סרייבו, 1914: איך חודש אחד הפיל את אירופה

אירופה לפני היריות

יום ראשון, 28 ביוני 1914

ביום ראשון, 28 ביוני 1914, נוסעת מכונית פתוחה ברחובות סרייבו, עיר בבוסניה. ברכב יושבים הארכידוכס פרנץ פרדיננד, יורש כס המלוכה של אוסטריה־הונגריה, ואשתו סופיה.

בתחילת אוגוסט חמש מתוך שש מעצמות אירופה הגדולות יהיו במלחמה. האם מישהו רצה בה? או שכולם פשוט החליקו אליה?

רקע

שני מחנות

ב־1914 אירופה חולקה לשני גושים. הראשון הוא הברית המשולשת: ברית הגנה שנחתמה ב־1882 בין גרמניה, אוסטריה־הונגריה ואיטליה.

השני הוא ההסכמה המשולשת: בריטניה, צרפת ורוסיה. היא התחילה בהסדרים שפתרו מחלוקות קולוניאליות, ולא הייתה ברית צבאית מחייבת. בריטניה לא התחייבה להילחם לצד צרפת או רוסיה.

רקע

בוסניה, 1908

בוסניה הייתה בשלטון אוסטרו־הונגרי מאז 1878. באוקטובר 1908 וינה סיפחה אותה באופן רשמי.

סרבים רבים קיוו שבוסניה תצטרף יום אחד לסרביה או למדינה של עמי הדרום־סלאבים. הסיפוח היה בשבילם מכה. ההודעה יצאה ב־5 באוקטובר, והקיסר פרנץ יוזף הכריז על הסיפוח ב־6 באוקטובר.

רקע

שתי מלחמות בבלקן

במלחמת הבלקן הראשונה (8 באוקטובר 1912 עד 30 במאי 1913) ברית של מדינות בלקניות תקפה את האימפריה העות׳מאנית. בקיץ שאחריה, במלחמה השנייה (16 ביוני עד 10 באוגוסט 1913), לחמו בעלי הברית לשעבר זה בזה על השלל.

סרביה התרחבה לתוך קוסובו ולתוך צפון מקדוניה. היא רצתה גם נמל באדריאטיקה, אבל הקמתה של אלבניה עצמאית, בידי המעצמות, מנעה זאת ממנה. סרביה יצאה מהמלחמות גדולה יותר, ובטוחה בעצמה יותר.

ויידובדן בסרייבו

התאריך

ויידובדן

ה־28 ביוני הוא ויידובדן, יום הזיכרון הסרבי למלחמת קוסובו ב־1389. באותה מלחמה נהרגו גם הנסיך הסרבי לזר וגם הסולטן העות׳מאני מוראד. הסרבים זוכרים את היום כיום של תבוסה ושל קורבן.

ב־1914 הזוג הארכידוכסי הגיע לסרייבו לביקור רשמי דווקא ביום הזה.

הקשר

הקושרים

חבורה של צעירים מבוסניה, רבים מהם חברים בבוסניה הצעירה, החליטה לרצוח את הארכידוכס. הם קיבלו נשק ואימון בבלגרד. היד השחורה, ארגון סודי של קצינים סרבים שרשמית נקרא ״איחוד או מוות״, סייעה לקשור את הקשר. דרגוטין דימיטרייביץ׳, שכונה ״אפיס״ ואחד הבולטים בארגון, נחשב בעיני היסטוריונים רבים למי שאישר את הרצח. פקיד רכבת בשם מילאן ציגאנוביץ׳ עזר לספק את הנשק.

והממשלה בבלגרד? רוב ההיסטוריונים מסכימים שהיא לא ארגנה את הרצח. לגבי מידת הידיעה שלה הדעות חלוקות: יש הטוענים שידעה ופחדה לפעול, ויש הטוענים שלא ידעה דבר.

הביקור

בדרך לבית העירייה

בבוקר יום ראשון הארכידוכס וסופיה יוצאים מהקסרקטין הצבאי במכונית פתוחה, בדרך לקבלת פנים בבית העירייה. המדרכות מלאות צופים. באותה מכונית יושב גם מושל בוסניה, אוסקר פוטיורק.

הפצצה

פצצה על הכביש

בסביבות 10:10 בבוקר זורק נדלקו צ׳ברינוביץ׳, אחד הצעירים שבקשר, פצצה לעבר המכונית. הפצצה פוגעת במכסה המקופל, מתגלגלת אל הכביש ומתפוצצת מתחת למכונית שאחריה. באותה מכונית יושבים ראש העירייה ומפקד המשטרה. לפי המקורות נפצעים בין 16 ל־20 איש.

הנסיעה ממשיכה לבית העירייה.

בית העירייה

הנאום

בבית העירייה הארכידוכס כועס. לפי הכתוב אצל ההיסטוריון לואיג׳י אלברטיני, הוא אומר לראש העירייה: ״אדוני ראש העירייה, באתי לכאן לביקור, וקבלו את פניי בפצצות. זה מזעזע.״ אחרי שסופיה לוחשת לו משהו, הוא אומר לראש העירייה שהוא יכול עכשיו לדבר.

נקודת החלטה

אתם אוסקר פוטיורק, מושל בוסניה.

סרייבו, 28 ביוני 1914, אחרי הפצצה

הפצצה התפוצצה מתחת למכונית שאחריכם. יש פצועים, אבל הארכידוכס ואשתו לא נפגעו. הארכידוכס כועס, ואתם אחראים לביטחון הביקור.

בתוכנית היום נותרו קבלת פנים, מוזיאון ועוד נסיעה ברחובות. מוצע לבקר את הפצועים בבית החולים, השוכן לאורך שפת הנהר.

מה אתם מורים לנהג?

• להמשיך בתוכנית כמתוכנן: קבלות הפנים והמוזיאון הביקור ימשיך במסלול הידוע, ברחובות פתוחים ובמכוניות פתוחות. הסכנה נשארת. כנראה שהקושרים היו צריכים לנסות שוב בזמן אחר.
• לבטל את שאר הביקור ולצאת מהעיר בדרך הקצרה ביותר הזוג היה יוצא מסרייבו מוקדם יותר, והקושרים היו מפסידים את הרגע שתכננו. אי אפשר לדעת אם הייתה נוצרת הזדמנות אחרת.
• לנסוע ישר לאורך שפת הנהר לבית החולים, לבקר את הפצועים הארכידוכס היה מבקר את הפצועים, מחווה שאנשי העיר היו רואים. אבל המסלול הזה מחייב שכל הנהגים יידעו עליו, וזה לא תלוי רק בכם.

מה קרה בפועל

לנסוע ישר לאורך שפת הנהר לבית החולים, לבקר את הפצועים

פוטיורק בחר בבית החולים: המכוניות ייסעו ישר לאורך שפת הנהר. הוא לא מסר את השינוי לנהגים. לפי ההיסטוריון שון מקמיקין, השינוי לא הגיע אליהם. עוזר שביקש ממפקד המשטרה להעביר את ההוראה ראה שהדבר לא נעשה.

כשבוחנים את הבחירה לבדה, היא נראית כתגובה סבירה לפצצה: הפצועים היו בבית החולים, וביקור בהם היה חלק מיום כזה. אין ראיה שפוטיורק צפה התקפה שנייה. הטעות הייתה בתקשורת: השינוי לא הגיע לנהגים.

על הגשר הלטיני

היריות

המכונית עוצרת

ליד הגשר הלטיני הנהג מפנה ימינה, כמו שתי המכוניות שלפניו. מושל בוסניה צועק לו לעצור. הנהג בולם ומנסה לנסוע לאחור, והמנוע נתקע. המכונית עומדת קרוב למקום שבו עומד גברילו פרינציפ, בחזית חנות המעדנים של שילר בפינת הרחוב, ולא על הגשר עצמו.

פרינציפ קופץ אל הדרגש של המכונית ויורה מטווח קצר. הכדור הראשון פוגע בצוואר של הארכידוכס, והשני בבטנה של סופיה. סופיה מתה כשמגיעים איתה לבית מגוריו של המושל. הארכידוכס מת כעשר דקות אחריה. שניהם מתים לפני 11:30 בבוקר.

המילים האחרונות

סופי, סופי!

לפי הרוזן הארראך, שנסע בשיירה, המילים האחרונות של הארכידוכס היו: ״סופי, סופי! אל תמותי! חיי למען ילדינו!״ זו עדותו, שפורסמה אחרי המלחמה, ואין לנו דרך לאמת כל מילה בה.

הנער

בן תשע־עשרה

פרינציפ ניסה לירות בעצמו אחרי היריות, אבל הוא נתפס. הוא היה בן תשע־עשרה, וחסרים לו 27 ימים עד גיל עשרים, הגיל המינימלי שבו החוק ההבסבורגי התיר הוצאה להורג.

הוא נידון לעשרים שנות מאסר, העונש המרבי. הוא מת באפריל 1918 בבית הסוהר של המבצר הקטן בטרזין, בגיל 23, משחפת שהתגברה בתנאי המאסר הקשים. זרועו הימנית נקטעה.

מקור: תמונת המעצר

צילום מיולי 1914, צלם לא ידוע (לפעמים מייחסים אותו לוולטר טאוש). פורסם בעיתון מאויר בווינה עם כיתוב שזיהה את האיש כרוצח פרינציפ.

• מי האיש שמובל? רוב ההיסטוריונים כיום מזהים אותו כפרדיננד בר, עובר אורח שהיה חבר לספסל הלימודים של פרינציפ ונסחף אל הבלגן שאחרי היריות. ב־1930 בר אמר שהופתע לגלות שהמשטרה מובילה אותו משם. הכיתוב של 1914 אמר פרינציפ, וזו הגרסה שהקוראים ראו.
• מה כתוב בכיתוב, ומי כתב אותו? הכיתוב טוען שזה הרוצח פרינציפ. התמונה עצמה לא מזהה אף אחד: היא מראה מה שהיה לפני העדשה, לא מי האיש.
• מה התמונה לא יכולה לומר לכם? היא לא מראה מי אשם, ולמה האיש נעצר. תמונה של מעצר יכולה להפוך כל עובר אורח לחשוד, במיוחד במשבר, כשהקוראים רוצים אשם.

