הנדריק האמל: הולנדי שנתקע 13 שנה בקוריאה

ספינה על חוף זר

ספינה שנטרפה על חוף לא מוכר

דמיינו שהספינה שלכם פוגעת בסלעים בלילה. אתם מתעוררים על חוף שאין לו שם מוכר לכם, בין אנשים שמדברים שפה שאתם לא מבינים.

כך קרה למלח הולנדי בקיץ 1653. הוא בילה 13 שנה בקוריאה, ומהסיפור שלו נולד אחד התיאורים המערביים המוקדמים והמפורטים של המדינה. אבל הוא כתב אותו כדוח למעסיקיו, ומחסום השפה עמד בינו לבין הרבה ממה שראה.

רקע

מנהל חשבונות מגורינחם

1630

הנדריק האמל נולד ב־1630 בגורינחם, עיר הולנדית. ב־1650 הפליג לאיי הודו ההולנדית, ושם עבד כמנהל חשבונות של חברת הודו המזרחית ההולנדית. החברה הפעילה ספינות ומרכזים מסחריים ברחבי אסיה.

רקע

ממלכה עם מעט שערים פתוחים

בקוריאה שלטה שושלת ג׳וסון מ־1392 עד 1897. היפנים סחרו ממתחם מסחר יפני בנמל בוסאן, ורוב הזרים לא הורשו להגיע. מאוחר יותר קראו המערביים לקוריאה ״הממלכה המתבודדת״, כינוי שהתפרסם בזכות כותרת ספר מ־1882. התמונה האמיתית מסובכת יותר.

על האי צ׳ג׳ו

אוגוסט 1653

הספינה ספרוור נטרפת

36 מתוך 64

באמצע אוגוסט 1653 נטרפה הספינה ״ספרוור״ על סלעי חוף ליד האי צ׳ג׳ו. הספינה הייתה בדרך לדג׳ימה שביפן. המקורות נותנים יום אחר בין ה־15 ל־17 באוגוסט. על הספינה היו 64 איש, ורק 36 מהם שרדו.

כעבור ארבעה ימים

הפקידים מגיעים

כארבעה ימים אחרי הטביעה הגיעו אליהם פקידים מקומיים. שני הצדדים בקושי הצליחו להבין זה את זה.

נקודת החלטה

אתם הנדריק האמל, מנהל החשבונות.

האי צ׳ג׳ו, כמה ימים אחרי הטביעה, 1653

הספינה אבדה, וחלק מחבריכם טבעו. אתם עומדים על חוף שאינכם מכירים, בלי ספינה ובלי דרך ברורה לצאת מהאי.

פקידים מקומיים מתקרבים. ברור שהם פקידים ולא מארחים, ושני הצדדים לא מבינים זה את זה.

אתם לא יודעים מה יעשו בכם, או אם מישהו יבוא לחפש אתכם.

מה אתם עושים?

• משתפים פעולה עם הפקידים ומחכים להחלטתם. כנראה תישמרו תחת שמירה, בזמן שהשלטונות שואלים את הבירה מה לעשות. החיים קשים, אבל אתם נשארים בחיים ושומרים על סיכוי לחזור הביתה.
• גונבים סירה בלילה ומנסים להפליג ליפן. כנראה תיתפסו על החוף או תטבעו בים. בריחה שנכשלת גם תגרום לכל בקשת עזרה עתידית להיראות כמו איום.
• מסתתרים בהרים ומחכים שספינה הולנדית תמצא אתכם. כנראה לא תגיע עזרה. איש מחוץ לאי לא יודע היכן אתם, ואנשים שמסתתרים זמן רב בלי תמיכה נתפסים בסוף.

מה קרה בפועל

משתפים פעולה עם הפקידים ומחכים להחלטתם.

המלחים שיתפו פעולה והועברו לעיר צ׳ג׳ו. המושל המקומי דיווח על המקרה למלך וביקש הוראות.

