האלפבית של המלך סג׳ונג: איך נולד ההנגול

שפה שמדברים ולא כותבים

אפשר לדבר שעות בשפה שלכם, ולכתוב אותה בדיוק כמו שמדברים?

בקוריאה של המאה ה־15 אנשים דיברו בקוריאנית, אבל הכתב הרשמי של החצר היה סיני.

ספר אחד הציג כתב חדש לשפה הקוריאנית. הכריכה שלו צהובה, והשם שעליה כתוב בסינית. זה הסיפור של הכתב הזה, ושל החוקרים שהתנגדו לו.

הבעיה

מה שנאמר ומה שנכתב

הדיבור הקוריאני שונה מהסינית, והמילים שלו לא מתאימות בקלות לאותיות סיניות. ההקדמה של הספר פותחת בדיוק בנקודה הזאת: הצלילים של שפת המדינה שונים מאלה של ״ארץ המרכז״, כלומר סין.

האצולה למדה את האותיות הסיניות, שהקוריאנים קוראים להן האנג׳ה. מי שלא למד אותן נשאר מחוץ לכתב הרשמי.

הרקע

כתב שנכתב בכוונה

הכתב לא נוצר במקרה. הוא תוכנן בכוונה, והמלך דחף את הפרויקט קדימה.

לצד המלך עבדו על הכתב החוקרים של ״היכל החכמים״ (ג׳יפיאונג׳ון). מי עשה איזה חלק זו שאלה פתוחה.

השמות

שם לכתב, שם לספר

השם ״הנגול״ נטבע רק בין 1910 ל־1913, על ידי הבלשן צ׳ו סי־ג׳ונג. לפני כן קראו לכתב ״אונמון״, שהוא כתב השפה המקומית.

הספר עצמו נקרא ״הוּנמין ג׳ונג׳אום״.

הכתב נבנה, והמלך צריך להחליט

התכנון

צורות מהפה ומהשמיים

הכתב החדש בנוי מצורות פשוטות. צורות העיצורים מבוססות על איברי הדיבור. צורות התנועות בנויות משלושה סימנים בסיסיים: נקודה, קו אופקי וקו אנכי. הם מייצגים שמיים, ארץ ואדם.

מספר האותיות

עשרים ושמונה, ואחר כך עשרים וארבע

לפי ההקדמה, המלך חידש 28 אותיות. מקורות מאוחרים מחלקים אותן ל־17 עיצורים ו־11 תנועות. היום נשארו 24 אותיות, 14 עיצורים ו־10 תנועות, וארבע אותיות יצאו מכלל שימוש.

נקודת החלטה

אתם המלך סג׳ונג.

הארמון, 1443, כשהכתב כבר מוכן

האותיות מוכנות. החוקרים שלכם הכינו תכנון ברור: עיצורים שנלקחו מאיברי הדיבור, ותנועות שנבנו משלושה סימנים.

איך ומתי לפרסם את הכתב זו החלטה שלכם, ולכל דרך יש מחיר.

מה עושים עם הכתב?

• לפרסם עכשיו את ההסבר המלא, עם כל הכללים כנראה שהחוקרים יקבלו את הכללים מיד, וגם המתנגדים. אבל בלי זמן לבדוק את האותיות בשימוש, כל פגם יתגלה אחרי שהספר כבר בידי כולם.
• להכריז על הכתב עכשיו, ולפרסם את הספר המלא מאוחר יותר כנראה שיהיה זמן לכתוב הסבר מסודר ולהכריע בשאלות של צורה. אבל ההכרזה תבוא לפני שהכללים כתובים, ושאלות בלי תשובה כתובה יישארו פתוחות. ומי שיתנגד יקבל זמן להתארגן.
• לשמור את הכתב בחצר בלבד, ככלי פנימי כנראה שההתנגדות תישאר קטנה לזמן מה. אבל הכתב לא יגיע לאנשים מחוץ לחצר, ורובם לא ידעו שהוא קיים.

מה קרה בפועל

להכריז על הכתב עכשיו, ולפרסם את הספר המלא מאוחר יותר

המלך הכריז על הכתב ב־1443. הספר המלא, עם ההסבר, יצא לאור בחודש התשיעי של 1446, לפי הלוח הירחי. המקורות לא מסבירים למה לקח שלוש שנים, ולכן הפער הזה הוא שאלה פתוחה.

אין מקור שמספר מה המלך חשב על התזמון. ההסבר המלא לא מופיע בהכרזה עצמה. היסטוריונים חלוקים בשאלה אם הכתב נשמר בסוד זמן מה, והוויכוח הזה חוזר בסוף השיעור.

מה אומרים המקורות, ומי מתנגד

מקור: עמוד מתוך הספר

הוּנמין ג׳ונג׳אום, היירה, 1446. הסריקה מהדפסה מחודשת

העמוד הזה מתוך ההקדמה, באותיות סיניות, כמו כל הספר. הסריקה לקוחה מהדפסה מחודשת.

• באיזו שפה כתוב הספר? בסינית, באותיות שהחצר משתמשת בהן. זה ספר על כתב חדש, שנכתב בכתב הישן.
• איזה סוג של טקסט העמוד הזה? זו ההקדמה, החלק הפותח של הספר. היא נותנת את הנימוקים לכתב חדש.

מקור: ההקדמה: תקציר, לא ציטוט

תקציר, לא ציטוט מילולי: ההקדמה פותחת בכך שהצלילים של שפת המדינה שונים מאלה של ״ארץ המרכז״, כלומר סין, ושהמלך חידש עשרים ושמונה אותיות.

זו ההקדמה. היא נותנת סיבות לכתב חדש, אבל לא מספרת איך נעשתה העבודה, או מי עשה איזה חלק.

• איזו בעיה ההקדמה מציגה? שהצלילים של השפה שונים מהסינית, ושהכתב הסיני אינו מתאים לדיבור הזה. זו הטענה של המלך לגבי הבעיה. ההקדמה לא מוכיחה אותה.
• מה חסר בתקציר הזה? תיאור של העבודה, או מי עזר בה. הקדמה נותנת סיבות ולא רישום, ולכן היא לא יכולה להכריע מי המציא את הכתב.

נקודת החלטה

אתם המלך סג׳ונג, בשנת 1444.

הארמון, 1444, אחרי שהגיע מכתב המחאה

החוקר הקונפוציאני הבכיר צ׳ו מאלי ועוד כמה חוקרים הגישו לכם מכתב מחאה רשמי נגד הכתב החדש. לפי סיכומים של היסטוריונים מאוחרים, המכתב טען:

שקוריאה פועלת לפי התרבות הסינית, ושכתב נפרד ייראה כחיקוי של עמים שאינם סיניים. שה״אידו״ הקיים כבר משרת את הפקידים, ולכן כתב חדש אינו נחוץ. שכתב נפרד יפלג את הפקידים. ושלימוד הכתב יסיח את דעת יורש העצר.

מה עושים עם צ׳ו מאלי?

• להדיח אותו מיד מתפקידו, ולסיים את הוויכוח כנראה שהתנגדות גלויה תשתתק לזמן קצר. אבל אחרים יראו בכך איום, והוויכוח יעבור למקומות שאתם לא שולטים בהם.
• לענות בכתב ולהסביר למה הכתב נחוץ כנראה שהוויכוח יתנהל על הטקסט עצמו, וזה דורש זמן וכתיבה. אם תשכנעו, הכתב יתקבל עם הסבר מסודר. אם לא, המכתב יישאר על הרשומה, ותצטרכו להחליט מה לעשות בהמשך.
• להתעלם מהמכתב ולהמשיך בעבודה כנראה שהעבודה תמשיך, אבל המתנגדים לא יוותרו. המכתב יישאר כתיעוד של ההתנגדות, והיא תצוץ שוב.

