מנזיקרט, 1071: הקיסר בשבי

הסצנה

מישור ליד אגם, 1071

סוף אוגוסט 1071, מישור ליד אגם ואן, במזרחה של טורקיה של היום.

בסוף הקרב הקיסר הביזנטי, רומנוס הרביעי דיוגנס, שבוי בידי הסולטן. תוך שנה הוא ימות.

איך קרב אחד סיים שלטון? והאם באמת הפסיד לאימפריה את ארצה?

למה זה חשוב

היום שבו אבדה הארץ?

את הקרב הזה מספרים לא פעם כ״היום שבו הביזנטים איבדו את אסיה הקטנה (אנטוליה)״, כלומר את רוב שטחה של טורקיה היום.

יש שקוראים לו אסון אסטרטגי. אחרים טוענים שההפסד האמיתי בא מאוחר יותר, לאורך עשורים.

אז מה קרה במישור ההוא, וכמה מהסיפור נכון?

רומנוס הרביעי דיוגנס

קיסר ביזנטי שיצא מזרחה לקראת הסולטן, נלכד במנזיקרט, ומת תוך פחות משנה מהקרב.

• נולד: לא ידוע בוודאות
• נפטר: 4 באוגוסט 1072, פרוטה, עיוורו אותו בקוטיאון ב־29 ביוני 1072, כחמישה שבועות לפני מותו.
• ניצחונות: עלה לכס, 1068
• כישלונות: מנזיקרט, 1071: הצבא נשבר והקיסר נלכד; הכס, אחרי שחרורו, 1071–1072

תמצית של פסלוס: הקיסר עצמו אשם בתבוסה.

הדרך אליו

רקע

סולטן במזרח

בשנת 1063 נעשה אלפ ארסלאן לסולטן של הסלג׳וקים, שושלת שלטון טורקית.

פשיטות כבר פגעו באסיה הקטנה, והקיסר ידע זאת. הסולטן היה עסוק בסוריה.

רומנוס עלה לכס ב־1068, ועכשיו הפשיטות הפכו לבעיה שלו.

הדרך מזרחה

תמונה מטושטשת

בקיץ 1071 מכנס רומנוס מועצת מלחמה בתאודוסיופוליס (ארזורום של היום). יוסף טראכנייוטס ממליץ להישאר במצב הגנה.

בבירה מחכים יריביו, הדוקאים. יוחנן דוקאס, אביו של אנדרוניקוס דוקאס, היה יריבו של רומנוס.

הוא יודע על הפשיטות, אבל לא יודע איפה הצבא הראשי של הסולטן ומה הוא מתכנן. לדעת תיאוטוקיס, המודיעין שלו חלש.

נקודת החלטה

אתם רומנוס הרביעי דיוגנס, הקיסר הביזנטי.

קיץ 1071, בתאודוסיופוליס (ארזורום).

פשיטות ממשיכות לפגוע בארצכם, ואתם לא יודעים איפה הצבא הראשי של הסולטן.

הצבא גדול, אבל אי אפשר שיהיה בכל מקום בבת אחת. אפשר לשמור אותו יחד, לצעוד מזרחה לחפש את האויב, או לפצל אותו. חציו יכול לצאת לחליאט, על אגם ואן.

מה אתם עושים?

• להישאר במצב הגנה, כפי שממליץ טראכנייוטס, ולחכות לסולטן. כנראה הצבא נשאר יחד ושומר על אספקתו. אבל הפשיטות נמשכות, והחצר רואה קיסר שאינו רוצה להילחם.
• לצעוד עם כל הצבא מזרחה, ולמצוא את צבא הסולטן קודם. כנראה תפגשו את האויב בכוחכם המלא. אבל המסע הארוך קשה על האספקה, וקרב רחוק מהבסיסים הוא הימור.
• לפצל: כחצי לחליאט בפיקוד שני מפקדים, והשאר איתכם. כנראה החצי שנשלח לחליאט לא הספיק לחזור לקרב, והקיסר לחם עם השאר.

מה קרה בפועל

לפצל: כחצי לחליאט בפיקוד שני מפקדים, והשאר איתכם.

