מרד 1857: הכדור המושמן ומה שבאמת הצית את האש

הניצוץ

דלהי, מאי 1857

במאי 1857 חיילים הודים בצבא הבריטי קמו נגד השלטון. תוך ימים הם היו בדלהי, בירת המוגולים, וקראו לשליט הזקן שבארמון להוביל אותם.

הסיפור המוכר מתחיל במחסניות מושמנות. אבל ניצוץ צריך חומר שיתפוס בו. מה כבר בער?

רקע

צבא של חברת מסחר

חברת הודו המזרחית הבריטית הייתה חברת מסחר שהפכה לשלטון בחלקים גדולים של הודו. את השלטון החזיקה בעזרת צבא משלה. רוב חייליו היו סיפוים, חיילים הודים ששירתו בשכר החברה. רוב הקצינים היו בריטים.

השמועה

המחסנית החדשה

ב־1857 קיבלו הסיפוים מחסניות חדשות לרובה אנפילד. את הנייר היה צריך לקרוע בשיניים לפני הטעינה. שמועה התפשטה: השומן במחסניות הוא שומן פרות, שמעליב הינדואים, ושומן חזיר, שמעליב מוסלמים.

הקצינים השיבו שיונפקו מחסניות בלי שומן, והחיילים יוכלו למרוח בעצמם. הסיפוים האמינו לשמועה. ההיסטוריונים עדיין מתווכחים אם המחסניות נמרחו בשומן של בעלי חיים, וכמה מהן הונפקו לפני המרד. השמועה התפשטה מהר מהעובדות.

מקור: שרטוט מ־1859

ארתור בריסקו הוז, ״תחמושת לרובים״, 1859

הציור נעשה ב־1859, שנתיים אחרי המרד, לספר טכני על ייצור תחמושת במחסן הנשק המלכותי בוולוויץ׳, בלונדון.

• מי צייר את זה, מתי, ולמה? ספר טכני בריטי מ־1859, שנכתב לאנשים שמייצרים תחמושת. הוא נכתב אחרי המרד, לא בזמן השמועה.
• מה הציור מראה, ומה הוא לא מראה? הוא מראה איך בנויה המחסנית מבפנים: נייר, אבקת שריפה וכדור. אין בו שום דבר על שומן, על השמועה, או על חיילים שקורעים את הנייר בשיניים.

ברקפור ומירוט

מרץ 1857

מוסקט בברקפור

ב־29 במרץ 1857, בברקפור ליד קלקוטה, יצא סיפוי בשם מנגל פאנדי, מגדוד הרגלים הבנגלי ה־34, עם מוסקט טעון. הוא התעמת עם קציני הגדוד וקרא לחבריו להתקומם. הוא נתלה ב־8 באפריל. המועד הוקדם מ־18 באפריל. הגדוד ה־34 פורק בעקבות האירוע.

מירוט, אפריל

שמונים וחמישה מסרבים

ב־24 באפריל 1857, במירוט שליד דלהי, סירבו 85 מתוך 90 סיפוים מגדוד הפרשים השלישי לקבל את המחסניות החדשות. ב־8 במאי נערך נגדם משפט צבאי. ב־9 במאי נערכה הענישה בפומבי: מאסר ארוך עם עבודות פרך.

נקודת החלטה

אתם סיפוי בגדוד הפרשים השלישי במירוט. זה אפריל 1857.

24 באפריל 1857, מסדר

הקצינים הורו על מסדר. כל חייל צריך לקחת מחסנית חדשה, לקרוע אותה בשיניים ולטעון את הרובה.

שמעתם את השמועה על השומן. אתם לא יודעים אם היא נכונה, והקצינים אומרים שהמחסניות מוחלפות. חבריכם מסתכלים עליכם.

מה אתם עושים?

• לוקחים את המחסנית, קורעים ומטעינים. כנראה תישארו בגדוד, עם שכר ומעמד. אבל חברים רבים יזכרו מי היה הראשון לקרוע.
• מסרבים בפומבי, לפני הקצינים. כנראה משפט צבאי ומאסר, כפי שהקצינים עשויים לנהוג בסירוב גלוי.
• מבקשים שהשאלה תועבר לקצין הממונה לפני שהמסדר ימשיך. כנראה דחייה ומתח. הקצינים עשויים להקשיב, או לראות בכך מרד.

מה קרה בפועל

מסרבים בפומבי, לפני הקצינים.

ב־24 באפריל סירבו 85 מתוך 90 הסיפוים. ב־8 במאי נערך נגדם משפט צבאי, וב־9 במאי נענשו בפומבי.

ההחלטה נלקחה על בסיס שמועה שאיש לא יכול היה לבדוק, ועל מה שכל אחד האמין. ההיסטוריונים בחנו את האירועים במירוט בפירוט, ועדיין לא מסכימים על כל הפרטים.