מה קרה בפועל

להדיח אותו מיד מתפקידו, ולסיים את הוויכוח

המלך הדיח את צ׳ו מאלי. יום אחד אחר כך החזיר אותו לתפקידו. צ׳ו מאלי התפטר, חזר לביתו ומת ב־1445. המקורות שבדקנו לא תומכים בסיפור על מאסר. הקריאות של המכתב חלוקות: לפי אחת הוא מתנגד לכתב עצמו, ולפי השנייה הוא מתנגד יותר לרפורמה בהגייה של הסינית ולפרויקט המילון ״טונגוק צ׳ונגון״.

המקורות שבידינו לא מסבירים למה המלך הדיח אותו, ולא למה החזיר אותו יום אחר כך. מה שברור הוא הרצף. מה שלא ברור הוא המניע.

מיתוס

המלך סג׳ונג המציא את הכתב לבדו, בסוד מוחלט.

האמת

לפי הדעה הרווחת בקרב היסטוריונים, המלך הוביל את הפרויקט, וחוקרי ״היכל החכמים״ עזרו בפרסום ובתיאוריה. עד כמה עבדו לבד זו שאלה שנויה במחלוקת. טענת הסוד המוחלט אינה נתמכת בראיה ישירה.

הראיות

ההיסטוריון אהן פיונג־הי טוען שאין ראיה ישירה לסוד.

הסבר, או רק רשימה

נקודת החלטה

אתם צ׳ונג אינג׳י, מחברי ההסבר ב״היכל החכמים״.

הארמון, 1446, לפני שהספר נשלם

הכתב כבר קיים, והמלך רוצה ספר שיסביר אותו לכל מי שיקרא. יש לכם את האותיות ואת הכללים שלהן. השאלה היא כמה לכתוב.

אפשר לכתוב רשימה קצרה של אותיות וצלילים, הסבר מלא, או לא לכתוב דבר ולהעביר את הידע בעל פה.

מה אתם כותבים?

• רשימה קצרה של אותיות וצלילים, בלי הסברים כנראה שאפשר יהיה להעתיק את הרשימה מהר. אבל מי שירצה לדעת למה האותיות נראות כך, או איך משתמשים בהן, יצטרך לנחש.
• הסבר מלא: מה כל אות מייצגת, למה היא בנויה כך, ואיך כותבים בה כנראה שהספר יהיה ארוך ויקח זמן. אבל הכללים יהיו כתובים כך שמי שלא היה בחדר יוכל לקרוא ולשחזר אותם. מצד שני, כל כלל יהיה פתוח לביקורת, וגם המתנגדים יוכלו לקרוא אותו.
• לא לכתוב דבר, ולהעביר את הידע בעל פה בחצר כנראה שהידע יישאר בחצר, ואפשר יהיה ללמד אותו במהירות למי שצריך. אבל אם הם ימותו או יעזבו, מה שידוע על הכתב ילך איתם, ואי אפשר יהיה לבדוק אותו.

מה קרה בפועל

הסבר מלא: מה כל אות מייצגת, למה היא בנויה כך, ואיך כותבים בה

החוקרים כתבו הסבר מלא. החלק ההסברי הזה נקרא היירה, והוא נשמר יחד עם הספר. אנחנו לא יודעים מה דיברו החוקרים ביניהם.

אין מקור שמספר מה צ׳ונג אינג׳י חשב. הנחה שהם רצו כתב שאפשר לשחזר ולבדוק היא השערה, לא עדות.