המקורות לא מספרים איך המלחים שקלו את האפשרויות. ״שיתוף פעולה״ היה הבחירה הזהירה ביותר, והוא שמר עליהם בחיים.

אוקטובר 1653

מי יכול לדבר איתם?

באוקטובר 1653 הביאו השלטונות הולנדי שיכול לעזור בתקשורת עם המלחים: יאן יאנס ולטבריי. השלטונות היו זקוקים לו כדי לשאול, והמלחים היו זקוקים לו כדי להבין את התשובות.

שאלה לבדיקה

באיזו שנה נטרפה הספינה ספרוור, וכמה מהאנשים שהיו עליה שרדו?

התשובה: 1653, ו־36 שרדו. נכון: הטביעה הייתה באמצע אוגוסט 1653, ומתוך 64 איש שרדו 36.

בבירה, לפני המלך

יוני 1655

לפני המלך

ביוני 1655 הובאו המלחים לבירה, ״האנסונג״, שהיא סיאול של היום, והוצגו לפני המלך היוג׳ונג, שמלך בין 1649 ל־1659. המקורות נותנים את החודש, אבל לא את היום המדויק.

נקודת החלטה

אתם הנדריק האמל, עומדים לפני המלך.

סיאול, יוני 1655

עברו כמעט שנתיים מאז הטביעה. הסיכוי שלכם לחזור הביתה תלוי עכשיו במלך קוריאה.

המלך מסרב לשחרר אתכם, ומנמק את הסירוב בכללי המדינה. אחר כך הוא מבקש מכם לשמח אותו בשירים ובריקודים מארצכם.

מה אתם עושים?

• עושים מה שהמלך מבקש, ומקווים שחסדו יגדל עם הזמן. כנראה תקבלו תפקיד ומעמד בחצר. זה ישמור אתכם בבירה, אבל לא יפתח את הדרך הביתה.
• מסרבים, ודורשים לחזור הביתה כנתינים הולנדים. כנראה תיענשו או יתעלמו מכם. סירוב גלוי מול המלך לא היה מביא לשחרור, והיה מחמיר את מצבכם.

מה קרה בפועל

עושים מה שהמלך מבקש, ומקווים שחסדו יגדל עם הזמן.

המלך לא שחרר אותם. המלחים נשארו בסיאול ושירתו במשמר המלך במשך כשנתיים. המקורות לא אומרים אם שרו או רקדו.

המקורות לא מתעדים את מחשבות המלחים. קבלת תנאי החצר הייתה הבחירה הזהירה מבין השתיים, והיא לא הרגיזה את החצר.

1657

מחוץ לבירה

אחרי כשנתיים במשמר נשלחו המלחים, ב־1657, למצודה צבאית בפרובינציית ג׳אולה, בדרום־מערב חצי האי.

שאלה לבדיקה

מה ביקש המלך מהמלחים בסיאול, לפי המקורות?

התשובה: לשיר ולרקוד שירים מארצם. נכון: המלך ביקש מהם לשמח אותו בשירים ובריקודים מארצם. מילות השירים לא נשמרו במקורות.

מי כתב את היומן?

מקור: כותרת היומן

יומן מופנה אל המושל הכללי יואן מאטסויקר ואל חברי המועצה של הודו ההולנדית

זו כותרת, לא קטע מהטקסט, והתרגום שלנו. האמל כתב את היומן בנגסאקי ב־1666–1667 בהזמנת החברה, ונדפס בהולנד ב־1668.

• למי נכתב הטקסט הזה? למנהלי החברה. זה דוח למעסיקים, ולכן הוא מדגיש מה הם רצו לדעת, וכנראה גם איך הכותב רצה להיראות.
• מה הכותרת לא מספרת לנו? הכותרת מבטיחה דוח לחברה, לא תמונה מלאה של קוריאה.

מקור: מפה מ־1920

מתוך מהדורת 1920 של היומן, בעריכת ב׳ הוטינק, בהוצאת מרטינוס נייהוף, האג

נדפסה במהדורה ההולנדית מ־1920, יותר מ־250 שנה אחרי המסעות. המפה מסמנת את מסעות האמל.

• מתי נוצרה המפה, ומי הכין אותה? נדפסה ב־1920 בהאג, במהדורה שנערכה בידי ב׳ הוטינק. זו הדפסה מאוחרת, ולא מדידה שנעשתה בזמן המסע.
• המפה מסמנת את מסעות האמל. ויקיפדיה ההולנדית, שמצטטת את הארכיון הלאומי, אומרת שהאמל עלה לספינה בבטביה, ואילו ויקיפדיה האנגלית אינה מציינת נמל יציאה. מה זה אומר לכם? מפה מודרנית יכולה להציג פירוש של עורך אחד כעובדה, ולא מראה את מה שהמקורות משאירים פתוח.

מיתוס

האמל היה האירופי הראשון שדרך על אדמת קוריאה.

האמת

לא. יאן יאנס ולטבריי, שבקוריאה נקרא פאק יון, היה שם כנראה מאז 1627 בערך, כ־26 שנה קודם לכן. הוא יצר תותחים לבירה, ואחר כך שימש כמתורגמן.

הראיות

השלטונות השתמשו במתורגמן הזה ב־1653. ספרו של האמל, שנדפס ב־1668 ותורגם, הפך לאחד הדיווחים ההולנדיים המפורסמים ביותר. ״ראשון״ ו״מפורסם״ אינם אותו דבר.

שאלה לבדיקה

איזה אדם מערבי כבר היה בקוריאה לפני שהספרוור נטרפה?

התשובה: יאן יאנס ולטבריי (פאק יון). נכון: הוא היה בקוריאה כנראה מאז 1627 בערך, ולכן השלטונות יכלו להשתמש בו כמתורגמן ב־1653.

אפשר לסמוך על היומן?

האם היומן הוא חלון אל קוריאה של המאה ה־17, או דוח של חברה שמספר בעיקר על החברה?

• הקוראים שסומכים על היומן זה תיאור של עד ראייה על שלוש־עשרה שנים בקוריאה. הפרטים על מקומות, פקידים וחיי יום־יום שווים שימוש, גם אם הטקסט אינו ניטרלי.
• הקוראים שחושדים בו הוא נכתב עבור החברה, על ידי אדם ששירת את מעסיקיו, ורוב הקוראים מכירים אותו רק מהדפוס שאחרי 1668 ומהתרגומים. לכן צריך לקרוא אותו בזהירות.

אילו חלקים ביומן אפשר לבדוק מול מקורות קוריאניים, ואילו לא?

הבריחה וזיכרון

1659–1663

רעב ופיצול

22 נשארו בחיים

בין 1659 ל־1663 פגע רעב בקוריאה. 22 מהמלחים שנותרו בחיים פוזרו בשלושה מקומות: חמישה לסונצ׳ון, חמישה לנמוון, ושנים־עשר, ביניהם האמל, למטה המחוז הימי השמאלי, ליד יאוסו של היום.

נקודת החלטה

אתם הנדריק האמל, באחת משתים־עשרה שבקבוצה ליד יאוסו.

ליד יאוסו, 1666

שלוש־עשרה שנים חלפו, ועדיין אין סימן לספינה הולנדית.

סירת דייגים מוצעת למכירה. אם תיתפסו בניסיון לברוח, העונש עלול להיות חמור.

מה אתם עושים?

• נשארים במקום ומקווים שספינה הולנדית תגיע. כנראה לא ישתנה דבר. ההמתנה שומרת עליכם בחיים, אבל בלי סימן לספינה, השנים עלולות פשוט להמשיך לעבור.
• מבקשים מהשלטונות ספינה שתחזיר אתכם לבטביה. כנראה תקבלו תשובה שלילית או שיתעלמו מכם. הבקשה מחייבת הסבר מי אתם, ולשלטונות כבר היה זמן רב להחליט מה לעשות איתכם.
• קונים את הסירה ומפליגים לכיוון יפן. ארבעה ימים בים, ואחר כך סירות יפניות מוצאות אתכם ליד איי גוטו. שמונה מכם מגיעים לדג׳ימה שבנגסאקי.

מה קרה בפועל

קונים את הסירה ומפליגים לכיוון יפן.

ב־4 בספטמבר 1666 יצאו המלחים בסירת הדייגים שנרכשה. ארבעה ימים אחר כך מצאו אותם סירות יפניות ליד איי גוטו. שמונה אנשים, ביניהם האמל, הגיעו לדג׳ימה ב־14 בספטמבר 1666.

המקורות לא מתעדים את שיקוליהם של המלחים. מה שידוע: הסירה נקנתה, לא נגנבה.

מה בא אחר כך

• אוגוסט 1653 הספרוור נטרפת ליד צ׳ג׳ו. 36 מתוך 64 שורדים.
• יוני 1655 לפני המלך בסיאול. שחרורם נדחה.
• 1657 שליחה למצודה בפרובינציית ג׳אולה.
• 1659–1663 רעב. 22 מהם נשארו בחיים ומתפצלים לשלושה מקומות.
• ספטמבר 1666 שמונה אנשים, ביניהם האמל, מגיעים לדג׳ימה שבנגסאקי.
• 1666–1667 האמל כותב את היומן בנגסאקי. הוא נדפס בהולנד ב־1668.
• 1670–1672 תרגומים לצרפתית (1670) ולגרמנית (1672).
• 1692 השנה האחרונה שנרשמה עליו.

אחרי מאות שנים

פסל, מוזיאון ועץ

2015

בגורינחם שבהולנד יש פסל שלו, שנוצר אחרי מותו, ומוזיאון שנפתח ב־2015. בגאנג׳ין יש פסל שני, ועץ גינקו שמאמינים שהיומן מזכיר הוכרז ב־1997 כאנדרטת טבע.

שאלה לבדיקה

בשנות הרעב, לאן נשלחה הקבוצה של שנים־עשר מלחים, ביניהם האמל?

התשובה: למטה הימי ליד יאוסו. נכון: שנים־עשר מהשורדים, ביניהם האמל, נשלחו לשם.

שאלה לבדיקה

איזו טענה על היומן נתמכת הכי טוב במה שלמדתם?

התשובה: הוא נכתב בנגסאקי עבור החברה, ונדפס בהולנד ב־1668. נכון: היומן נכתב בנגסאקי בין 1666 ל־1667 בהזמנת החברה, ונדפס בהולנד ב־1668.

שאלה לבדיקה

למה פסל או מוזיאון לזכרו של האמל אינם הוכחה למה שקרה ב־1653?

התשובה: כי הם נוצרו הרבה אחרי האירועים, ומראים זיכרון שנבחר. נכון: אלה יצירות מאוחרות, והן מראות איזה זיכרון נבחר, לא מה קרה.

מונחים

• חברת הודו המזרחית ההולנדית חברת מסחר הולנדית שהפעילה ספינות ומרכזים מסחריים באסיה. האמל עבד בשירותה, והיומן שלו נכתב לבקשתה.
• שושלת ג׳וסון השושלת ששלטה בקוריאה מ־1392 עד 1897. כשהמלחים הובאו לבירה, המלך היה היוג׳ונג.
• צ׳ג׳ו אי גדול מול החוף הדרומי של קוריאה. הספרוור נטרפה על החוף שלו, בסמוך לגפאדו.
• דג׳ימה מתחם המסחר ההולנדי בנמל נגסאקי שביפן. שמונת הניצולים מהבריחה הגיעו אליו ב־1666.
• מתחם מסחר יפני מתחם מסחר יפני בנמל בוסאן שבקוריאה. הסחר היפני עם קוריאה הוגבל לכמה נמלים.
• הממלכה המתבודדת כינוי מערבי לקוריאה, שהתפרסם בזכות כותרת ספרו של ויליאם אליוט גריפיס מ־1882. הוא מפשט תמונה מסובכת יותר.
• גורינחם עיר קטנה בהולנד, מקום הולדתו של הנדריק האמל.
• ספרוור ספינה הולנדית שנטרפה על סלעי חוף ליד האי צ׳ג׳ו ב־1653.
• צ׳ג׳ו (העיר) העיר הראשית של האי צ׳ג׳ו, שאליה הועברו המלחים הולנדים.
• היוג׳ונג מלך קוריאה שמלך בין השנים 1649 ל־1659 ושמר את המלחים בחצרו.
• האנסונג הבירה של קוריאה בתקופת ג׳וסון. היום היא סיאול.
• סיאול עיר הבירה של קוריאה בימינו.
• ג׳אולה פרובינציה בדרום־מערב חצי האי הקוריאני.
• מצודה צבאית מקום שבו שוכנים חיילים כדי לשמור על אזור מסוים.
• סונצ׳ון עיר בדרום קוריאה שאליה נשלחו חלק מהמלחים אחרי הרעב.
• נמוון עיר בדרום קוריאה שאליה נשלחו חמישה מהמלחים.
• המחוז הימי השמאלי אזור צבאי ימי בחופי קוריאה, שבו שירתו חלק מהמלחים.
• יאוסו עיר נמל בדרום קוריאה, ליד מטה המחוז הימי.
• איי גוטו קבוצת איים מול חופי יפן, שליד הם נמצאו הסירות של המלחים.
• נגסאקי עיר נמל ביפן. שם כתב האמל את היומן שלו.
• גאנג׳ין עיר בדרום מערב קוריאה, שבה יש פסל שני של האמל ועץ גינקו.
• עץ גינקו עץ עתיק מאוד, שנחשב לאנדרטת טבע בגאנג׳ין.
• סירת דייגים סירה קטנה שדייגים משתמשים בה לדוג בים.
• מנהל חשבונות אדם שרושם הכנסות והוצאות של חברה ושומר על הספרים שלה.
• הארכיון ההולנדי מוסד ששומר מסמכים ישנים, כולל רישומים של החברה ההולנדית.
• יומן ספר שבו אדם רושם בכל יום מה קרה לו ומה ראה.

מקורות

• Hendrick Hamel, Journael gericht aenden Ed. heer gouverneur generael Joan Maetsuijcker en d'Ed. heeren raaden van Nederlants India (manuscript title, as the Nationaal Archief gives it; printed in the Netherlands in 1668). English modern title: Hamel's Journal and a Description of the Kingdom of Korea, 1653-1666
• Hendrick Hamel, Verhaal van het vergaan van het jacht de Sperwer, ed. B. Hoetink (Linschoten-Vereeniging, vol. XVIII; 's-Gravenhage: Martinus Nijhoff, 1920)
• William Elliot Griffis, Corea: The Hermit Nation (New York: Charles Scribner's Sons, 1882)
• Nationaal Archief, description of the Hamel journal (as cited in the Dutch Wikipedia article 'Hendrick Hamel')
• English Wikipedia, 'Hendrick Hamel' and 'Jan Janse Weltevree'

קרדיט תמונות

• הפסל בגורינחם, מאת יאפ הרטמן. צילום: ויקיפריטס, 2013 · Wikifrits · CC BY-SA 3.0 · דף המקור
• מפה מתוך מהדורת 1920 של היומן, בעריכת ב׳ הוטינק (סדרת לינשוטן, כרך 18) · Public domain · דף המקור
• מוזיאון האמל, יאוסו. צילום: דייבי400, 2013 · Davey400 · CC BY-SA 3.0 · דף המקור