מוהנג׳ו־דארו: עיר בלי מלכים?

עיר עם ביוב, לפני 4,500 שנה

רחוב ישר, ומתחתיו תעלה של לבנים

דמיינו רחוב ישר כמו סרגל, ומתחתיו תעלה של לבנים שמובילה את המים הלאה. לפני כ־4,500 שנה, במואנג׳ודארו שבעמק האינדוס, זה היה רחוב רגיל.

אבל מי שבנה את העיר הזאת לא השאיר לנו שמות של מלכים, והכתב שלהם עדיין לא פוענח. אז מה אנחנו באמת יודעים, ומה רק מנחשים? בואו נגלה, שלב אחרי שלב.

רקע

ערים על נהר

2600–2000 לפנה״ס

התרבות של עמק האינדוס מתוארכת בדרך כלל לסביבות 3300 לפנה״ס. היא השתרעה על חלק גדול ממה שהוא היום פקיסטן וצפון־מערב הודו. הערים המוכרות ביותר שלה הן האראפה, מואנג׳ודארו, דולאווירה ולותאל.

שיאה, שנקרא התקופה הבשלה, היה בערך בין 2600 ל־2000 לפנה״ס. בתקופה הזאת מואנג׳ודארו הייתה בשיאה. יש הערכות שמביאות את מספר תושביה בשיא לכ־35,000 עד 40,000 איש, אבל אלה הערכות, לא ספירות. התרבות נמשכה עוד זמן, ובסביבות 1700 לפנה״ס הערים נחלשו ונעזבו.

שאלה לבדיקה

מתי הייתה התקופה הבשלה של תרבות עמק האינדוס?

התשובה: בסביבות 2600 עד 2000 לפנה״ס. נכון. זו התקופה הבשלה, כשהערים הגדולות היו בשיאן.

גבעה עם סטופה

החפירה הראשונה

מתחת לאנדרטה הבודהיסטית

בתחילת שנות ה־20 של המאה ה־20 עבד במואנג׳ודארו ר״ד באנרג׳י, קצין בסקר הארכאולוגי של הודו. על הגבעה כבר ניצבה סטופה בודהיסטית, מונומנט שנבנה הרבה אחרי שהעיר נעזבה.

מה מתחת לאנדרטה? כדי לענות על כך צריך לחפור שכבה אחר שכבה ולתעד כל אחת, כי סטרטיגרפיה, סדר השכבות בקרקע, הוא מה שמראה מה קדם למה.

נקודת החלטה

אתם ר״ד באנרג׳י.

מואנג׳ודארו, תחילת שנות ה־20 של המאה ה־20.

הגבעה כבר ידועה כאתר בודהיסטי, ובראשה סטופה. מתחתיה החפירה מגלה שכבות שנראות ישנות יותר: שרידים וחותמות.

מה אתם עושים?

• עוצרים ליד הסטופה ומתעדים רק את המבנים הבודהיסטיים. כנראה העיר הישנה תישאר מוסתרת מתחת לגבעה, והסטופה תיראה כסיפור השלם.
• ממשיכים לחפור מתחת לסטופה, שכבה אחר שכבה, ומתעדים כל אחת. כנראה השכבות ייתנו רצף: איזה ממצא ישן יותר ואיזה חדש יותר, והגיל של העיר ייראה.
• חופרים מהר, לוקחים לאוסף את החפצים היפים, ועוזבים את השאר. כנראה החפצים יגיעו למוזיאון, אבל בלי רישום השכבות הם יגידו הרבה פחות על התאריך שלהם.

מה קרה בפועל

ממשיכים לחפור מתחת לסטופה, שכבה אחר שכבה, ומתעדים כל אחת.

באנרג׳י חפר מתחת לסטופה, אל השכבות הישנות, ומצא שרידים וחותמות שהם הרבה יותר ישנים מהאנדרטה הבודהיסטית.

הסטופה כבר הייתה ידועה, ולכן השאלה החדשה הייתה מה נמצא מתחתיה. בלי לחפור עמוק לא היו מגיעים לממצאים האלה.

ההכרזה

ציוויליזציה שלא הייתה מוכרת

בספטמבר 1924 הכריז ג׳ון מרשל, המנהל הכללי של הסקר הארכאולוגי של הודו, על הגילוי בכתב העת ״אילוסטרייטד לונדון ניוז״.

בין הממצאים היו חותמות עם סימנים שאיש לא ידע לקרוא.

שאלה לבדיקה

מה חשוב בחפירה של באנרג׳י מתחת לסטופה?

התשובה: הראתה שהשכבות הישנות מתחת לסטופה, ולכן העיר קדמה לה. נכון. מה שמתחת לסטופה ישן ממנה, ולכן העיר קיימת הרבה לפניה.

רחובות, משקולות ופסל

מה החפירות גילו

עיר מתוכננת

בעיר התחתונה של מואנג׳ודארו הרחובות היו מתוכננים ברשת של קווים ישרים, שחוצים זה את זה בזווית ישרה. בבתים רבים היו בארות. מי השפכים זרמו מהבתים לתעלות מכוסות לאורך הרחובות.

בני התקופה השתמשו גם במשקלות קוביות סטנדרטיות. הסדרה שלהן הייתה בינארית עד 16 צעדים, ואחר כך עשרונית. המשקל הקטן ביותר שוקל כ־0.86 גרם, והמשקל הנפוץ כ־13.7 גרם.

מקור: הפסל שנקרא ״כוהן־המלך״

צילום של Ganesh Mohan T, 2022, ויקישיתוף. המקור נמצא בפקיסטן; הצילום נעשה בקולקטה.

נמצא ב־1927 בבניין עם עיטור לבנים. גובהו כ־17.5 ס״מ. השם ״כוהן־מלך״ הוא שם מודרני, ואין טקסט מאותה תקופה שמסביר מי הדמות.

• מי יצר את הפסל, ולמי? לא ידוע. אין על הפסל כתובת שאומרת זאת.
• מה השם ״כוהן־מלך״ מציע? שמדובר במנהיג. אבל אין ראיה שכוהנים או מלכים שלטו בעיר. השם הוא ניחוש.
• מה היינו צריכים לדעת כדי לדעת בוודאות? טקסט שמסביר את הדמות ושם של היוצר. בלי אלה הפסל מדבר רק דרך המראה שלו.

בור הרחצה

בריכה במרכז המבצר

במרכז המבצר ניצב הבור הגדול: כ־12 מטר ארוך, 7 מטר רחב ו־2.4 מטר עמוק. דפנותיו נאטמו עם ביטומן, זפת טבעית שאינה מכניסה מים.

מה הוא שימש? אולי לטהרה טקסית, אולי לרחצה ציבורית. אנחנו לא יודעים בוודאות.

מקור: הבור כפי שהוא נראה היום

צילום של Aakashaliraza, 2016, ויקישיתוף.

צילום מודרני: כמעט מאה שנה אחרי החפירה, הבור נראה כמו חלל שנשמר ופתוח לתיירים.

• מתי צולמה התמונה, ומה היא מראה? ב־2016. היא מראה את הבור כפי שהוא נראה היום, ולכן היא לא מראה את העיר כפי שהייתה.
• האם התמונה עונה על השאלה מה הבור שימש? לא. תמונה מראה את הצורה, לא את התפקיד. הבור לבדו לא מספר מה עשו בו.
• מה התמונה לא מראה? את הרחובות והבתים שסביב הבור, את המים שהכניסו אליו, ואת האנשים שהשתמשו בו.

שאלה לבדיקה

איזו טענה על הבור הגדול נכונה?

התשובה: הוא בערך 12 על 7 מטרים, והשימוש בו לא ידוע בוודאות. נכון. המידות ידועות, והשימוש הוא השערה.

מי ניהל את העיר?

אין מלך בתמונה

אין ראיה ברורה למלכים

אין ראיה ברורה למלכים, לארמונות או למקדשים. לא נמצא קבר מלכותי ברור. זה לא מוכיח שלא היו מלכים. זה רק אומר שהעיר לא מספרת לנו מי ניהל אותה.

נקודת החלטה

אתם חברי הוועדה שמתכננת שכונה חדשה במואנג׳ודארו.

בערך 2500 לפנה״ס. סצנה מדומיינת, ללא תיעוד.

השכונה החדשה תשתמש באותה רשת רחובות כמו העיר הקיימת, ותצטרך דרך להוביל את מי הגשם והשפכים. האזור נמוך, והנהר עלול להציף אותו בעונת הגשמים.

מה אתם מחליטים?

• רשת רחובות ישרה כמו בעיר הקיימת, עם תעלות מכוסות מתחת לרחובות. כנראה השכונה תתפקד היטב ותישמר בה סדר שאחרים יוכלו להמשיך, אבל התעלות יצטרכו ניקוי קבוע.
• בונים את השכונה על ערימת אדמה וטיט גבוהה, בלי רשת תעלות, ומשאירים את המים לחלחל לאדמה. כנראה חלק מהשכונה יישאר יבש, אבל בגשם כבד המים יצטברו בשוליים של הערימה, ובנייה מחדש תדרוש הרבה עבודה.
• בונים שכונה חדשה במקום גבוה יותר, רחוק מהנהר, ומעבירים אליה חלק מהתושבים. כנראה השכונה החדשה תהיה יבשה יותר, אבל היא תתפצל מהעיר ותצטרך תשתית משלה, והעיר המקורית תישאר עם הבעיות שלה.