מיתוס

לוחית הרישוי של המכונית, A III 118, ניבאה את סוף המלחמה: 11.11.18.

האמת

זו נומרולוגיה. אפשר לקרוא כמעט כל מספר בדיעבד כרמז. התאריך 11 בנובמבר 1918 הוא ההפסקה־אש שסיימה את הקרבות עבור גרמניה. אין מקור שמראה שהלוחית נבחרה משום כך.

הראיות

כשמכירים את הסוף, מוצאים סימנים בכל מספר. רמז כזה מתאים לסיפור, אבל אינו ראיה.

ברלין עונה לווינה

וינה שואלת

מה תעשה גרמניה?

בווינה ממשלת אוסטרו־הונגריה רוצה לפעול נגד סרביה, אבל חוששת שרוסיה תיכנס לעזרתה. השאלה הראשונה היא אם גרמניה, בת הברית שלה בברית המשולשת, תעמוד לצדה.

ברלין

השליח מגיע

ב־5 ביולי 1914 מגיע לברלין הרוזן אלכסנדר הויוס בשליחותה של וינה, ובידיו שאלה: אם אוסטריה־הונגריה תפעל נגד סרביה, האם גרמניה תעמוד לצדה?

השאלה מופנית לקיסר וילהלם השני ולקנצלר תאובלד פון בת׳מן־הולווג. וינה מחכה לתשובתם.

נקודת החלטה

אתם תאובלד פון בת׳מן־הולווג, הקנצלר של גרמניה.

ברלין, 5 ביולי 1914, אחרי ביקורו של הויוס

וינה שואלת מה תעשה גרמניה אם אוסטריה־הונגריה תתקוף את סרביה. אם רוסיה תיכנס למלחמה לצד סרביה, המלחמה עלולה להתפשט ברחבי אירופה. הקיסר מוכן לתמוך בווינה, והוא מחכה לעצתכם.

עליכם להחליט כמה גרמניה מתחייבת, ובאילו מילים וינה תוכל לסמוך.

מה אתם משיבים לווינה?

• תמיכה מלאה: גרמניה תעמוד לצד אוסטריה־הונגריה, מה שלא תעשה נגד סרביה וינה כנראה תפעל נגד סרביה במהירות, בידיעה שברלין לא תיסוג. הסיכוי למלחמה רחבה עולה בחדות, וכל העניין יהיה תלוי בתגובת רוסיה.
• להישאר מחוץ לסכסוך, ולדרוש מווינה לדבר עם סרביה קודם וינה כנראה תתרגז, וחלק ממנהיגיה ינסו לפעול בכל זאת. אבל הזהירות הגרמנית תיתן טיעון לאלה שרוצים לשמור על השלום בווינה, והמלחמה המקומית תהיה פחות סבירה.
• לומר לווינה שאין לה לצפות לעזרה גרמנית אם תתקוף את סרביה אוסטריה־הונגריה תצטרך לבחור בין מסע מוגבל בלי עזרה גרמנית לבין דחייה ארוכה. מלחמה תהיה פחות סבירה, אבל וינה עשויה לתקוף את סרביה לבד.

מה קרה בפועל

תמיכה מלאה: גרמניה תעמוד לצד אוסטריה־הונגריה, מה שלא תעשה נגד סרביה

הקיסר נתן את הבטחתו לשליחי וינה בארוחת צהריים ב־5 ביולי, והקנצלר אישר אותה; המקורות חלוקים אם האישור היה ב־5 או ב־6 ביולי. בתרגום אחד של האישור נכתב שהקיסר ״יעמוד בנאמנות לצד אוסטריה־הונגריה״. היסטוריונים קראו מאוחר יותר לכל ההבטחה ״שיק פתוח״: תמיכה גרמנית בלי גבול למה שאוסטריה־הונגריה תעשה. הביטוי הוא תווית מאוחרת. ההבטחה עצמה תועדה.

היסטוריונים חלוקים בשאלה מה רצתה ברלין: לשמור על מלחמה מקומית בבלקן, או להסלים משבר אזורי למלחמה רחבה. ההבטחה עצמה אינה אומרת מה תעשה וינה.

האולטימטום

23 ביולי

האולטימטום מגיע

ביום חמישי, 23 ביולי 1914, בשש בערב, וינה מוסרת לממשלת סרביה אולטימטום: הודעה רשמית עם עשר דרישות ומועד אחרון של ארבעים ושמונה שעות. אם הדרישות לא יתקבלו בלי תנאי, השגריר האוסטרו־הונגרי יעזוב את בלגרד עם הצוות שלו.

הדרישות

מה נדרש

חלק מהדרישות מבקש מסרביה לדכא תנועה שמאיימת על המונרכיה. הדרישה השישית, השנויה ביותר במחלוקת, מבקשת חקירה נגד כל מי שהשתתף ברצח, ובה יישבו גם קצינים אוסטרו־הונגרים. עשר דרישות בארבעים ושמונה שעות הוא זמן קצר. היסטוריונים רבים מתארים את הנוסח כחריף.

מקור: האולטימטום, 23 ביולי 1914

להסכים לשיתוף פעולה בסרביה של גורמי הממשל הקיסרי והמלכותי.

