קאי לון והמצאת הנייר

כתיבה על במבוק

בסין הקדומה כתבו על רצועות במבוק קשורות יחד, או על משי. במבוק היה כבד ומסורבל. משי היה קל אבל יקר מאוד.

המתכון של קאי לון

ב־105 לספירה הציג קאי לון, פקיד בחצר שושלת האן, סוג חדש של נייר לקיסר. הוא הכין אותו מקליפת עצים, קנבוס, סחבות ישנות ורשתות דיג.

רעיון ישן שהשתפר

ארכאולוגים מצאו נייר גס יותר שיוצר בסין לפני קאי לון. השיטה שלו הפכה את הנייר לזול ולטוב יותר לכתיבה. במהלך המאות הבאות החליף הנייר לאיטו את הבמבוק והמשי ברחבי סין.

הנייר נוסע מערבה

ייצור הנייר התפשט לקוריאה וליפן. בסביבות 800 כבר ייצרו נייר בבגדאד, והעולם האסלאמי השתמש בו לספרים ולרישומים. משם הגיע לספרד ולשאר אירופה.

מסע ארוך

כ־1,000 שנה

לנייר לקח כ־1,000 שנה לעבור מסין לאירופה. בתי החרושת הראשונים לנייר באירופה הופיעו בספרד המוסלמית בסביבות שנות ה־1100.

למה זה עדיין חשוב

נייר זול הקל מאוד על הפקת ספרים, מפות, כסף ורשומי ממשל. מאוחר יותר הסתמכו עליו גם מכבשי הדפוס. נייר עדיין בשימוש בכל מקום היום.

שאלה לסיכום

באילו חומרים השתמש קאי לון כדי להכין נייר?

התשובה: קליפת עצים, סחבות ורשתות דיג. קאי לון ערבב קליפת עצים, קנבוס, סחבות ישנות ורשתות דיג. פפירוס היה חומר כתיבה מצרי.

במה השתמשו סופרים סינים בדרך כלל לפני הנייר?

התשובה: רצועות במבוק ומשי. רצועות במבוק היו זולות אבל כבדות, ומשי היה קל אבל יקר. הנייר פתר את שתי הבעיות.

קרדיט תמונות

• דגם בבית מוזיאון של יצרן נייר מימי שושלת האן · Gary Todd from Xinzheng, China · CC0 · דף המקור