מארי קירי והרדיואקטיביות

סטודנטית מוורשה

מריה סקלודובסקה גדלה בוורשה תחת שלטון רוסי, שם נשים לא יכלו ללמוד באוניברסיטה. ב־1891 עברה לפריז ללמוד בסורבון. היא חיה על מעט מאוד ולמדה פיזיקה ומתמטיקה.

שני יסודות חדשים

מארי נישאה לפיזיקאי פייר קירי ב־1895. יחד חקרו את הקרניים שפולטת עפרת אורניום. ב־1898 גילו שני יסודות חדשים, פולוניום ורדיום. מארי קראה לפולוניום על שם פולין.

ראשונה כפולה

2 פרסי נובל

ב־1903 הפכה קירי לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, בפיזיקה. ב־1911 זכתה בשני, בכימיה. היא נשארה האדם היחיד שזכה בפרסי נובל בשני מדעים שונים.

צילומי רנטגן על גלגלים

במלחמת העולם הראשונה עזרה קירי לצייד טנדרים במכשירי רנטגן. חיילים כינו אותם ״קירי הקטנות״. היא למדה לנהוג באחד מהם בעצמה והכשירה נשים להפעיל אותם. רופאים השתמשו בהם כדי למצוא כדורים ועצמות שבורות.

סכנה נסתרת

איש עדיין לא הבין עד כמה קרינה מזיקה. קירי טיפלה ברדיום כמעט בלי הגנה. היא מתה ב־1934 ממחלת דם שנגרמה ככל הנראה מקרינה. המחברות שלה עדיין רדיואקטיביות היום.

למה זה עדיין חשוב

עבודתה של קירי פתחה את הדרך לפיזיקה גרעינית ולטיפול בקרינה בסרטן. היא הראתה גם שאישה יכולה להוביל את המדע ברמה הגבוהה ביותר, בזמן שרבים פקפקו בכך.

שאלה לסיכום

איזה יסוד קראה מארי קירי על שם ארצה?

התשובה: פולוניום. קירי קראה לפולוניום על שם פולין, שלא הייתה אז מדינה עצמאית. זו הייתה הצהרה פוליטית שקטה.

מה היה מיוחד בפרס נובל של קירי ב־1911?

התשובה: הוא הפך אותה לאדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל. פרס הכימיה שלה ב־1911 בא אחרי פרס הפיזיקה ב־1903. איש לא זכה קודם בשני פרסי נובל.

קרדיט תמונות

• מארי קירי במעבדתה בפריז, 1912 · unattributed · Public domain · דף המקור