לפתוח בחקירה שיפוטית נגד כל משתתף בקשר של 28 ביוני.

דרישות 5 ו־6 מתוך עשר הדרישות.

• מי כתב את ההודעה, למי, ומה ציפתה וינה? ממשלת וינה כתבה אותה לממשלת בלגרד. היסטוריונים סבורים שוינה ציפתה לסירוב, או לתשובה שאפשר לתאר כסירוב.
• מה דרישה 6 מבקשת, ואיפה תיערך החקירה? חקירה נגד כל מי שהשתתף בקשר. היא מוגבלת לאנשים שעל אדמת סרביה, אבל קצינים אוסטרו־הונגרים יצטרפו להליך. סרביה נדרשת לאפשר למדינה זרה לשבת בבתי המשפט שלה.
• מה חסר בהודעה? זמן. לסרביה היו ארבעים ושמונה שעות כדי לענות על עשר דרישות. שאלו כמה זמן ממשלה צריכה כדי לחשוב על רשימה כזאת.

נקודת החלטה

אתם ניקולה פאשיץ׳, ראש ממשלת סרביה.

בלגרד, 24–25 ביולי 1914

האולטימטום על השולחן שלכם, והמועד האחרון חל בשש בערב ה־25 ביולי. סרביה קטנה, וכוחה אינו משתווה לזה של אוסטריה־הונגריה. הדרישות נוגעות לריבונות המדינה ולמשפט הפנימי שלה.

יש בסרביה אנשים הקשורים לקשר, ואין ברור כמה ידעתם אתם בעצמכם. רק רוסיה עשויה לעמוד לצד סרביה. האם תקבלו את הדרישות, תשיבו בחלקיות, או תדחו?

מה שולחים בחזרה?

• לקבל את כל עשר הדרישות בלי תנאים סרביה תיראה מושפלת, אבל תימנע ממלחמה לפחות לזמן מה. וינה כנראה תמצא דרישות חדשות, והלאומנים בסרביה יפנו את זעמם נגד הממשלה שלכם.
• לקבל את רוב הדרישות לגופן, ולהגביל את דרישות 5 ו־6 וינה כנראה תכריז שהתשובה לא מספקת ותמשיך. אבל סרביה תיראה סבירה בעיני המעצמות האחרות, וזה חשוב ללונדון, לפריז ולסנט פטרסבורג.
• לדחות את האולטימטום ולהתכונן למלחמה עם אוסטרו־הונגריה וינה כנראה תכריז מלחמה תוך ימים, בתמיכה גרמנית. סרביה תילחם לבד, אלא אם רוסיה תיכנס למלחמה, ועזרתה של רוסיה אינה ודאית.

מה קרה בפועל

לקבל את רוב הדרישות לגופן, ולהגביל את דרישות 5 ו־6

בלגרד ענתה ב־25 ביולי. היא הסכימה לרוב הדרישות לגופן, ואילו בדרישות 5 ו־6 הוסיפה הסתייגויות. היא הודתה שאינה בטוחה במשמעות דרישה 5. בדרישה 6 הציעה חקירה משלה, אבל סירבה לשותפות של פקידים אוסטרו־הונגרים. באותו ערב, בשש, יצא שגריר וינה מבלגרד, ואוסטריה־הונגריה ניתקה את היחסים.

התשובה של בלגרד נימקה זאת משפטית: זרים בבתי המשפט שלה יפרו את החוקה. פאשיץ׳ רצה גם להיראות סביר בעיני רוסיה והמעצמות. היסטוריונים חלוקים בשאלה כמה ידע פאשיץ׳ על הקשר. יש הטוענים שידע ופחד לפעול, ויש הטוענים שלא ידע דבר. התשובה משפיעה על האופן שבו נשפטת ממשלת סרביה.

מקור: תשובת בלגרד, 25 ביולי 1914

הממשלה המלכותית מודה שאינה ברורה לה המשמעות והיקף אותה דרישה.

״אי אפשר לקבל את זה, כי זוהי הפרה של החוקה ושל סדר הדין הפלילי.״

• מה בלגרד מסכימה לו, ואיפה היא מציבה גבול? היא מסכימה לשיתוף פעולה חוקי, ומציעה חקירה משלה. הגבול הוא פקידים זרים שמשתתפים בחקירה, משום שזה מפר את החוקה ואת סדר הדין הפלילי שלה.
• למי עוד נועדה התשובה? לא רק לווינה. גם רוסיה, וגם המעצמות בלונדון, בפריז ובברלין, היו קוראות אותה. תשובה שנשמעת סבירה יכולה למנוע מהאחרים להאשים את סרביה.
• מדוע נכתבה המילה ״לא ברורה״? זו דרך מנומסת לומר שהדרישה מעורפלת ורחבה מאוד, בלי לדחות אותה בגלוי. היא משאירה מקום למשא ומתן, ווינה בחרה לא לנצל אותו.

מוביליזציה

28 ביולי

מלחמה על סרביה

ב־28 ביולי 1914 אוסטרו־הונגריה מכריזה מלחמה רשמית על סרביה. בסנט פטרסבורג רוסיה כבר מתחילה בהכנות חשאיות מ־24 וב־25 ביולי. ההכנות האלה נשמעו גם בברלין ובווינה.

