1 במרץ 1919: מחאה קוריאנית נגד השלטון היפני

הסצנה

סיאול, 1 במרץ 1919

ב־1 במרץ 1919 מנהיגים קוריאנים בסיאול מאמצים הכרזה שקוריאה עצמאית. באותו אחר צהריים מתכנס קהל בפארק במרכז העיר.

יפן שלטה בקוריאה מאז 1910. למה אנשים יסתכנו בכלא, ואף יותר מכך, כדי לומר את זה בקול?

רקע

הסכם מ־1910

1910

באוגוסט 1910 יפן וקוריאה חתמו על הסכם סיפוח. ההסכם נכנס לתוקף ב־29 באוגוסט. קוריאה הפכה לחלק מהאימפריה היפנית, והמושל הכללי יפני ניהל אותה.

היסטוריונים מכנים את השנים שאחרי כן תקופה של שלטון צבאי.

ינואר 1919

מת קיסר לשעבר

21 בינואר 1919

ב־21 בינואר 1919 מת קוג׳ונג, קיסר קוריאה לשעבר, בסיאול, בגיל 66. יפן אמרה שמותו טבעי. רבים מהקוריאנים האמינו שהורעל.

הלוויתו תוכננה לתחילת מרץ. המקורות נותנים את התאריך כ־1 במרץ או כ־3 במרץ, והם חלוקים ביניהם.

רקע

נאום על שלום

8 בינואר 1918

ב־8 בינואר 1918 נשא הנשיא האמריקאי וודרו וילסון נאום על מטרות המלחמה ותנאי השלום. הנאום נודע בשם ארבע־עשרה הנקודות.

רבים מהקוריאנים קיוו שרעיונותיו יגיעו גם אליהם. הביטוי הגדרה עצמית אינו מופיע בנאום עצמו. היסטוריונים עדיין מתווכחים אם העיקרון חל על מושבות כמו קוריאה. יש הטוענים שהוא חל רק על מושבות לשעבר של מעצמות המרכז שהובסו, ולא על מושבותיה של יפן.

טוקיו

הסטודנטים מדברים ראשונים

8 בפברואר 1919

ב־8 בפברואר 1919 הוציאו סטודנטים קוריאנים בטוקיו הכרזת עצמאות משלהם. הם כתבו אותה בקוריאנית, ואחר כך תרגמו אותה לאנגלית וליפנית, לעיתונות ולשגרירויות זרות.

המסעדה

נקודת החלטה

אתם סון ביונג־היי.

פברואר 1919, סיאול

אתם עומדים בראש צ׳ונדו. פעילים מגיעים אליכם עם תוכנית: הכרזת עצמאות שייחתמו עליה מנהיגים מכמה דתות, ואחר כך תיקרא בפומבי.

סטודנטים בטוקיו כבר פרסמו הכרזה משלהם. השם שלכם על המסמך הזה עלול להוביל לכלא.

מה אתם עושים?

• לחתום, ולהעמיד את המאמינים שלכם מאחורי ההכרזה. כנראה החתימה שלכם תמשוך מנהיגים נוספים ותתן למסמך משקל ממשי. היא גם תהפוך אתכם ליעד למעצר.
• לתמוך בתוכנית בכסף ובארגון, בלי לחתום. כנראה השם שלכם נשאר מחוץ למסמך, והסיכון שלכם קטן יותר. אבל ההכרזה מאבדת מנהיג עם מספר גדול של מאמינים.
• לסרב, ולשמור את המאמינים מחוץ לעניין. כנראה אתם והמאמינים שלכם נשארים בטוחים. התנועה ממשיכה בלי מנהיג מהקהילה שלכם.

מה קרה בפועל

לחתום, ולהעמיד את המאמינים שלכם מאחורי ההכרזה.

סון ביונג־היי חתם על ההכרזה. המקורות מתארים אותו כחותם וכתומך מרכזי בתנועה.

המקורות אינם מתעדים את נימוקיו שלו. מה שברור הוא שחתם, ושהחותמים נעצרו ב־1 במרץ.

1 במרץ 1919

המסעדה

ב־1 במרץ 1919 נפגשים החותמים במסעדה טאהוואגוואן, באינסה־דונג שבסיאול. הם מאמצים את ההכרזה שם. לפי תיאור אחד, 29 מתוך 33 נוכחים.

לפי תיאור אחד, בעל המסעדה, אן סון־הואן, מדווח על המפגש לשלטונות הקולוניאליים. החותמים נעצרים באותו יום.

הפארק וההכרזה

נקודת החלטה

אתם צעיר בפארק טאפגול.

1 במרץ 1919, אחר הצהריים

לפי הערכות, כ־4,000 עד 5,000 איש מתכנסים בפארק.

מישהו דוחף לידכם עותק של ההכרזה. הקהל מחכה.

מה אתם עושים?

• לקרוא את ההכרזה בקול בפני הקהל. כנראה הקהל מאמץ את המילים ויוצא לצעדה, ואתם הופכים לאחד הראשונים שהמשטרה יכולה לזהות.
• להעביר את הדף למבוגר ממכם ולהסתלק הצידה. כנראה מישהו אחר יקרא, ואתם תישארו מחוץ לעין. המילים עדיין יגיעו לקהל, רק לא מפיכם.
• להכניס את הדף לכיס וללכת הביתה. כנראה ההכרזה תגיע לקהל בכל מקרה, בעותקים אחרים, ואתם לא תהיו חלק מזה.

מה קרה בפועל

לקרוא את ההכרזה בקול בפני הקהל.

צעיר שזהותו אינה ידועה קרא את ההכרזה בקול אחר הצהריים. הקהל צעק למען העצמאות, ואחר כך צעד לעבר ג׳ונגנו.

איננו יודעים מי היה, או מדוע בחר לקרוא. המקורות מתעדים את הקריאה ואת מה שהקהל עשה אחר כך, לא את נימוקיו.

מקור: המשפט הפותח

אנחנו, נציגיהם של 20,000,000 בני העם המאוחד של קוריאה, מכריזים בזאת על עצמאותה של קוריאה ועל חירות העם הקוריאני.

ההכרזה נכתבה במקור בקוריאנית. הטקסט האנגלי הוא תמליל משנת 1919 מהקונגרס הקוריאני הראשון בפילדלפיה. שם המתרגם אינו מופיע. התרגום לעברית הוא שלנו.

• מי ה״אנחנו״ במשפט הזה, ומה המספר 20,000,000 אומר לכם? ״אנחנו״ הם החותמים, שמדברים בשם האומה. המספר הוא טענה של החותמים, לא ספירה. המשפט לא מראה איך הם ספרו.
• ההכרזה נוסחה לקהל בסיאול, והעותק הזה פורסם בחו״ל. מה זה מרמז על קהל היעד שלה? יש לה יותר מקהל אחד: קוריאנים בארצם, וקוראים מחוץ לקוריאה שהחותמים רצו שיתמכו בהם.

מיתוס

מי שחתם על ההכרזה גם כתב אותה.

האמת

צ׳ו נאם־סון ניסח אותה. הוא לא חתם עליה, ונכלא לשנתיים.

הראיות

המקורות מציינים את צ׳ו כמנסח, והוא אינו ברשימת החותמים.

התגובה

נקודת החלטה

אתם פקיד בכיר בממשל הקולוניאלי בסיאול.

אביב 1919

מחאות מתפשטות מסיאול לעיירות ולכפרים ברחבי הארץ, לאורך מרץ ואפריל 1919. המשטרה והחיילים נשלחים לפזר אותן.

הממונים עליכם רוצים שהסדר יחזור במהירות.

מה אתם עושים?

• להורות למשטרה ולצבא לפזר את ההמונים בכוח. כנראה המחאות נעצרות מהר במקומות מסוימים, במחיר גבוה בחיי אדם, והזעם שזה מעורר נמשך שנים.
• לעצור את המארגנים, ולאפשר לכנסים שלווים להתקיים. כנראה ימותו פחות אנשים, אבל המחאות יהיו קשות יותר לשליטה ככל שתתפשטנה לכפרים.
• לפתוח במגעים עם החותמים ולהציע רפורמות. כנראה התנועה תאבד מכוחה אם הרפורמות יהיו אמיתיות. אבל יפן לא תוותר על השליטה במושבה, ופעילים רבים היו מסרבים לשוחח.

מה קרה בפועל

להורות למשטרה ולצבא לפזר את ההמונים בכוח.

השלטונות השתמשו בצבא ובמשטרה כדי לדכא את המחאות. ספירת ההרוגים של הממשלה היפנית עומדת על 553 בין 1 במרץ ל־11 באפריל 1919, ומעל 12,000 נעצרו. ספירות קוריאניות גבוהות בהרבה, כפי שמראה הפרק האחרון.

המקורות מתעדים מה עשו השלטונות, לא את נימוקיו של פקיד מסוים. הכוח היה דרכה של ממשלה שנהגה בשלטון צבאי מאז 1910.

מקור: פנייה אל העולם

נציגי הנצרות בקוריאה, פנייה מ־מאי 1919 (סריקה בוויקישיתוף)

העמוד מתוארך למאי 1919. הטקסט האנגלי הדהוי בשמאל מתאר את המחאה, וטוען שהמפגינים לא הפעילו אלימות ולא הפרו חוק.

• מי כתב את המסמך הזה, ולמי הוא נכתב? נציגי כנסיות נוצריות קוריאניות כתבו אותו. הטקסט האנגלי נועד לקוראים זרים, ותיאור הסריקה מדבר על ״העולם״.
• הטקסט האנגלי טוען שהמפגינים לא הפעילו אלימות. אפשר לבדוק את הטענה הזאת לפי המסמך הזה בלבד? לא. זוהי טענה של המחברים, מצד אחד של הסכסוך. בודקים אותה מול מקורות אחרים, למשל דוחות המשטרה היפנית על המחאות, וזוכרים שהמחברים רצו שקוראים זרים יתמכו בהם.
• המספר 20,000,000 מופיע גם כאן. האם זו ספירה שנייה ועצמאית? לא. זו אותה טענה שחוזרת, לא ספירה נוספת. שני מסמכים של אותה תנועה שחוזרים על מספר לא מאשרים אותו.

מה בא אחרי

אחרי 1 במרץ 1919

• 11 באפריל 1919 פעילים קוריאנים מקימים בשנחאי, רחוק מסיאול, את הממשלה הזמנית.
• 15 באפריל 1919 בג׳אם־ני, ליד סוון, חיילים יפנים נועלים תושבים בכנסייה, יורים לעברם ומציתים את הבניין. לפי הערכות נהרגים 20 עד 30 בני אדם. הרופא הקנדי פרנק סקופילד היה עד לאירוע.
• אוגוסט 1919 המושל הכללי סאיטו מאקוטו נכנס לתפקידו. השלטון הצבאי מפנה מקום להשלטון התרבותי, פנים רכות יותר של אותה מערכת קולוניאלית.
• 1920 פארק אן־סיק מפרסם ספירה קוריאנית: 7,509 הרוגים ו־15,961 פצועים. מספריו גבוהים בהרבה מאלה של הממשלה היפנית.
• 28 בספטמבר 1920 יו גוואן־סון מתה בכלא סודאמון, בגיל 17. בשנת 1919 הייתה תלמידה בת 16, נעצרה בסיאול במהלך המחאות, והוריה נהרגו בצ׳ונאן ב־1 באפריל 1919.

כמה נהרגו?

כמה אנשים נהרגו ב־1919, ואפשר בכלל לדעת?

• הממשלה היפנית, 1919 553 הרוגים בין 1 במרץ ל־11 באפריל 1919. הספירה נעצרת מוקדם, והיסטוריון קוריאני, קוון טה־אוק, טוען שהמקורות היפניים מיעטו את המספרים.
• פארק אן־סיק, 1920 7,509 הרוגים ו־15,961 פצועים. נכתב ב־1920, שנה אחרי האירועים, בידי מחבר קוריאני.
• המכון הלאומי לתולדות קוריאה, 2019 798 עד 1,170 הרוגים בין 1 במרץ ל־31 במאי 1919, לפי מאגר הנתונים של המכון על התנועה.

שלוש הספירות שונות זו מזו מאוד, ואף אחת מהן אינה מוכחת. איזו ספירה הייתם סומכים עליה, ומה היסטוריון זהיר צריך לדעת לפני שהוא סומך על אחת מהן?

שאלה לבדיקה

מי ניסח את הכרזת העצמאות?

התשובה: צ׳ו נאם־סון, שלא חתם. נכון. צ׳ו ניסח את ההכרזה, לא חתם עליה, ונכלא לשנתיים.

שאלה לבדיקה

איפה נפגשו 33 החותמים ב־1 במרץ 1919?

התשובה: מסעדת טאהוואגוואן, באינסה־דונג שבסיאול. נכון. החותמים נפגשו במסעדה, אימצו שם את ההכרזה וקראו אותה בקול.

שאלה לבדיקה

איזו ספירת הרוגים היא הספירה של הממשלה היפנית עד 11 באפריל 1919?

התשובה: 553 הרוגים (הממשלה היפנית). נכון. הממשלה היפנית ספרה 553 הרוגים עד 11 באפריל 1919. קוון טה־אוק טוען שהספירה הזו מיעטה את המספרים.

שאלה לבדיקה

מה הכיל נאום של וודרו וילסון מ־8 בינואר 1918?

התשובה: ארבע־עשרה נקודות על מטרות המלחמה ותנאי השלום. נכון. זהו נאום ארבע־עשרה הנקודות, על מטרות המלחמה ותנאי השלום.

