מנדלה: מאבק, כלא והכרעות

הפגנה, איסור ודלת שנסגרת

כמה אנשים נהרגו?

ב־21 במרץ 1960 התאספו המונים מול תחנת המשטרה בשארפוויל, עיירה דרומית ליוהנסבורג, כדי למחות נגד חוקי המעבר. המשטרה פתחה באש.

כמה אנשים נהרגו? לשאלה הזאת יש שתי תשובות שאינן מסכימות. זו לא חידה. זו השאלה הראשונה שהיסטוריון חייב להכריע בה: מי ספר, ומתי?

רקע

תעודה בכיס

לפי חוקי המעבר נדרשו שחורים דרום־אפריקאים לשאת מסמך שקבע היכן מותר להם לגור, לעבוד ולנוע. חוקי המעבר היו אחד הכלים המרכזיים של אפרטהייד, מערכת החוקים שהפרידה בין בני אדם על בסיס גזע.

הארגון הפוליטי המרכזי שהתנגד לחוקים האלה היה הקונגרס הלאומי האפריקאני (ANC), הקונגרס הלאומי האפריקאני. במשך עשרות שנים נלחם בהם באמצעים שלווים: עצומות, חרמות והפגנות. ההפגנה בשארפוויל הייתה אחת מהן.

הספירה

מי ספר?

69 מול 91

הספירה הישנה נמסרה על ידי המשטרה: 69 הרוגים. מחקר חדש, של ההיסטוריונים ננסי קלארק וויליאם וורגר, קובע שלפחות 91 נהרגו ויותר מ־238 נפצעו.

שתי הספירות נעשו בזמנים שונים ובידי אנשים שונים. הספירה הישנה היא של המשטרה, והמחקר החדש נעשה עשרות שנים אחר כך. לכן כל מספר בשיעור הזה צריך שם לידו: מי אמר אותו, ומתי.

איסור

אסור לפעול

ב־8 באפריל 1960, פחות משלושה שבועות אחרי שארפוויל, אסרה הממשלה את ה־ANC ואת הקונגרס הפן־אפריקאני (PAC). ארגון אסור הוא ארגון שהפך לבלתי חוקי. ישיבותיו יכלו להתפזר בכוח, וחבריו יכלו להיעצר.

המחאה השלווה נענתה בטבח ובאיסור. הארגונים שביקשו שינוי הפכו לבלתי חוקיים.

1961

הדרך נסגרת

עד 1961 נראה שהדרך השלווה נסגרה. הממשלה סירבה לכנס לאומי, כלומר פגישה של כל הגזעים שתחליט על עתיד המדינה. ה־ANC היה אסור, ומנהיגיו נרדפו על ידי המשטרה.

מנדט חשוב כאן. מנהיג ארגון לא מחליט לבדו: הוא צריך הסמכה ממי שהוא מייצג. נלסון מנדלה, שחי במחתרת והיה נמלט מהמשטרה, היה אחד האנשים שדנו בשאלה מה עושים עכשיו.

הזרוע המזוינת

נקודת החלטה

אתם נלסון מנדלה, מנהיג מחתרתי של ה־ANC.

יוני 1961. אתם מסתתרים. ה־ANC אסור מאז אפריל 1960.

שארפוויל הסתיימה בטבח, וה־ANC וה־PAC נאסרו. הממשלה מסרבת לכנס לאומי. הארגון ניסה עצומות, חרמות והפגנות, וכל אחד מהם נתקל בכוח או בחוק חדש.

חלק מחבריכם אומרים שהדרך השלווה נסגרה. אחרים מזהירים שכוח יביא על העם את מלוא כובד המדינה. אתם צריכים להחליט מה הארגון עושה עכשיו.

מה אתם מציעים?

• לשמור על הארגון לא־אלים. ללחוץ לכנס לאומי, לחרמות ולהפגנות, ולקבל שהמדינה עשויה להמשיך להשיב במעצרים. כנראה שהארגון ישמור על מעמדו המוסרי, אבל לא יתן לממשלה סיבה לדבר. אפשר לדכא הפגנות, והמנהיגים נשארים חשופים למעצר.
• להקים זרוע מזוינת נפרדת לחבלנות: פגיעה ברכוש ובקווי חשמל, עם כלל שאסור להרוג או לפצוע אף אדם. כנראה שהמדינה תשיב במעצרים נוספים ובחוקים קשים יותר, ויהיה צורך בתאים חשאיים. אבל הארגון ימשיך לפעול, ולמי שיאמר שאין מה לעשות תהיה תשובה מעשית. הכלל נגד פגיעה באנשים יהיה קשה לשמירה ככל שהמערכה תתרחב והלחץ יגבר.
• לתת לממשלה תאריך יעד לקרוא לכנס לאומי. אם תסרב, לאיים בחבלנות. כנראה שהממשלה תתעלם מהתאריך. אז תעמדו שוב בפני אותה בחירה, עם פחות זמן ופחות תמיכה.

מה קרה בפועל

להקים זרוע מזוינת נפרדת לחבלנות: פגיעה ברכוש ובקווי חשמל, עם כלל שאסור להרוג או לפצוע אף אדם.

