פלאסי, 1757: חברה לוקחת ממלכה

הזירה

שחר, 23 ביוני 1757

בשחר ה־23 ביוני 1757 עומד בשדות שליד הכפר פלאסי, בבנגל שבמזרח הודו, צבא קטן של חיילי חברה סוחרת. מולו עומד צבאו של הנוואב, שליט המחוז.

לפי רוב המקורות, הצבא ההוא גדול מהם פי כמה. חלק מגנרליו כבר מנהלים מגעים חשאיים עם הבריטים. מי ינצח, ולמה?

רקע

סוחרים עם מבצרים

חברת הודו המזרחית הייתה חברת סחר שישבה בלונדון. אנשיה הגיעו להודו כדי לקנות ולמכור סחורות. עד שנות ה־1750 היו לה בהודו תחנות מסחר, מבצרים וחיילים משלה. התחנה הגדולה שלה בבנגל הייתה כלכותה, על נהר הוגלי, ושם בנתה החברה את פורט וויליאם.

בנגל נשלטה בידי נוואב, מושל שהחזיק במחוז בשם הקיסר המוגולי. כלומר, חברת סחר עם מבצרים ישבה בתוך מחוז שמנוהל בידי מושל. המתח הזה הוא לב הסיפור.

רוברט קלייב

מפקד הכוח של החברה בפלאסי. הוא הפליג לבנגל מהמדרס.

• נולד: 1725
• נפטר: 1774
• ניצחונות: פלאסי, 1757

״באלוהים, אדוני היושב־ראש, ברגע זה אני נדהם מן המתינות שלי!״

הדרך אל הקרב

רקע

נוואב צעיר ועיר מתחרה

עד יוני 1756 היה סיראג׳ אוד־דאולה נוואב בנגל. הוא עוד היה צעיר.

החברה ביצרה את כלכותה. בעיני הנוואב, אנשיה היו מתחרים סוחרים שבנו מבצר בתוך מחוזו. שני הצדדים עקבו זה אחר זה מקרוב.

נקודת החלטה

אתם סיראג׳ אוד־דאולה, נוואב בנגל.

יוני 1756, בסמוך לכלכותה.

החברה ביצרה את העיר שלה, כלכותה, ואנשיה הם המתחרים הסוחרים שלכם. הצבא שלכם גדול, ואתם יכולים לכבוש את העיר בכוח.

אינכם יודעים שכוח של החברה מתקרב מהמדרס, בפיקודו של רוברט קלייב והאדמירל ווטסון.

מה אתם עושים?

• לשלוח שליחים ולנהל משא ומתן. לדרוש שהחברה תישאר בתחום הסחר ותכיר בסמכותכם. כנראה החברה תסכים לזמן מה ותשמור על המבצר שלה. היריבות תישאר, והמריבה הבאה היא רק עניין של זמן.
• לכבוש את כלכותה בכוח עכשיו, לפני שהחברה תביא אנשים ותותחים נוספים. כנראה העיר נופלת במהירות. אבל החברה לא תשכח זאת, והתשובה שלה עשויה להיות גדולה מההתקפה שלכם.
• לחכות ולהשגיח. לשמור על הצבא קרוב לעיר ולראות מה תעשה החברה. כנראה החברה תמשיך לחזק את המבצר שלה, ואתם תאבדו את הבחירה מתי לפעול.

מה קרה בפועל

לכבוש את כלכותה בכוח עכשיו, לפני שהחברה תביא אנשים ותותחים נוספים.

סיראג׳ בחר באפשרות השנייה. צבאו כבש את כלכותה, ופורט וויליאם נפל ב־20 ביוני 1756. המקורות אינם מתעדים את נימוקיו במילים שלו.

איננו יכולים לדעת בוודאות מדוע בחר בכך. המקורות נכתבו בידי אחרים, וכולם נכתבו בדיעבד, ולכן הם מראים את מה שקרה בבהירות רבה יותר מאשר את מה שחשב.