שאלה לבדיקה

מה קרה בג׳אם־ני ב־15 באפריל 1919?

התשובה: תושבים נעולים בכנסייה, נורה עליהם, והבניין הוצת. נכון. חיילים נעלו תושבים בכנסייה, ירו בהם והציתו את הבניין. בין 20 ל־30 בני אדם נהרגו.

שאלה לבדיקה

מה השתנה בשלטון היפני בקוריאה באוגוסט 1919?

התשובה: השלטון הצבאי פינה מקום לשלטון התרבותי. נכון. סאיטו מאקוטו נכנס לתפקידו באוגוסט 1919, והמדיניות נקראה שלטון תרבותי. יפן המשיכה לשלוט בקוריאה.

מונחים

• סיפוח צירוף רשמי של מדינה למדינה אחרת, כך שהראשונה חדלה להיות עצמאית. יפן סיפחה את קוריאה ב־1910.
• המושל הכללי ראש הממשל הקולוניאלי היפני בקוריאה. כל מושל כללי ניהל את המושבה בשם יפן.
• ארבע־עשרה הנקודות תוכנית השלום שהציג וודרו וילסון בנאום מ־8 בינואר 1918, על מטרות המלחמה ותנאי השלום.
• הגדרה עצמית הרעיון שעם צריך לבחור את הממשל ואת עתידו בעצמו. הביטוי אינו מופיע בנאום של וילסון מ־1918.
• צ׳ונדו תנועה דתית קוריאנית. מנהיגה, סון ביונג־היי, היה חותם ותומך מרכזי בהכרזה.
• הממשלה הזמנית הגוף שפעילים קוריאנים הקימו ב־11 באפריל 1919 בשנחאי, מחוץ לקוריאה.
• השלטון התרבותי שם המדיניות שאימצה יפן מאוגוסט 1919, במקום השלטון הצבאי. היא נראתה רכה יותר, אבל יפן המשיכה לשלוט.
• סיאול העיר הגדולה בקוריאה. כיום היא בירתה של דרום קוריאה.
• האימפריה היפנית המדינה היפנית, שכללה גם את קוריאה אחרי הסיפוח של 1910.
• קוג׳ונג קיסר קוריאה לשעבר. רבים מהקוריאנים האמינו שהורעל.
• וודרו וילסון נשיא ארצות הברית. ב־1918 נשא נאום על מטרות המלחמה ותנאי השלום.
• פילדלפיה עיר בארצות הברית. ב־1919 התקיים בה הקונגרס הקוריאני הראשון.
• הקונגרס הקוריאני הראשון כינוס של קוריאנים בפילדלפיה ב־1919. ממנו נשמר תמליל באנגלית של ההכרזה.
• טאהוואגוואן מסעדה באינסה־דונג שבסיאול, שבה נפגשו החותמים על ההכרזה.
• אינסה־דונג שכונה בסיאול, שבה עמדה המסעדה טאהוואגוואן.
• סון ביונג־היי אחד החותמים על ההכרזה, ותומך מרכזי בתנועה.
• אן סון־הואן בעל המסעדה. לפי תיאור אחד, הוא דיווח לשלטונות על המפגש של החותמים.
• צ׳ו נאם־סון מי שניסח את ההכרזה. הוא לא חתם עליה, ונכלא לשנתיים.
• ג׳ונגנו רחוב ואזור מרכזי בסיאול. אחרי קריאת ההכרזה צעד אליו ההמון.
• שלטון צבאי שלטון שבו הצבא מנהל את המדינה. כך מתארים היסטוריונים את השנים אחרי הסיפוח.
• שלטון קולוניאלי שלטון של מדינה זרה על ארץ אחרת. בקוריאה כך שלטה יפן.

מקורות

• Declaration of Independence of Korea, 1 March 1919; English transcript of 1919 (First Korean Congress, Philadelphia; Library of Congress copy)
• Park Eun-sik, The Bloody History of the Korean Independence Movement (1920)
• Kwon Tae-eok (2018), pp. 115–116 (as cited in the English Wikipedia article 'March First Movement')
• National Institute of Korean History, March First Movement Database (2019)
• 'March First Movement', English Wikipedia
• 'Japan–Korea Annexation Treaty', English Wikipedia

קרדיט תמונות

• הלשכה למידע הקוריאנית, חוברת משנת 1919 (סריקה בוויקישיתוף) · Public domain · דף המקור
• נציגי הנצרות בקוריאה, פנייה, מאי 1919 (סריקה בוויקישיתוף) · Public domain · דף המקור