דלהי

10 במאי

פריצה ממירוט

ב־10 במאי פרץ המרד במירוט. הסיפוים שחררו את חבריהם שישבו בכלא, והתחילו לצעוד לדלהי.

11 במאי

מתחת לחלונות הארמון

ב־11 במאי הגיעו המורדים לדלהי. באותו יום נהרגו בעיר אירופאים ונוצרים. מתחת לחלונות הארמון קראו הסיפוים לשליט המוגולי הזקן, בהאדור שאה זאפר, בן כ־82.

נקודת החלטה

אתם בהאדור שאה זאפר, השליט המוגולי בדלהי. זה 11 במאי 1857.

11 במאי 1857, ארמון דלהי

השושלת שלכם עדיין נושאת את התואר של קיסר, אבל השלטון האמיתי נמצא בידי הבריטים. אתם זקנים, ולא תכננתם את המרד הזה.

עכשיו עומדים מתחת לחלונות חיילים חמושים, ודורשים שתובילו אותם. אם תסכימו, העיר תשתנה. אם לא, הם ימשיכו בלעדיכם.

מה אתם עונים?

• נענים מיד ומובילים אותם. המרד מקבל דגל ודמות שכולם יכולים ללכת אחריה. ייתכן שגם הבריטים יראו בכם מטרה.
• שולחים אותם מכאן ונשארים מחוץ לזה. כנראה הסיפוים ימשיכו בלעדיכם, ולכם לא תהיה השפעה על מה שיקרה אחר כך.
• מקבלים את הסיפוים בפורמליות, מבקשים זמן, ומחליטים רק אחרי כמה ימים. כנראה הסיפוים יחזיקו בעיר בזמן שאתם מתלבטים. התשובה שתתנו בסוף תהיה חשובה יותר מהתגובה הראשונה.

מה קרה בפועל

מקבלים את הסיפוים בפורמליות, מבקשים זמן, ומחליטים רק אחרי כמה ימים.

בהאדור שאה התמהמה. למחרת קיים מעמד רשמי, ואחרי כמה ימים קיבל את נאמנות החיילים. ההיסטוריונים מתארים אותו כמנהיג מסוייג, שנדחף לתפקיד.

אנחנו לא יכולים לקרוא את מחשבותיו. ההיסטוריונים משחזרים את מניעיו ממה שעשה אחר כך. הוא היה זקן, וכוח השלטון בעיר כבר לא היה בידיו.

מיתוס

המחסניות המושמנות לבדן הציתו את המרד.

האמת

השמועה הייתה חשובה, אבל לא היחידה. היסטוריונים מצביעים גם על טינה ישנה נגד שלטון החברה, ועל הזעם על העונשים במירוט.

הראיות

ההיסטוריון קים וגנר, בספרו על השמועות של 1857, שואל איך שמועה יכלה להצית מרד אם לא הגיעו לחיילים מחסניות משומנות בכלל. נראה שהאמונה בשמועה הייתה חשובה יותר מהשומן עצמו.

רחמים או נקמה?

ספטמבר 1857

דלהי חוזרת לידי הבריטים

בספטמבר 1857 חזרה דלהי לידי הבריטים. המורדים הרגו אירופאים ונוצרים בדלהי ב־11 במאי, וכוחות בריטיים הרגו מורדים רבים, וביניהם נסיכים מהשושלת, בימים שאחרי הכיבוש.

נקודת החלטה

אתם צ׳ארלס קנינג, המושל הכללי של הודו.

סוף 1857

דלהי כבר בידי הבריטים, אבל המרד ממשיך במקומות אחרים. הרבה בריטים, בהודו ובבית, רוצים נקמה.

איזו מדיניות אתם קובעים?

• להורות על תגובה קשה: לתלות את המנהיגים ולהפוך את המרד לדוגמה. כנראה יותר תליות וכעס, והרושם שהבריטים מבינים רק כוח.
• לחון את מי שמניח נשק, מלבד מי שנטל חלק ברציחות. כנראה פחות דם, ותהליך איטי יותר להשבת השקט. רבים בבריטניה יראו בזה חולשה.
• להשאיר לכל קצין מקומי להחליט בכל מקרה לגופו. כנראה תמונה לא אחידה: כל קצין יעשה מה שנראה לו נכון, ואי אפשר לחזות את התוצאה.

מה קרה בפועל

לחון את מי שמניח נשק, מלבד מי שנטל חלק ברציחות.

קנינג בחר במדיניות של מתינות ורחמים. הכינוי ״קנינג הרחמן״ נולד מציור סאטירה ב״פאנץ׳״ מ־24 באוקטובר 1857. הוא נועד ללעג, ומאוחר יותר הפך לכבוד.

ההיסטוריונים נחלקים על המניעים שלו: אנושיות, או חישוב קר שמטרתו לסיים את המרד מהר יותר. שני ההסברים מתאימים לאותה החלטה.

אחרי

מה בא אחרי

• 1858 השלטון על הודו עובר מחברת הודו המזרחית לכתר הבריטי. קנינג הופך לנציב המלך הראשון.
• 1 בנובמבר 1858 בהודו נקראת הכרזה בשם המלכה ויקטוריה. היא מבטיחה לא לכפות דת על נתיניה, ומציעה חנינה כללית למורדים שלא היו מעורבים ברציחות.
• 8 ביולי 1859 הלחימה מוכרזת רשמית כמסתיימת.
• נובמבר 1862 בהאדור שאה זאפר מת בגלות ברנגון (כיום יאנגון), אחרי שנשפט והוגלה.

מקור: הבית שבו הוחזק המלך

פליצ׳ה ביאטו, צילום, בערך 1858

התמונה נקראת על שם הבית, לא על שם המלך. צילומים כאלה נעשו אחרי הקרבות, וחלקם הגיעו לקהל בבריטניה.

• מי צילם, מתי, ולמה? פליצ׳ה ביאטו, כנראה ב־1858, אחרי שהבריטים כבשו את העיר. זו תמונה של צד אחד במלחמה, שנעשתה אחרי הקרבות.
• למה לצלם בית ולא את המלך? בית עומד בשקט, וצילום מוקדם דורש זמן חשיפה ארוך. התמונה מספרת על כיבוש בלי להראות את האיש שנכבש.
• מה חסר בתמונה? המלך עצמו, אנשי העיר, והקרבות שקדמו לכיבוש. התמונה מראה מה נשאר, לא איך זה קרה.

איך קוראים לזה?

איזה שם נכון, ומה השם אומר על מי שמספר את הסיפור?

• פקידים בריטיים ועיתונות קולוניאלית ״מרד הסיפוים״ או ״המרד ההודי״: מרד בתוך הצבא, בלי רוח לאומית. כך כתבו כמה היסטוריונים בריטיים מוקדמים.
• לאומנים הודים, כמו סברקר ״מלחמת העצמאות הראשונה של הודו״. סברקר פרסם ב־1909 ספר במראטהי על 1857, וקרא לו ״מלחמת העצמאות של הודו״. המילה ״ראשונה״ נוספה במהדורה מ־1945.
• היסטוריונים שמחפשים שם ניטרלי ״המרד ההודי״: שם באמצע, שלא מכריע אם מדובר רק בחיילים או במרד רחב יותר.

הערך בעברית נקרא ״המרד ההודי הגדול״. איזה שם הייתם בוחרים, ומה הייתם צריכים להסביר כדי שיהיה נכון?

שאלה לבדיקה

מה נכון לגבי השמועה על המחסניות?

התשובה: השמועה נפסלה מיד על ידי הקצינים הבריטים, ואיש מבין הסיפוים לא האמין לה.. לא נכון. הסיפוים האמינו בה, והשמועה התפשטה מהר מהעובדות.

שאלה לבדיקה

כמה מתוך 90 הסיפוים במירוט סירבו לקבל את המחסניות ב־24 באפריל?

התשובה: כ־500. לא נכון. הגדוד היה קטן בהרבה, והתשובה נמצאת בשלב על מירוט.

שאלה לבדיקה

מה עשה בהאדור שאה ב־11 במאי, כשהסיפוים קראו לו?

התשובה: סירב, ועזב את העיר באותו יום.. לא נכון. הוא נשאר בדלהי, ובסופו של דבר קיבל את נאמנות החיילים.

שאלה לבדיקה

מאיפה הגיע הכינוי ״קנינג הרחמן״?

התשובה: לעג מ״פאנץ׳״, שנועד להעליב ובהמשך נחשב לכבוד.. נכון. הכינוי נולד מציור סאטירה מ־24 באוקטובר 1857, ובהמשך הפך לכבוד.

שאלה לבדיקה

איזו קביעה היא ניתוח נכון של הצילום מ־1858?

התשובה: זהו צילום של המלך, יושב לבדו בתאו הקטן ליד החלון, בארמון בדלהי.. לא נכון. התמונה מציגה רחוב ובניינים פגועים, ולא את המלך.

שאלה לבדיקה

איך קרא סברקר לספר שכתב על 1857 ב־1909?

התשובה: מלחמת העצמאות של הודו. נכון. בספר במראטהי משנת 1909 זה השם, בלי המילה ״ראשונה״.