הלילה

חדר קטן בתוך המבצר

123 מתים, לפי הולוול

השבויים הוחזקו לילה שלם בחדר קטן שבמבצר פורט וויליאם. מאוחר יותר קראו הבריטים לחדר הבור השחור.

הולוול, פקיד של החברה ששרד, סיפר אחרי שחזר לאנגליה כי הוכנסו לחדר 146 איש, ו־123 מהם מתו. הוא האשים בכך את הוראתו של הנוואב.

המספרים האלה התקבלו בהרחבה באירופה. זכרו אותם: נחזור אליהם.

הקרב

חורף 1756–57

חזרה ממדרס

באוקטובר 1756 הפליגו קלייב והאדמירל ווטסון ממדרס לבנגל. הטייסת של קלייב הגיעה לנהר הוגלי בסוף דצמבר.

כלכותה נכבשה מחדש בתחילת ינואר 1757. בפברואר הסכים הנוואב להסכם אלינגר, שהחזיר לחברה את זכויותיה.

השלום היה קצר. עד יוני ניהלה החברה מגעים חשאיים עם מיר ג׳אפר.

המזימה

הצעה חשאית

מיר ג׳אפר היה הגנרל הבכיר של סיראג׳ וגם משלם הצבא שלו. קלייב והבנקאים של ג׳גאת סת׳ הציעו לו בחשאי את תפקיד הנוואב. אם יפנה נגד סיראג׳, הוא ישלוט במקומו.

אומיצ׳נד, סוחר בכלכותה, איים לחשוף את המזימה אם לא ישלמו לו. הבריטים הכינו שני הסכמים: האחד על נייר לבן היה האמיתי, והשני על נייר אדום כלל תשלום לאומיצ׳נד והיה מזויף.

ווטסון סירב לחתום על ההסכם האדום, אך שמו נוסף אליו בכל זאת. מילון הביוגרפיה הלאומי הבריטי מכנה את ההסכם האדום מרמה.

יוני 1757

המסע צפונה

באמצע יוני 1757 צעד קלייב צפונה, לעבר צבא הנוואב. היו לו כ־3,000 איש, ובערך 800 עד 1,100 מהם היו אירופים. שאר החיילים היו בעיקר סיפויים, חיילים הודים בשירות החברה.

מיר ג׳אפר לא הצטרף אליו כפי שהובטח. גשמי המונסון התקרבו, וצבא הנוואב היה גדול הרבה יותר, לפי רוב המקורות.

עד 21 ביוני הגיעו הבריטים לסביבות פלאסי. קלייב כינס את קציניו למועצת מלחמה כדי להחליט מה לעשות.

נקודת החלטה

אתם רוברט קלייב.

21 ביוני 1757, מועצת מלחמה ליד פלאסי.

הקצינים שלכם מתכנסים באוהל ליד הנהר. מעבר למים, לפי רוב המקורות, מחנה הנוואב מונה עשרות אלפי איש.

מיר ג׳אפר לא זז, והגשמים מתקרבים. רוב הקצינים מתנגדים להתקפה מיידית.

מה אתם עושים?

• להחזיק את העמדה ליד הנהר, לחכות שמיר ג׳אפר יזוז, ולפתוח במגעים עם הנוואב. כנראה הגשמים מגיעים, צבא הנוואב הגדול נשאר מעבר למים, ולמזימה יש יותר זמן להיכשל.
• לסגת לכיוון כלכותה, לוותר על ההתקדמות לעת עתה, ולהתארגן מחדש שם. כנראה החברה נשארת בטוחה, אבל האנשים שכבר פנו אליכם בסתר נחשפים, וכלכותה פתוחה להתקפה חדשה.
• לחצות את הנהר מיד ולתקוף את מחנה הנוואב, לפני שהגשמים מגיעים. כנראה קרב קשה נגד צבא גדול בהרבה, עם הפסדים כבדים. אם אנשי הנוואב יתפרקו, החברה תזכה בבנגל.

מה קרה בפועל

לחצות את הנהר מיד ולתקוף את מחנה הנוואב, לפני שהגשמים מגיעים.