רומנוס פיצל את הצבא: כחצי יצא לחליאט בפיקוד רוסל דה באיי ויוסף טראכנייוטס. הכוח המפוצל לא הספיק לחזור לקרב של ה־26 באוגוסט.

המקורות אינם מתעדים את נימוקיו שלו. לדעת תיאוטוקיס, הוא שגה בהבנת כוונות הסולטן ותכנן נסיגה מתואמת תחת לחץ.

יום הקרב

המפגש

שני צבאות, מישור אחד

בסוף אוגוסט מתקרבים שני הצבאות. הקרב נופל ביום שישי, ה־26 באוגוסט.

לפי Worldhistory.org, רומנוס דחה, לפני הקרב, משלחת שהציעה הפסקת אש, ותנאיה לא תועדו.

מי נלחם נגד מי

26 באוגוסט 1071

המישור ליד אגם ואן, סמוך למנזיקרט (מלזגירט)

הצבא הביזנטי

• מפקדים: רומנוס הרביעי דיוגנס, הקיסר, אנדרוניקוס דוקאס, מפקד המשמר האחורי
• כוחות: 300,000 (לפי כמה מקורות, כפי שמדווח ב־Worldhistory.org); 60,000–70,000 (היסטוריונים מודרניים, כפי שמדווח ב־Worldhistory.org); כ־40,000 לוחמים כשירים לקרב (לפי פול מרקהאם, 2005)
• אבדות: לא יותר מכ־8,000 נפגעים; כ־30,000 חיילים שרדו (לפי פול מרקהאם, 2005)

אלה הערכותיו של מרקהאם עצמו, לא ספירה של עדים.

צבא הסלג׳וקים

• מפקדים: אלפ ארסלאן, הסולטן
• כוחות: כ־10,000 על הפרת, ואחר כך גויסו לוחמים נוספים (לפי פול מרקהאם, 2005)
• אבדות: לא נשמר נתון נפרד (המקורות)

הנתונים על הצבא הסלג׳וקי הם החלשים ביותר בכרטיס, וההערכות המודרניות שונות זו מזו.

התוצאה: ניצחון סלג׳וקי. המרכז הקיסרי נכתש, והקיסר נלקח בשבי.

כל מספר כאן הוא טענה של כותב אחד או הערכה מודרנית אחת, והם שונים מאוד זה מזה.

הכוח הרחוק

ליד חליאט

חצי הצבא לא נמצא על המישור. רוסל דה באיי ויוסף טראכנייוטס נמצאים ליד חליאט, על אגם ואן.

נשלחות פקודות להחזיר את הכוח. המקורות חלוקים אם הפקודה הגיעה אל טראכנייוטס.

הכוח המפוצל לא לוקח חלק בקרב.

הקרב

המרכז תחת לחץ

הקיסר נמצא עם מרכז הקו הביזנטי, והמרכז נתון בלחץ.

מאחוריו עומד המשמר האחורי בפיקוד אנדרוניקוס דוקאס, שתפקידו לכסות נסיגה.

ואז עוברת בשורות שמועה שהקיסר מת. אף אחד לא יכול לאשר אותה.

נקודת החלטה

אתם אנדרוניקוס דוקאס, מפקד המשמר האחורי.

26 באוגוסט 1071, בשדה הקרב.

המרכז הקיסרי מתכופף, ואתם מחזיקים כוחות עתודה מאחוריו.

הפקודה שלכם היא לכסות את הנסיגה. שמועה אומרת שהקיסר מת, ואף אחד לא יכול לאשר זאת.

אפשר להחזיק את המקום, לבוא לעזרת המרכז, או לסגת אל המחנה. אין זמן לשאול.

מה אתם עושים?

• להחזיק את המקום, ולשלוח אנשים לעזרת המרכז. כנראה האנשים נגררים לקרב, וחלקם נאבד. אבל אם הקיסר עדיין חי, יש לו תמיכה בשדה.
• לכסות את הנסיגה כפי שנצטוויתם, ולשמור על סדר. כנראה הנסיגה מכוסה, אבל המרכז נלחם בלי העתודה שעליה חישב.
• לסגת אל המחנה עם המשמר, ולשמור על האנשים. כנראה המשמר מגיע למחנה, והמרכז נחתך והקיסר נלכד.

