המונגולים נגד יפן, 1274 ו־1281: הרוח שהצילה?

הסצנה

ספינות באופק

נובמבר 1274. במפרץ האקאטה, בצפון קיושו, לוחמים יפנים צופים בצי שמגיע מן הים: לפי המקורות, כ־800 עד 900 ספינות.

רוב האנשים מכירים את הסיפור כסיפור על ״רוח אלוהית״ שהצילה את יפן. אבל האם הרוח היא שהצילה? היסטוריונים חלוקים בדעתם, והתשובה מתחילה במכתב שיפן לא ענתה לו.

יפן, שנות ה־1270

שני מרכזי כוח

ביפן של שנות ה־1270 יש שני מרכזי כוח. הקיסר וחצרו יושבים בקיוטו. ממשלת הלוחמים, השוגונאט, יושבת בקמקורה, וראשה הוא העוצר, הוג׳ו טוקימונה.

ב־1266 כתב קובלאי חאן, שליט המונגולים, מכתב ליפן. הוא ביקש ידידות ומס חסות, ורמז שכוח יבוא אם יפן תסרב. התשובה של יפן, או שתיקתה, יקבעו מה יבוא אחר כך.

הפולשים

שלושה עמים בצי אחד

כ־15,000 עד 40,000 לוחמים

הצי אינו מונגולי בלבד. בו חיילים מונגולים, סינים משושלת יואן, וכוחות מקוריאה.

המקורות נותנים את גודל הצבא בין כ־15,000 ל־40,000 לוחמים, והם אינם מסכימים ביניהם. מולם עומדים לוחמי קיושו. חלקם, כמו טקזאקי סוונגה ממחוז היגו, יבקשו בהמשך גמול מממשלת קמקורה.

הדרך לכך

1266 עד 1268

מכתב בדרך ארוכה

הממשל של קובלאי כתב את המכתב, בסינית קלאסית. הוא עובר דרך ארוכה לפני שהוא מגיע ליפן.

בשנת 1268 מביא ציר מקוריאה את המכתב אל דאזאיפו, בפנים הארץ, הרחק מחופי מפרץ האקאטה. משם הוא מגיע לחצר בקיוטו, שמקבלת אותו.

1269 עד 1271

צירים שממשיכים לבוא

קובלאי אינו מוותר. לפי חלק מהמקורות הגיעו צירים נוספים בערך בין 1269 ל־1272, ויפן החזירה כל אחד מהם.

ב־1271 קובלאי מייסד את שושלת יואן. הוא שולט עכשיו גם בחלק גדול של סין, לא רק על המונגולים.

נקודת החלטה

אתם הוג׳ו טוקימונה, העוצר בקמקורה.

1268, קמקורה

מכתב מקובלאי חאן הגיע דרך קוריאה ודאזאיפו. הוא מבקש ידידות ומס חסות, ורומז שכוח עלול לבוא אם יפן תסרב.

אתם יודעים מה כתוב במכתב, ומעט מאוד על מה שכותבו יעשה בהמשך.

החצר בקיוטו רוצה תשובה ברורה, וגם הלוחמים שלכם. אף אחד מכם אינו יודע מה המונגולים יעשו אם תסרבו.

מה אתם עושים?

• לשלוח תשובה מנומסת, ולהציע משא ומתן בלי להבטיח מס חסות. כנראה תישלח תשובה, והמשא ומתן יקנה זמן. אבל קובלאי עלול לקרוא תשובה מנומסת כפתח, ולדרוש שוב מס חסות.
• לא לשלוח תשובה, ולחכות לראות מה המונגולים יעשו. התוצאה המיידית היא אין תשובה כלל. לפי חלק מהמקורות הגיעו בשנים שאחר כך צירים נוספים, ויפן החזירה אותם.
• לשלוח סירוב נחרץ, ולהתחיל להכין את החוף למלחמה. כנראה המונגולים יגיבו בכוח מוקדם יותר. לחוף אין עדיין חומה של אבן, וסירוב נחרץ נותן לקובלאי את התירוץ שאולי הוא מחפש.

מה קרה בפועל

לא לשלוח תשובה, ולחכות לראות מה המונגולים יעשו.

יפן לא שלחה תשובה. המקורות מסכימים על השתיקה, אבל לא על מי בחר בה. מחקר יפני אחד קובע שהחצר החליטה להתעלם מהמכתב. מחקר אחר קובע שהשוגונאט עיכב תשובה שהחצר הכינה. יש מקורות שמייחסים את ההחלטה להוג׳ו טוקימונה. אין בידינו דברים מאומתים שלו בנושא.

השתיקה לא חייבה את יפן לכלום. אין רשומה שמסבירה את נימוקיו של הוג׳ו טוקימונה, והחוקרים קוראים את השתיקה בדרכים שונות.

הנחיתה

נובמבר 1274

צושימה ואיקי

בתחילת נובמבר מפליג הצי מחופי קוריאה. יעדו הראשון הוא צושימה, האי שבין קוריאה לקיושו.

צושימה מותקפת בתחילת נובמבר. איקי, מעט מאוחר יותר, מותקף ונלקח.

תושבי האיים נופלים בקרב. לא נשמר מספר אמין של ההרוגים.

19 בנובמבר 1274

הנחיתה בטוריקאי

ב־19 בנובמבר מגיע הצי למפרץ האקאטה, והצבא נוחת בעיקר על חוף טוריקאי. מטרתו היא דאזאיפו, בפנים הארץ.

המגינים היפנים הם כ־4,000 עד 6,000 לוחמים, לפי תומאס ד. קונלן. מקור אחד מונה 6,000.

בין הלוחמים שנפגשים עם הנחיתה נמצא טקזאקי סוונגה, ממחוז היגו.

טקזאקי סוונגה, לוחם

לוחם ממחוז היגו שנלחם בטוריקאי ב־1274, ביקש גמול מממשלת קמקורה, והזמין את המגילה שמספרת את סיפורו.

• נולד: לא ידוע
• נפטר: לא ידוע: המקורות חלוקים
• ניצחונות: בקשה לגמול מקמקורה, שלפי מקור אחד הצליחה

תמצית: הוא אומר שיהיה הראשון להילחם.

נקודת החלטה

אתם טקזאקי סוונגה, לוחם ממחוז היגו, על החוף בטוריקאי.

19 בנובמבר 1274, חוף טוריקאי

האויב נחת, וצבאו גדול משלכם. את מספריו אתם רואים רק מרחוק, והקרב קשה.

הפקודה מגיעה בשרשרת: לסגת עם האנשים.

אתם רוצים שיבחינו בשירותכם. גמול תלוי בכך.

מה אתם עושים?

• לציית לפקודה ולסגת עם האנשים. כנראה תישארו בחיים. אבל החוף אובד, ואיש בחזית לא יראה מה עשיתם.
• לא לציית לפקודה, ולהישאר בחזית ולהילחם. התוצאה המיידית: אתם נלחמים בחזית, והלוחמים סביבכם רואים זאת. אחר כך אתם מגישים בקשה לקמקורה לקבלת גמול.
• להישאר במקומכם ולחכות שהאויב יבוא אליכם. כנראה תשמרו על האנשים יחד ותילחמו ממקום קבוע. אבל האויב עלול לעקוף אתכם, וקשה יותר לתבוע את מעשיכם.

מה קרה בפועל

לא לציית לפקודה, ולהישאר בחזית ולהילחם.

לפי הקריאה של תומאס ד. קונלן במגילה, טקזאקי סוונגה לא ציית לפקודה לסגת. הוא נשאר בחזית ואמר שיהיה הראשון להילחם. המגילה שהזמין אחר כך מספרת את הסיפור לטובתו.

לוחם שרצה גמול היה לו טעם להיראות בחזית. אחר כך הגיש בקשה לממשלת קמקורה, ולפי מקור אחד הבקשה הצליחה. לא נשמר סכום של גמול כלשהו.

בערך 20 בנובמבר

הדרך חזרה

הפולשים נסוגים אל ספינותיהם ועוזבים, בערך ב־20 בנובמבר. משך הלחימה שנוי במחלוקת: לפי חלק מהמקורות יום אחד, לפי אחרים כמה ימים.

ההיסטוריה של שושלת יואן מתעדת סערה גדולה ששברה ספינות מלחמה רבות. יש חוקרים שנותנים למקור יפני על הסערה אמינות נמוכה מאוד.

האם הסערה שלחה אותם הביתה? נחזור לשאלה הזאת בפרק הבא.

מה אנחנו באמת יודעים

מקור: מגילה שנועדה להיראות

Mōko Shūrai Ekotoba (תיאור מאויר של הפלישה המונגולית), בערך 1293. הצייר אינו ידוע; את המגילה הזמין טקזאקי סוונגה.

שתי מגילות מצוירות, אחת לכל פלישה, עם טקסט וציורים. טקזאקי סוונגה הזמין אותן כדי להראות את שירותו שלו.

• מי שילם עליה, ומה הוא רצה ממנה? טקזאקי סוונגה שילם. הוא רצה הכרה בשירותו וגמול. במגילה הוא מוצג כגיבור.
• מתי נוצרה, ביחס לקרבות? בערך ב־1293: 19 שנה אחרי 1274, ו־12 שנה אחרי 1281. הזיכרון והאינטרס של המזמין הספיקו לעצב אותה.
• מי צייר אותה? איש אינו יודע. הצייר אינו ידוע, ואי אפשר לשאול אותו מה ראה.

מיתוס

רוח אלוהית לבדה הצילה את יפן.

האמת

לא בדיוק. תומאס ד. קונלן טוען שלוחמי יפן יכלו להחזיק את החוף בלי עזרת מזג האוויר, ושהרעיון של רוח אלוהית צמח אחרי הקרבות.

הראיות

סערה אכן פגעה בצי ב־1281, וחומת אבן במפרץ האקאטה מנעה מהפולשים לנחות שם. מזג האוויר וההגנה חשובים שניהם. המילה ״לבדה״ היא הטעות.

מקור: ספר ההיסטוריה של שושלת יואן, נכתב מאוחר יותר

תמצית: עלתה סערה גדולה, וספינות מלחמה רבות נשברו על הסלעים.

נכתב זמן רב אחרי 1274, בסין, בידי אנשים שלא ראו את הקרב. זה אחד המקורות הכתובים המרכזיים לסערה ב־1274.

• מי כתב את זה, ומתי? חוקרים משושלת מינג, זמן רב אחרי שושלת יואן נפלה. הם כתבו את ההיסטוריה של שושלת שקדמה לשושלתם.
• האם הכותב ראה את הסערה? לא. זה סיכום מאוחר, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו בדיוק מה קרה.
• האם זה מוכיח שהסערה הצילה את יפן? לא. הוא מתעד סערה. הוא אינו מראה שהסערה, ולא הלוחמים, הכריעה את התוצאה.

נקודת החלטה

אתם קובלאי חאן.

אחרי 1274, לפני הקיץ של 1281

הפלישה הראשונה נכשלה. הצי נסוג מיפן, וב־1275 נערפו חמישה מציריכם בקמקורה.

יש דיווחים שהיפנים בונים חומת אבן לאורך המפרץ שבו נחתה אנשיכם.

היועצים מציעים לוותר, לשלוח צי אחד, או לשלוח שני צים שייפגשו בים. יש גם מי שממליץ לחכות.

מה אתם מורים?

• לוותר על יפן ולא לשלוח צי. כנראה העלות נעצרת, והחומה לא תיבחן. אבל הסירוב של יפן נשאר בלי תשובה, ובחצר שלכם ייחלש הצורך לדחוף את העניין.
• לשלוח צי אחד מקוריאה, ולנחות במהירות לפני שההגנה תגדל. כנראה צי אחד יכול לפשוט על החוף, אבל לא להחזיק בו. הנחיתה תלויה בתגובת החומה וביפנים.
• לשלוח שני צים, אחד מקוריאה ואחד מדרום סין, שיצטרפו זה לזה. התוצאה המיידית: הצי מקוריאה נבלם על ידי החומה במפרץ האקאטה ועובר למאטסורה. אחר כך סערה באמצע אוגוסט הטביעה את רוב הספינות.
• לחכות עונה, ולתקוף כשהצי יהיה גדול יותר. כנראה ההגנה של יפן תתחזק בינתיים, כך שההמתנה תועיל לה יותר מלכם.

מה קרה בפועל

לשלוח שני צים, אחד מקוריאה ואחד מדרום סין, שיצטרפו זה לזה.

התוכנית הייתה שני צים: כ־900 ספינות מקוריאה וכ־3,500 מדרום סין, שאמורים להצטרף. הצי מקוריאה נבלם על ידי חומת האבן במפרץ האקאטה, ועבר למאטסורה. סערה באמצע אוגוסט הטביעה אחר כך את רוב הספינות מול טקאשימה. המספרים שנויים במחלוקת.

אין רשומה שמסבירה את נימוקיו של קובלאי חאן. תוכנית שני הצים מתועדת במקורות סיניים וקוריאניים, והצים נועדו להצטרף זה לזה.

מה בא אחר כך, ומבחן

אחר כך

יפן החזיקה מעמד

1293

אף אחת מהפלישות לא כבשה את יפן. הצי חזר הביתה, או מה שנשאר ממנו.

טקזאקי סוונגה ביקש מקמקורה גמול על שירותו. לפי מקור אחד, הבקשה הצליחה.

ב־1293 הושלמה המגילה. היא אחת מהתמונות הטובות ביותר שיש לנו על שתי הפלישות, והיא תיאור של לוחם, שנוצר כדי להראות את שירותו.

חומת האבן במפרץ האקאטה נשארה. שרידיה ניתנים לראות גם היום.

ממכתב למגילה

• 1268 מכתבו של קובלאי מגיע לקיוטו. יפן אינה שולחת תשובה.
• 1274 הפלישה הראשונה. הצבא נוחת במפרץ האקאטה ב־19 בנובמבר, ונסוג בערך ב־20 בנובמבר.
• 1275 חמישה צירים של קובלאי נערפים בקמקורה.
• 1276 הבנייה של חומת האבן לאורך מפרץ האקאטה מתחילה.
• 1281 הפלישה השנייה. באמצע אוגוסט סערה מטביעה את רוב הצי מול טקאשימה.
• 1293 המגילה הושלמה. הכתובת שבה מתארכת אותה ל־1293.

האם זו הייתה הרוח?

כמה משקל היה למזג האוויר, בהשוואה ללוחמים ולחומה?

• תומאס ד. קונלן, היסטוריון: In Little Need of Divine Intervention (2001) ההגנה היא שהכריעה. לוחמי יפן יכלו להחזיק את החוף בלי מזג האוויר. הפלישות היו קטנות ממה שמקובל לחשוב, ורעיון הרוח האלוהית הגיע מאוחר יותר.
• קנזו היאשידה, כפי שמופיע בכתב העת Archaeology ב־2003 הסערה הייתה אמיתית והכריעה ב־1281: נמצא שריד של ספינה מול טקאשימה. אבל הצי הוגזם, והסערה הטביעה מאות ספינות, לא אלפים.

מה יכריע? אתרי טביעה נוספים שתוארכו, ספירה של הספינות בכל אתר, וקריאה קרובה של הרשומות הסיניות והיפניות.

שאלה לבדיקה

מה עשתה יפן כשמכתבו של קובלאי הגיע לחצר ב־1268?

התשובה: לא שלחה תשובה.. נכון. המקורות מסכימים שלא נשלחה תשובה, אף שהם חלוקים בשאלה מי בחר בשתיקה.

שאלה לבדיקה

מה עשה טקזאקי סוונגה כשניתנה הפקודה לסגת?

התשובה: לא ציית, ונשאר בחזית להילחם.. נכון. לפי הקריאה של קונלן, הוא לא ציית לפקודה לסגת, ונשאר בחזית.

שאלה לבדיקה

מה כתוב בהיסטוריה של שושלת יואן על הנסיגה ב־1274?

התשובה: היא מתעדת סערה גדולה ששברה ספינות מלחמה רבות.. נכון. זה מה שהתיעוד מספר, אף שההיסטוריונים חלוקים בשאלה כמה לסמוך עליו.

שאלה לבדיקה

מה עשתה חומת האבן במפרץ האקאטה בסיפור הזה?

התשובה: מנעה מהפולשים לנחות באקאטה, ולכן ניסו את מאטסורה.. נכון. לפי חלק מהמקורות, החומה מנעה את הנחיתה, והפולשים עברו לאזורים אחרים.

שאלה לבדיקה

מי טוען שההגנה יכלה להחזיק בלי עזרה אלוהית?

התשובה: תומאס ד. קונלן, בספרו משנת 2001.. נכון. קונלן טוען שההגנה הייתה חזקה מספיק בלי מזג האוויר, ושרעיון הרוח האלוהית הגיע מאוחר יותר.

שאלה לבדיקה

מדוע המקורות חלוקים על גודל הצבא של 1274?

התשובה: כי המספרים מגיעים מכותבים מאוחרים ומאומדנים מודרניים, והם אינם מסכימים.. נכון. חלק מהמספרים באים מרשומות ישנות שנכתבו זמן רב אחרי הקרב, וחלקם מאומדנים מודרניים.

מונחים

• קמיקזה ״רוח אלוהית״ ביפנית: השם שניתן לסופות שנחשבו להצלה של יפן. מתי השם הופיע לראשונה, אין ודאות.
• עוצר מי שמנהל את השלטון בשם השליט. בקמקורה הוא היה ראש משפחת הוג׳ו. הוג׳ו טוקימונה כיהן בתפקיד מ־1268 עד 1284.
• שוגונאט ממשלת הלוחמים של יפן. בסיפור הזה היא יושבת בקמקורה.
• מס חסות תשלום שנתי ששליט חלש משלם לשליט חזק כדי שלא יתקוף אותו.
• ציר שליח ששולח שליט אחד אל אחר, לשאת מכתב או לנהל משא ומתן.
• שושלת יואן השושלת שייסד קובלאי חאן ב־1271.
• חומת האבן של האקאטה חומת אבן שנבנתה לאורך מפרץ האקאטה החל מ־1276, כדי למנוע נחיתה. אורכה כ־20 ק״מ, ולפי מקור אחד גובהה כ־2 מטר.
• מגילה מצוירת מגילה ארוכה של ציור וכתב, שנפתחת ונקראת קטע אחר קטע.
• קובלאי חאן שליט המונגולים ששלח מכתב ליפן וביקש ידידות ומס חסות. הוא ייסד את שושלת יואן.
• הוג׳ו טוקימונה ראש ממשלת הלוחמים בקמקורה בזמן הפלישות, כלומר הרגנט. לפי מקורות שונים הוא קיבל את ההחלטה לא לענות.
• טקזאקי סוונגה לוחם מחוזי היגו בקיושו, שנלחם בפלישה. הוא ביקש גמול מהממשלה בקמקורה.
• תומאס ד. קונלן היסטוריון שחוקר את שתי הפלישות. לדבריו הרעיון של רוח אלוהית צמח אחרי הקרבות.
• מפרץ האקאטה מפרץ בצפון קיושו. הצי הגיע אליו, והיפנים בנו שם חומת אבן.
• דאזאיפו עיר בפנים הארץ, הרחק מהחוף. המכתב של קובלאי הגיע אליה לפני שהגיע לחצר בקיוטו.
• קמקורה מקום שבו ישבה ממשלת הלוחמים של יפן. ראשה היה הרגנט.
• קיוטו מקום מושבם של הקיסר וחצרו ביפן.
• קיושו אי גדול בדרום יפן, סמוך לקוריאה. לוחמיו עמדו מול הפולשים.
• קוריאה ממלכה בחצי האי הקוריאני בימי הפלישות. לוחמיה השתתפו בצי המונגולי.
• צושימה אי בין קוריאה ליפן. הפולשים תקפו אותו בתחילת הפלישה הראשונה.
• איקי אי סמוך לצושימה. הפולשים תקפו אותו ולקחו אותו.
• האצ׳ימן אל יפני של לוחמים. לפי אחד המקורות, סערות הפלישה נקשרו לתפילה אליו.
• מונגולים עם נודד מהערבות של מזרח אסיה. בהנהגת קובלאי חאן הם כבשו חלקים גדולים של אסיה.
• סינית קלאסית השפה הכתובה הישנה של סין, שבה נכתבו מכתבים רשמיים וספרים.
• טקאשימה אי סמוך לחוף. ליד האי נמצאה שרידי ספינה טבועה מפלישת 1281.
• מאטסורה מקום בחוף קיושו, שאליו עבר הצי מקוריאה אחרי שנבלם במפרץ האקאטה.
• טוריקאי חוף במפרץ האקאטה, שבו נחת רוב הצבא הפולש.
• היגו מחוז בקיושו. טקזאקי סוונגה בא ממנו.

מקורות

• Mōko Shūrai Ekotoba (Illustrated Account of the Mongol Invasion), two handscrolls, c. 1293, artist unknown, commissioned by Takezaki Suenaga; held by the Imperial Household’s Museum of the Imperial Collections
• Yuan shi (元史), the Yuan dynastic history, compiled by Ming-dynasty scholars long after the events
• Thomas D. Conlan, In Little Need of Divine Intervention: Takezaki Suenaga’s Scrolls of the Mongol Invasions of Japan (Cornell East Asia Series 113, 2001)
• Stephen Turnbull, The Mongol Invasions of Japan 1274 and 1281 (Osprey Campaign 217, Osprey Publishing, 2010)

קרדיט תמונות

• Mōko Shūrai Ekotoba, העתק, בערך 1293. National Diet Library Digital Collections · Public domain · דף המקור
• Mōko Shūrai Ekotoba, פרט מהמגילה הראשונה, בערך 1293 (העתק). המוזיאון או הספרייה לא מצוינים בוויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• Mōko Shūrai Ekotoba, המגילה השנייה, בערך 1293 (העתק). המוזיאון או הספרייה לא מצוינים בוויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• Hirho, צילום, 2021. Genkou-Bourui Stone-Wall at Hakata Bay, Nishijin-Chiku, פוקואוקה · CC BY-SA 4.0 · דף המקור