בסופו של דבר בחר ה־ANC באפשרות ב׳. הוקמה זרוע מזוינת חדשה, אומקונטו וה־סיזווה (MK). ההחלטה מתוארכת לתחילת יוני 1961. ההתקפות הראשונות הגיעו ב־16 בדצמבר 1961, נגד מתקנים ממשלתיים, והראשונה בהן הייתה תחנת חשמל. המטרה שנאמרה הייתה להימנע מכל פגיעה בחיי אדם.

כפי שיראו הצעדים הבאים, המטרה הזאת לא החזיקה מעמד.

מנדלה טען מאוחר יותר שחבלנות לא כללה איבוד חיים, ושהיא הציעה את התקווה הטובה ביותר ליחסים בין הגזעים בעתיד. היסטוריונים שואלים עד כמה זו הייתה הסיבה האמיתית, ועד כמה זו הייתה הסיבה שאפשר היה להגן עליה בפומבי.

מי שמגן על ההחלטה מצביע על דרך שנסגרה: האיסור, הטבח והסירוב לדבר. מבקרים מצביעים על מה שבא אחר כך, ושואלים אם מערכה שהחלה בכלל של אי־הריגה יכלה לשמור עליו.

התוצאה

16 בדצמבר 1961

ההתקפות הראשונות הגיעו ב־16 בדצמבר 1961. המטרות היו מתקנים ממשלתיים, והראשונה הייתה תחנת חשמל. התוכנית המוקדמת הזכירה מטרות כמו עמודי חשמל. איש לא היה אמור להיפגע.

מעצר

מחסום ליד האוויק

ב־5 באוגוסט 1962 עצרה המשטרה את מנדלה במחסום סמוך להאוויק. הוא היה במחתרת יותר משנה, וההתקפות הראשונות הגיעו בזמן שהסתתר.

מכאן ואילך אנחנו עוקבים אחרי המשפט והכלא.

1983 עד 1986

כשהכלל נשבר

המטרה של אי איבוד חיים לא החזיקה מעמד. פעולות מאוחרות של MK הרגו לעיתים אזרחים.

ב־20 במאי 1983 התפוצצה פצצה ברחוב צ׳רץ׳ בפרטוריה. נהרגו תשעה־עשר אנשים, ובהם שני המפגעים, ונפצעו כ־217. ה־ANC סיפר מאוחר יותר לוועדה לאמת ולפיוס (TRC) שיחידת מבצעים מיוחדת של MK ביצעה את הפעולה.

בדצמבר 1985 הותקף מרכז קניות באמנזימטוטי, לפני חג המולד. חמישה אזרחים נהרגו ו־40 נפצעו. ה־ANC אמר לוועדה שהפעולה לא הייתה בהתאם למדיניות הארגון.

ב־1986 הותקף בר מגוס בדרבן. שלושה אזרחים נהרגו ו־69 נפצעו. הוועדה קבעה שהפעולה הייתה הפרה חמורה של זכויות אדם.

כל פעולה כזאת נשארה ברישומים, וכך גם ההסברים. היסטוריונים שואלים איך מערכה שהחלה בכלל של אי־הריגה הגיעה עד הלום.

כסא הנאשמים

רקע

חווה בריבוניה

ב־11 ביולי 1963 פשטה המשטרה על חווה בריבוניה, סמוך ליוהנסבורג, שבה חיו ונפגשו אנשי המחתרת. רבים מהאנשים שנמצאו שם נעצרו.

מנדלה כבר היה בכלא. משפט ריבוניה נפתח בפרטוריה באוקטובר 1963, בארמון הצדק. אחד־עשר אנשים הואשמו בחבלנות ובקשירת קשר.

התביעה מעולם לא ביקשה רשמית עונש מוות. מתבוננים רבים סברו שעונש מוות נרמז.

נקודת החלטה

אתם נלסון מנדלה, בכסא הנאשמים בפרטוריה.

20 באפריל 1964. המשפט נמשך יותר משישה חודשים.

אתם מואשמים יחד עם אחרים בחבלנות ובקשירת קשר. המדינה בנתה את התיק שלה. עורכי הדין מבקשים שלא תאמרו דבר על פוליטיקה, כי הם חוששים שנאום פוליטי יביא לעונש מוות.

שתיקה תשאיר את בית המשפט והעולם עם הגרסה של המדינה על הארגון.

מה אתם אומרים?

• תנו לעורכי הדין לטעון את התיק לפי החוק. אל תמסרו הצהרה פוליטית. כנראה משפט קצר יותר, וסיכון קטן יותר לעונש כבד. אבל בית המשפט והציבור לא ישמעו מה האשמים האמינו, והתיק ייטען כולו לפי תנאי המדינה.
• הציגו הצהרה פוליטית ארוכה, אך השמיטו את השורה האחרונה, כפי שמבקשים עורכי הדין. כנראה נאום חזק עם סיכון קטן יותר. העונש יתבסס על טענות המדינה והראיות, ולא על שורה אחרונה שלכם.
• הציגו הצהרה פוליטית ארוכה, וסיימו אותה בהכרזה שאתם מוכנים למות למען האידיאל שלכם. כנראה ההצהרה תהפוך לחלק הזכור ביותר של המשפט, והעונש עלול להיות כבד. התביעה מעולם לא ביקשה מוות, אבל דבריכם עלולים להקל על טיעון לעונש מוות, והם יגיעו לקהל רחב.