מה קרה בפועל

לסגת אל המחנה עם המשמר, ולשמור על האנשים.

אנדרוניקוס דוקאס נסוג אל המחנה. המרכז נחתך, והקיסר נפצע ונלכד. אטליאטס, סקיליצס וזונרס קראו לנסיגה בגידה.

המקורות חלוקים בנימוק. לדעת תיאוטוקיס, ההאשמה מסתירה את שגיאות הקיסר, והפער בין המשמר למרכז הוא שמסביר את הכישלון. לדעת מרקהאם, לבגידה הייתה השפעה.

שבי

הקיסר נופל

בלי המשמר נחתך המרכז. הקיסר נפצע ונלקח בשבי בשדה.

שאר הצבא מתפרק. הקרב אבד, והקיסר בידי הסולטן. השאלה היא מה הסולטן יעשה בו.

מה אנחנו באמת יודעים

מקור: שופט שנשאר במחנה

תמצית של אטליאטס: מפקד המשמר האחורי נסוג אל המחנה והפיץ שמועה כוזבת שהקיסר מת. טראכנייוטס, שאת נסיגתו מערבה הוא מגנה, מתואר בחומרה.

שופט צבאי במסע, שנשאר במחנה ותמך ברומנוס.

• איפה היה המחבר בזמן הקרב? במחנה, רחוק מהלחימה. לדעת תיאוטוקיס, הוא לא היה עד ראייה לאירועים, אף שהמו״ל מכנה את הספר עדות ראייה.
• באיזה צד הוא? בצד של רומנוס, וקשה כלפי טראכנייוטס.
• מה חסר? הקול הסלג׳וקי, ונימוקו של הקיסר לתוכנית שלו.

מיתוס

במנזיקרט אבדה אסיה הקטנה ביום אחד.

האמת

לא ביום אחד. ההפסד ושבייתו של הקיסר היו הלם, אבל הארץ אבדה לאורך עשורים. לפי מרקהאם, מלחמות האזרחים, שבהן מתפסי שלטון שכרו שכירים טורקים, וההתיישבות הטורקית, עשו את רוב הנזק. לפי תיאוטוקיס, הקרב היה אסון אסטרטגי.

הראיות

לפי מרקהאם, אובדן אסיה הקטנה לא נבע בעיקר מקרבות. מקורות שונים מתארכים את בוא השלטון הסלג׳וקי לניקאיה (איזניק) לסביבות 1077–1078.

מקור: כותב מהבירה

תמצית של מיכאל פסלוס: הקיסר עצמו אשם בתבוסה. הסיפור על בגידה של אנדרוניקוס דוקאס אינו מופיע בתיאור שלו.

פסלוס כתב מקונסטנטינופול, רחוק משדה הקרב. לפי תיאוטוקיס, הוא מטיל את האשמה ברומנוס.

• האם היה בקרב? לא שהמקורות מראים. הוא כתב מהבירה, ויכול היה לדווח רק על מה ששמע.
• את מי הוא מאשים? את הקיסר. הוא לא מזכיר בגידה של אנדרוניקוס דוקאס.
• למה כותב משמיט דברים? בגלל מי שהוא משרת ומי יקרא אותו. השוו את שתיקתו להאשמה של אטליאטס.

מקור: המספר הגדול ביותר

תמצית: מתעד מאוחר טוען שצבא הביזנטים מנה יותר ממיליון לוחמים.

מתיו מאדסה היה מתעד כרוניקות ארמני, שכתב זמן רב אחרי הקרב ורחוק ממנו. מרקהאם מכנה את המספר אבסורדי.

• מי כתב את זה, ומתי? מתעד ארמני, שכתב זמן רב אחרי הקרב ורחוק ממנו.
• האם המספר סביר? מרקהאם מכנה אותו אבסורדי. הערכות מודרניות לכל הצבא הן בסביבות 40,000 עד 70,000.
• מה חסר? ספירה של מי שהיה שם.

נקודת החלטה

אתם רומנוס הרביעי דיוגנס, שבוי במחנה הסולטן.

סוף אוגוסט עד תחילת ספטמבר 1071.

הצבא שלכם הובס, ואתם שבוי. גורלכם בידי אחרים.