מה נשאר, ומה עוד לא ברור

מה קרה אחר כך

• 1443 המלך מכריז על הכתב החדש. הספר המלא עדיין לא יצא לאור.
• 1444 צ׳ו מאלי וחוקרים נוספים מגישים מכתב מחאה נגד הכתב. המלך מדיח אותו ומחזיר אותו יום אחר כך.
• 1445 צ׳ו מאלי, שהתפטר וחזר לביתו, מת.
• 1446 הספר הוּנמין ג׳ונג׳אום, עם ההסבר ״היירה״, יוצא לאור בחודש התשיעי לפי הלוח הירחי.
• 1910–1913 הבלשן צ׳ו סי־ג׳ונג טובע את השם ״הנגול״ לכתב.
• 1926 אגודת השפה הקוריאנית קובעת יום לציון פרסום הספר ב־1446. היום הזה נקבע ל־9 באוקטובר, אבל התאריך המדויק של הפרסום לא ידוע.
• 1940 מתגלה עותק שלם של ההסבר, העותק של קאנסונג.
• 1997 העותק של קאנסונג נכלל ברשימת ״זיכרון העולם״ של אונסק״ו.

מי המציא את הכתב?

האם המלך עבד לבד, ואם כן, האם זה היה בסוד?

• הדעה הרווחת: המלך הוביל, והחוקרים עזרו לפי הדעה הרווחת בין היסטוריונים, המלך סג׳ונג הניע את הפרויקט, וחוקרי ״היכל החכמים״ עזרו בפרסום ובתיאוריה. ההסבר המלא נכתב בידי צוות בראשות צ׳ונג אינג׳י.
• המלך עבד כמעט לבד יש חוקרים הטוענים שהמלך עבד בעיקר לבד, ואולי התייעץ עם החוקרים.

מה נחשב ״להמציא״ כתב: הרעיון, הצורות, ההסבר או הפרסום? כל אחד מהם עשוי להצביע על אדם אחר.

שאלה לבדיקה

מה ההקדמה של הספר אומרת על הצלילים של השפה הקוריאנית?

התשובה: שהם שונים מאלה של ארץ המרכז. נכון. כך נפתחת ההקדמה, לפי התקציר שבשיעור.

שאלה לבדיקה

אילו צורות בונות את תנועות הכתב?

התשובה: נקודה, קו אופקי וקו אנכי. נכון. הנקודה והקווים מייצגים שמיים, ארץ ואדם, כפי שנאמר בשיעור.

שאלה לבדיקה

מתי יצא לאור הספר המלא, עם ההסבר?

התשובה: בחודש התשיעי של 1446, לפי הלוח הירחי. נכון. זה התאריך שנמסר לנו, והוא מתאים למועד ״1446״ של הספר.

שאלה לבדיקה

מה נכון לגבי צ׳ו מאלי ומה שקרה לו?

התשובה: הוא הודח, הוחזר, התפטר, ומת ב־1445. נכון. זה הרצף שמופיע במקורות שבשיעור.

שאלה לבדיקה

מאיפה נובע השם ״הנגול״?

התשובה: צ׳ו סי־ג׳ונג טבע אותו; לפניו נקרא הכתב ״אונמון״. נכון. זה מה שנמסר במקורות שבשיעור. ״אונמון״ הוא שם קודם, ״כתב השפה המקומית״.

שאלה לבדיקה

איזו טענה נתמכת הכי טוב במה שנלמד בשיעור על מי המציא את הכתב?

התשובה: המלך הוביל, והחוקרים עזרו, אבל חלוקת העבודה עדיין שנויה במחלוקת. נכון. זו הדעה הרווחת יחד עם הוויכוח הפתוח, כפי שהוצג בשיעור.