הצבא

התוכניות של הצבא

מוביליזציה היא גיוס הצבא: מילואימניקים נקראים לדגל, הרכבות מתכוננות והתוכניות נכנסות לתנועה. מוביליזציה חלקית מכוונת נגד יריב אחד בלבד, אוסטרו־הונגריה. מוביליזציה כללית מכוונת לכל הצבא, כולל הגבול עם גרמניה.

לפי רוב ההיסטוריונים, התוכניות הרוסיות נבנו סביב מוביליזציה כללית. רוסיה רואה בסרביה מדינה סלאווית שנמצאת בסכנה, והיא חוששת לאבד את השפעתה בבלקן.

נקודת החלטה

אתם הצאר ניקולאי השני.

רוסיה, 29–30 ביולי 1914

אוסטרו־הונגריה נמצאת במלחמה עם סרביה. שרי הממשלה שלכם רוצים להגן על סרביה, והתוכניות של הצבא בנויות למוביליזציה כללית. פקודה כללית תזיז חיילים גם לעבר גרמניה.

הקיסר וילהלם שלח לכם מברקים בטון חם ואישי, והוא מבקש לשמור על השלום. מה אתם מורים?

איזו פקודה אתם חותמים?

• לא לגייס, ולתת לדיפלומטים עוד זמן אוסטרו־הונגריה כנראה תמשיך נגד סרביה, ורוסיה לא תוכל לעצור אותה בזמן. רוסיה תיראה כנסוגה, והקשר עם צרפת ייחלש.
• מוביליזציה חלקית, נגד אוסטרו־הונגריה בלבד רוסיה תוכל לפעול נגד אוסטרו־הונגריה בלי לגעת בגרמניה. אבל התוכניות הרוסיות לא נבנו לכך, וההכנה תהיה איטית וקשה. ברלין עלולה לקרוא את זה כאיום חצי־חצי.
• מוביליזציה כללית של כל הצבא גרמניה תראה בכך איום על עצמה ותכין מוביליזציה משלה. הסיכוי למלחמה עם גרמניה, ואחריה עם צרפת, יעלה בחדות.

מה קרה בפועל

מוביליזציה כללית של כל הצבא

ניקולאי הסכים בתחילה למוביליזציה כללית ב־29 ביולי. אחרי מברק מהקיסר וילהלם הוא הורה רק על צעדים חלקיים. ב־30 ביולי, אחרי לחץ של שר החוץ סרגיי סזונוב, אישר שוב את המוביליזציה הכללית. המקורות חלוקים בסדר הצווים של 29 ו־30 ביולי.

ניקולאי היה מהסס. במברק שכתב ב־29 ביולי הוא כתב שהוא צופה שבקרוב ייכפה עליו לחץ גדול. השרים טענו שצעדים חלקיים לא יעבדו עם התוכניות של הצבא. ההיסטוריון כריסטופר קלארק רואה במוביליזציה הכללית אחת ההחלטות המשפיעות ביותר במשבר יולי.

מקור: שני מברקים, 29 ביולי ו־1 באוגוסט 1914

כדי למנוע אסון כמו מלחמה אירופית, אני מתחנן אליך בשם ידידותנו הישנה.

תשובה חיובית, ברורה וחד־משמעית מממשלתכם היא הדרך היחידה למנוע סבל אין־סופי.

• מי כותב, ומה שמות החתימה אומרים לכם? שני שליטים שכותבים זה לזה בשמות המשפחה ״Willy״ ו״Nicky״. החום אמיתי, אבל אף אחד מהם לא שלט באירועים לבד: שניהם נשענו על שרים וגנרלים.
• מה כל אחד מהם מבקש מהשני? ניקולאי מבקש מווילהלם לעזור לשמור על השלום, ומציע להעביר את הסוגיה לוועידת האג. וילהלם מבקש תשובה ברורה, כן או לא, וזה משאיר מעט מקום למשא ומתן.
• מדוע צריך להיזהר ממברקים במשבר הזה? ממשלות פרסמו אחר כך מסמכים נבחרים כדי להצדיק את צד שלהן. מברק מראה מה כתבו רצו שהשני יקרא. השוו אותו למה שהממשלה עשתה באותו יום.

גרמניה נגד רוסיה

שתים־עשרה שעות

גרמניה נותנת לרוסיה שתים־עשרה שעות לעצור את המוביליזציה. רוסיה לא עוצרת. ב־1 באוגוסט גרמניה מכריזה מלחמה על רוסיה.

חמישה שבועות

המערב

בלגיה

ב־3 באוגוסט גרמניה מכריזה מלחמה על צרפת. ב־4 באוגוסט כוחותיה נכנסים לבלגיה. זה לא מקרי: תוכנית שליפן, תוכנית הצבא הגרמני, הניחה שניצחון מהיר על צרפת מחייב לעבור דרך בלגיה ולוקסמבורג, ולנצח לפני שרוסיה תספיק להתגייס במלואה. בלגיה הייתה ניטרלית לפי הסכם משנת 1839, ובריטניה הייתה אחת המדינות שהתחייבו לשמור עליו.

בריטניה

פיסת נייר

בריטניה לא הייתה בברית צבאית עם צרפת, ולא התחייבה לצאת למלחמה בגללה. אבל היא ערבה לנייטרליות של בלגיה. הכרזת המלחמה שלה על גרמניה יצאה בחצות בין 4 ל־5 באוגוסט לפי שעון מרכז אירופה, שהוא 11 בלילה בלונדון.

קודם לכן באותו יום דיווח שגריר בריטניה בברלין, סר אדוארד גושן, על שיחה אחרונה עם הקנצלר בת׳מן־הולווג. בדוח שלו כתב גושן שהקנצלר כינה את הסכם 1839 ״פיסת נייר״. ההיסטוריונים עדיין דנים במה שהמילים באמת התכוונו.

איטליה

הניטרליות של איטליה

איטליה, שחברה בברית המשולשת עם גרמניה ואוסטרו־הונגריה, מכריזה על ניטרליות. היא שופטת שאוסטרו־הונגריה היא זו שהתחילה, ולכן אינה מחויבת להצטרף. ב־1915 היא תחליף צד.

מ־28 ביוני עד 4 באוגוסט

• 28 ביוני 1914 הארכידוכס פרנץ פרדיננד וסופיה נורים בסרייבו ומתים.
• 5 ביולי 1914 הויוס בברלין. גרמניה מבטיחה תמיכה לווינה.
• 23 ביולי 1914 האולטימטום לסרביה, עם מועד אחרון של 48 שעות.
• 25 ביולי 1914 סרביה עונה בחלקיות. באותו ערב אוסטרו־הונגריה מנתקת יחסים.
• 28 ביולי 1914 אוסטרו־הונגריה מכריזה מלחמה על סרביה.
• 29–30 ביולי 1914 ניקולאי השני מתלבט, ואז מאשר מוביליזציה כללית. המקורות חלוקים בסדר הצווים.
• 1 באוגוסט 1914 גרמניה מכריזה מלחמה על רוסיה.
• 3 באוגוסט 1914 גרמניה מכריזה מלחמה על צרפת.
• 4 באוגוסט 1914 כוחות גרמניים נכנסים לבלגיה. בריטניה מכריזה מלחמה על גרמניה בשעה 23:00 בלונדון.

מיתוס

הירי בסרייבו לבדו הוביל למלחמה.

האמת

הירי נתן לווינה תירוץ, אבל המלחמה נבעה משרשרת החלטות במשך חמישה שבועות, בשש בירות: וינה, ברלין, סנט פטרסבורג, פריז, לונדון ובלגרד. כל החלטה יכלה ללכת לכיוון אחר.

הראיות

תוכנית שליפן הייתה קיימת עוד לפני 1914, והצבא הגרמני ראה בה את הדרך המהירה לניצחון. כל מוביליזציה של מעצמה הייתה החלטה, לא תגובה אוטומטית. ההיסטוריונים עדיין מתווכחים על המידה שבה כל מעצמה יכלה לבחור אחרת.

מיתוס

באוגוסט 1914 הקהלים בכל הבירות חגגו את המלחמה ורצו בה.

האמת

ההתלהבות ההמונית הייתה מיתוס בחלקה, לפחות בגרמניה. ההיסטוריון ג׳פרי ורהיי חקר את גרמניה ומצא שההתלהבות התרכזה בעיקר באינטליגנציה ובחלק מהמעמד הגבוה. המחקר שלו עוסק בגרמניה בלבד, ואין להניח שכך היה בפריז, בלונדון, בסנט פטרסבורג או בווינה.

הראיות

תמונות של קהלים נלהבים התפשטו מהר, וקל לטעות ולחשוב שהן מייצגות את כל המדינה. שאלו מי נראה בתמונה, ומי חסר בה.

מי אשם?

האם מדינה אחת התחילה את המלחמה, או שכל המעצמות חלקו באחריות?

• פריץ פישר (1961): גרמניה בספרו ״Griff nach der Weltmacht״ (1961, פירושו ״השאיפה לכוח עולמי״) טען ההיסטוריון הגרמני פריץ פישר שלמנהיגי גרמניה היו מטרות משלהם. לדבריו, ברלין ניצלה את משבר יולי כדי לתקוף את הברית הצרפתית־רוסית ולהשיג שליטה גרמנית באירופה.
• כריסטופר קלארק (2012): אחריות משותפת בספרו ״הישנונים״ (The Sleepwalkers, 2012) טוען קלארק שהמעצמות חלקו באחריות. הן נעו לקראת המלחמה כמו הולכי בשינה, וכל אחת הגיבה לאחרות. הוא לא פוטר את גרמניה, אבל מסרב להפוך אותה לאשמה היחידה.
• שון מקמיקין (2011): רוסיה בספרו ״מקורות רוסיים של מלחמת העולם הראשונה״ (The Russian Origins of the First World War, 2011) טוען מקמיקין שתפקידה של רוסיה היה גדול ממה שרוב ההיסטוריונים הסיקו. מבקריו טוענים שהטענות המרכזיות שלו חורגות ממה שהיסטוריונים אחרים הסיקו.
• סעיף 231 בהסכם ורסאי (1919) סעיף 231, שנחתם ב־28 ביוני 1919, קבע שגרמניה ובעלות בריתה ״מקבלות על עצמן את האחריות לכל ההפסדים והנזקים״. הסעיף עצמו אינו מדבר על ״אשמה״, אבל הוא שימש כבסיס לטענה שגרמניה אשמה במלחמה. מבקרים כמו סידני פיי (1928) מצאו שהאשמה משותפת.

השאלה החדה אינה מי ירה ראשון, אלא מי יכול היה לעצור את השרשרת, ובאיזה שלב. האם התשובה משתנה כשבוחנים כל בירה בנפרד?

שאלה לבדיקה

איזה סוג של קשר הייתה ההסכמה המשולשת ב־1914?

התשובה: סדרה לא רשמית של הסכמים, לא ברית צבאית מחייבת. נכון. היא התחילה בהסדרים קולוניאליים, ולא הייתה ברית צבאית מחייבת.

שאלה לבדיקה

מה קרה לפצצה הראשונה שנזרקה על מכונית הארכידוכס?

התשובה: היא נתקעה במכסה, התגלגלה והתפוצצה מתחת למכונית שאחריה. נכון. הפיצוץ פצע מי שישב במכונית שאחרי הארכידוכס, שבה נסעו ראש העירייה ומפקד המשטרה.

שאלה לבדיקה

מדוע עצרה המכונית קרוב לפרינציפ, בגשר הלטיני?

התשובה: הנהג פנה כמו תמיד, בלי לדעת שהמסלול השתנה. נכון. המושל בחר בבית החולים, אבל השינוי לא הגיע לנהגים, והנהג המשיך במסלול הרגיל.

שאלה לבדיקה

איזו טענה על תשובת בלגרד מ־25 ביולי נכונה?

התשובה: היא הסכימה לרוב הדרישות לגופן, אבל סירבה לשותפות של פקידים זרים בחקירה. נכון. בלגרד הסכימה לרוב לגופן, אבל לא הסכימה לפקידים אוסטרו־הונגרים על אדמתה.

שאלה לבדיקה

מה תמונת המעצר המפורסמת של ״מעצר פרינציפ״ מראה כנראה?

התשובה: את פרדיננד בר, עובר אורח, שהוחזק אחרי היריות. נכון. רוב החוקרים החדשים מזהים אותו כבר, חבר לספסל הלימודים של פרינציפ שנסחף לתוך הבלבול.

שאלה לבדיקה

איזה משפט מסכם נכון את השקפת ההיסטוריונים על משבר יולי?

התשובה: הירי נתן לווינה תירוץ, ואז בחירות בשש בירות הרחיבו את המלחמה. נכון. המלחמה נבעה משרשרת החלטות במספר בירות, לא מהירי לבדו.

מונחים

• הברית המשולשת ברית הגנה צבאית שנחתמה ב־1882 בין גרמניה, אוסטריה־הונגריה ואיטליה.
• ההסכמה המשולשת הסדר בלתי רשמי בין בריטניה, צרפת ורוסיה, שנבנה בין 1904 ל־1907. זו לא הייתה ברית צבאית מחייבת.
• ויידובדן ה־28 ביוני, יום זיכרון סרבי למלחמת קוסובו ב־1389. לפי הלוח היוליאני זה ה־15 ביוני.
• בוסניה הצעירה תנועה של לאומנים צעירים בדרום־סלאבים שבבוסניה, שרצו לשחרר את בוסניה משלטון אוסטריה־הונגריה ולאחד את עמי הדרום.
• היד השחורה ארגון סודי של קצינים סרבים, שרשמית נקרא ״איחוד או מוות״. הוא סייע לקושרים. מה ידעה ממשלת סרביה על הקשר עדיין שנוי במחלוקת.
• אולטימטום הודעה רשמית שמציבה דרישות ומועד אחרון. אם הדרישות לא יתקבלו, בדרך כלל באים בעקבותיה שבירת יחסים או מלחמה.
• מוביליזציה גיוס הצבא והכנת כוחותיו למלחמה: מילואים, רכבות וכלים. מוביליזציה כללית מכוונת לכל הצבא.
• שיק פתוח כינוי מאוחר להבטחת התמיכה הגרמנית לווינה ביולי 1914. ההבטחה עצמה תועדה, והביטוי הוא תווית של היסטוריונים.
• תוכנית שליפן תוכנית הצבא הגרמני לניצחון מהיר על צרפת, דרך בלגיה ולוקסמבורג, לפני שרוסיה תתגייס במלואה.
• בוסניה אזור בדרום־מזרח אירופה. מאז 1878 שלטה בו אוסטריה־הונגריה, ובאוקטובר 1908 סיפחה אותו.
• ארכידוכס תואר לנסיך מבית הבסבורג. הארכידוכס פרנץ פרדיננד היה יורש כס המלוכה של אוסטריה־הונגריה.
• אוסטריה־הונגריה מונרכיה גדולה במרכז אירופה, שבה שלטו הבסבורגים.
• האימפריה העות׳מאנית אימפריה גדולה שמרכזה בטורקיה של היום, ושלטה גם בחלקים מהבלקן.
• מלחמת הבלקן הראשונה מלחמה שבה ברית של מדינות בלקניות תקפה את האימפריה העות׳מאנית. נמשכה מאוקטובר 1912 עד מאי 1913.
• מלחמת הבלקן השנייה מלחמה שבה בעלי הברית לשעבר נלחמו זה בזה על השלל, בקיץ 1913.
• מלחמת קוסובו קרב ב־1389 בין הסרבים לעות׳מאנים. נהרגו בו הנסיך לזר והסולטן מוראד, והסרבים זוכרים אותו כתבוסה.
• קוסובו אזור בבלקן. סרביה התרחבה לתוכו אחרי מלחמות הבלקן.
• אלבניה מדינה בבלקן. המעצמות הקימו אותה, וכך מנעו מסרביה נמל באדריאטיקה.
• הים האדריאטי ים שבין איטליה לחצי האי הבלקני. סרביה רצתה נמל בו, אבל לא קיבלה אותו.
• הנסיך לזר נסיך סרבי שנהרג במלחמת קוסובו ב־1389.
• הסולטן מוראד שליט העות׳מאנים, שנהרג במלחמת קוסובו ב־1389.
• אוסקר פוטיורק מושל בוסניה. הוא ישב במכונית של הארכידוכס ובחר בנתיב לבית החולים.
• מילאן ציגאנוביץ׳ פקיד רכבת שעזר לספק את הנשק לקושרים.
• נדלקו צ׳ברינוביץ׳ אחד הצעירים בקשר, שזרק פצצה לעבר המכונית של הארכידוכס.
• דרגוטין דימיטרייביץ׳ קצין סרבי ואחד הבולטים בהיד השחורה. רבים מההיסטוריונים סבורים שאישר את הרצח.
• פרנץ יוזף קיסר אוסטריה־הונגריה. באוקטובר 1908 הכריז על סיפוח בוסניה.
• הרוזן הארראך איש בשיירה של הארכידוכס. עדותו על מילותיו האחרונות של הארכידוכס פורסמה אחרי האירועים.
• גברילו פרינציפ הצעיר שירה בארכידוכס ובסופיה. נידון לעשרים שנות מאסר, ומת בכלא ב־1918.
• הגשר הלטיני גשר בסרייבו. המכונית של הארכידוכס עצרה קרוב אליו, במקום שבו עמד פרינציפ, לא על הגשר.
• טרזין עיר מבוצרת. פרינציפ מת ב־1918 בבית הכלא של המבצר הקטן שבה.
• הבסבורגים שושלת מלכים ששלטה באוסטריה־הונגריה. החוק שלה קבע את הגיל המינימלי להוצאה להורג.
• וילהלם השני קיסר גרמניה בתקופת המשבר. אחרי מברק ממנו שינה ניקולאי את הוראותיו.
• תאובלד פון בת׳מן־הולווג קנצלר גרמניה בתקופת המשבר. הוא אישר את ההבטחה לווינה.
• אלכסנדר הויוס שליח וינה שהגיע לברלין ב־5 ביולי 1914 עם שאלה על תמיכת גרמניה.

מקורות

• Austro-Hungarian ultimatum to Serbia, 23 July 1914, English translation (BYU WWI site)
• Serbian reply to the ultimatum, 25 July 1914, English translation (BYU WWI site)
• Telegrams of Nicholas II and Wilhelm II, 29 July and 1 August 1914, as printed in the Wikipedia article ‘Willy–Nicky correspondence’, citing the German White Book and a 1915 English collection
• Luigi Albertini, The Origins of the War of 1914, 3 vols, trans. Isabella M. Massey (Oxford University Press, 1952–57)
• Christopher Clark, The Sleepwalkers: How Europe Went to War in 1914 (Allen Lane, 2012)
• Fritz Fischer, Griff nach der Weltmacht (Düsseldorf: Droste, 1961)
• Sean McMeekin, The Russian Origins of the First World War (Harvard University Press, 2011)
• Jeffrey Verhey, The Spirit of 1914: Militarism, Myth, and Mobilization in Germany (Cambridge University Press, 2000)
• Vladimir Dedijer, The Road to Sarajevo (Simon and Schuster, 1966)
• Tim Butcher, The Trigger: Hunting the Assassin Who Brought the World to War (2015)
• Wikimedia Commons, ‘Arrest of a suspect in Sarajevo’ (Austrian State Archives)
• Wikipedia, ‘Blank cheque’ (quoting Johnson and Meredith, 2004)
• BYU WWI site, ‘Origin of the Term “A Scrap of Paper”’

קרדיט תמונות

• פרנץ פרדיננד וסופיה יוצאים מבית העירייה בסרייבו, 28 ביוני 1914. צלם לא ידוע. ויקישיתוף, CC0 · CC0 · דף המקור
• מעצר חשוד בסרייבו, יולי 1914. צלם לא ידוע. ארכיון המדינה של אוסטריה, דרך ויקישיתוף · Public domain · דף המקור
• וילהלם השני, תמונת סטודיו מאת ט. ה. פוייגט, פרנקפורט, 1902. מוזיאון המלחמה הקיסרי, דרך ויקישיתוף · Public domain · דף המקור
• ניקולאי השני, שמן על קנבס, 1914. ארנסט פון ליפהרט. המוזיאון הרוסי, דרך ויקישיתוף · Public domain · דף המקור