מה קרה בפועל

רשת רחובות ישרה כמו בעיר הקיימת, עם תעלות מכוסות מתחת לרחובות.

אין תיעוד לוועדה כזאת. מה שנשאר הוא העיר עצמה: רשת רחובות ישרה, ותעלות שרצו לאורכה.

זו סצנה מדומיינת. ההיגיון: הרשת כבר הייתה קיימת, והתעלות היו חלק ממנה.

האם מישהו ניהל את העיר?

האם הסימנים לתכנון אחיד מצביעים על שלטון מרכזי, או על משהו אחר?

• יש חוקרים לא זוהו ארמון, קבר מלכותי או מקדש ברורים. התכנון האחיד יכול לשקף הסכמה בין קהילות, בלי שליט אחד.
• חוקרים אחרים משקולות אחידות ורשת רחובות אחידה עשויים להעיד על מנגנון שארגן מסחר ובנייה. אבל ההוכחה לכך עדיין לא נמצאה.

מה היה משכנע אתכם? כתובת שנקראה, קבר מלכותי, או משהו אחר?

שאלה לבדיקה

מדוע איננו יכולים לדעת בוודאות איך נוהלה העיר?

התשובה: כי איננו יכולים לקרוא את הכתב, ולא נמצא ארמון ברור. נכון. שני הדברים האלה חסרים, ולכן השאלה נשארת פתוחה.

הטבח שאולי לא היה

1947

37 שלדים

ב־1947 כתב מורטימר ווילר, ארכאולוג בריטי בכיר שעבד על אתרי עמק האינדוס, על שלדים שנמצאו בעיר התחתונה. הוא ספר 37 גופות, וקרא אותן כקורבנות של אלימות. הוא קישר את הסצנה לאוסף השירים ריג וודה, שמתאר את האל אינדרה ההורס מבצרים.

נקודת החלטה

אתם מורטימר ווילר, ב־1947.

אחרי שנות חפירות במואנג׳ודארו.

בעיר התחתונה נמצאו 37 שלדים. השאלה היא מה הם מוכיחים, ומה לפרסם עליהם.

מה אתם כותבים?

• מפרסמים רק את המספר ואת מיקום השלדים, וכותבים שסיבת המוות לא ידועה. כנראה הדו״ח זהיר ומדויק, וסיפור סוף העיר נשאר לא ברור זמן רב יותר.
• כותבים שהשלדים הם קורבנות של פלישה, ומפנים לשירי הריג וודה שמתארים מבצרים שנהרסו. כנראה הסיפור יתפשט מהר, ויקראו בעתיד את הפלישה כעובדה. לערער על ארכאולוג מפורסם יהיה קשה.
• מחכים לחפירות נוספות לפני שכותבים על השלדים. כנראה תקבלו עוד ראיות, אבל הציבור ימתין, וכותבים אחרים ימלאו את החלל בדעות שלהם.

מה קרה בפועל

כותבים שהשלדים הם קורבנות של פלישה, ומפנים לשירי הריג וודה שמתארים מבצרים שנהרסו.

ווילר פירסם את הקריאה של השלדים כראיה לאלימות של פולשים, וקישר אותה לשירים על האל אינדרה. הרעיון חזר בכתבים אחרים במשך שנים.

יש היסטוריונים שסבורים שווילר חיפש הסבר לסוף העיר, וטקסט עתיק נראה לו מתאים. מבחינת ראיות, השלדים לבדם לא הוכיחו פלישה.

מיתוס

הרעיון: פולשים פרצו לעיר והרגו את תושביה בטבח.

האמת

זהו סיפור שהראיות לא הוכיחו. ב־1964 טען ג׳ורג׳ דיילס שהשלדים לא מוכיחים טבח. הוא הציע הסבר אחר, למשל שודדים שהשאירו את מתיהם בעיר הנטושה.

הראיות

יש חוקרים שהציעו הסברים כמו שיטפונות, שינוי במסלולי נהרות ושינויים במסחר או באקלים. המשקל של כל אחד מהם עדיין שנוי במחלוקת.

מה בא אחר כך

• בסביבות 1700 לפנה״ס השלב המאוחר של התרבות מסתיים. הערים נחלשות ונעזבות, והסיבה המדויקת לא ברורה.
• 1922–1924 באנרג׳י חופר מתחת לסטופה. מרשל מכריז על הגילוי בספטמבר 1924.
• 1926–1927 נמצאים הפסל הקטן של הנערה הרוקדת (1926) ופסל כוהן־המלך (1927). השמות שלהם מודרניים.
• 1964 דיילס מציע הסבר אחר לשלדים, ללא טבח.
• 2025 בשנת 2025 מדינת טמיל נאדו שבהודו הציעה פרס למי שיפענח את הכתב. עד כה איש לא זכה בו, והמסגור שלו שנוי במחלוקת.

שאלה לבדיקה

מה טען ג׳ורג׳ דיילס ב־1964?

התשובה: שהשלדים אינם מוכיחים טבח בעיר. נכון. זו הטענה המרכזית שלו, והיא מופיעה במסגרת המיתוס.

שאלה לבדיקה

איזו טענה על מואנג׳ודארו בטוחה ביותר?

התשובה: היו בה רחובות מתוכננים ותעלות. מי שלט בה לא ידוע. נכון. מה שנמצא הוא התכנון, ומה שלא נמצא הוא השלטון.

מונחים

• סטרטיגרפיה הסדר של שכבות האדמה. השכבה התחתונה היא בדרך כלל הישנה יותר, ולכן חפירה שכבה אחר שכבה מגלה מה קדם למה.
• סטופה מונומנט בודהיסטי בצורת כיפה, שנבנה לכבוד הבודהה או כדי לשמור שרידים. הסטופה שעל הגבעה במואנג׳ודארו נבנתה הרבה אחרי שהעיר נעזבה.
• לפענח לקרוא כתב שאנחנו לא מכירים, כלומר להבין את הסימנים ואת השפה שמאחוריהם.
• חותם חפץ קטן, לרוב מאבן, שעליו חרוט סימן או כתב. כשלוחצים אותו על חומר רך כמו חרס, הוא משאיר טביעה.
• ביטומן זפת טבעית, דביקה וכהה, שאינה מכניסה מים. בבור הגדול הוא שימש לבידוד הדפנות.
• ריג וודה אוסף שירים בסנסקריט, שנוצר לאורך מאות שנים. בו מופיע האל אינדרה, שהורס מבצרים.
• האראפה עיר מוכרת של תרבות עמק האינדוס.
• דולאווירה עיר מוכרת של תרבות עמק האינדוס.
• לותאל עיר מוכרת של תרבות עמק האינדוס.
• הסקר הארכאולוגי של הודו הארגון הרשמי של הודו שחוקר עתיקות ומבצע חפירות ארכאולוגיות.
• ר״ד באנרג׳י קצין בסקר הארכאולוגי של הודו, שחפר במואנג׳ודארו ומצא שכבות ישנות מתחת לסטופה.
• ג׳ון מרשל המנהל הכללי של הסקר הארכאולוגי של הודו, שהכריז על הגילוי ב־1924.
• מורטימר ווילר ארכאולוג בריטי בכיר שעבד על אתרי עמק האינדוס, וקרא את השלדים כקורבנות אלימות.
• ג׳ורג׳ דיילס חוקר שטען ב־1964 שהשלדים לא מוכיחים טבח.
• אינדרה אל במסורת ההודית, שמתואר בשירי הריג וודה כהורס מבצרים.
• העיר התחתונה החלק הנמוך של מואנג׳ודארו, עם רחובות מתוכננים ובתים רבים עם בארות.
• הבור הגדול בור רחצה גדול במבצר של מואנג׳ודארו. תפקידו המדויק אינו ידוע.
• התקופה הבשלה השלב השיא של תרבות עמק האינדוס, בערך בין 2600 ל־2000 לפנה״ס.
• משקלות קוביות משקלות בצורת קובייה, שנשקלו לפי סדרה אחידה. הסדרה הייתה בינארית עד 16 צעדים.
• טהרה טקסית טקס שבו מטהרים את הגוף או את המקום לפי אמונה דתית.
• פקיסטן מדינה שכוללת חלק גדול ממה שהיה תרבות עמק האינדוס.
• בודהיזם דת שמקורה בהודו, ודוגלת בוויתור על תאוות ובמדיטציה.

מקורות

• John Marshall, Mohenjo-daro and the Indus Civilization, 3 vols. London: Arthur Probsthain, 1931.
• George F. Dales Jr., "The Mythical Massacre at Mohenjo-Daro," Expedition 6, no. 3 (1964): 36–43.
• Mortimer Wheeler, "Harappa 1946: The Defences and Cemetery R-37," Ancient India 3 (1947): 58–130.
• J. Mark Kenoyer, Ancient Cities of the Indus Valley Civilization. Oxford University Press with the American Institute of Pakistan Studies, 1998.
• Gregory L. Possehl, The Indus Civilization: A Contemporary Perspective. Walnut Creek, CA: AltaMira Press, 2002.
• Iravatham Mahadevan, The Indus Script: Texts, Concordance and Tables. New Delhi: Archaeological Survey of India, 1977.

קרדיט תמונות

• Saqib Qayyum, 2014. עבודה עצמית, ויקישיתוף. · CC BY-SA 3.0 · דף המקור
• Ganesh Mohan T, 2022. ויקישיתוף. · CC BY-SA 4.0 · דף המקור
• Aakashaliraza, 2016. ויקישיתוף. · CC BY-SA 4.0 · דף המקור