אותם בפרפקטורות, יחידות מנהל חדשות.

הממשלה קיצצה ואחר כך ביטלה את הקצבאות שעליהן חיו הסמוראים במשך דורות.

ב־1873 חוקקה הממשלה חוק גיוס: גם בני העם הפשוט יכלו לשרת בצבא הלאומי.

במרץ 1876 הוציאה הממשלה צו איסור החרבות. מלבד אדונים לשעבר, חיילים ושוטרים, איש לא רשאי היה לשאת חרב בציבור.

נקודת החלטה

אתם סאיגו טקאמורי.

1873, טוקיו

סמוראים רבים כועסים: הממשלה לקחה להם את הקצבאות ואת מקומם בחברה.

הצעתכם, הסייקנרון, היא לצאת לקוריאה. המהלך עלול להצית מלחמה, וההצעה עומדת כעת על השולחן.

מה אתם עושים?

  • נשארים בממשלה ונלחמים בה מבפנים על המדיניות שלכם כנראה תפסידו הצבעה אחר הצבעה, וקולכם בטוקיו ייחלש, בזמן שהקצבאות והחרבות ילכו ויעלמו.
  • מתפטרים וחוזרים לקגושימה כנראה תאבדו את כוחכם בטוקיו, אבל תישארו עם בסיס של סמוראים שמביטים אליכם.
  • יוצאים לקוריאה בעצמכם, בלי אישור הממשלה כנראה משבר דיפלומטי שהממשלה תצטרך לטפל בו, ועימות עם מי שיראו בכם מורד.

מה קרה בפועל

מתפטרים וחוזרים לקגושימה

ההצעה נדחתה. סאיגו התפטר מתפקידיו בממשלה וחזר לקגושימה.

שם ניהל בית ספר פרטי, שהפך למקום שבו סמוראים השמיעו את תלונותיהם.

המקורות אינם מסבירים את נימוקיו במלואם. ידוע שההצעה נדחתה, ושהוא בחר לחזור הביתה ולא להישאר בממשלה.

הפשיטה על מחסני הנשק

סוף ינואר 1877

ספינה ומחסנים

בסוף ינואר 1877 הגיעה לקגושימה ספינה של הממשלה, והחלה להוציא משם את התחמושת.

בלילות שלאחר מכן פשטו תלמידים על מחסני הנשק. סאיגו לא היה שם: הוא יצא לצוד.

נקודת החלטה

אתם סאיגו טקאמורי.

קגושימה, סוף ינואר 1877

אתם רחוקים מהעיר, בצייד. ידיעה מגיעה אליכם: בלילה פשטו תלמידים על מחסני הנשק, והממשלה כבר מוציאה את התחמושת מהעיר.

התלמידים כועסים וגאים. סמוראים רבים בקגושימה מסתכלים אליכם, והממשלה בטוקיו מסתכלת על כולם.

מה אתם עושים?

  • שולחים את התלמידים הביתה ונוסעים לטוקיו בעצמכם כדי להסביר כנראה נסיעה ארוכה אל ממשלה שכבר מוציאה את התחמושת. התלמידים נשארים בלי מנהיג בקגושימה.
  • נשארים מחוץ לעניין ונותנים לממשלה לטפל בתלמידים כנראה התלמידים ייענשו לבד, והסמוראים בקגושימה יחליטו שנטשתם אותם.
  • מקבלים את מה שקרה: מברכים את התלמידים והולכים עם האנשים שקמו כנראה מלחמה גלויה בקיושו. הממשלה תצטרך לשלוח צבא דרומה, והלחימה תתפשט.

מה קרה בפועל

מקבלים את מה שקרה: מברכים את התלמידים והולכים עם האנשים שקמו

סאיגו היה בצייד כשהתחמושת הוצאה ותלמידים פשטו על מחסני הנשק. לפי הדיווחים, הוא התרגז על מנהיגי התלמידים כששמע על כך, ולפי מקור אחד בירך אותם אחר כך.

אין ראיה ברורה שתכנן את המרד. מאותו רגע, המרד נשא את שמו.

המקורות מתארים את זעמו, ובמקור אחד גם את שבחו, אבל לא את נימוקיו. השאלה אם נסחף אל המרד או בחר בו אחרי שפרץ נותרה פתוחה.

שאלה לבדיקה

מה המקורות אומרים על חלקו של סאיגו בפשיטה על מחסני הנשק?

התשובה: הוא היה בצייד. לפי הדיווחים הוא התרגז על מנהיגי התלמידים.. נכון. המקורות מדווחים על כך כ״דיווח״, ואין בהם הוכחה שתכנן את הפשיטה.

הטירה בדרך

פברואר 1877

טירת קוממוטו

הצבא המורד יצא לקוממוטו, עיר מבצר בקיושו. בטירה שבעיר הייתה חיל מצב של הממשלה. לפי ספירה אחת היו בו 3,800 חיילים ו־600 שוטרים, כ־4,400 איש בסך הכול.

נקודת החלטה

אתם מפקדים על הצבא המורד, בפברואר 1877.

קוממוטו, 1877

הטירה עומדת בדרככם. חיל המצב מחזיק בה, והצבא שלכם עומד ליד החומות.

אפשר להשאיר את הצבא ליד החומות, או להשאיר כוח קטן שיחזיק את הטירה ולהמשיך הלאה, לעומק הארץ.

מה אתם עושים?

  • שומרים את הצבא ליד החומות ומטילים מצור על הטירה כנראה מצור ארוך ויקר, שנותן לממשלה זמן לגייס כוח שיחלץ את הטירה.
  • משאירים כוח קטן מול הטירה ומתקדמים הלאה כנראה קרב בשדה פתוח, שבו הכוח הגדול של הממשלה והנשק הארוך שלה יכריעו, וחיל מצב שנשאר מאחוריכם.
  • נסוגים לקגושימה ומחכים שהממשלה תבוא אליכם כנראה הגנה על שטח מוכר, אבל הממשלה תבוא עם כוח גדול יותר ונשק טוב יותר.

מה קרה בפועל

שומרים את הצבא ליד החומות ומטילים מצור על הטירה

המורדים הטילו מצור על טירת קוממוטו מ־19 בפברואר עד 12 באפריל 1877, והטירה לא נכבשה.

במרץ 1877 יצאו כוחות ממשלתיים לשבור את המצור, ונלחמו בטברוזאקה, ליד קוממוטו, עד 20 במרץ. ב־12 באפריל הגיע לקוממוטו הצבא הקיסרי הראשי.

המקורות מתעדים את המצור, לא ויכוח עליו. הוא החזיק את הצבא המורד במקום כמעט חודשיים, בזמן שהממשלה אספה כוחות. שתי האפשרויות האחרות הן שלנו, כדי לבחון את ההחלטה.

שאלה לבדיקה

מה קרה בטירת קוממוטו?

התשובה: המורדים הטילו עליה מצור כמעט חודשיים, ולא כבשו אותה.. נכון. המצור נמשך מ־19 בפברואר עד 12 באפריל 1877.

מיתוס

הסרט ״הסמוראי האחרון״ (2003) מציג את המרד כמאבק של חרבות מול תותחים מודרניים, וקצין מערבי מצטרף לצד הסמוראים.

האמת

הקצין המערבי בסרט בדוי, ואינו דמות מהמרד. הוא מבוסס באופן רופף על שני קצינים צרפתיים ממלחמת בושין. הממשלה אכן הייתה חזקה יותר, עם יותר חיילים ונשק ארוך טווח טוב יותר. אבל למורדים היו גם תותחים: לפי ספירה אחת, כ־60 תותחים. הרובים שלהם היו ישנים, והתחמושת הייתה דלה, ולפעמים נלחמו בחרבות.

הראיות

לפי ספירה אחת, מתוך אנציקלופדיה מקוונת: כ־12,000 חיילי רגלים במורדים, 200 תותחנים ו־60 תותחים. בצד הצבא הקיסרי נרשמים כ־51,800 חיילים ו־18,000 שוטרים. אלו הערכות, והן משתנות ממקור למקור.

שני הדפסים והקרב האחרון

מקור: דיוקן בלבוש צבאי

הדפס עץ צבעוני של איש יושב במדי צבא כהים עם שולי זהב, סרט אדום ועיטור כוכב על החזה. בשוליים יש עמודות טקסט צפוף ביפנית, וכותרת בראש ההדפס.
סאיגו בהדפס מנובמבר 1877, כשישה שבועות אחרי סוף המרד. ההדפס מציג אותו במדי השלטון.
הדפס עץ מאת האסגאווה סדאנובו השני, נובמבר 1877 · Public domain · דף המקור

הדפס עץ צבעוני מאת האסגאווה סדאנובו השני, נובמבר 1877

ההדפס יצא כשישה שבועות אחרי סוף המרד. הוא מציג את סאיגו בלבוש הצבאי של שנותיו בממשלה.

  • מי מוצג כאן, ובאילו בגדים? סאיגו, יושב במדי צבא כהים עם סרט אדום ועיטור כוכב.
  • ההדפס יצא בנובמבר 1877. מי יכול היה לרצות אותו, ולמה? אפשר לחשוב על מעריצים שרצו לזכור אותו, או על מוכרים שידעו שפנים מוכרות נמכרות. מן התמונה לבדה אי אפשר לדעת מי קנה אותה.
  • מה ההדפס משאיר בחוץ? המלחמה. הוא מציג את האיש, לא את הסיבות שבגללן נלחם, ולא את מה שקרה בשטח.