מה קרה בפועל

הציגו הצהרה פוליטית ארוכה, וסיימו אותה בהכרזה שאתם מוכנים למות למען האידיאל שלכם.

הוא בחר באפשרות ג׳. עורכי הדין התנגדו בתוקף לשורה האחרונה, מחשש שהיא תביא לעונש מוות. לפי הגרסה המקובלת ביותר, מנדלה ויתר בחלקו והוסיף לפניה את המילים ״אם יידרש הדבר״, כך שהשורה נקראה כהתחייבות מותנית.

ההצהרה נמסרה ב־20 באפריל 1964, באנגלית.

בזיכרונותיו מספר מנדלה על הוויכוח שלו עם עורכי הדין. מקורות אחרים נבדלים בנוסח המדויק, ובשאלה אם עורכי הדין שוכנעו בסופו של דבר.

כשקוראים את ההצהרה כולה, רואים שהיא תיאור ארוך של הסיבות לחבלנות. השורה על הנכונות למות באה בסופה. לעיתים קרובות מצטטים אותה לבדה, וזה משנה את משמעותה. היסטוריונים חלוקים בשאלה כמה מההצהרה הייתה תחינה לבית המשפט, וכמה הייתה מסר להיסטוריה.

מקור: הצהרה מכסא הנאשמים, 20 באפריל 1964

…זהו אידיאל שלמענו אני מוכן למות.

ההצהרה נמסרה באנגלית, ולכן אין מתרגם שאפשר להאשים בניסוח. זהו קטע קצר מתוך דברים ארוכים.

• למי מיועדים הדברים? לבית המשפט שיכול לגזור עונש, לעיתונות שתפרסם אותם, ולהיסטוריה. מנדלה ידע שכולם יקראו. דברים בבית משפט הם תמיד גם מסר לציבור.
• איזה חלק בטקסט היה פשרה של עורכי הדין? לפי הגרסה המקובלת, אלה המילים ״אם יידרש הדבר״, שבאות לפני השורה. עורכי הדין והנאשמים לא תמיד הסכימו על סיום הנאום.
• איך יודעים שאלה המילים המדויקות שלו? איננו יודעים בוודאות. הנוסח המקוון אומר שמקור המסמך אינו ידוע. כדאי לבדוק אותו מול גרסאות אחרות, כפי שעושים היסטוריונים, לפני שסומכים על כל מילה.

12 ביוני 1964

שמונה מאסרי עולם

ב־12 ביוני 1964 גזר בית המשפט מאסר עולם על שמונה מהנאשמים. אחד־עשר אנשים עמדו למשפט. ליונל ברנשטיין זוכה. האישומים נגד בוב הפל הוסרו, וג׳יימס קנטור שוחרר מהאישום.

מנדלה היה אחד השמונה. מאסר עולם פירושו שנים בכלא, בלי תאריך שחרור קבוע.

האי והחומה

יוני 1964

אסיר 466/64

ביוני 1964 הגיע לרובן איילנד אסיר שמספרו 466/64. זה אי מול קייפטאון, שבו החזיקה המדינה אסירים פוליטיים.

רשומות הכלא שומרות את המספר הזה. הן מקור ראשוני: תאריך, שם ומספר, שנרשמו בזמן אמת. היסטוריון יכול לבדוק אותן, וזיכרון אפשר לבדוק מולן.

1982

הועברו ליבשה

ב־31 במרץ 1982 הועברו מנדלה, וולטר סיסולו, ריימונד מהלבה ואנדרו מלנג׳ני מרובן איילנד לכלא פולסמור בקייפטאון. אחמד קתרדה הצטרף אליהם מאוחר יותר.

פולסמור נמצא ביבשה, בטוקאי. אחרי שמונה־עשרה שנים באי, האסירים היו עכשיו ביבשה.

מקור: תמונה של תאי האי

HelenOnline, צילום מ־28 בנובמבר 2013, בית הכלא לאבטחה מרבית של רובן איילנד (ויקימדיה קומונס).

תיאור הקובץ אומר שהתא של מנדלה הוא הרביעי משמאל. התמונה עצמה לא מראה זאת.

• מתי צולמה התמונה, והאם זה חשוב? בנובמבר 2013, כמעט חמישים שנה אחרי שמנדלה הגיע לאי. היא מראה את המקום כפי שהוא עכשיו, לא כפי שהיה כשהחזיקו בו אסיר. היא מספרת על הבניין, לא על יומו של אסיר.
• למה היסטוריון רוצה גם רשומות כלא וגם תמונה כזאת? רשומה, כמו המספר 466/64, היא מסמך שנכתב בזמן אמת ונושא תאריך. תמונה מראה איך נראה מקום מאוחר יותר, לא מה קרה בו.
• איזה תא הוא של מנדלה, ומנין יודעים? הרביעי משמאל, לפי תיאור הקובץ. תמונה לבדה לא יכלה להראות של מי התא.