שליחי הסולטן מציעים תנאים: עליכם לשלם כופר, למסור כמה ערים, ולשלם סכום שנתי. המקורות חלוקים בסכומים ובערים.

בבית מחכים יריביכם. אם תסרבו, אולי תמותו בשבי. אם תסכימו, אולי תחזרו הביתה.

מה אתם עושים?

• לדחות את התנאים, ולקוות לחילוץ או להצעה טובה יותר. כנראה אתם נשארים שבוי, והצבא שיכול היה לחלץ אתכם כבר שבור.
• לקבל את התנאים ולחזור הביתה. כנראה אתם משתחררים כשבוע אחרי הקרב, עם מתנות וליווי.
• לבקש כופר קטן יותר, ולשמור על כל הערים. כנראה הסולטן מסרב, או מוותר רק מעט. אתם נשארים בשבי זמן רב יותר.

מה קרה בפועל

לקבל את התנאים ולחזור הביתה.

רומנוס קיבל את התנאים. לפי Worldhistory.org הוא הבטיח כופר אישי של 1.5 מיליון מטבעות זהב, ועוד 360,000 בשנה. לפי מרקהאם הסכום מיליון מטבעות זהב, כלומר המקורות חלוקים.

לשבוי יש מעט מקום למיקוח. המקורות אינם מתעדים מה חשב, ורק אומרים שאלפ ארסלאן התייחס אליו באדיבות.

מה בא אחר כך, והבוחן

אחרי

עיוורו אותו בקוטיאון

36 ימים

מיכאל השביעי שולח את אנדרוניקוס דוקאס ואת אחיו קונסטנטין לתפוס את הקיסר ששוחרר. הם מביסים אותו בקיליקיה.

אנדרוניקוס מקבל את כניעתו ומוליך אותו לכיוון קונסטנטינופול, ב־1072. לפי הדיווחים הוא התנגד לעיוורון. הדוקאים עיוורו את רומנוס בקוטיאון ב־29 ביוני 1072.

ב־4 באוגוסט 1072 הוא מת בפרוטה.

הדרך ממנזיקרט

• 1068 רומנוס הרביעי דיוגנס עולה לכס.
• 26 באוגוסט 1071 מנזיקרט: הצבא נשבר, והקיסר נלכד.
• כשבוע אחרי הקרב הקיסר משתחרר בתנאים, עם מתנות וליווי.
• 1071–1072 יריביו מדיחים אותו. הוא מובס בקיליקיה ונכנע.
• 1072 בקוטיאון עיוורו אותו ב־29 ביוני. הוא מת בפרוטה ב־4 באוגוסט.
• בערך 1077–1078 השלטון הסלג׳וקי מגיע לניקאיה, שהופכת לבירתה של מדינה טורקית באסיה הקטנה.

האם הקרב הפסיד את אסיה הקטנה?

האם הקרב גרם לאבידה, או השנים שאחריו?

• פול מרקהאם, מאמר מ־2005 כישלון פוליטי, לא צבאי. מלחמות האזרחים שאחרי 1071, שבהן מתמודדים על הכס שכרו שכירים טורקים, וההתיישבות הטורקית בארץ, עשו את רוב הנזק.
• ג׳ורג׳ תיאוטוקיס, ספר מ־2024 אסון אסטרטגי שהשאיר לסלג׳וקים יד חופשית, ונגרם בעיקר משגיאותיו של רומנוס. ההאשמה בדוקאס, בטראכנייוטס וברוסל היא הפיכתם לשעירי לעזאזל, והיא מסתירה את שגיאות הקיסר.
• קרול הילנברנד, ספר מ־2007 שאלה אחרת: מה הקרב הפך להיות? הילנברנד מראה איך כותבים ערביים ופרסיים, ואחריהם הזהות הלאומית הטורקית, הפכו אותו למיתוס מכונן.

איזו עדות הייתה משנה את דעתכם? האם תיעוד ביזנטי של השנים שאחרי 1071 היה מכריע?

שאלה לבדיקה

מה קרה לרומנוס אחרי הקרב?