הקרב האחרון

שירויאמה, ספטמבר 1877

המרד הסתיים בשירויאמה, גבעה מעל קגושימה, ב־24 בספטמבר 1877. סאיגו נהרג שם, והממשלה ניצחה במלחמה.

איך מת סאיגו? על כך המקורות חלוקים. כולם מסכימים שמת בשירויאמה, אבל הם שונים בפרטים, ולא נמצא דו״ח פורסם של עד ראייה על רגעיו האחרונים. הגרסה המסופרת ביותר היא שביצע טקס התאבדות מסורתי.

מקור: הדפס מקרב שירויאמה

הדפס עץ צבעוני בשלושה פאנלים. בפינה השמאלית העליונה טירה לבנה על גבעה. קבוצות של אנשים על קרקע סלעית, ואיש גדול ומזוקן בפאנל הימני. בראש המרכז כותרת ביפנית.
הדפס מ־1877 שהכותרת היפנית שלו אומרת שסאיגו נפל בקרב בשירויאמה.
הדפס עץ צבעוני מאת אוקיו טושימיצו, 1877. גלריית פרייר, וושינגטון · Public domain · דף המקור

הדפס עץ צבעוני מאת אוקיו טושימיצו, 1877. גלריית פרייר, וושינגטון

הודפס באותה שנה של הקרב. הכותרת היפנית אומרת שסאיגו נפל בקרב בשירויאמה. לא נמצא תיאור שפורסם של עד ראייה על רגעיו האחרונים, ולכן אי אפשר לבדוק את הסצנה.

  • מה אומרת הכותרת, ומה רואים בתמונה? הכותרת אומרת שסאיגו נפל בקרב. התמונה מציגה אנשים על קרקע סלעית, טירה על גבעה ואיש גדול ומזוקן מימין. איזה רגע בחר האמן?
  • כמה מוקדם נוצר ההדפס אחרי הקרב, ומה יכול היה האמן לדעת? באותה שנה, כלומר מהר מאוד. האמן יכול היה לדעת מה דווח, לא תיאור בדוק.
  • מה חסר כאן? ההדפס בוחר גרסה אחת למותו של סאיגו, והמקורות חלוקים בפרטים. ההדפס לא אומר זאת.

שאלה לבדיקה

למה ההדפס משנת 1877 אינו הוכחה טובה לדרך מותו של סאיגו?

התשובה: כי ההדפס נוצר באותה שנה, ואין תיאור שפורסם של עד ראייה שאפשר לבדוק אותו מולו.. נכון. השנה קרובה לאירוע, אבל אין עד ראייה שמאשר את הסצנה, וכל הדפס כזה בוחר גרסה.

אחרי המרד

אחר כך

המדינה שנלחמה בו מכבדת אותו

המרד היה המרד הגדול האחרון של סמוראים נגד המדינה החדשה.

בפברואר 1889 ניתנה לסאיגו חנינה שלאחר המוות, והוחזרה לו דרגתו בחצר.

בדצמבר 1898 נחנך בפארק אואנו שבטוקיו פסל ברונזה שלו, פרי יצירתו של הפסל טקאמורה קון.

שרשרת האירועים

  • 1873 חוק גיוס. ההצעה לקוריאה נדחית, וסאיגו חוזר לקגושימה.
  • סוף ינואר 1877 ספינה ממשלתית מוציאה תחמושת מקגושימה. תלמידים פושטים על מחסני הנשק, וסאיגו בצייד.
  • 19 בפברואר עד 12 באפריל 1877 המורדים מטילים מצור על טירת קוממוטו. הטירה לא נכבשת.
  • 24 בספטמבר 1877 קרב שירויאמה. המרד נגמר, וסאיגו נהרג.
  • פברואר 1889 חנינה שלאחר המוות, והחזרת הדרגה בחצר.
  • דצמבר 1898 פסל ברונזה בפארק אואנו שבטוקיו.

האם סאיגו התחיל את המרד?

האם סאיגו בחר במרד, או שנסחף אליו?

  • קריאה אחת: מנהיג שבחר אחרי שסאיגו לקח את הפיקוד, המרד היה שלו. הוא הוביל את הצבא עד הקרב האחרון ונהרג בשירויאמה. לפי קריאה זו, פחות חשוב אם תכנן את הפשיטה הראשונה: הוא בחר במלחמה כשבחר להוביל.
  • קריאה שנייה: אדם שנסחף הוא היה בצייד כשהמחסנים נפשטו, ואין במקורות הוכחה שתכנן את המרד. הוא התרגז על התלמידים, ולפי מקור אחד בירך אותם אחר כך. לפי קריאה זו, המרד התחיל בלעדיו, והוא הצטרף אליו.

איזה מסמך היה מכריע את הוויכוח? כתבו את המסמך שהייתם הכי רוצים לראות.

שאלה לבדיקה

איזו קביעה על הרפורמות של מייג׳י נכונה?

התשובה: באוגוסט 1871 בוטלו המחוזות והוחלפו בפרפקטורות.. נכון. זה קרה לפני חוק הגיוס של 1873.

שאלה לבדיקה

מה מסכימים המקורות על מותו של סאיגו?

התשובה: שנפל בשירויאמה, אבל הפרטים של מותו שנויים במחלוקת.. נכון. המקום מוסכם, והפרטים לא.

שאלה לבדיקה

למה החנינה מ־1889 חשובה לסיפור?

התשובה: היא החזירה לסאיגו את דרגתו בחצר, אף שהיה מת.. נכון. החנינה ניתנה לאחר מותו, והחזירה לו את דרגתו הרשמית בחצר.

מונחים

  • סמוראי חבר במעמד הלוחמים של יפן הפיאודלית, שחי מקצבאות שנתנו לו אדוניו. בתקופת מייג׳י איבד המעמד את יתרונותיו.
  • האן מחוז שבשליטת אדון פיאודלי (דאימיו) לפני תקופת מייג׳י. ב־1871 בוטלו כל המחוזות.
  • רסטורציית מייג׳י התנועה שהחזירה את השלטון לידי הקיסר, ובנתה מדינה מודרנית ביפן.
  • גיוס חובה שירות צבאי חובה, שחל גם על בני מעמדות שלא היו לוחמים מקצועיים.
  • צו איסור החרבות צו מ־28 במרץ 1876 שאסר על רוב האנשים לשאת חרב בציבור.
  • סייקנרון הצעתו של סאיגו ב־1873 לצאת לקוריאה, מהלך שנועד לעורר מלחמה. ההצעה נדחתה.
  • מחסן נשק מחסן צבאי לנשק ולתחמושת.
  • מצור הקפה של עיר או טירה, במטרה לכפות עליהן כניעה.
  • קגושימה עיר בדרום יפן. סאיגו נולד בה, ובה ובסביבתה התחיל המרד.
  • קוממוטו עיר מבצר באי קיושו. המורדים צרו על הטירה שלה, אבל לא כבשו אותה.
  • קיושו אחד האיים הגדולים של יפן, בדרומה. בו נמצאות קגושימה וקוממוטו.
  • שירויאמה גבעה מעל קגושימה. המרד הסתיים בה, וסאיגו נהרג שם.
  • טברוזאקה קרב ליד קוממוטו. כוחות הממשלה ניסו בו לשבור את המצור על הטירה.
  • פארק אואנו פארק ציבורי בטוקיו, שבו נחנך פסל ברונזה של סאיגו.
  • טקאמורה קון אמן פסלים יפני, שיצר את פסל הברונזה של סאיגו בפארק אואנו.
  • חיל מצב כוח צבאי שנשאר בעיר או בטירה כדי לשמור עליה.
  • קצבה תשלום קבוע שמקבל אדם מאדונו או מהמדינה, כדי שיוכל לחיות ממנו.
  • תחמושת כדורים, פגזים וחומרים אחרים שנורים מנשק.
  • פרפקטורה יחידת מנהל חדשה, שהממשלה יצרה במקום המחוזות הישנים של יפן.
  • מלחמת בושין מלחמת אזרחים ביפן, שבה ניצחו הכוחות שרצו לשים קץ לשלטון הצבאי הישן.
  • חנינה שלאחר המוות החלטה רשמית שמבטלת את אשמתו של אדם שכבר מת, ומחזירה לו את מעמדו.
  • צבא קיסרי הצבא הראשי של הקיסר, שהגיע לקוממוטו כשהמצור הסתיים.
  • דרגה בחצר מעמד רשמי בחצר הקיסר, שמראה את כבודו ואת מקומו של אדם.
  • עיר מבצר עיר שנבנתה סביב טירה גדולה, ושבה חיו השליטים המקומיים והחיילים.
  • רובה טעינה מהלוע רובה ישן שנטען דרך הלוע, מלפנים ולא מאחור.

מקורות

קרדיט תמונות

  • דיוקן מאת נקגאווה, לפני 1935. ספר יפני מ־1934–35, הספרייה הלאומית של יפן · Public domain · דף המקור
  • הדפס עץ מאת האסגאווה סדאנובו השני, נובמבר 1877 · Public domain · דף המקור
  • הדפס עץ צבעוני מאת אוקיו טושימיצו, 1877. גלריית פרייר, וושינגטון · Public domain · דף המקור
פתח את השיעור האינטראקטיבי

החלטות, שאלות והתקדמות אישית באפליקציה