קלייב שינה את דעתו והורה על החצייה. רוב מועצת המלחמה, וקלייב עצמו בתחילה, התנגדו להתקפה מיידית. הקרב פרץ ב־23 ביוני.

המקורות נותנים נימוקים שונים לשינוי. במסה של מקולי קלייב יושב לבדו מתחת לעצים כשעה. המקורות חלוקים גם לגבי ההצבעה, ולכן אנו משמיטים את הספירה.

23 ביוני 1757

יום התותחים

22 הרוגים, לפי קלייב

הקרב החל בשעות הבוקר המוקדמות. לפי תיאורו של קלייב, אנשיו תקפו כבר בסביבות השעה שש.

המוזיאון הלאומי לצבא כותב שגשם שוטף השתיק את תותחי הנוואב, והבריטים כיסו את אבק השריפה שלהם. מכתבו של קלייב אינו מזכיר גשם.

בסביבות הצהריים נסוגו תותחי הנוואב. סיראג׳ עזב את שדה הקרב ב־23 או ב־24 ביוני. הקרב נמשך יום אחד. לפי ספירתו של קלייב, החברה איבדה 22 הרוגים ו־50 פצועים.

פלאסי: מי נלחם במי

23 ביוני 1757

סמוך לכפר פלאסי, כ־145 עד 160 ק״מ צפונית לכלכותה

כוח החברה

• מפקדים: רוברט קלייב
• כוחות: כ־3,000 איש, פחות מ־1,000 מהם אירופים (מילון הביוגרפיה הלאומי); כ־800 אירופים ו־2,100 סיפויים (המוזיאון הלאומי לצבא); שמונה תותחים (מכתבו של קלייב)
• אבדות: 22 הרוגים, 50 פצועים (מכתבו של קלייב); כ־70 איש בסך הכול (אינס, 1912)

מספרי האירופים שונים זה מזה, ויש הערכות מאוחרות שמעלות אותם. ״שמונה תותחים״ היא ספירתו של קלייב.

צבא הנוואב

• מפקדים: סיראג׳ אוד־דאולה, הנוואב, מיר ג׳אפר, הגנרל הבכיר והמשלם
• כוחות: ״יותר מארבעים תותחים״ (מכתבו של קלייב); כ־50,000, כולל 16,000 פרשים (המוזיאון הלאומי לצבא); 40,000 חיל רגלים, 15,000 פרשים (מילון הביוגרפיה הלאומי ומקולי); כ־60,000 (אינס, 1912); 5,000 חיילים ו־53 תותחים, ככל הנראה ספירה חלקית (FIBIS, אתר היסטוריה משפחתית)
• אבדות: כ־500 הרוגים (מכתבו של קלייב)

המקורות חלוקים מאוד: בין 5,000 ל־60,000 לוחמים. כאן מוצגים המספרים העיקריים, ואין בחירה באחד מהם.

התוצאה: ניצחון לחברה. תותחי הנוואב נסוגו בסביבות הצהריים, וסיראג׳ עזב את שדה הקרב ב־23 או ב־24 ביוני.

המספרים מגיעים ממחברים שונים, והמקורות חלוקים מאוד.

מה באמת יודעים

מקור: קלייב כותב הביתה

״… גוף גדול של חיילים מרחף מימיננו, שהתברר שהם ידידינו.״

קלייב כתב לחברה כחודש אחרי הקרב, וכתב על חלקו שלו בניצחון.

• מי כתב את זה, ולמי? קלייב, המפקד, לחברה ולשמו הטוב. הסכנה הברורה היא הצדקה עצמית.
• מה חסר? מועצת המלחמה, ההסכם המזויף, ושום שם לחיילים ש״התברר שהם ידידינו״.
• אפשר לסמוך על המספרים? רק בחלקם. ההפסדים של החברה (22 הרוגים, 50 פצועים) וההרוגים של האויב (כ־500) הם ספירתו של קלייב, ומקורות אחרים נותנים מספרים אחרים.

מיתוס

״הבור השחור הרג 123 שבויים, והמספר הזה הוא עובדה מוכחת.״

האמת

המספר 123 מתים הוא של הולוול. הוא התקבל בהרחבה באירופה, אבל הוא שנוי במחלוקת, והיסטוריונים מודרניים אינם רואים בו עובדה מוכחת.

הראיות

בנגלפדיה, האנציקלופדיה הלאומית של בנגלדש, קוראת למספר ההרוגים הגזמה. לפיה, אחרי מקרי מוות בקרב, בריחות וערקות, לא יכלו כל 146 האנשים להיות כלואים בחדר שלוש שעות אחרי הכניעה. ניסוי במוטות במבוק מלמד שהרבה פחות אנשים היו נכנסים לחדר. לא נערכה רשימה ולא ספירת ראשים. הערכה מודרנית אחת נותנת 64 שבויים ו־21 ניצולים.

מקור: תמונה גרמנית מ־1762

תחריט מתוך ספר היסטוריה מאויר גרמני שנדפס ב־1762. שם החרט אינו מופיע.

התמונה הגיעה לקוראים באירופה יותר מחמש שנים אחרי האירוע, והיא מראה את הסיפור כפי שסופר לאירופים.

• מי חרט אותה, ומתי? שם החרט אינו מופיע. היא נדפסה בגרמניה ב־1762, יותר מחמש שנים אחרי האירוע ורחוק מבנגל.
• מה היא רוצה שהקורא ירגיש? רחמים ואימה. האנשים צפופים בחושך, חלקם שוכבים על הרצפה, והסורגים על החלונות גורמים לחדר להיראות כמלכודת.
• מה חסר? מספר או שם. תמונה מראה המון, לא ספירה, ולכן אינה יכולה להכריע בשאלת ה־123.

עדים

מי מספר לנו?

העדים שלנו מעטים, וכמעט כולם כתבו בדיעבד. קלייב כתב לחברה שלו. הולוול כתב אחרי שחזר הביתה, והמספרים שלו התקבלו באירופה. מסה מאוחרת של מקולי מספרת את הסיפור כניצחונו של קלייב.

לכל עד היה טעם משלו לספר את הסיפור בדרך מסוימת. שימו לב לכך בבחירה הבאה.

נקודת החלטה

אתם מיר ג׳אפר, הגנרל הבכיר של הנוואב.

23 ביוני 1757, השעות המוקדמות, לפני הקרב.

הנוואב בוטח בכם כגנרל הבכיר שלו ובמשלם הצבא. החיילים שלכם נמצאים במחנהו, וצבאו מוכן לקרב.

דרך הבנקאים של ג׳גאת סת׳ הציעו לכם הבריטים בסתר את תפקיד הנוואב. הקרב עומד להתחיל.

מה אתם עושים?

• להוביל את החיילים שלכם נגד הבריטים, ולהוכיח לנוואב את נאמנותכם. כנראה הקרב נמשך זמן רב יותר ועולה לחברה יותר. אתם שומרים על אמון הנוואב, אבל הבריטים לא יהיו זקוקים לכם כנוואב.
• להשאיר את החיילים שלכם מחוץ לקרב, ולחכות לראות מי ינצח. כנראה הנוואב נלחם בלעדיכם, ואתם משאירים את שתי הדלתות פתוחות. אם הוא יפסיד, הבריטים עשויים להזדקק לכם; אם ינצח, תוכלו לומר שלא לחמתם.
• לרכב אל קלייב עכשיו ולהכריז על הצטרפותכם לבריטים. כנראה צבא הנוואב מאבד את הגנרל הבכיר שלו ערב הקרב. אנשיו יראו בכם בוגד, לא משנה מה הבטיחו הבריטים.

מה קרה בפועל

להשאיר את החיילים שלכם מחוץ לקרב, ולחכות לראות מי ינצח.

לפי המוזיאון הלאומי לצבא ולפי היסטוריה בריטית ישנה (אינס, 1912), הפרשים שנחשבו לקשורים למיר ג׳אפר לא הצטרפו לקרב. מכתבו של קלייב מדבר על חיילים ש״התברר שהם ידידינו״, אך אינו מזהה אותם.

המקורות אינם מתעדים את נימוקיו. אנחנו יודעים מה הוצע לו, לא מה שקל.

מה בא אחר כך, והחידון

אחר כך

נוואב חדש, הון חדש

סיראג׳ נמלט צפונה, לעבר ראג׳מהאל. הוא נתפס סמוך לראג׳מהאל והובא בחזרה למורשידאבאד, בירתו.

רוב המקורות אומרים שנהרג במורשידאבאד ב־2 ביולי, בהוראתו של מירן, בנו של מיר ג׳אפר. המוזיאון הלאומי לצבא מייחס את ההוראה למיר ג׳אפר.

מיר ג׳אפר הוכרז לנוואב. המוזיאון הלאומי לצבא מכנה אותו שליט בובה, במידה רבה. קלייב קיבל מתנות. מילון הביוגרפיה הלאומי נותן שני סכומים למתנה האישית שלו, 200,000 לירות ו־300,000 לירות, וכן ג׳אגיר של הכנסה מקרקע בסך כמעט 30,000 לירות בשנה.

מה בא אחר כך, לפי הסדר

• 23 ביוני 1757 קרב פלאסי. לפי ספירתו של קלייב, נהרגו 22 מאנשיו ונפצעו 50.
• סוף יוני או תחילת יולי 1757 מיר ג׳אפר מוכרז לנוואב. סיראג׳ נתפס סמוך לראג׳מהאל ומובא בחזרה.
• 2 ביולי 1757, לפי רוב המקורות סיראג׳ נהרג במורשידאבאד, בהוראת מירן, לפי רוב המקורות.
• 1757, אחרי הקרב קלייב מקבל מתנות גדולות ממיר ג׳אפר. המקורות נותנים סכומים שונים.
• 1774 רוברט קלייב נפטר, בגיל 49.

פלאסי: קרב, הפיכה או מזימה?

האם פלאסי נוצח בחרב, או שהוכרע בעסקאות חשאיות עוד לפני הקרב?

• סושיל צ׳ודהורי, The Prelude to Empire (2000) המזימה תוכננה בידי סוכנים בריטים, שהחזיקו בשותפיהם ההודים עד הסוף. מטרתם הייתה להחזיר את הונם הפרטי של פקידי החברה מהסחר, שהתמוטט בשנות ה־1740 המאוחרות ובתחילת ה־1750. כך מתאר זאת מו״ל הספר.
• ויליאם דלרימפל, The Anarchy (2019) פלאסי היה הפיכה בחצר, שנכפתה בשוחד ובבגידה, וכללה את הצעת הבנקאים למיר ג׳אפר. הוא מציב את עלייתה של החברה בתוך הכאוס שאחרי שקיעת השלטון המוגולי. כך מתארים את הספר המבקרים.
• מסה של מקולי, עם הערות של סמית׳ (1911) הקרב היה ניצחונו של קלייב, שנבע מהחלטתו לחצות את הנהר. הערותיו של סמית׳ מ־1911 מציגות זאת כפרשנות אחת.

איזו ראיה הייתה משנה את דעתכם יותר: מכתבי הבנקאים, דבריו של מיר ג׳אפר בעצמו, או תיעודי אותו יום?

שאלה לבדיקה

איזה מעמד יש למספר 123 המתים בשיעור הזה?

התשובה: המספר של הולוול, שהתקבל באירופה ושנוי במחלוקת אצל היסטוריונים מודרניים. נכון: המספר מגיע מהולוול, התקבל באירופה ונחלק עליו בידי היסטוריונים מודרניים.

שאלה לבדיקה

במועצת 21 ביוני, מה חשבו רוב הקצינים בתחילה?

התשובה: שלא לתקוף מיד, וקלייב נמנה עליהם. נכון: הרוב דיברו נגד התקפה מיידית, וקלייב נמנה עליהם בתחילה.

שאלה לבדיקה

מה החולשה העיקרית של מכתבו של קלייב כמקור?

התשובה: זהו תיאורו של קלייב עצמו, שנכתב לאדוניו, והוא משמיט דברים.. נכון: קלייב כתב על חלקו שלו, לחברה, והמכתב אינו מתעד את המועצה, את ההסכם המזויף, או את החיילים ש״התברר שהם ידידינו״.

שאלה לבדיקה

מה אומרים המקורות על גודל צבא הנוואב?

התשובה: הם חלוקים: ההערכות נעות בין כ־5,000 לכ־60,000. נכון: המקורות חלוקים מאוד, והשיעור מציג אותם זה לצד זה במקום לבחור באחד.

שאלה לבדיקה

לפי רוב המקורות, מי הורה על הריגתו של סיראג׳?

התשובה: מירן, בנו של מיר ג׳אפר. נכון: רוב המקורות מזכירים את מירן, בנו של מיר ג׳אפר, כמי שנתן את ההוראה.

שאלה לבדיקה

לפי ספירתו של קלייב עצמו, כמה אנשים איבדה החברה בפלאסי?

התשובה: 22 הרוגים ו־50 פצועים. נכון: זו ספירתו של קלייב במכתבו, כפי שמופיע בסיפור הקרב ובכרטיס הכוחות.

מונחים

• חברת הודו המזרחית חברת סחר שישבה בלונדון. עד שנות ה־1750 הייתה לה בהודו תחנות מסחר, מבצרים וחיילים משלה.
• נוואב מושל מחוז באימפריה המוגולית. בבנגל היה הנוואב השליט החזק ביותר במחוז.
• מוגולי שייך לאימפריה המוגולית, ששלטה ברוב הודו מהמאה ה־16. מחוזותיה, כמו בנגל, נשלטו בידי מושלים שנקראו נוואבים.
• סיפוי חייל הודי בצבא החברה, בפיקוד קצינים אירופים.
• ג׳אגיר הענקה של הכנסה מקרקע, שניתנה לאדם כפרס.
• הבור השחור של כלכותה החדר הקטן בפורט וויליאם שבו הוחזקו שבויים בליל ה־20 ביוני 1756. מספר ההרוגים שנוי במחלוקת.
• ג׳גאת סת׳ בית בנקאים חזק בבנגל. בנקאיו הצטרפו למגעים החשאיים של קלייב עם מיר ג׳אפר ב־1757.
• מועצת מלחמה ישיבה של מפקד עם קציניו, שמחליטה מה לעשות לפני קרב.
• מונסון הרוחות והגשמים העונתיים של דרום אסיה, שמביאים גשמים כבדים בקיץ.
• אומיצ׳נד סוחר בכלכותה שאיים לחשוף את המזימה, אם לא ישלמו לו. הבריטים הבטיחו לו תשלום גדול בהסכם מזויף.
• הולוול פקיד של החברה ששרד את הכליאה בחדר השחור. הוא טען שמתו 123 מתוך 146 כלואים. המספרים האלה התקבלו באירופה, אך הם שנויים במחלוקת.
• ווטסון קצין ים בריטי שהפליג עם קלייב ממדרס לבנגל. הוא סירב לחתום על ההסכם האדום.
• מקולי היסטוריון בריטי שכתב מסה מאוחרת, שמספרת את הקרב כניצחונו של קלייב.
• אינס מחבר של היסטוריה בריטית ישנה. הטקסט מצטט אותו בעניין הפרשים שלא הצטרפו לקרב.
• גולאם חוסיין חאן סופר הודי מוסלמי שכתב בפרסית היסטוריה של זמנו. יש לקרוא אותו כעד שיש לו מניעים משלו.
• מירן בנו של מיר ג׳אפר. לפי רוב המקורות הוא הורה להרוג את סיראג׳ במורשידאבאד.
• מורשידאבאד בירת הנוואב סיראג׳, בבנגל. לפי רוב המקורות נהרג שם סיראג׳.
• ראג׳מהאל עיר שאליה נמלט סיראג׳ צפונה אחרי הקרב. הוא נתפס בסביבתה.
• צ׳אנדרנגור עיר שאליה הגיעו נמלטים, ודיווחו על 200 כלואים. המספר הזה שונה ממספרו של הולוול.
• מדרס עיר בהודו, שממנה הפליגו הבריטים לבנגל. היום היא נקראת צ׳נאי.
• כלכותה העיר הגדולה של החברה בבנגל, על נהר הוגלי. היום היא נקראת קולקטה.
• הוגלי נהר במזרח הודו, שעליו שכנה כלכותה. הטייסת של קלייב הגיעה אליו.
• בנגל מחוז במזרח הודו, שנשלט בידי נוואב מטעם הקיסר המוגולי.
• פורט וויליאם המבצר שבנתה החברה בכלכותה. הוא נפל לידי צבא הנוואב, ונכבש מחדש אחר כך.
• הסכם אלינגר הסכם שהנוואב הסכים לו בפברואר, והחזיר לחברה את זכויותיה. השלום שבא בעקבותיו היה קצר.
• מילון הביוגרפיה הלאומי הבריטי ספר עיון בריטי עם ביוגרפיות של אנשים חשובים. הטקסט מצטט אותו על ההסכם האדום ועל ההצבעה במועצת המלחמה.
• המוזיאון הלאומי לצבא מוזיאון צבא בריטי. הטקסט מביא ממנו את גרסתו לגבי גשם שהשתיק את תותחי הנוואב.
• תחנת מסחר מקום שבו סוחרים זרים קונים ומוכרים סחורות, לעיתים עם מבצרים וחיילים.
• טייסת קבוצה של ספינות מלחמה, או מטוסים, שפועלים יחד תחת מפקד אחד.
• משלם הצבא האחראי על תשלום השכר לחיילי הצבא.
• שליט בובה שליט שמשמש רק כחזית, והכוח האמיתי נמצא בידי אחרים.
• ההסכם האדום הסכם מזויף שנכתב על נייר אדום. הוא הבטיח לאומיצ׳נד תשלום גדול. ההסכם הלבן היה האמיתי.
• אבק שריפה חומר נפץ שחייב להישאר יבש כדי שהתותחים יירו. בגשם הוא נעשה חסר תועלת.

מקורות

• Robert Clive, letter to the East India Company, 1757 (dated 26 July in one printed copy), in Sir John Malcolm, Memoirs of Lord Clive, vol. 1
• Ghulam Husain Khan, Seir Mutaqherin, trans. Hajee Mustapha (M. Raymond), Calcutta: James White, 1789
• ‘Clive, Robert’, Dictionary of National Biography (1885–1900), on Wikisource
• Macaulay, essay on Robert Clive, with notes by Vincent A. Smith (1911)
• Britain Express, Battle of Plassey page (reproduces A. D. Innes, A History of the British Nation, 1912)
• Sushil Chaudhury, The Prelude to Empire: Plassey Revolution of 1757 (New Delhi: Manohar, 2000)
• William Dalrymple, The Anarchy: The Relentless Rise of the East India Company (Bloomsbury, 2019)
• Peter Harrington, Plassey 1757: Clive of India’s Finest Hour (Osprey Campaign 35, 1994)
• Banglapedia, ‘Black Hole Incident’
• National Army Museum, online article on the battle of Plassey
• FIBIS, ‘Battle of Plassey’ (family-history wiki)

קרדיט תמונות

• פרנסיס היימן, ״רוברט קלייב ומיר ג׳אפר אחרי קרב פלאסי״, בערך 1760. ויקישיתוף מקשר את הציור לגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון. · Public domain · דף המקור
• נתנאל דאנס־הולנד, דיוקן של רוברט קלייב, 1770. אוסף הנשיונל טראסט (דרך Art UK). · Public domain · דף המקור
• ה״ס הארדי, ״Plassey, 1757״, צבע מים. אוסף הצבא של אן ס״ק בראון, ספריית אוניברסיטת בראון. · Public domain · דף המקור
• תחריט מתוך ״Des Neu eröffneten Historischen Bilder-Saals״, החלק ה־13 (1762), עמ׳ 822. הספרייה הממלכתית של בוואריה (BSB), מינכן. · BSB München · CC BY-SA 4.0 · דף המקור