ההצעה

31 בינואר 1985

הצעה בפרלמנט

ב־31 בינואר 1985 הציע נשיא המדינה, פיטר וילם בותה, בפרלמנט לשחרר אסירים פוליטיים שיוותרו על האלימות ככלי מדיני. ההצעה הייתה מותנית, והתנאי היה העיקר.

אחמד קתרדה סיפר מאוחר יותר שמנדלה נקרא למשרד וקיבל קטע מודפס מהנסארד, הפרוטוקול הרשמי של הדברים שנאמרים בפרלמנט. ההצעה הייתה שם, בדפוס.

הצעה כזאת נראית פשוטה. השאלה היא מה היא באמת נותנת, ומי ישלם עליה.

נקודת החלטה

אתם נלסון מנדלה, אסיר בפולסמור, בפברואר 1985.

פברואר 1985. אתם בכלא מאז אוגוסט 1962.

ההצעה היא שחרור לאסירים פוליטיים שיוותרו על האלימות ככלי מדיני. התנאי הוא העיקר. מבקשים מכם לוותר בפומבי על השיטה שהתנועה שלכם משתמשת בה מאז 1961.

ה־ANC עדיין אסור, מנהיגיו בגלות, וחבריו בארץ לחוצים. אם תצאו מהכלא, האם התנועה תלך איתכם? אם תסרבו, מה המדינה מרוויחה?

האם אתם מקבלים?

• לקבל את השחרור המותנה, ולוותר על האלימות ככלי מדיני. כנראה תצאו מהכלא בקרוב. אבל תוותרו על השיטה שהתנועה בחרה, ורבים בעיירות ובגלות יקראו לזה בגידה במי שנלחם.
• לסרב. לדרוש שחרור ללא תנאים, וזכות לפעול בגלוי ל־ANC חוקי. כנראה תישארו בכלא. הממשלה תעמוד על שלה, והסירוב יהפוך אתכם לסמל לאנשים בתוך הארץ. זה עלול להחזיק אתכם בכלא שנים, בלי סימן לשיחות.
• לסרב, אבל להציע שיחות לפי תנאי ה־ANC, ורק אחרי שהאיסור על הארגון יבוטל. כנראה הממשלה תכנה את זה משיכת זמן ותסרב. השיחות יחכו לשינוי שהממשלה לא הייתה סיבה להעניק, וההצעה תיראה כעמדת מיקוח, לא כדרך החוצה.

מה קרה בפועל

לסרב. לדרוש שחרור ללא תנאים, וזכות לפעול בגלוי ל־ANC חוקי.

הוא סירב. ב־10 בפברואר 1985 נקראה תשובתו במפגש המוני באצטדיון ג׳בולאני בסווטו. את המפגש ארגנה החזית הדמוקרטית המאוחדת (UDF), וחגגה בו את פרס נובל לשלום של דזמונד טוטו.

לא בא שחרור. המגע הבא בין מנדלה לממשלה היה סודי, באותה שנה, כפי שנראה בפרק הבא.

מרכזה של התשובה הוא שלפני שמישהו יכול לדבר בחופשיות, הארגון של העם חייב להיות חוקי. מנדלה שואל איזו חירות מוצעת לו בזמן שה־ANC אסור, וכותב שאסירים אינם יכולים לכרות הסכמים מחייבים.

הסירוב היה בחירה להחזיק מעמד למען הארגון, לא רק למען עצמו. קראו אותה לצד ההצעה, והחליטו אם הסירוב היה עיקרון או עמדת מיקוח.

מקור: התשובה, שנקראה על ידי בתו

איזו חירות מוצעת לי כשהארגון של העם נשאר אסור?

את התשובה קראה לקהל בתו, זינדזי מנדלה, ולא מנדלה עצמו. התשובה גם מספרת שאמה ועורך הדינם ראו אותו בפולסמור ביום שישי שקדם לכך.

• מי כתב את התשובה, מי אמר אותה, ומי הדפיס אותה? מילותיו של מנדלה, שאותן אמרה בתו, ושפרסם ה־ANC בלונדון. התשובה עצמה מספרת שבני משפחתו ועורך דינו ביקרו אותו ביום שישי שקדם לכך, וזה מרמז איך היא יצאה מהכלא.
• מי היה הקהל של הדברים? הקהל בסווטו, הממשלה, וקוראים מחוץ לארץ. טקסט שנקרא בקול כתוב לאוזן: טענות קצרות, שנשמעות פעם אחת. הוא נכתב גם לאנשים שאסרו את הארגון.
• מה חסר בתשובה? ההצעה עצמה. התשובה עונה להצעה שצריך למצוא במקור אחר, כמו פרוטוקול הנסארד. השוו בין השניים לפני שאתם מחליטים מה התשובה אומרת.

1985

החודשים שאחרי התשובה

על פני השטח לא השתנה דבר. הממשלה לא שחררה אותו, וה־ANC נשאר אסור. מתחת לפני השטח כבר נבחנה שאלת השיחות. הפרק הבא עוקב אחרי הפגישה הראשונה, שלפי גרסה אחת התקיימה במיטת בית חולים.

הערוץ החשאי

נובמבר 1985

מיטת בית חולים בקייפטאון

לפי גרסה אחת, הפגישה הראשונה התקיימה בבית חולים בקייפטאון בנובמבר 1985. מנדלה החלים מניתוח בערמונית.

לפי אותה גרסה, המבקר היה קובי קוצ׳ה, שר המשפטים. הקשר שהחל שם נמשך בסודיות במשך שנים.

אוגוסט 1989

נשיא חדש

פיטר וילם בותה התפטר מתפקיד נשיא המדינה ב־14 באוגוסט 1989. פרדריק וילם דה קלרק נעשה ממלא מקום הנשיא למחרת, ונבחר לנשיא המדינה ב־20 בספטמבר 1989.

השיחות התחילו תחת בותה. עכשיו עמד בראש המדינה אדם אחר, והשאלה הייתה אם ההנהגה החדשה תמשיך בהן.

נקודת החלטה

אתם נלסון מנדלה, בכלא ויקטור ורסטר, בסוף 1989.

סוף 1989. אתם בוויקטור ורסטר מאז דצמבר 1988.

כמעט ארבע שנים, פקידים ומתווכים נפגשו איתכם בסודיות, בזמן שהממשלה עדיין אוסרת את הארגון שלכם. מספר הפגישות שנוי במחלוקת. ספירה אחת, שמבוססת על רשומות הכלא, מגיעה לחמש־עשרה לפחות בין 1985 לבין 12 בדצמבר 1989.

מנהיגי הארגון בגלות, ואוליבר טמבו מנהיג את ה־ANC מחו״ל. אם הם אישרו כל צעד, זה שנוי במחלוקת גם בין מי שהיו שם. עכשיו עומד בראש המדינה פרדריק וילם דה קלרק.

מה אתם עושים עכשיו?

• להמשיך את השיחות בסוד, ולקבל את אישור הנהגת הגלות לפני כל צעד. כנראה השיחות יימשכו חודשים, ועלולות להניב הסכם. אבל האישור יגיע מאוחר, דרך מסרים, ובני הגלות עלולים להרגיש שהתעקפו. המחלוקת על מי אישר מה תהיה קשה יותר להכריע בעתיד.
• לדרוש שיחות בין כל הצדדים, עם הארגונים האסורים בשולחן, לפני כל הסכם עם הממשלה. כך הארגונים האסורים נשארים בתמונה, ואין עסקה שנעשית מאחורי גבם. אבל כנראה הממשלה תסרב. שיחות עם ארגונים אסורים בשולחן יחייבו לקבל אותם כשותפים, וזה מה שהממשלה לא עשתה. הפגישות ייעצרו, ותישארו בכלא זמן רב יותר.
• לקבל שחרור לפי תנאי הממשלה, לפני שה־ANC יהיה חוקי שוב. כנראה תצאו מהכלא, אבל הארגון יישאר אסור, ולא יהיה לכם הרבה מה למכור אחר כך. להנהגת הגלות תהיה פחות השפעה על מה שיבוא.

מה קרה בפועל

להמשיך את השיחות בסוד, ולקבל את אישור הנהגת הגלות לפני כל צעד.

מאק מהאראג׳ וזי. פאלו ג׳ורדן, שניהם מקורבים ל־ANC, כותבים שמנדלה עשה את מה שאפשרות א׳ מתארת. לפי ספרם, הוא שלח מסר לאוליבר טמבו, דרך ג׳ורג׳ ביזוס, שלא יתחייב לשום דבר בלי גיבוי הארגון. לפי הכתוב, טמבו נתן אז אור ירוק.

המבקרים חלוקים. מאמר דעה משנת 2020 ב־Daily Maverick טוען שלמנדלה לא הייתה הסמכה מטמבו, ושהשליח נשלח רק מאוחר יותר. השאלה אם הנהגת הגלות אישרה בזמן היא הנקודה השנויה במחלוקת, והשיעור הזה לא מכריע בה.

למנדלה לא הייתה דרך ישירה לשאול את בני הגלות כל שאלה. מסרים עברו דרך אנשים מהימנים, ולכל אחד לקח זמן. האיטיות הזאת היא הסיבה שהשאלה על האישור כל כך חשובה.

המחברים כותבים גם שלא התייעץ עם ארבעת חבריו האסירים. מאוחר יותר, תאבו מבקי לא היה מרוצה מכך שמנדלה לא שיתף אותו במלואו. שתי הנקודות מראות מה היה על הכף, בלי קשר לתשובה.

מי נתן אור ירוק?

האם הנהגת ה־ANC אישרה את השיחות לפני שהחלו?

• מאק מהאראג׳ וזי. פאלו ג׳ורדן, Breakthrough (2021). מקורבים ל־ANC. מנדלה שלח מסר דרך ג׳ורג׳ ביזוס שלא יתחייב בלי גיבוי ה־ANC. לדבריהם, טמבו נתן אור ירוק, ומנדלה התקדם. הם כותבים גם שלא התייעץ עם חבריו האסירים.
• מאמר דעה משנת 2020 ב־Daily Maverick. הכותב טוען שלמנדלה לא הייתה הסמכה מטמבו, ושהוא שלח שליח רק מאוחר יותר. לפי הטיעון הזה, השיחות רצו לפני ההנהגה.
• ניל בארנרד, לשעבר איש שירות הביטחון של המדינה. הוא חולק על כך שקוצ׳ה היה הדמות המרכזית בשיחות. המספר 48 פגישות, במאמר משנת 2020, מגיע מהצוות שלו.

האם אפשר להכריע בשאלה עם הראיות שיש לנו? איזה מסמך היה משנה את דעתכם?

חופש, ומה שבא אחריו

פברואר 1990

ביטול האיסור, ואז השחרור

ב־2 בפברואר 1990 הודיע פרדריק וילם דה קלרק בפרלמנט על ביטול האיסור על ה־ANC.

ב־11 בפברואר 1990 שוחרר מנדלה מכלא ויקטור ורסטר. הוא היה בכלא מאז אוגוסט 1962.

נלסון מנדלה

מנהיג ה־ANC שחייו הפכו לסדרה של הכרעות קשות.

• נולד: 1918, מווזו
• נפטר: 2013, יוהנסבורג

…זהו אידיאל שלמענו אני מוכן למות.

מיתוס

נלסון מנדלה בילה 27 שנה ברובן איילנד.

האמת

לא. הוא בילה 18 שנה ברובן איילנד, מיוני 1964 עד מרץ 1982. אחר כך היה בפולסמור, ומדצמבר 1988 בוויקטור ורסטר. בסך הכול הוא היה בכלא יותר מ־27 שנה.

הראיות

כרונולוגיית קרן נלסון מנדלה נותנת את התאריכים, ואת המספר 466/64 שלו. המיתוס מערבב את שנות האי עם הסך הכול. הסך הכול הוא סכום של שלושה כלאים, לא של אי אחד.

1993

פרס משותף

ב־1993 זכו מנדלה ופרדריק וילם דה קלרק יחד בפרס נובל לשלום, על פועלם לסיום האפרטהייד. הטקס נערך באוסלו ב־10 בדצמבר 1993.

שני אנשים ששבו בצדדים מנוגדים של השולחן חלקו עכשיו פרס. מי עשה מה, ומתי, עדיין נדון בידי היסטוריונים. הפרס לא מכריע את השאלה הזאת.

1994 עד 2008

הבחירות הראשונות

ב־1994 קיימה דרום אפריקה את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שייצגו את כולם. מנדלה נבחר לנשיא, הראשון שנבחר בבחירות כאלה. כהונתו נמשכה מ־10 במאי 1994 עד 14 ביוני 1999.

הוא סירב לכהונה שנייה. תאבו מבקי ירש אותו ב־1999.

ב־2008 ביטלה ארצות הברית את החסם בהגירה, הקשור לטרור, שחל על מנדלה ועל ה־ANC. השינוי בא אחרי שעזב את התפקיד.

24 ביוני 1995

הגמר באליס פארק

ב־24 ביוני 1995 שיחקה דרום אפריקה נגד ניו זילנד בגמר גביע העולם ברוגבי, באליס פארק ביוהנסבורג. המשחק הלך להארכה. דרום אפריקה ניצחה 15–12. הנקודות המכריעות הגיעו מבעיטת דרופ גול של ג׳ואל סטרנסקי.

מנדלה נכח, והעניק את גביע ווב אליס לקפטן הספרינגבוקס, פרנסואה פינאר. הוא לבש חולצת ספרינגבוק עם המספר 6.

מיתוס

לפני הגמר נתן מנדלה לפינאר עותק של השיר ״אינוויקטוס״ של ויליאם ארנסט הנלי, והשיר הוביל את הקבוצה לניצחון.

האמת

זו הגרסה של הסרט. הסרט אינוויקטוס הוא דוקודרמה: אנשים ואירועים אמיתיים, עם סצנות מדומיינות. הסצנה של השיר היא אחת מהן. לפי מאמר משנת 2010 של ההיסטוריון דומיניק סנדברוק בדיילי טלגרף, כפי שוויקיפדיה מצטטת אותו, המתנה שניתנה הייתה עותק של נאומו של תיאודור רוזוולט, ״האיש בזירה״.

הראיות

הסרט מציג גם את פינאר מבקר בתאו של מנדלה ברובן איילנד. ביקור כזה אינו מתועד. המבקר רוג׳ר אברט ביקר בתא בעצמו, בהדרכת אחמד קתרדה. הסרט נשען על הספר Playing the Enemy של ג׳ון קרלין (2008).

מיתוס

קטע מוכר על פחד וכוח מצוטט לעיתים קרובות כדבריו של מנדלה, מהשבעתו ב־1994.

האמת

לא. הקטע לקוח מהספר A Return to Love של מריאן וויליאמסון, שיצא לאור לראשונה ב־1992. משפט אחד ממנו: ״הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו עוצמתיים מעבר למידה.״

הראיות

ה״ניו יורק טיימס״ הבחין בטעות הייחוס ב־1998. קרן נלסון מנדלה אמרה ב־2007 שהמשפט אינו שלו, ושאף אחד משלושת נאומיו הפומביים סביב ההשבעה ב־1994 אינו מכיל אותו.

מה בא אחרי ההכרעות

• 1960 אחרי שארפוויל נאסרים ה־ANC וה־PAC, ב־8 באפריל.
• 1961 הוקמה הזרוע המזוינת. ההתקפות הראשונות הגיעו ב־16 בדצמבר.
• 1962 מנדלה נעצר ליד האוויק, ב־5 באוגוסט.
• 1964 ב־20 באפריל הוא נואם מכסא הנאשמים. ב־12 ביוני נגזרים שמונה מאסרי עולם.
• 1985 ההצעה של בותה ב־31 בינואר. מנדלה מסרב, והתשובה נקראת ב־10 בפברואר. לפי גרסה אחת, הפגישה הראשונה עם הממשלה מתקיימת בנובמבר.
• 1989 בותה מתפטר ב־14 באוגוסט. דה קלרק נבחר לנשיא המדינה ב־20 בספטמבר.
• 1990 האיסור על ה־ANC מבוטל ב־2 בפברואר. מנדלה משוחרר ב־11 בפברואר.
• 1994 הבחירות הראשונות שייצגו את כולם. כהונתו כנשיא מתחילה ב־10 במאי.
• 1999 הוא מסרב לכהונה שנייה. תאבו מבקי יורש אותו.

שאלה לבדיקה

באיזה תאריך נגזרו מאסרי עולם על שמונה מנאשמי ריבוניה?

התשובה: 12 ביוני 1964. נכון. גזר הדין ניתן כשבעה שבועות אחרי ההצהרה.

שאלה לבדיקה

מי קרא את תשובתו של מנדלה להצעתו של בותה באצטדיון ג׳בולאני, ב־10 בפברואר 1985?

התשובה: זינדזי מנדלה, בתו. נכון. בתו קראה את התשובה בקול, והנוסח שמור בארכיון SAHO.

שאלה לבדיקה

מנדלה יצא לחופשי ב־11 בפברואר 1990. מאיזה כלא?

התשובה: כלא ויקטור ורסטר. נכון. הוא היה שם מדצמבר 1988, ומשם שוחרר.

שאלה לבדיקה

ב־1993 חלק מנדלה את פרס נובל לשלום עם מי?

התשובה: פרדריק וילם דה קלרק. נכון. השניים זכו יחד בפרס על פועלם לסיום האפרטהייד.

שאלה לבדיקה

מי בעט את בעיטת הדרופ גול שהכריעה את גמר גביע העולם ברוגבי 1995 לטובת דרום אפריקה?

התשובה: ג׳ואל סטרנסקי. נכון. הבעיטה שלו הכריעה את המשחק אחרי ההארכה.

שאלה לבדיקה

למי שייכים המשפטים ״הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו עוצמתיים מעבר למידה״?

התשובה: מריאן וויליאמסון, 1992. נכון. המשפט מופיע בספרה A Return to Love, שיצא לאור ב־1992.

מונחים

• חוקי המעבר החוקים שחייבו שחורים דרום־אפריקאים לשאת תעודת מעבר, שקבעה היכן מותר להם לגור, לעבוד ולנוע.
• אפרטהייד שיטת חוקים בדרום אפריקה שהפרידה בין בני אדם על בסיס גזע והעניקה לבנים את השליטה.
• הקונגרס הלאומי האפריקאני (ANC) אחד הארגונים המרכזיים נגד האפרטהייד. הוא נאסר באפריל 1960.
• חבלנות פעולות נגד רכוש ותשתיות, שנועדו לפגוע במדינה בלי קרב.
• אומקונטו וה־סיזווה (MK) הזרוע המזוינת של ה־ANC, שנוסדה ב־1961.
• משפט ריבוניה המשפט בפרטוריה, מאוקטובר 1963, של אחד־עשר נאשמים באשמת חבלנות וקשירת קשר. הוא נקרא על שם החווה בריבוניה שבה נעצרו אנשי המחתרת ביולי 1963.
• רובן איילנד אי מול קייפטאון ששימש כלא לאסירים פוליטיים. מנדלה הוחזק בו מ־1964 עד 1982.
• מנדט ההסמכה שמנהיג מקבל מהארגון או מהציבור שהוא מייצג.
• הנסארד הפרוטוקול הרשמי של דברי הפרלמנט.
• ביטול האיסור ביטול איסור על ארגון, כך שיוכל שוב להתכנס, להדפיס ולדבר בפומבי.
• דוקודרמה סרט שמשלב אירועים ואנשים אמיתיים עם סצנות מדומיינות.
• מקור ראשוני מסמך, חפץ או עדות שנוצרו בזמן האירועים, או על ידי מי שראה אותם.
• שארפוויל עיירה דרומית ליוהנסבורג. ב־21 במרץ 1960 פתחה בה המשטרה באש על המון שהתאסף נגד חוקי המעבר, ומספר ההרוגים שנוי במחלוקת.
• יוהנסבורג עיר גדולה בדרום אפריקה. שארפוויל נמצאת דרומית לה, וחוות ריבוניה, שבה נעצרו אנשי מחתרת, הייתה סמוכה אליה.
• פרטוריה עיר בדרום אפריקה שבה נפתח משפט ריבוניה ב־1963. ב־1983 התפוצצה בה פצצה ברחוב צ׳רץ׳.
• קייפטאון עיר בדרום אפריקה. האי רובן איילנד נמצא מולה, וגם כלא פולסמור נמצא בה.
• פולסמור כלא בקייפטאון, ביבשה. מנדלה וחבריו הועברו אליו מרובן איילנד ב־1982.
• ויקטור ורסטר כלא שבו הוחזק מנדלה מדצמבר 1988, ומשם שוחרר ב־1990.
• סווטו אזור מגורים של שחורים בדרום אפריקה, ליד יוהנסבורג. ב־1985 נערך בו מפגש המוני גדול.
• הקונגרס הפן־אפריקאני ארגון פוליטי דרום־אפריקאי שביקש שינוי. הממשלה אסרה אותו יחד עם ה־ANC, פחות משלושה שבועות אחרי שארפוויל.
• הוועדה לאמת ולפיוס ועדה רשמית שחקרה פעולות אלימות מתקופת האפרטהייד, כדי לברר את האמת ולקדם פיוס.
• החזית הדמוקרטית המאוחדת קואליציה של ארגונים שפעלו בתוך דרום אפריקה נגד האפרטהייד. היא ארגנה את המפגש ההמוני בסווטו.
• וולטר סיסולו מנהיג בכיר של ה־ANC. ב־1982 הועבר מרובן איילנד לפולסמור יחד עם מנדלה.
• אחמד קתרדה אסיר פוליטי שהצטרף למנדלה ולחבריו בפולסמור. הוא סיפר מאוחר יותר שמנדלה קיבל קטע מודפס מפרוטוקול הפרלמנט.
• אוליבר טמבו מנהיג ה־ANC בגלות. הוא ניהל את הארגון מחוץ לדרום אפריקה, בזמן שהיה אסור בה.
• פיטר וילם בותה נשיא המדינה שהציע ב־1985 לשחרר אסירים שיוותרו על האלימות. הוא התפטר ב־1989.
• פרדריק וילם דה קלרק נשיא המדינה שהודיע ב־1990 על ביטול האיסור על ה־ANC. ב־1993 חלק עם מנדלה את פרס נובל לשלום.
• תאבו מבקי מי שירש את מנדלה כנשיא המדינה ב־1999.
• דזמונד טוטו כומר בכיר ופעיל נגד האפרטהייד, שזכה בפרס נובל לשלום.
• פרנסואה פינאר קפטן נבחרת הרוגבי של דרום אפריקה. מנדלה העניק לו את הגביע ב־1995.
• אלברט ג׳ון לוטולי נשיא ה־ANC בתקופת ההחלטה על המאבק המזוין. לפי גרסה אחת לא השתתף בדיונים, ולפי אחרות קיבל זרוע מזוינת נפרדת או התנגד לה.
• קובי קוצ׳ה שר המשפטים. לפי גרסה אחת הוא ביקר את מנדלה בבית חולים ב־1985, ובכך החל קשר סודי שנמשך שנים.
• הדרך הארוכה לחירות ספר הזיכרונות של מנדלה. בחלק מהאירועים הוא מספר רצף שונה מזה של אחד מעורכי ההגנה.
• אינוויקטוס סרט על מנדלה ועל גביע העולם ברוגבי של 1995. זו דוקודרמה: אירועים אמיתיים, וחלק מהסצנות מדומיינות.
• סטיבן אליס היסטוריון שטוען שהמסמכים סותרים את הגרסה הרשמית על החלטת המאבק המזוין.

מקורות

• Nelson Mandela, statement from the dock at the Rivonia Trial, Pretoria, 20 April 1964 (English text from Wikisource)
• Nelson Mandela, reply to P. W. Botha's offer, read by Zindzi Mandela at Jabulani Stadium, Soweto, 10 February 1985 (South African History Online archive)
• Nelson Mandela, Long Walk to Freedom (1994)
• Nelson Mandela Foundation, trials and prison chronology
• Truth and Reconciliation Commission of South Africa, final report (1998)
• Quote Investigator, ‘Our deepest fear’ (2019)
• Mac Maharaj and Z. Pallo Jordan, Breakthrough (2021)
• Nancy Clark and William Worger, Voices of Sharpeville (new research on the 1960 death toll)
• John Carlin, Playing the Enemy: Nelson Mandela and the Game That Made a Nation (2008)
• Marianne Williamson, A Return to Love: Reflections on the Principles of A Course in Miracles (1992)
• Dominic Sandbrook, Daily Telegraph, 30 January 2010

קרדיט תמונות

• Kingkongphoto & www.celebrity-photos.com, דרך פליקר, 1994 · Kingkongphoto & www.celebrity-photos.com from Laurel · CC BY-SA 2.0 · דף המקור
• Andrew Hall, 2017. ויקימדיה קומונס · CC BY-SA 4.0 · דף המקור
• Olga Ernst, 2024. ויקימדיה קומונס · CC BY-SA 4.0 · דף המקור
• HelenOnline, 2013. ויקימדיה קומונס · CC BY-SA 3.0 · דף המקור