קיסר חוצה את הרוביקון

נהר קטן. צעד אחד.

נהר רדוד, קטן כל כך שהיום אף אחד לא בטוח איזה נהר זה היה. על גדה אחת עומד גנרל עם לגיון אחד. על הגדה השנייה: איטליה.

אם הוא חוצה, הוא הופך לפושע. אם הוא נשאר, ייתכן שהקריירה שלו, ואולי גם חייו, נגמרים כאן.

הרקע

הגנרל שרומא פחדה ממנו

יוליוס קיסר בן 50. במשך תשע שנים היה מושל גאליה, וכבש בשם רומא שטח בגודל של צרפת של היום. חייליו אוהבים אותו. ההמון ברומא מעריץ אותו.

הסנאט רואה בו סכנה. פומפיוס, פעם בעל בריתו, עובר לצד יריביו. בינואר 49 לפנה״ס הסנאט מצווה עליו לפרק את צבאו. שני טריבונים שניסו להטיל וטו בורחים מרומא אל המחנה שלו.

בלי צבא, קיסר הוא אזרח פרטי. יריביו כבר הודיעו שיעמידו אותו לדין.

נקודת החלטה

אתם יוליוס קיסר.

ינואר 49 לפנה״ס, על גדת הרוביקון

הנהר מסמן את קצה המחוז שלכם. מכאן והלאה החוק אוסר עליכם להוביל חיילים. איתכם לגיון אחד, הלגיון ה־13. שאר הצבא שלכם עדיין רחוק, בגאליה.

בצד השני פומפיוס והסנאט, ומאחוריהם החוק כולו.

מה אתם עושים?

• חוצים עם הלגיון ומתקדמים מהר לתוך איטליה מלחמת אזרחים. היתרון שלכם הוא המהירות: פומפיוס עוד לא גייס את צבאו, והערים בדרך עשויות לפתוח לכם את השערים.
• מפרקים את הצבא וחוזרים לרומא כאזרח פרטי כנראה משפט. יריביכם חיכו לרגע הזה. קיסר עצמו אמר אחר כך שהיו מרשיעים אותו ״למרות כל מעשיי הגדולים״. הסוף הסביר: גלות, כמו שקרה לקיקרו ב־58 לפנה״ס, וסוף הקריירה.
• נשארים במחוז עם הצבא, ומנסים עוד סבב של מיקוח הזמן עובד נגדכם. הסנאט כבר הכריז על מצב חירום, לפומפיוס יש לגיונות בספרד, והוא מגייס עוד באיטליה. בעוד חודשיים תעמדו מול צבא גדול בהרבה, ועדיין תיחשבו למורד.

מה קרה בפועל

חוצים עם הלגיון ומתקדמים מהר לתוך איטליה

קיסר חצה. לפי הסיפור המסורתי, בלילה של 10 בינואר 49 לפנה״ס. תוך שבועות נכנע לו חלק גדול מאיטליה כמעט בלי קרב. פומפיוס ורוב הסנאט נמלטו מרומא, ואחר כך ליוון.

קיסר כתב שהוא נלחם על כבודו, שהיה יקר לו מחייו, ועל זכויות הטריבונים שגורשו. היסטוריונים מוסיפים סיבה פשוטה יותר: לחזור בלי צבא פירושו היה משפט, ואולי מוות פוליטי.

מה קרה באמת

חמש שנים, מלחמה אחת, פגיון אחד

5,000

זה מספר החיילים הרגליים שחצו עם קיסר, לפי פלוטרכוס, ועוד כ־300 פרשים. לא צבא: הימור.

בשנת 48 לפנה״ס הביס קיסר את פומפיוס בפרסלוס שביוון. פומפיוס ברח למצרים ונרצח שם. קיסר מונה לדיקטטור, ובתחילת 44 לפנה״ס לדיקטטור לכל החיים.

ב־15 במרץ 44 לפנה״ס דקרו אותו למוות קבוצה של סנאטורים. הם רצו להציל את הרפובליקה. בפועל, אחרי עוד מלחמות אזרחים, היא נגמרה: יורשו אוקטביאנוס הפך לאוגוסטוס, הקיסר הראשון.

מקור: הסופר שהיה רחוק 170 שנה

״עוד אפשר לסגת. אבל אם נחצה את הגשר הקטן הזה, הכול יוכרע בחרב.״ … ״נלך לאן שקוראים לנו אותות האלים ועוולות אויבינו. הקובייה הוטלה.״

בין שני המשפטים מספר סווטוניוס שהופיעה דמות ענקית ויפהפייה, חטפה חצוצרה מאחד החיילים, תקעה בה וחצתה את הנהר.

• סווטוניוס לא היה שם. מאיפה הוא יכול היה לדעת מה קיסר אמר? מספרים מוקדמים יותר שאבדו, כמו זה של אסיניוס פוליו, קצין שעמד ליד קיסר באותו לילה. אנחנו קוראים זיכרון של זיכרון.
• למה להכניס לסיפור דמות שנשלחה מהאלים? כך החצייה נראית כמו גורל שהאלים אישרו. זו לא עדות למה שקרה, אבל עדות טובה לאיך שרומאים סיפרו את זה.
• קיסר כתב בעצמו ספר על המלחמה. הוא לא מזכיר בו את הרוביקון בכלל. למה? זה היה הרגע שבו הפר את החוק. בספר שלו הוא מספר על הטריבונים שגורשו ועל העלבון לכבודו, ואז פשוט מופיע בעיר הבאה. הוא מציג את עצמו כמגן של רומא, לא כמי שתוקף אותה.

מיתוס

קיסר קרא בלטינית ״Alea iacta est״, הקובייה הוטלה, ופלש לאיטליה עם צבא אדיר.

האמת

המקורות לא מסכימים אפילו על המילים. סווטוניוס כותב אותן בלטינית. פלוטרכוס כותב שקיסר אמר אותן ביוונית, כציטוט מהמחזאי מננדרוס: ״שתוטל הקובייה״. והצבא? לגיון אחד. רוב חייליו היו עדיין בגאליה.

שאלה לבדיקה

למה חציית הרוביקון עם חיילים הייתה פשע?

התשובה: מושל לא הורשה להוביל את צבאו מחוץ למחוז שלו, אל תוך איטליה. נכון. סמכותו של מושל נגמרה בגבול המחוז. מי שהוביל חיילים לאיטליה בלי רשות נחשב לבוגד ברומא.

שאלה לבדיקה

כמה חיילים חצו עם קיסר את הרוביקון?

התשובה: לגיון אחד, בערך 5,000 חיילים רגליים ו־300 פרשים. נכון, לפי פלוטרכוס. שאר הצבא הצטרף אליו רק אחר כך.

שאלה לבדיקה

מה כתב קיסר על הרוביקון בספר שלו על מלחמת האזרחים?

התשובה: שום דבר. הוא לא מזכיר את הנהר. נכון. הרגע שבו הפר את החוק פשוט חסר. הוא מספר על העוול שנעשה לו, ואז נמצא כבר בארימינום.