מונחים

• סיפוי חייל הודי ששירת בצבא של חברת הודו המזרחית ונשכר על ידה. רוב הקצינים הבכירים היו בריטים.
• חברת הודו המזרחית חברת מסחר בריטית שהפכה לשלטון בחלקים גדולים של הודו, והחזיקה צבא משלה. אחרי המרד עבר השלטון לכתר הבריטי.
• מחסנית תחמושת מוכנה לרובה: כדור, אבקת שריפה ונייר עוטף, שנטענים לקנה יחד. החיילים קרעו את הנייר בשיניים לפני הטעינה.
• משפט צבאי משפט שנערך בידי קצינים בצבא, ולא בבתי המשפט האזרחיים.
• מוגולים השושלת המוסלמית ששלטה בחלקים גדולים של הודו מדלהי. במאה ה־19 השליטים שלה כבר החזיקו בכוח בשם בלבד.
• המושל הכללי הנציב הבריטי הבכיר בהודו. צ׳ארלס קנינג החזיק בתפקיד בזמן המרד.
• חנינה כללית החלטה להפסיק להעמיד לדין קבוצה של אנשים על מה שעשו. לעיתים היא מחריגה פשעים מסוימים, כמו רצח.
• נציב המלך נציב שמייצג מלך או קיסר במדינה רחוקה. אחרי 1858 נקרא כך המושל הכללי של הודו.
• דלהי עיר בצפון הודו, בירתם של המוגולים. ב־1857 היא הייתה במרכז המרד.
• רובה אנפילד רובה של הצבא הבריטי, שאליו הונפקו מחסניות נייר שצריך היה לקרוע בשיניים לפני הטעינה.
• מחסן הנשק המלכותי מחסן ומפעל נשק בוולוויץ׳ שבלונדון, שבו יוצרה תחמושת.
• ברקפור עיר ליד קלקוטה, שבה התקומם הסיפוי מנגל פאנדי ב־1857.
• קלקוטה עיר גדולה במזרח הודו, שהייתה מרכז השלטון הבריטי.
• מנגל פאנדי סיפוי שהתקומם בברקפור וקרא לחבריו להתקומם. נתלה אחר כך.
• גדוד הרגלים הבנגלי ה־34 גדוד רגלים הודי בצבא הבריטי. הגדוד פורק אחרי האירוע בברקפור.
• מוסקט רובה ישן ללא קנה מחורץ, שנטען דרך הלוע.
• גדוד הפרשים השלישי גדוד פרשים הודי בצבא הבריטי. בו סירבו 85 מתוך 90 סיפוים לקבל את המחסניות החדשות.
• מירוט עיר ליד דלהי, שבה פרץ המרד ב־1857.
• בהאדור שאה זאפר השליט המוגולי הזקן בדלהי. המורדים קראו לו להוביל אותם, ואחר כך קיבל את נאמנותם.
• קנינג המושל הכללי הבריטי בהודו בזמן המרד. בחר במתינות ורחמים.
• פאנץ׳ מגזין הומור בריטי שפרסם קריקטורות פוליטיות.
• שושלת משפחה שמושלת במדינה דורות רבים ברצף. כאן: השושלת המוגולית בדלהי.
• עבודות פרך עבודה קשה ומתישה, שבה נענשו אסירים.
• מסדר התייצבות חיילים בשורות בפקודת הקצינים, לבדיקה או להודעה.
• גדוד יחידה צבאית גדולה, שבה כמה מאות חיילים בפיקוד קצינים.
• הינדואים מי שמאמין בהינדואיזם, הדת העיקרית בהודו.

מקורות

• Arthur Briscoe Hawes, Rifle Ammunition: notes on the manufactures connected therewith, as conducted in the Royal Arsenal, Woolwich (1859)
• Felice Beato, House in Which the King was Confined in the Palace, Delhi, c. 1858 (via Google Arts & Culture)
• V. D. Savarkar, a book on the 1857 revolt written in Marathi (1909)
• John William Kaye and George Bruce Malleson, History of the Indian Mutiny of 1857-8 (1888 edition)
• J. A. B. Palmer, The Mutiny Outbreak at Meerut in 1857 (Cambridge, 1966)
• William Dalrymple, The Last Mughal: The Fall of a Dynasty, Delhi, 1857 (London, 2006)
• Kim A. Wagner, The Great Fear of 1857: Rumours, Conspiracies and the Making of the Indian Mutiny (2010)

קרדיט תמונות

• הוריישיו גורדון רובלי, ״מלך דלהי״, תאריך לא ידוע · Horatio Gordon Robley · Public domain · דף המקור
• ארתור בריסקו הוז, ״תחמושת לרובים״, 1859 · Arthur Briscoe Hawes · Public domain · דף המקור
• פליצ׳ה ביאטו, ״הבית שבו הוחזק המלך בארמון״, בערך 1858. דרך אתר ״גוגל לאמנות ותרבות״ · Felice Beato · Public domain · דף המקור