מונחים

• האנג׳ה האותיות הסיניות שבהן נכתבו הספרים והמסמכים הרשמיים של החצר. הקוריאנים קוראים להן האנג׳ה.
• הנגול השם של הכתב הקוריאני. נטבע בין 1910 ל־1913 על ידי הבלשן צ׳ו סי־ג׳ונג.
• כתב השפה המקומית כתב לשפת הדיבור של העם, ולא לשפה הכתובה הרשמית של החצר. ״אונמון״ הוא השם הקודם של הכתב הקוריאני.
• היכל החכמים קבוצת חוקרים בחצר של המלך סג׳ונג, שעבדה בין השאר על הכתב. השם הקוריאני שלה: ג׳יפיאונג׳ון.
• היירה החלק ההסברי של הספר הוּנמין ג׳ונג׳אום. הוא מסביר את האותיות ואת כללי השימוש בהן, ונכתב בידי חוקרים בראשות צ׳ונג אינג׳י.
• מכתב מחאה רשמי מכתב רשמי שנשלח למלך, שבו פקיד או חוקר מציג התנגדות או הצעה. כאן: צ׳ו מאלי ועוד חוקרים התנגדו לכתב החדש.
• צ׳ו מאלי חוקר קונפוציאני בכיר שהתנגד לכתב החדש במכתב מחאה רשמי.
• צ׳ו סי־ג׳ונג בלשן קוריאני שנתן לכתב את השם ״הנגול״ בין 1910 ל־1913.
• בלשן חוקר שלומד שפות ואת המבנה שלהן, למשל הצלילים והמילים.
• קונפוציאני שייך לתורתו של קונפוציוס, שעיצבה את החינוך והשלטון בקוריאה.
• יורש העצר הבן שאמור לרשת את המלך אחרי מותו.
• אצולה המעמד הגבוה בחברה, שבו משפחות עשירות ובעלות השפעה.
• עיצור צליל שנוצר כשהאוויר נחסם או מוצר בפה, בעזרת השפתיים, הלשון או השיניים.
• תנועה צליל פתוח שנוצר כשהאוויר יוצא מהפה בלי חסימה.
• הקדמה דברי פתיחה בספר, שבהם המחבר מסביר למה כתב אותו.
• הדפסה מחודשת הדפסה חדשה של ספר שכבר יצא לאור בעבר.
• הלוח הירחי לוח שנה שמבוסס על מחזורי הירח ולא על מחזורי השמש.
• שמיים, ארץ ואדם שלוש רמות בעולם: השמיים, הארץ והאדם. בכתב החדש כל אחת מהן מיוצגת בסימן אחד.
• רפורמה שינוי גדול שמטרתו לתקן או לשפר דבר שכבר קיים.
• הגייה האופן שבו אומרים מילה או צליל.
• מוסכמה דבר שמסכימים עליו מתוך נוהג או הסכמה, גם בלי הוכחה מדויקת.
• קריאה פירוש או הבנה שונה של אותו טקסט.
• סריקה צילום דיגיטלי של דף או ספר, שנשמר כקובץ במחשב.
• איברי הדיבור החלקים בגוף שמשמשים להוצאת דיבור, כמו השפתיים, הלשון והשיניים.

מקורות

• Hunminjeongeum Haerye (1446), Kansong copy; inscribed on UNESCO’s Memory of the World register, 1997
• Gari Keith Ledyard, The Korean Language Reform of 1446 (1998), p. 170: cited on Wikipedia for the preface; not read directly
• Annals of King Sejong (Sejong sillok), 1444 entry on Choe Malli’s memorial; known here through secondary sources, not read directly
• Language Log, post 69269, quoting Ross King on Choe Malli’s dismissal and reinstatement
• koreanculture.org, “Hangeul” (gallery article, April 2024)

קרדיט תמונות

• הוּנמין ג׳ונג׳אום היירה, הדפסה מחודשת מאוחרת של ספר מן המאה ה־15. סריקה בוויקישיתוף. המקור: מאגר הספרים הדיגיטלי של אוניברסיטת סיאול. רישיון: נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
• Greeirds, Hangul construction, 2024. עבודה עצמית, מונגשת ברישיון CC0. · CC0 · דף המקור
• הוּנמין ג׳ונג׳אום היירה, הדפסה מחודשת מאוחרת של ספר מן המאה ה־15. סריקה בוויקישיתוף. המקור: מאגר הספרים הדיגיטלי של אוניברסיטת סיאול. רישיון: נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור