קרב קדש

שתי אימפריות מתנגשות

בערך ב־1274 לפנה״ס נלחמו מצרים והאימפריה החתית על השליטה בסוריה. פרעה רעמסס השני צעד צפונה עם ארבע דיוויזיות. מלך החתים, מוואטאלי השני, המתין ליד העיר קדש.

המלכודת נסגרת

שני נוודים שנתפסו אמרו לרעמסס שצבא החתים רחוק. הם שיקרו. מרכבות חתיות התנפלו על דיוויזיה מצרית אחת וכמעט השתלטו על מחנה הפרעה.

ים של מרכבות

כ־5,000

היסטוריונים מעריכים שכ־5,000 מרכבות השתתפו בקרב. כך קדש הוא אחד מקרבות המרכבות הגדולים ביותר שנערכו אי פעם. המרכבות המצריות היו קלות ומהירות, ואילו המרכבה החתית נשאה בדרך כלל שלושה אנשים.

שני הצדדים תובעים ניצחון

תגבורת מצרית הגיעה, ורעמסס פרץ החוצה בקרב. אף צד לא ניצח באופן ברור, והחתים שמרו על קדש. בארצו חרט רעמסס את גרסתו על קירות המקדשים, כניצחון מפואר.

הסכם שלום קדום

כ־16 שנה אחר כך חתמו מצרים והחתים על הסכם שלום. זה אחד מהסכמי השלום העתיקים ביותר שנמצאו. גרסאות שני הצדדים שרדו: בתבליטי מקדשים מצריים ועל לוחות חרס חתיים.

למה זה עדיין חשוב

העתק של ההסכם תלוי במטה האו״ם בניו יורק. הוא מזכיר למבקרים שגם אויבים ותיקים יכולים להסכים לשמור על שלום.

שאלה לסיכום

מה הונה את רעמסס השני לפני הקרב?

התשובה: דיווחים כוזבים משני נוודים שנתפסו. שני נוודים טענו שצבא החתים רחוק. בפועל הוא הסתתר ליד קדש, מוכן לתקוף.

למה קדש מפורסם מעבר ללחימה עצמה?

התשובה: הוא הוביל לאחד מהסכמי השלום העתיקים ביותר שידועים. כ־16 שנה אחרי הקרב חתמו שתי האימפריות על הסכם שלום. הוא מהעתיקים הידועים, וגרסאות שני הצדדים שרדו.

קרדיט תמונות

• רעמסס השני במרכבתו בקרב קדש, תבליט באבו סימבל · Diego Delso · CC BY-SA 4.0 · דף המקור