התשובה: הוא שוחרר בתנאים, הודח על ידי יריביו, ועוור ב־1072.. נכון. הוא שוחרר, הודח, עוור בקוטיאון, ומת בפרוטה באוגוסט 1072.

שאלה לבדיקה

מדוע אטליאטס הוא עד בעייתי לקרב?

התשובה: שופט צבאי שנשאר במחנה, כתב מאוחר יותר, ותמך ברומנוס.. נכון. כל חלק חשוב: היכן היה, מתי כתב, ולצד של מי עמד.

שאלה לבדיקה

מדוע המספרים לצבא הביזנטי שונים כל כך?

התשובה: כותבים מאוחרים נתנו מספרים עצומים; ההערכות המודרניות נמוכות ושונות.. נכון. המספרים הגדולים ביותר באים מכותבים רחוקים מהקרב, וההערכות המודרניות עצמן שונות זו מזו.

שאלה לבדיקה

מדוע הטענה ש״במנזיקרט אבדה אסיה הקטנה ביום אחד״ שגויה?

התשובה: כי הארץ אבדה לאורך עשורים, במלחמות אזרחים ובהתיישבות טורקית.. נכון. המיתוס דוחס עשורים ליום אחד. מלחמות האזרחים וההתיישבות הטורקית עשו את רוב הנזק.

שאלה לבדיקה

מה ההאשמה נגד אנדרוניקוס דוקאס, וכיצד חוקרים מודרניים קוראים אותה?

התשובה: כותבים ביזנטיים אומרים שנסוג, והחוקרים חלוקים: בגידה, או שעיר לעזאזל?. נכון. הכותבים הביזנטיים מאשימים, והחוקרים המודרניים חלוקים: תיאוטוקיס רואה בכך הטלת אשמה על אחרים, ומרקהאם סובר שבגידה הייתה חשיבות.

שאלה לבדיקה

לפי פול מרקהאם, מה בעיקר הוביל לאובדן אסיה הקטנה?

התשובה: הפוליטיקה הביזנטית: מלחמות האזרחים שאחרי 1071 וההתיישבות הטורקית.. נכון. מרקהאם טוען שהסיבות האמיתיות באו אחרי הקרב, בפוליטיקה ובהתיישבות, ולא בקרב אחד.

