קו רוחב 38: קו שנמתח בחצי שעה?

הבטחה על הנייר

קו אחד על הנייר

בלילה שבין 10 ל־11 באוגוסט 1945 שני קולונלים אמריקאים ישבו בפנטגון וקיבלו משימה: להציע קו שיחלק את קוריאה.

לפי סיפור מאוחר יותר, זה לקח כחצי שעה. האם זה נכון? ואיך קו על נייר הופך לגבול שמחלק מדינה עד היום?

רקע

הבטחה מ־1943

1943

קוריאה הייתה תחת שלטון יפני במשך עשורים. ב־1943 נפגשו בקהיר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה וסין, והצהירו שקוריאה תהיה חופשית ועצמאית.

ההבטחה לא קבעה תאריך ולא הסבירה איך.

מקור: הצהרת קהיר

מתוך מודעות לשעבודו של עם קוריאה, החליטו כי בזמן הנכון תהיה קוריאה חופשית ועצמאית.

הצהרה של שלוש מעצמות בזמן מלחמה. אף קוריאני לא היה שותף לניסוחה.

• מי הוציא את ההצהרה, ומתי? שלוש מעצמות בעלות הברית, בנובמבר 1943, באמצע המלחמה.
• מה ההבטחה לא אומרת? מתי, ואיך. ״בזמן הנכון״ הוא ביטוי בלי תאריך.

הלילה בפנטגון

הצבאות

צבא נכנס מהצפון

ב־8 באוגוסט 1945 הכריזה ברית המועצות מלחמה על יפן. בתוך ימים ספורים נכנסו כוחות סובייטיים לצפון קוריאה.

כוחות ארצות הברית עדיין לא הגיעו לקוריאה.

נקודת החלטה

אתם דין ראסק, קולונל בצבא ארצות הברית.

הלילה שבין 10 ל־11 באוגוסט 1945, הפנטגון.

הצבא הסובייטי נכנס לצפון קוריאה. בקרוב צריך להיות ברור איזה צבא לוקח את הכניעה של היפנים בכל חלק של המדינה.

אתם וקולונל נוסף, צ׳ארלס בונסטיל, מתבקשים לנסח הצעה לקו רוחב שיחלק את קוריאה לשני אזורים. הזמן קצר, וכוחות ארצות הברית טרם הגיעו לקוריאה.

איזה קו אתם מציעים?

• קו רוחב 38. הוא משאיר את הבירה סיאול באזור האמריקאי, גם אם כוחות ארצות הברית לא יגיעו אליו במהירות. כנראה ארצות הברית תקבל אזור שאין לה עדיין כוח להחזיק במהירות. אם ברית המועצות תסכים, הבירה תישאר בידי ארצות הברית.
• קו הרבה יותר דרומה, כך שאזור ארצות הברית יהיה קטן, וסיאול תיפול לאזור הסובייטי. כנראה ברית המועצות תקבל את הבירה ושטח גדול יותר. ארצות הברית תגיע מהר יותר לאזור הקטן שלה, אבל תאבד את הבירה.
• בלי קו בכלל: לבקש כיבוש משותף של כל חצי האי. כנראה ברית המועצות לא תסכים מיד. כל צבא יתקדם עד כמה שיוכל, ומי שיגיע קודם יכריע.

מה קרה בפועל

קו רוחב 38. הוא משאיר את הבירה סיאול באזור האמריקאי, גם אם כוחות ארצות הברית לא יגיעו אליו במהירות.

הקו שנבחר היה קו רוחב 38. במזכר של ראסק מיולי 1950 הוא כותב שהמנסחים המליצו על קו שהיה צפונה יותר ממה שכוחות ארצות הברית יכלו להגיע אליו בפועל. מקורות באנגלית מייחסים לבונסטיל את ההצעה עצמה, ומציינים ששניהם עבדו על הנוסח.

הם רצו לשמור את סיאול באזור האמריקאי, כפי שכותב ראסק. אין בידינו מקור אמין שקובע בדיוק כמה זמן נמשך הדיון.

מוסקבה

מוסקבה מסכימה

ההצעה נשלחה למוסקבה ב־15 באוגוסט, והצד הסובייטי הסכים ב־16. כך מתארים את התאריכים מקורות שמצטטים את מאמרו של צ׳ונג־סיק לי מ־1985.

מי מדבר בשם קוריאה?

מקור: הערה של דין ראסק, 1950

״המלצנו על קו רוחב 38, אף שהוא היה צפון יותר ממה שכוחות ארצות הברית יכלו להגיע אליו בפועל.״

״ראינו חשיבות בכך שבירת קוריאה תיכלל באזור האחריות של הכוחות האמריקאים.״

ראסק כתב את ההערה כחמש שנים אחרי הלילה ההוא, והוא היה אחד משני המנסחים. זו עדות מאוחרת של אחד האנשים שהיו שם.

• מתי נכתב המקור, ומי כתב אותו? ב־1950, בידי אחד משני הקולונלים: מקור מאוחר, עם זווית אחת.
• מה ההערה מודה בו? שהקו היה צפונה יותר ממה שכוחות ארצות הברית יכלו להגיע אליו בפועל. ההצעה חרגה ממה שהם יכלו להחזיק במהירות.
• מה חסר בה? שעה. ההערה מציינת את הלילה, אבל לא את אורך הדיון.

נקודת החלטה

אתם ליו וון־היונג, פוליטיקאי קוריאני מוכר.

אמצע אוגוסט 1945.

יפן עומדת להיכנע. קוריאה עדיין נשלטת על ידי המושל הכללי היפני.

קוריאנים רבים חיכו לעצמאות, וההצהרה מקהיר אומרת שהיא תגיע ״בזמן הנכון״. צבאות זרים כבר נכנסים לקוריאה, ועוד יגיעו. אתם יכולים להקים גוף קוריאני עכשיו, או לחכות.

מה אתם עושים?

• מקימים עכשיו ועדה קוריאנית, שתיטול לידיה את השלטון מידי המושל הכללי. כנראה תקבלו תמיכה מהירה מקוריאנים רבים. אבל הצבאות הזרים שיגיעו עשויים שלא להכיר בוועדה כשלטון לגיטימי.
• מחכים לצבאות הזרים, ואז מבקשים מהם להעביר את השלטון לידי מנהיגים קוריאנים. כנראה הצבאות הזרים יביאו תוכניות משלהם, ולקוריאנים יהיה פחות מה לומר בהן.
• פונים למושל הכללי ומבקשים מסירה שקטה של השלטון, בלי ועדה. כנראה המושל הכללי יתמהמה או יסרב. בינתיים עלול להיווצר ואקום שלטוני, ומישהו אחר עלול למלא אותו.

מה קרה בפועל

מקימים עכשיו ועדה קוריאנית, שתיטול לידיה את השלטון מידי המושל הכללי.

ליו וון־היונג הקים את הוועדה להכנת העצמאות הקוריאנית באמצע אוגוסט. מקורות נותנים את התאריך 15, 16 או 17 באוגוסט. הוועדה שאפה לקבל מידי המושל הכללי את סמכויות השלטון. ב־6 בספטמבר הכריזו הזרמים הקומוניסטי והסוציאליסטי שבה על הרפובליקה העממית של קוריאה, אחרי שהלאומנים עזבו. הממשל הצבאי האמריקאי לא הכיר בה.

אפשר להבין את הרצון: קוריאנים רבים רצו לנהל את ענייניהם מיד. אבל הוועדה כללה זרמים רחוקים זה מזה. כשהלאומנים עזבו, הזרמים הקומוניסטי והסוציאליסטי הכריזו לבדם על הרפובליקה.

מיתוס

ביאלטה או בפוטסדם, בעלות הברית חילקו את קוריאה לשניים.

האמת

ביאלטה, בפברואר 1945, רוזוולט וסטלין דנו בנאמנות על קוריאה, ולא בחלוקה. סטלין רצה שהנאמנות תהיה קצרה. בפוטסדם לא הייתה החלטה על חלוקת קוריאה. החלוקה נקבעה רק באוגוסט 1945.

הראיות

ההערה של ראסק מתארכת את הקו לאוגוסט 1945, לא ליאלטה. הרעיון של נאמנות עלה כבר ב־1943 בטהראן.

שני אזורים, פקודה אחת

הפקודה

צו כללי מס׳ 1

17 באוגוסט

הנשיא טרומן אישר ב־17 באוגוסט 1945 את הצו הכללי מס׳ 1. לגבי קוריאה הוא קבע שכוחות יפניים צפונית לקו רוחב 38 ייכנעו לכוחות ברית המועצות, ודרומית לו לכוחות ארצות הברית.

בדרום

ג׳ון הודג׳ נוחת

ב־8 או ב־9 בספטמבר 1945 נחתו באינצ׳ון כוחות ארצות הברית בפיקודו של ג׳ון הודג׳. המקורות חלוקים על היום. כשהגיע, כבר פעלו בדרום ועדות עממיות מקומיות, וכמה ימים קודם לכן הוכרזה הרפובליקה העממית.

נקודת החלטה

אתם ג׳ון הודג׳, מפקד הכוחות האמריקאים בקוריאה.

ספטמבר 1945, אחרי הנחיתה באינצ׳ון.

לפני ימים ספורים, בסיאול, הכריזו גורמים קומוניסטיים וסוציאליסטיים על רפובליקה עממית של קוריאה. הלאומנים כבר פרשו מהוועדה.

הוועדות העממיות המקומיות פועלות ברחבי הדרום, ואתם מקבלים את השלטון בחלק הזה של המדינה. מה תעשו עם הרפובליקה שהוכרזה?

איך אתם מתייחסים להכרזה?

• מכירים ברפובליקה כשלטון של קוריאה, ועובדים איתה. כנראה תשיגו שקט מהיר בדרום. אבל תקשרו את עצמכם לקבוצה שממשלתכם לא בחרה, ותתעמתו עם פוליטיקאים קוריאנים שרוצים דבר אחר.
• לא מכירים בה, ומנהלים את הדרום דרך ממשל צבאי אמריקאי ישיר. כנראה תשמרו על שליטה מלאה ותחסמו את הבעיה המיידית. אבל הקוריאנים יראו בכם כובשים, וההתנגדות תגבר.
• קוראים לכל הקבוצות לשיחות, ובונים מועצה זמנית לפני שמחליטים על הכרה. כנראה זה ייקח זמן, והקבוצות אולי לא יסכימו. אבל מועצה שמייצגת זרמים רבים יותר עשויה לזכות בתמיכה רחבה יותר.

מה קרה בפועל

לא מכירים בה, ומנהלים את הדרום דרך ממשל צבאי אמריקאי ישיר.

הודג׳ לא הכיר ברפובליקה ולא בוועדות העממיות. לפי ההיסטוריונים, מכאן ואילך הממשל הצבאי האמריקאי היה הסמכות היחידה בדרום.

המקורות מתארים את מה שהודג׳ עשה טוב יותר מאשר את נימוקיו. הכרה ברפובליקה הייתה משמעותה לחלוק שלטון עם קבוצה שהצד האמריקאי לא בחר בה.

מה בא אחר כך, והחידון

נאמנות

ועידת מוסקבה, דצמבר 1945

בוועידת מוסקבה, מ־16 עד 26 בדצמבר 1945, הסכימו שרי החוץ של ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות על נאמנות של ארבע מעצמות על קוריאה, לתקופה של עד חמש שנים. ארבע המעצמות הן ארצות הברית, בריטניה, ברית המועצות וסין, שלא נכחה בוועידה.

בקוריאה התנהל קמפיין נגד הנאמנות.

מה נשאר אחרי הקו

• אוגוסט 1945 ההצעה לקו רוחב 38 נשלחת למוסקבה, והסובייטים מסכימים תוך יום. ב־17 באוגוסט אושר הצו הכללי מס׳ 1.
• 2 בספטמבר 1945 הכניעה היפנית נחתמת, והצו הכללי נמסר ליפנים.
• דצמבר 1945 ועידת מוסקבה מסכימה על נאמנות של עד חמש שנים. בקוריאה מתנגדים לה.
• 1948 נוצרות שתי ממשלות נפרדות: הרפובליקה של קוריאה ב־15 באוגוסט, וצפון קוריאה ב־9 בספטמבר.
• 27 ביולי 1953 הסכם שביתת הנשק נחתם בפנמונג׳ום. הקו שהוא קובע קרוב לקו רוחב 38 אבל לא זהה לו. האזור המפורז נשען על העמדות שבהן עמדו הצבאות.

תוכנית או אילתור?

האם קו רוחב 38 הוא תוצאה של תכנון מוקדם, או של לילה אחד?

• היסטוריונים שמתארכים את ההצעה ל־10 באוגוסט רוב התיאורים מתארכים את ההצעה ללילה של 10 באוגוסט, אחרי שהמשימה נקבעה. לפי זה, הקו נוסח בלחץ זמן ולא נבחר מתוך תוכנית ארוכה.
• מי שטוענים שהרעיון נדון כבר ביולי יש מי שטוענים שהרעיון עלה כבר ביולי. אם כך, הלילה בפנטגון היה רק הרגע שבו הנוסח נכתב. הטענה שנויה במחלוקת, וכדאי לקרוא אותה בזהירות.

השיעור הזה לא יכול להכריע. איזה מסמך, אם יתגלה, היה משנה את התמונה?

שאלה לבדיקה

מה הבטיחה הצהרת קהיר לקוריאה?

התשובה: שקוריאה תהיה חופשית ועצמאית בזמן הנכון.. נכון. ההצהרה הבטיחה עצמאות, אבל לא קבעה מתי.

שאלה לבדיקה

מה קבע הצו הכללי מס׳ 1 לגבי הכניעה היפנית בקוריאה?

התשובה: הצפון ייכנע לברית המועצות, והדרום לארצות הברית.. נכון. הקו קובע איזה צבא מקבל את הכניעה בכל צד שלו.

שאלה לבדיקה

מדוע יש לבדוק את הערתו של ראסק מול מקורות אחרים?

התשובה: כי זו עדות מאוחרת של מנסח אחד, עם נקודת מבט אחת.. נכון. כדאי לשאול מה היא מודה בו, ומה חסר בה.

שאלה לבדיקה

באיזה סדר התרחשו האירועים?

התשובה: הקו נשלח למוסקבה, אחר כך אושר הצו, ואחר כך נחתו הכוחות האמריקאים.. נכון. ההצעה נשלחה ב־15 באוגוסט, הצו אושר ב־17, והנחיתה הייתה ב־8 או ב־9 בספטמבר.

שאלה לבדיקה

מדוע הטענה ש״בעלות הברית חילקו את קוריאה ביאלטה״ אינה מדויקת?

התשובה: כי ביאלטה נדונה נאמנות ולא חלוקה.. נכון. ביאלטה הועלה רעיון של נאמנות, ולא חלוקה לאזורי כיבוש.

שאלה לבדיקה

לפי השיעור, מדוע קו רוחב 38 חשוב?

התשובה: כי קו שנקבע לצורך כניעה הפך אחר כך לגבול בין שתי ממשלות.. נכון. הקו נוסח כדי לחלק את הכניעה והכיבוש, ואחר כך נוצרו לאורך האזור שתי מדינות נפרדות.

