צעדת המלח, 1930: חופן מלח נגד אימפריה

הסצנה

חופן מלח

ב־6 באפריל 1930 גבר עומד על החוף שבמערב הודו, ומרים מן החוף קצת מלח טבעי. זה מעשה קטן. בהודו הבריטית הוא עובר על החוק.

למה ממשלה תהפוך מלח לעבירה? ואיך מעשה אחד זעזע אימפריה שלמה? בואו נגלה.

רקע

מס על מלח

בשנת 1835 מונתה בהודו ועדה שתבחן את מס המלח. מאוחר יותר החזיקה הממשלה במונופול על ייצור המלח.

חוק המלח משנת 1882 קבע את העונשים. מי שהפר את הכללים יכול היה לאבד את המלח שלו, ולהיענש במאסר של עד שישה חודשים. ב־1888 הועלה המס.

לפי החוקים האלה, לקיחת מלח מן החוף הייתה עבירה. זה החוק שגנדי בחר להפר.

מהאטמה גנדי

מנהיג הקונגרס במאבק של 1930, שבחר במלח כעילה.

• נולד: 1869, גוג׳ראט, מערב הודו
• נפטר: 1948
• ניצחונות: הסכם גנדי־אירווין, מרץ 1931: ייצור מלח לשימוש ביתי ומכירה בתוך הכפרים
• כישלונות: חוקי המלח לא בוטלו, מרץ 1931

״אמשיך עם עמיתי המושב שאוכל לקחת איתי, כדי להתעלם מהוראות חוקי המלח.״

הדרך אליו

רקע

עצמאות מלאה

26 בינואר 1930

בדצמבר 1929 התכנס הקונגרס בלאהור, בעיר שהיא כיום בפקיסטן. בחצות ה־31 בדצמבר אימץ הקונגרס את פורנה סוורג׳, כלומר ״עצמאות מלאה״, כמטרה שלו.

ב־26 בינואר 1930 הוא קבע את יום העצמאות הראשון. ברחבי הודו אנשים קיבלו על עצמם התחייבות פומבית.

מס המלח עמד על מקומו.

המכתב

מכתב עם תאריך

ב־2 במרץ 1930 כותב גנדי ללורד אירווין, נציג המלך בהודו. נציג המלך מנהל את ממשלת הודו, וממשלתו אוכפת את חוקי המלח.

את המכתב מוסר ריג׳ינלד ריינולדס. במכתב כתוב שחוקי המלח יופרו ״ביום האחד־עשר לחודש הזה״. גנדי קובע את היום בעצמו.

נקודת החלטה

אתם מהאטמה גנדי.

תחילת מרץ 1930, ימים אחדים לפני התאריך שבמכתב.

הקונגרס קבע את העצמאות המלאה כמטרה. מס המלח והמונופול הממשלתי עומדים בעינם.

כתבתם לנציג המלך, והמכתב קובע את 11 במרץ כיום שבו יופרו חוקי המלח. אינכם יודעים אם הוא יפעל.

מה אתם עושים?

• להמשיך לכתוב לנציג המלך ולנהל משא ומתן. כנראה עוד מכתבים ומשא ומתן איטי. בלי מעשה גלוי, המאבק יאבד תנופה, ולנציג המלך לא תהיה סיבה רבה לפעול.
• ללכת אל הים עם תומכים ולהכין מלח על החוף. כנראה הליכה תמשוך המונים ותשים את הממשלה תחת זרקור ציבורי. אבל הליכה של שבועות נותנת לשלטונות זמן להתכונן.
• לנסוע ישירות למפעל מלח ממשלתי ולקחת שם מלח. כנראה התנגשות מהירה במפעל, עם מעצרים במקום. זה סיפור קצר, והממשלה יכולה לחסל את המאבק במהירות.
• לקבל ויתור קטן ולבטל את המאבק. כנראה המס יישאר והמאבק יסתיים בשקט. ויתור קטן ייראה כנסיגה בעיני האנשים שהלכו אחריכם.

מה קרה בפועל

ללכת אל הים עם תומכים ולהכין מלח על החוף.

גנדי הלך. הוא עזב את מושב סברמטי ב־12 במרץ עם כמה עשרות תומכים, הגיע לדאנדי ב־5 באפריל, ולקח מלח מן החוף ב־6 באפריל.

במכתבו הוא כתב שימשיך, עם העמיתים שיוכל לקחת, להתעלם מחוקי המלח. המקורות שבדקנו אינם נותנים נימוק מלא יותר במילותיו.

האירוע

הדרך

הליכה של כשלושה שבועות וחצי

כ־240 מייל

ב־12 במרץ 1930 עוזב גנדי את מושב סברמטי, ליד אחמדאבאד, ועמו כמה עשרות תומכים. הדרך אל הים היא כ־240 מייל, כ־386 ק״מ, אם כי המקורות נותנים מרחקים שונים מעט.

ההליכה נמשכת כשלושה שבועות וחצי. בדרך הקהל גדל.

ב־5 באפריל הם מגיעים לדאנדי, על חוף הים הערבי. לפי History.com, עשרות אלפים מחכים שם.

6 באפריל

מלח מן החוף

למחרת ההגעה, לפי History.com, יורד גנדי אל החוף ומרים מלח טבעי. בכך הוא מפר את חוק המלח בפומבי.

זהו אי־ציות אזרחי: הפרה מכוונת של חוק, בפומבי, על ידי מי שמוכן לשאת בעונש.

המעשה מתפשט. לפי אתר המורשת של גנדי, קמפיין המלח מתחיל ב־27 מוקדים בביהאר ב־13 באפריל. התנועה כולה ידועה בשם סאטיאגרהה מלח.

סוף אפריל

מפעל על החוף

בסוף אפריל, לפי אתר המורשת של גנדי, הוא מכריז שמתנדבים יפשטו על מפעל המלח הממשלתי בדהראסאנה.

הפשיטה מתוכננת למאי. פשיטה על המפעל תאתגר את חוק המלח ישירות, והממשלה תצטרך להשיב לכך.

נקודת החלטה

אתם לורד אירווין, נציג המלך בהודו.

מסוף אפריל עד 5 במאי 1930.

המפעל בדהראסאנה הוא אחד המקומות שבהם נאכפים חוקי המלח. מתנדבים מתכוננים לצעוד אליו.

ב־4 במאי כותב לכם גנדי. הוא מונה שלוש דרכים שבהן אפשר לעצור את הפשיטה.

מה אתם עושים?

• לבטל את מס המלח עכשיו, לפני הפשיטה. כנראה המחאה תאבד את עיקר טענתה ותדעך. אבל זה ייראה כמו כניעה, והפקידים שאוכפים את חוקי המלח יצטרכו להגן על ההחלטה.
• לעצור את גנדי ואת חבריו הקרובים לפני הפשיטה. כנראה ההמונים יאבדו את מנהיגם לזמן מה. אבל גנדי עצמו מקווה שאחרים יחליפו את הנעצרים, וקמפיין עם מנהיגים רבים קשה לעצור במעצר אחד.
• לתת לפשיטה להתקיים, ולהחזיק את המפעל במשטרה. כנראה הפשיטה תתקיים, והמשטרה תצטרך להפעיל כוח נגד אנשים שאינם מגיבים באלימות. הסצנה תגיע לעיתונים, והממשלה תישא באשמה.

מה קרה בפועל

לעצור את גנדי ואת חבריו הקרובים לפני הפשיטה.

לפי אתר המורשת של גנדי, גנדי נעצר קצת אחרי חצות ב־5 במאי והובל לבית כלא ליד פונה. הפשיטה התקיימה בכל זאת ב־21 במאי, והמשטרה פגשה את המתנדבים במפעל.

המקורות שבדקנו אינם מתעדים את נימוקיו של אירווין, ולכן איננו יודעים מדוע בחר. מה שידוע הוא מה שגנדי כתב לו, ומה שהממשלה עשתה.

5 במאי

אחרי חצות

גנדי נעצר בשעות הקטנות של הלילה, ביום 5 במאי, ונלקח לבית כלא ליד פונה. חוקי המלח עדיין עומדים בתוקף.

המאבק אינו נעצר. ב־12 במאי יוצא לדהראסאנה טור בהנהגת עבאס טיאבג׳י, ולפי אתר המורשת של גנדי טיאבג׳י נעצר. מתנדבים נוספים מתכוננים להמשיך.

מה באמת ידוע

מקור: מכתבו של גנדי, 2 במרץ 1930

המכתב קובע שחוקי המלח יופרו ״ביום האחד־עשר לחודש הזה״.

גנדי כותב כצד במחלוקת, ימים ספורים לפני שיצא לדרך. זו אזהרה, ובה תאריך.

• מי כתב, ולמי? גנדי, מנהיג המאבק, כתב לנציג המלך, שניהל את הממשלה. גנדי היה צד במחלוקת, ולכן זה צדו של הסיפור.
• מה המכתב משמיט? אין בו רשימה ממוספרת של דרישות, ואין בו מספר המשתתפים הצפוי. יש אתרים שטוענים שהוא מונה ״אחד־עשר דרישות״, אבל בנוסח שבדקנו אין רשימה כזו.
• למה תאריך חשוב באזהרה? תאריך הופך איום למועד אחרון, וגנדי קבע אותו בעצמו.

מיתוס

מסע המלח החל כהמון גדול של תומכים שיצאו יחד.

האמת

הוא החל בקבוצה קטנה: כמה עשרות אנשים, או כ־80 לפי ויקיפדיה. בדרך הקהל גדל, ובדאנדי היו, לפי History.com, עשרות אלפים.

הראיות

כמה דפים בוויקיפדיה חוזרים על המספר 78. הם אינם מקורות עצמאיים, ולכן המספר נספר פעם אחת. יש להשוות אותו ל־History.com, שכותב ״כמה עשרות״.

מקור: מכתבו של גנדי, 4 במאי 1930

גנדי כותב שנציג המלך יכול למנוע את הפשיטה בשלוש דרכים:

״בביטול מס המלח;״

״בכליאתי ושל חברי למאבק, אלא אם הודו תוכל, כפי שאני מקווה, להחליף כל אחד שייקח מאיתנו;״

״בבריונות טהורה, אלא אם כל ראש שיישבר יוחלף, כפי שאני מקווה.״

נכתב בלילה שלפני מעצרו, ונשלח למי שהחזיק בשלטון. זו טענה שלו לא פחות מאשר דיווח.

• מה פירוש ״בריונות טהורה״, ומה גנדי מאשים בו? בריונות פירושה שימוש בכוח נגד המונים. גנדי משתמש במילה כדי לומר שלממשלה יש אפשרות אלימה. זו טענה שלו, ולא תיעוד של מה שעשו השוטרים.
• למה גנדי מפרט את אפשרויות הממשלה? כדי להבהיר את הבחירות, ולהראות על מה הממשלה צריכה לענות. יש לקרוא את הרשימה כטיעון.
• מה חסר? תשובת הממשלה. המכתב מראה את עמדתו של גנדי על האפשרויות, ולא איך שקל אותן נציג המלך.

נקודת החלטה

אתם סרוג׳יני נאידו, פוליטיקאית בקונגרס ומשוררת.

מאי 1930, לפני הפשיטה על דהראסאנה.

גנדי כלוא, ומתנדבים מתכנסים לפשיטה על מפעל דהראסאנה.

כל דרך עולה מחיר. מי שיעמוד בראש הטור יהיה הראשון שהשוטרים יראו.

מה אתם עושים?

• להוביל את המתנדבים למפעל בעצמכם. כנראה הפשיטה תהפוך לסיפור שכל הודו קוראת עליו. אבל אתם בחזית, והמשטרה צפויה להתמקד בכם.
• לשלוח את הטור קדימה בהנהגת אחרים, ולהישאר מאחור. כנראה הטור ימשיך לצעוד, אבל בלי השם הגדול בראשו, ופחות אנשים מחוץ למאבק ישמעו עליו.
• לבטל את הפשיטה, ולהשאיר את המאבק בכפרים. כנראה לא תהיה פשיטה כלל. המאבק יאבד את המעשה הדרמטי ביותר שלו, והמפעל ישאר שקט.

מה קרה בפועל

להוביל את המתנדבים למפעל בעצמכם.

המקורות חלוקים בתפקידה. History.com כותב שהיא הובילה כ־2,500 צועדים ב־21 במאי. יונייטד פרס, שכתב באותו יום, מספר שנשאה את הנאום הפותח וניהלה את המבצע קרוב לחזית. לפי אתר המורשת של גנדי, נעצרה ב־21 במאי.

לא מצאנו בין המקורות שבדקנו תיאור של נימוקיה בעצמה, ולכן לא נמסר כאן נימוק.

מקור: כתב בדהראסאנה, 21 במאי 1930

״הייתי הכתב האמריקאי היחיד בדהראסאנה.״

הדיווח מוסר כמה נפצעו: ״ומתוכם נפצעו 260.״

נכתב באותו יום, בידי הכתב שאומר שהיה האמריקאי היחיד במקום. מקורות מאוחרים נותנים נתונים אחרים, והמקורות חלוקים בשאלת ההרוגים.

• מי כתב, ועד כמה היה קרוב? כתב אמריקאי של יונייטד פרס, שהיה במקום ושראה את הפשיטה. הוא גם כותב לקוראים, ולכן כדאי לבדוק מה הוא בוחר לומר.
• מה הוא סופר? את הפצועים, באותו יום. ספירה שנעשתה בשעות שאחרי הפשיטה עשויה להשתנות ככל שמתגלה יותר.
• מה חסר? סך ההרוגים. הדיווח אינו נותן מספר, והמקורות חלוקים בשאלה אם מישהו נהרג שם. אל תמלאו את החסר בניחוש.

מה בא אחר כך, והבוחן

אחרי המאבק

חוקי המלח נשארים

ב־5 במרץ 1931 חותמים גנדי ולורד אירווין על הסכם. אי־הציות האזרחי מופסק, והקונגרס מסכים להשתתף בועידת השולחן העגול בלונדון.

חוקי המלח לא בוטלו. לפי סיכום המחקר של EBSCO, אנשים רשאים לייצר מלח לשימוש ביתי ולמכור אותו בתוך הכפרים שלהם, אבל לא מחוצה להם. מקורות אחרים מנסחים את הכלל אחרת.

החוק עצמו נשאר בספרים.

מעבר לים

העולם מסתכל

הפשיטה בדהראסאנה עוררה תשומת לב הרבה מעבר להודו. לפי סיכום המחקר של EBSCO, היא עוררה מחאה בינלאומית.

בין ספטמבר לדצמבר 1931 השתתף גנדי בוועידה השנייה של השולחן העגול בלונדון, כנציג היחיד של הקונגרס.

מה בא אחר כך

• 6 באפריל 1930 מלח נלקח מן החוף בדאנדי, והחוק הופר בפומבי.
• 5 במאי 1930 גנדי נעצר. הפשיטה על דהראסאנה עדיין מתוכננת.
• 21 במאי 1930 הפשיטה על דהראסאנה: מתנדבים רבים מוכים ונפצעים. הספירות שונות זו מזו.
• 5 במרץ 1931 הסכם גנדי־אירווין: ייצור מלח לשימוש ביתי ומכירה בכפר מותרים, וחוקי המלח לא בוטלו.
• ספטמבר עד דצמבר 1931 ועידת השולחן העגול בלונדון. גנדי משתתף כנציג היחיד של הקונגרס.

האם המסע הניב משהו?

מה השיג מסע המלח, ומה נחשב כהישג?

• תומאס ובר, On the Salt March (1997): ידוע כאן רק מתיאור ספרייה הספר בוחן איך נכתב על המסע. לפי תיאור ספרייה, כתבים מוקדמים הקדישו לו כמה פסקאות וחלקו על גודלו ועל מסלולו. התיאור אינו אומר מה הסיק ובר על מה שהשיג המסע.
• סיכום ב־EBSCO על ההסכם של 1931 (בסגנון אנציקלופדיה, לא ספר של היסטוריון) הסיכום קובע שההסכם של 1931 השאיר את חוקי המלח על כנם, והתיר ייצור מלח לשימוש ביתי ומכירה בכפר. במובן הזה, הוויתור היה מוגבל, והחוק נשאר בתוקף.

המקורות שבדקנו אינם מביאים את פסק הדין של ההיסטוריונים על המסע. קראו את הספרים ברשימת המקורות לפני שתחליטו מי צודק.

שאלה לבדיקה

מה היה המעשה שהפר את חוק המלח ב־6 באפריל 1930?

התשובה: לקיחת מלח טבעי מן החוף.. נכון. גנדי לקח מלח טבעי מן החוף בדאנדי, בבוקר שאחרי ההגעה, והפר את חוק המלח.

שאלה לבדיקה

איזו עדות היא מכתבו של גנדי מ־2 במרץ 1930?

התשובה: עמדתו של צד אחד במחלוקת, עם מועד.. נכון. גנדי היה צד במחלוקת, ולכן המכתב הוא צדו של הסיפור, והוא קובע מועד לפעולה שלו.

שאלה לבדיקה

מה נכון לומר על ההסכם של 1931 לגבי חוקי המלח?

התשובה: הוא התיר שימוש ביתי ומכירה בכפר, בלי לבטל את החוקים.. נכון. לפי EBSCO, ההסכם התיר מלח לשימוש ביתי ולמכירה בכפר, ולא בוטל החוק.

שאלה לבדיקה

איזו קביעה על הפשיטה בדהראסאנה בטוחה לחזור עליה בשיעור?

התשובה: רבים הוכו ונפצעו, והספירות שונות זו מזו.. נכון. מילר מדווח על פצועים, המקורות חלוקים בסך הכול, ולכן אף ספירה אחת אינה בטוחה לחזור עליה כסך.

שאלה לבדיקה

למה השיעור אינו מסביר מדוע לורד אירווין בחר כפי שבחר?

התשובה: כי המקורות שבדקנו אינם מתעדים את נימוקיו.. נכון. שום מקור שנבדק אינו מתעד את נימוקיו של אירווין, ולכן השיעור אינו ממציא אותם.

שאלה לבדיקה

איזה תיקון מתאים למיתוס שמסע המלח החל בהמון גדול?

התשובה: הוא החל בקבוצה קטנה, והקהל גדל בדרך.. נכון. המקורות נותנים כמה עשרות, או כ־80, בתחילה, והקהל גדל לאורך המסלול.

מונחים

• מס המלח מס שהממשלה גבתה על מלח. בהודו קבע חוק המלח משנת 1882 את הכללים: הפרתם יכלה לגרום לאובדן המלח ולמאסר של עד שישה חודשים.
• מונופול זכות בלעדית לייצר או למכור דבר, המוחזקת בידי גורם אחד. בהודו החזיקה הממשלה במונופול על ייצור המלח.
• פורנה סוורג׳ ״עצמאות מלאה״: היעד שאימץ הקונגרס בלאהור, בחצות 31 בדצמבר 1929.
• הקונגרס הקונגרס ההודי הלאומי, המפלגה המרכזית שפעלה למען עצמאות הודו. גנדי עמד בראשה במאבק של 1930.
• נציג המלך נציג המלך וראש הממשלה בהודו הבריטית. בשנים 1926–1931 היה זה לורד אירווין.
• אי־ציות אזרחי הפרה מכוונת ופומבית של חוק, כמחאה נגדו, תוך קבלת העונש.
• סאטיאגרהה השם שגנדי נתן לשיטתו: מאבק לא־אלים, המבוסס על אמת, שבו מסרבים לציית לחוק בלתי צודק.
• מפעל מלח מקום שבו מי ים מתייבשים במכתשות רדודות, עד שנשאר בהם מלח. במפעל דהראסאנה התרחשה ב־1930 פשיטה.
• ועידת השולחן העגול ועידה בלונדון שבה דנו נציגי בריטניה ונציגים הודים בעתידה של הודו. גנדי השתתף בוועידה השנייה, ב־1931, כנציג היחיד של הקונגרס.
• לאהור עיר שהיא כיום בפקיסטן. בדצמבר 1929 התכנס בה הקונגרס.
• אחמדאבאד עיר במערב הודו, ליד מושב סברמטי. ממנה יצא גנדי אל הים.
• מושב סברמטי מושב ליד אחמדאבאד, שממנו עזב גנדי עם תומכיו לדרך אל הים.
• דאנדי מקום על חוף הים הערבי, שאליו הגיע גנדי אחרי ההליכה ולקח מלח מן החוף.
• דהראסאנה מפעל מלח ממשלתי שבו נאכפים חוקי המלח. מתנדבי גנדי צעדו אליו כדי לפשוט עליו.
• ביהאר מדינה במזרח הודו. בה התחיל קמפיין המלח ב־27 מוקדים.
• הים הערבי חלק מהאוקיינוס ההודי, לחוף המערבי של הודו. דאנדי נמצאת על חופו.
• לורד אירווין נציג המלך בהודו. ממשלתו אכפה את חוקי המלח, וגנדי כתב לו מכתב.
• ריג׳ינלד ריינולדס האיש שמסר ללורד אירווין את מכתבו של גנדי.
• עבאס טיאבג׳י מנהיג שהוביל טור לדהראסאנה ב־12 במאי, ונעצר בדרך, לפי אתר המורשת של גנדי.
• יונייטד פרס סוכנות ידיעות אמריקאית שמוסרת חדשות לעיתונים. הטקסט מצטט דיווח שלה מאותו יום.
• פקיסטן מדינה שכנה של הודו. בעבר הייתה חלק מהודו הבריטית.
• הודו הבריטית החלק של הודו שבריטניה שלטה בו לפני שהמדינות שבה נעשו עצמאיות.

מקורות

• Mohandas K. Gandhi, letter to Lord Irwin, 2 March 1930, Living Gandhi Archive, Bucknell University (English)
• Mohandas K. Gandhi, letter to Lord Irwin, 4 May 1930, as printed on mkgandhi.org (English)
• Webb Miller, United Press dispatch from Dharasana, 21 May 1930 (English)
• Judith M. Brown, Gandhi: Prisoner of Hope, 1989
• Thomas Weber, On the Salt March: The Historiography of Gandhi’s March to Dandi, HarperCollins India, 1997
• EBSCO Research Starters, “India signs Delhi Pact”
• History.com, “Salt March” (India topic)
• Gandhi Heritage Portal, chronology of events after the Dandi March

קרדיט תמונות

• גנדי במסע המלח, מרץ 1930. ויקישיתוף (הסריקה: Yann). צילום לא מזוהה. · Public domain · דף המקור
• מוהנדס קרמצ׳נד גנדי, דיוקן, בסביבות סוף שנות ה־30. ויקישיתוף. צלם לא מזוהה. · Public domain · דף המקור
• Dandi March: Salt Satyagraha, 1930. מסגרת מאוסף אגודת גנדי סמרק סנגרהלאיה (לפי ויקישיתוף). סריקה: Yann. · Public domain · דף המקור
• גנדי בדאנדי, 1930 (ויקישיתוף: 5 באפריל 1930). צלם לא מזוהה. · Public domain · דף המקור