מונחים

• סלג׳וקים שושלת שלטון טורקית וצבאה. ב־1063 נעשה אלפ ארסלאן לסולטן שלה.
• סולטן תואר של שליט מוסלמי. בסיפור הזה, הסולטן הוא אלפ ארסלאן, מנהיג הסלג׳וקים.
• אסיה הקטנה (אנטוליה) החלק האסייתי של טורקיה של היום, ורוב שטחה. בימי הביזנטים זו הייתה ארץ האימפריה באסיה.
• דוקאים משפחה ביזנטית חזקה, ויריבתו של רומנוס. מיכאל השביעי, מבני המשפחה, החזיק בכס אחרי רומנוס, והדוקאים עיוורו את רומנוס.
• המשמר האחורי החיילים בחלק האחורי של הצבא. הם מכסים נסיגה, ויוצאים מהשדה אחרונים.
• כופר תשלום לשחרור שבוי. כאן מדובר בסכום שהקיסר השבוי הבטיח בעצמו.
• מתפס שלטון מי שתופס שלטון בלי זכות חוקית לכך.
• שכיר חייל ששוכרים לשרת, ולא למען מדינה או מטרה. נאמנותו היא לשכר.
• שעיר לעזאזל אדם שמואשם בטעויות של אחרים, כך שהסיבות האמיתיות נשארות מוסתרות.
• כרוניקה היסטוריה שמספרת אירועים לפי סדר השנים, ולעיתים נכתבת זמן רב אחרי האירועים.
• אלפ ארסלאן סולטן הסלג׳וקים, שנעשה לשליט ב־1063. בזמן שהפשיטות פגעו באסיה הקטנה הוא היה עסוק בסוריה.
• מיכאל השביעי קיסר ביזנטי ששלח את אנדרוניקוס דוקאס ואחיו לתפוס את רומנוס אחרי ששוחרר.
• אנדרוניקוס דוקאס מפקד מהמשפחה הדוקאית, שכיסה את הנסיגה בקרב. כמה כותבים האשימו אותו בהפצת שמועה כוזבת על מות הקיסר.
• רוסל דה באיי מפקד שיצא עם חצי הצבא לחליאט, והכוח המפוצל לא הספיק לחזור לקרב.
• יוסף טראכנייוטס קצין ביזנטי שהמליץ לרומנוס להישאר במצב הגנה, ואחר כך יצא עם חלק מהצבא לחליאט.
• תיאוטוקיס היסטוריון מודרני שכתב שהקרב היה אסון אסטרטגי, ושהמודיעין של רומנוס היה חלש.
• אטליאטס כותב ביזנטי שתיאר את הקרב. לפיו דוקאס הפיץ שמועה כוזבת על מות הקיסר, ונסיגתו נקראה בגידה.
• סקיליצס כותב ביזנטי שכתב על הקרב, ויחד עם כותבים אחרים ראה בנסיגה בגידה.
• זונרס כותב ביזנטי נוסף, שהאשים את דוקאס בהפצת השמועה על מות הקיסר ובבגידה.
• ניקפורוס ברינוס הצעיר כותב ביזנטי שנטה לטובת משפחת הדוקאים. הוא האשים את המשמר האחורי בכישלון לתמוך במרכז, לא בבגידה.
• פסלוס כותב ביזנטי שכתב מקונסטנטינופול, רחוק משדה הקרב. לפי תיאוטוקיס, הוא הטיל את האשמה ברומנוס.
• מתיו מאדסה מתעד כרוניקות ארמני, שכתב זמן רב אחרי הקרב ורחוק ממנו. מרקהאם מכנה את המספר שלו אבסורדי.
• מרקהאם היסטוריון מודרני שטוען שמלחמות האזרחים וההתיישבות הטורקית עשו את רוב הנזק לאדמה.
• קרול הילנברנד היסטוריונית שהראתה שהקרב הפך למיתוס מכונן של הזהות הטורקית ושל הספרות המוסלמית.
• חליאט מקום על אגם ואן, שאליו יצא חצי מהצבא של רומנוס. הכוח שנשלח לשם לא חזר לקרב.
• אגם ואן אגם גדול במזרח טורקיה של היום, ליד המישור שבו נערך הקרב.
• תאודוסיופוליס עיר שבה כינס רומנוס מועצת מלחמה בקיץ 1071. היום היא ארזורום.
• קיליקיה אזור בדרום אסיה הקטנה. שם הביסו אנדרוניקוס דוקאס ואחיו את רומנוס, אחרי ששוחרר.
• קוטיאון מקום שבו עיוורו הדוקאים את רומנוס ב־29 ביוני 1072.
• פרוטה המקום שבו מת רומנוס ב־4 באוגוסט 1072.
• קונסטנטינופול בירת האימפריה הביזנטית. פסלוס כתב ממנה, רחוק משדה הקרב.
• ביזנטים האימפריה הרומית שבמזרח, שהבירה שלה הייתה קונסטנטינופול.
• סוליד מטבע זהב של האימפריה הביזנטית. הכופר שהובטח לרומנוס נמדד במטבעות כאלה, ומקורות שונים נותנים סכומים שונים.

מקורות

• Michael Attaleiates, The History, ed. and trans. Anthony Kaldellis and Dimitris Krallis (Dumbarton Oaks Medieval Library 16, Harvard University Press, 2012)
• Michael Psellos, Fourteen Byzantine Rulers (the Chronographia), trans. E.R.A. Sewter (1966)
• George Theotokis, The Campaign and Battle of Manzikert, 1071 (Arc Humanities Press, 2024)
• Carole Hillenbrand, Turkish Myth and Muslim Symbol: The Battle of Manzikert (Edinburgh University Press, 2007)
• Paul Markham, “The Battle of Manzikert: Military Disaster or Political Failure?”, De Re Militari (1 August 2005)

קרדיט תמונות

• רוהאן מאסטר, מיניאטורה מתוך בוקאצ׳ו, De casibus virorum illustrium, המאה ה־15. Bibliothèque nationale de France, Français 226, דף 265 · Public domain · דף המקור
• Goştxwir, צילום של מלזגירט, 2024 (ויקישיתוף) · CC BY 4.0 · דף המקור