מונחים

• לגיון יחידת הצבא הגדולה של רומא: בתקופת קיסר כ־5,000 חיילים רגליים, רובם אזרחים רומאים שהתגייסו לשנים ארוכות.
• הסנאט מועצת האצילים והפוליטיקאים הוותיקים של הרפובליקה הרומית, כ־600 חברים. היא לא חוקקה חוקים, אבל השפעתה הייתה עצומה.
• מושל פרובינציה פוליטיקאי רומאי שקיבל שליטה על מחוז מחוץ לאיטליה, כולל פיקוד על הצבא שבו. סמכותו נגמרה בגבול המחוז.
• פומפיוס גנאיוס פומפיוס מגנוס (106–48 לפנה״ס), המצביא המפורסם ביותר ברומא לפני קיסר. פעם בעל בריתו וחתנו, ובשנת 49 לפנה״ס יריבו הגדול.
• טריבון העם נבחר ציבור ברומא שתפקידו להגן על האזרחים הפשוטים. הוא יכול היה להטיל וטו על החלטות, וגופו נחשב קדוש: אסור היה לפגוע בו.
• דיקטטור ברומא: תפקיד חירום חוקי, שניתן לאדם אחד לחצי שנה לכל היותר. קיסר הפך אותו לתפקיד לכל החיים, וזה מה שהפחיד את יריביו.
• סווטוניוס סופר רומאי (בערך 69–122 לספירה) שכתב את ״חיי הקיסרים״, ביוגרפיות של קיסר ושל אחד־עשר השליטים שאחריו. הוא כתב כ־170 שנה אחרי הרוביקון.
• גאליה אזור גדול במערב אירופה, שרוב שטחו הוא צרפת של היום. קיסר כבש אותו עבור רומא.
• פלוטרכוס כותב יווני מהעת העתיקה, שכתב ביוגרפיות של אנשים מפורסמים. הסיפורים שלו על קיסר הם מקור מרכזי.
• אפיאנוס היסטוריון יווני מהעת העתיקה, שכתב על מלחמות רומא. הוא אחד המקורות לתוצאות ההצבעה בסנאט.
• קוריו טריבון רומי ובעל ברית של קיסר. הציע ששני המצביאים יוותרו על צבאותיהם באותו יום.
• קטו סנטור רומי ומנהיג יריבי קיסר העיקשים. ההיסטוריונים שואלים אם הוא דחף את רומא למלחמה.
• מננדרוס מחזאי יווני מהעת העתיקה, שכתב קומדיות. לפי פלוטרכוס, קיסר ציטט ממנו משפט בשעת החצייה.
• פרסלוס עיר ביוון, שבה הביס קיסר את פומפיוס בקרב גדול.
• פיומיצ׳ינו שם של נחל באיטליה. ב־1933 קבעה ממשלת איטליה שהוא הרוביקון, וחוקרים עדיין מציעים נחלים אחרים.
• ז׳אן פוקה צייר צרפתי מהמאה ה־15. בציור זעיר שלו בספר כתב יד הוא מדמיין את רגע החצייה.
• אוקטביאנוס יורשו של קיסר. אחרי עוד מלחמות אזרחים הפך לאוגוסטוס, הקיסר הראשון של רומא.
• אוגוסטוס התואר שקיבל אוקטביאנוס, שהפך לקיסר הראשון של רומא.
• הרפובליקה שיטת השלטון ברומא לפני הקיסרים. שלטו בה הסנאט והנבחרים, ולא אדם אחד.
• הקונסולים שני ראשי השלטון הבכירים ברומא, שנבחרו לשנה אחת. בשיעור הם התעלמו מהצבעת הסנאט.
• הלגיון ה־13 לגיון מספר 13 בצבא רומא. זה הלגיון היחיד שקיסר לקח איתו כשחצה את הנהר.
• וטו זכות לעצור החלטה של מוסד שלטוני. לטריבונים ברומא הייתה זכות כזאת.
• אבירים לוחם רכוב מימי הביניים, שלבש שריון ושירת אדון.
• שריון מתכת שריון שמורכב מלוחות מתכת שמכסים את הגוף. אבירים בימי הביניים לבשו אותו.

מקורות

• Suetonius, Divus Iulius 29–33, trans. J. C. Rolfe (Loeb Classical Library, 1914)
• Plutarch, Life of Caesar 31–33 and Life of Pompey 60, trans. B. Perrin (Loeb Classical Library, 1919)
• Julius Caesar, Commentarii de Bello Civili 1.1–1.11
• Appian, Civil Wars 2.30–35
• Adrian Goldsworthy, Caesar: Life of a Colossus (Yale University Press, 2006)
• Mary Beard, SPQR: A History of Ancient Rome (Profile Books, 2015)
• Tom Holland, Rubicon: The Triumph and Tragedy of the Roman Republic (Little, Brown, 2003)

קרדיט תמונות

• גוסטב בולנז׳ה, ״יוליוס קיסר מגיע לרוביקון״, 1854. מוזיאון פיקרדי, אמיין · Public domain · דף המקור
• ראש של יוליוס קיסר מטוסקולום, המאה ה־1 לפנה״ס. מוזיאון העתיקות, טורינו. צילום: Marie-Lan Taÿ Pamart · Public domain · דף המקור