מונחים

• קו רוחב קו דמיוני על פני כדור הארץ, מקביל לקו המשווה. קו רוחב 38 צפון חוצה את חצי האי הקוריאני.
• המושל הכללי הנציג העליון של השלטון היפני בקוריאה, שניהל את המדינה בשם יפן.
• נאמנות הסדר שבו מדינה או כמה מדינות מנהלות שטח עד שיהיה מוכן לעצמאות.
• הצו הכללי מס׳ 1 פקודה צבאית אמריקאית מאוגוסט 1945. לגבי קוריאה היא קבעה איזה צבא יקבל את כניעת היפנים משני צדי הקו.
• ממשל צבאי שלטון של קצינים צבאיים על אזור כבוש, שמחליף את הממשל המקומי.
• הוועדה להכנת העצמאות הקוריאנית גוף קוריאני שנוסד באוגוסט 1945 וביקש לקבל את השלטון מידי המושל הכללי.
• האזור המפורז רצועת קרקע בין שני הצדדים, שנוצרה בהסכם שביתת הנשק של 1953. היא נשענת על העמדות שבהן עמדו הצבאות, וקרובה לקו רוחב 38.
• פנטגון מטה משרד ההגנה של ארצות הברית, בוושינגטון. בו קיבלו שני קולונלים משימה להציע קו לחלוקת קוריאה.
• קולונל דרגה של קצין בכיר בצבא, מתחת לדרגת גנרל.
• קהיר עיר הבירה של מצרים. בה נפגשו ב־1943 מנהיגי ארצות הברית, בריטניה וסין, והצהירו שקוריאה תהיה חופשית ועצמאית.
• ברית המועצות מדינה ענקית שבה שלטה המפלגה הקומוניסטית, ורוסיה הייתה הליבה שלה. ב־1945 הכריזה מלחמה על יפן.
• צ׳ארלס בונסטיל קולונל אמריקאי. לפי מקורות רבים הוא הציע את קו רוחב 38, ושניהם עבדו על הנוסח.
• ראסק פקיד אמריקאי, אחד משני המנסחים של הקו. שנים אחרי הלילה ההוא כתב על כך הערה.
• ליו וון־היונג פוליטיקאי קוריאני. באמצע אוגוסט הקים את הוועדה להכנת העצמאות הקוריאנית.
• ג׳ון הודג׳ מפקד הכוחות האמריקאיים שנחתו באינצ׳ון. לא הכיר ברפובליקה העממית ולא בוועדות העממיות.
• אינצ׳ון עיר נמל בדרום קוריאה, סמוך לסיאול. בספטמבר 1945 נחתו בה כוחות ארצות הברית.
• סיאול עיר הבירה של דרום קוריאה היום. שם הכריזו גורמים קומוניסטיים וסוציאליסטיים על רפובליקה עממית.
• יאלטה עיר נופש בחצי האי קרים. בה דנו רוזוולט וסטלין בנאמנות על קוריאה.
• פוטסדם עיר ליד ברלין. בוועידה שנערכה בה לא הוחלט על חלוקת קוריאה.
• וועידת מוסקבה ועידה של שרי החוץ של ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות. הם הסכימו שם על נאמנות של ארבע מעצמות על קוריאה.
• טרומן נשיא ארצות הברית. ב־17 באוגוסט 1945 אישר את הצו שקבע מי יקבל את כניעת היפנים בקוריאה.
• רוזוולט נשיא ארצות הברית. ביאלטה דן עם סטלין בנאמנות על קוריאה, ולא בחלוקתה.
• סטלין מנהיג ברית המועצות. רצה שהנאמנות על קוריאה תהיה קצרה.
• הרפובליקה העממית של קוריאה מדינה שהכריזו עליה הזרמים הקומוניסטי והסוציאליסטי בוועדה, אחרי שהלאומנים פרשו ממנה. הממשל הצבאי האמריקאי לא הכיר בה.
• ועדות עממיות ועדות מקומיות שפעלו בכל הדרום אחרי הכניעה של יפן. הממשל הצבאי האמריקאי לא הכיר בהן.

מקורות

• The Cairo Declaration, 1943. Text as published by the USC US-China Institute.
• Dean Rusk, memorandum of 12 July 1950, in Foreign Relations of the United States, 1945, vol. VI, doc. 771.
• General Order No. 1, approved 17 August 1945. The order's own text was not read; its Korea clause is summarised in note 3 of FRUS 1945, vol. VI, doc. 771.
• Chong-sik Lee, 'Why did Stalin accept the 38th Parallel?', Journal of Northeast Asian Studies 4, no. 4 (1985), pp. 67–74.
• Moscow Conference communique, 27 December 1945, as summarised in the Wikipedia article "Moscow Agreement".

קרדיט תמונות

• חיל הים האמריקאי, החלפת הדגלים בסיאול, ספטמבר 1945. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
• צילום מהקמפיין נגד הנאמנות בקוריאה, דצמבר 1945. צלם לא ידוע. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור