משבר הטילים בקובה, 1962

תצלומים לפני ארוחת הבוקר

יום שלישי, 16 באוקטובר 1962, קצת לפני תשע. הנשיא ג׳ון פ. קנדי עוד בפיג׳מה, קורא עיתונים. היועץ שלו, מקג׳ורג׳ באנדי, מביא תצלומים.

יומיים קודם לכן טס מטוס ריגול מדגם U-2 מעל מערב קובה. בתצלומים רואים אתרים לטילים בליסטיים סובייטיים, שנבנו לשאת ראשי נפץ גרעיניים. מקובה הם יכולים להגיע עד וושינגטון.

הרקע

למה טילים, ולמה בקובה?

זו המלחמה הקרה. ארצות הברית וברית המועצות, שתי מעצמות גרעיניות, מתחרות על העולם. אמריקה מקדימה בהרבה, וטילי ג׳ופיטר שלה בטורקיה ובאיטליה יכולים להגיע לברית המועצות.

ב־1961 נחתו במפרץ החזירים גולים קובנים שאומנו בידי ה־CIA, כדי להפיל את המנהיג המהפכני של קובה, פידל קסטרו. תוך שלושה ימים הם נמחצו. קסטרו התקרב למוסקבה.

עכשיו מנהיג ברית המועצות, ניקיטה חרושצ׳וב, שולח לקובה טילים בסוד: כדי להגן על קסטרו, כדי לצמצם את הפער מול אמריקה, ואולי כדי להשיג קלף מיקוח על ברלין. היסטוריונים חלוקים בשאלה איזו סיבה הכריעה.

נקודת החלטה

אתם ג׳ון פ. קנדי.

הבית הלבן, אוקטובר 1962

כבר כמה ימים אתם נפגשים בסוד עם היועצים שלכם, האקסקום. מתגלים עוד אתרים, וחלק מהטילים עשויים להיות מוכנים לשיגור תוך ימים. מוסקבה הבטיחה לכם שהיא שולחת לקובה רק נשק הגנתי.

בספטמבר הזהרתם בפומבי שטילים התקפיים יעוררו ״את הבעיות החמורות ביותר״. הגנרלים רוצים לתקוף. אחרים חוששים שהתקפה תפתח מלחמה גרעינית.

מה אתם עושים?

• מורים על תקיפה אווירית מפתיעה של אתרי הטילים כנראה לא תקיפה נקייה. חיל האוויר מודה שאינו יכול להבטיח שכל הטילים יושמדו, וטיל ששרד עלול להיות משוגר. חיילים סובייטים באתרים ייהרגו, וחרושצ׳וב יהיה תחת לחץ כבד להגיב: בקובה, בברלין או בטורקיה.
• תוקפים, ואז פולשים לקובה ומסלקים גם את קסטרו כנראה מלחמה גדולה בהרבה ממה שאתם מצפים. יש דברים שאתם לא יודעים: באי נמצאים כ־42,000 חיילים סובייטים (המודיעין שלכם מעריך כ־10,000), ואיתם כמאה כלי נשק גרעיני טקטי, שנועדו בדיוק נגד נחיתה כזאת.
• מקיפים את קובה בספינות מלחמה ודורשים לפנות את הטילים לא פתרון, אלא הפסקה. עוד לא נהרג איש, ולחרושצ׳וב יש זמן לחשוב ומקום לסגת. אבל הטילים שכבר בקובה נשארים, והעבודה עליהם נמשכת. אם המגעים ייכשלו, תעמדו שוב מול אותה בחירה, והטילים יהיו מוכנים יותר.
• מנהלים משא ומתן חשאי עם חרושצ׳וב כנראה הגרוע משני העולמות. בזמן שאתם מדברים, הטילים נעשים מוכנים לשיגור, וחרושצ׳וב מתמקח מעמדת כוח. אם הסוד ידלוף, או אם תיראו כמי שמשלים עם הטילים אחרי האזהרה מספטמבר, תיראו חלשים בעיני מוסקבה, בעלות הברית והבוחרים, שלושה שבועות לפני הבחירות לקונגרס.

מה קרה בפועל

מקיפים את קובה בספינות מלחמה ודורשים לפנות את הטילים

ב־22 באוקטובר פנה קנדי לאומה בטלוויזיה. הוא נמנע מהמילה ״מצור״, שלפי החוק הבין־לאומי היא מעשה מלחמה, והכריז על הסגר על ספינות שמביאות נשק התקפי. כל טיל גרעיני שישוגר מקובה, הזהיר, ייחשב ״להתקפה של ברית המועצות על ארצות הברית, המחייבת תגובת גמול מלאה נגד ברית המועצות״.

קנדי רצה צעד תקיף שמשאיר לחרושצ׳וב דרך לסגת. אחיו רוברט השווה התקפת פתע לפרל הארבור הפוך, ושום תקיפה לא הייתה בטוחה להשמיד את כל הטילים. ההסגר קנה זמן; המפציצים נשארו מוכנים.

מה קרה באמת

השבת השחורה

27 באוקטובר

ספינות הטילים הסובייטיות הסתובבו עוד לפני שהגיעו לקו ההסגר, אבל העבודה על הטילים בקובה נמשכה.

שבת, 27 באוקטובר, הייתה היום הקשה ביותר. קצינים סובייטים בקובה, בלי לשאול את מוסקבה, הפילו מטוס U-2, והטייס, מייג׳ור רודולף אנדרסון, נהרג. חרושצ׳וב שלח שני מכתבים: הראשון הציע לפנות את הטילים תמורת הבטחה שלא תהיה פלישה לקובה; השני דרש גם לפנות את טילי הג׳ופיטר מטורקיה.

קנדי קיבל בפומבי את ההצעה הראשונה. באותו ערב אמר רוברט קנדי בחשאי לשגריר הסובייטי, אנטולי דוברינין, שטילי הג׳ופיטר ייעלמו בתוך חודשים, בתנאי שאיש לא יגיד זאת בקול. ב־28 באוקטובר הודיע חרושצ׳וב שהטילים יפונו.

ב־1963 הוקם ״קו חם״ בין וושינגטון למוסקבה, ונחתמה אמנה שאוסרת כל ניסוי גרעיני שאינו תת־קרקעי.

מקור: לקרוא תצלום ריגול

תצלום U-2 של חיל האוויר האמריקאי, 14 באוקטובר 1962. את הכיתובים הוסיף המרכז הלאומי לפענוח תצלומים (NPIC) ב־15 באוקטובר

ראיתם אותו בתחילת השיעור. ב־15 באוקטובר זיהו בו מפענחים טילים סובייטיים לטווח בינוני, לראשונה בקובה.

• כסו את הכיתובים הלבנים. מה אתם באמת רואים? שדות, עצים, דרך, צורות בהירות קטנות. מפענחים שהכירו ציוד סובייטי זיהו נגררים ואוהלים, ואת הסידור שלהם בשטח. תצלום ריגול הופך לראיה רק אחרי שמומחה קורא אותו.
• על הלוח כתוב 15 באוקטובר, אבל המטוס טס ב־14. מי כתב את הכיתובים, ובשביל מי? המפענחים, יום אחרי הטיסה, בשביל הנשיא ויועציו: הפרשנות שלהם, שנכתבה כדי לשכנע אנשים עסוקים מהר. לוחות דומים הוצגו אחר כך גם באו״ם.
• מה תצלום מגובה של 20 קילומטרים לא יכול לספר לכם? אם ראשי הנפץ הגרעיניים כבר הגיעו, כמה חיילים יש באי, ומה חרושצ׳וב מתכנן. וושינגטון העריכה כ־10,000 חיילים סובייטים. היו כ־42,000.

מיתוס

קנדי עמד על שלו, חרושצ׳וב ״מצמץ״, ואמריקה ניצחה בזכות קשיחות בלבד.

האמת

ב־24 באוקטובר אמר שר החוץ דין ראסק: ״אנחנו עומדים עין מול עין, ונדמה לי שהצד השני בדיוק מצמץ.״ אבל הספינות הסובייטיות קיבלו פקודה לחזור כבר יום קודם, הרחק מהקו. והמשבר נגמר בפשרה, עם עסקה סודית על טורקיה.

הראיות

וושינגטון הכחישה כל עסקה במשך שנים. ב־1989 הודה טד סורנסן, יועצו של קנדי, שמחק אותה מספר הזיכרונות של רוברט קנדי, ״שלושה־עשר ימים״. מסמכים סובייטיים אישרו אותה מאוחר יותר. עסקה גלויה הייתה נראית כמו תבוסה, ועלולה הייתה להבהיל את בעלות הברית בנאט״ו.

שאלה לבדיקה

למה קרא קנדי למצור הימי שלו ״הסגר״?

התשובה: לפי החוק הבין־לאומי מצור הוא מעשה מלחמה, והוא רצה להשאיר לחרושצ׳וב מקום לסגת. נכון. הספינות עשו את אותה עבודה בכל שם, אבל מילה רכה יותר הקלה על מוסקבה לסגת בלי להרגיש שהיא כבר במלחמה.

שאלה לבדיקה

איך המשבר נגמר באמת?

התשובה: הטילים הסובייטיים יצאו מקובה; אמריקה התחייבה לא לפלוש, והסכימה בסוד להוציא את הטילים שלה מטורקיה. נכון. פשרה, שחלק ממנה הוסתר. טילי הג׳ופיטר פונו עד אפריל 1963, והסוד נשמר עשרות שנים.

שאלה לבדיקה

את מה מהדברים האלה וושינגטון לא ידעה בזמן המשבר?

התשובה: כמה חיילים סובייטים יש בקובה, ושיש שם גם כמאה כלי נשק גרעיני טקטי. נכון. המודיעין האמריקאי העריך כ־10,000 חיילים; היו כ־42,000. על הנשק הגרעיני הטקטי נודע ברבים רק בתחילת שנות ה־90, כשקצינים סובייטים לשעבר סיפרו עליו.

מונחים

• המלחמה הקרה היריבות הארוכה, בערך מ־1947 עד 1991, בין ארצות הברית ובעלות בריתה לבין ברית המועצות ובעלות בריתה. הן התחמשו זו נגד זו ונלחמו דרך אחרים, אבל אף פעם לא זו בזו ישירות.
• מטוס U-2 מטוס ריגול אמריקאי שטס בגובה של יותר מ־20 קילומטרים וצילם תצלומים חדים מאוד. ב־1960 הפילו הסובייטים מטוס כזה מעל שטחם ושבו את הטייס.
• טיל בליסטי לטווח בינוני רקטה שמטפסת גבוה ונופלת על המטרה. טילי R-12 הסובייטיים שנשלחו לקובה יכלו לטוס כ־2,000 קילומטרים, וכל אחד מהם נשא ראש נפץ גרעיני אחד.
• אקסקום הוועדה המבצעת של המועצה לביטחון לאומי: קבוצה קטנה של בכירים שייעצו לקנדי לאורך המשבר. קנדי הקליט בסתר רבות מהישיבות שלה.
• הסגר השם שנתן קנדי למצור הימי על קובה, שנכנס לתוקף ב־24 באוקטובר 1962: ספינות מלחמה אמריקאיות יכלו לעצור ולבדוק ספינות בדרכן לקובה, ולהחזיר כל ספינה שמובילה נשק התקפי.
• טילי ג׳ופיטר טילים גרעיניים אמריקאיים שהוצבו באיטליה ובטורקיה ב־1961 וב־1962, ויכלו להגיע לברית המועצות. גם יועציו של קנדי עצמו ראו בהם נשק מיושן.
• נשק גרעיני טקטי נשק גרעיני קטן יותר, לטווח קצר, שנועד לשדה הקרב: למשל נגד כוחות שנוחתים על חוף. ״קטן״ במונחים גרעיניים, ובכל זאת מסוגל להחריב מרכז של עיר.
• מקג׳ורג׳ באנדי היועץ של הנשיא קנדי לענייני ביטחון לאומי. הוא הביא לו את התצלומים מעל קובה.
• מפרץ החזירים מפרץ בחוף הדרומי של קובה. גולים קובנים שאומנו בידי ה-CIA נחתו בו כדי להפיל את קסטרו, ונמחצו תוך ימים מעטים.
• אנטולי דוברינין שגריר ברית המועצות בוושינגטון. רוברט קנדי מסר לו בסוד הצעה על הטילים בטורקיה.
• דין ראסק שר החוץ של ארצות הברית בימי המשבר. הוא אמר שהצד השני מצמץ, כלומר נסוג.
• רוברט קנדי אחיו של הנשיא, ושר המשפטים שלו. בימי המשבר אמר בסוד לשגריר הסובייטי שטילי ג׳ופיטר ייצאו מטורקיה בתוך חודשים.
• רודולף אנדרסון טייס אמריקאי של מטוס הריגול U-2. מטוסו הופל מעל קובה בידי קצינים סובייטים, והוא נהרג.
• ארכיפוב קצין סובייטי בכיר בשייטת. לפי עדות אחת, הוא שכנע את המפקד של הצוללת לא לשגר את הטורפדו הגרעיני.
• פצצות עומק פצצות שמתפוצצות מתחת למים, בעומק שנקבע מראש. ניתן להטיל אותן כדי להטריד צוללת או לאלץ אותה לעלות.
• טורפדו גרעיני טורפדו שנושא ראש נפץ גרעיני. הצוללת B-59 נשאה כזה, והאמריקאים לא ידעו זאת.
• ראש נפץ החלק של טיל או פצצה שנושא את חומר הנפץ. ראש נפץ גרעיני מכיל פצצת אטום.
• צוללת B-59 צוללת סובייטית שנשאה טורפדו גרעיני. בימי המשבר משחתות אמריקאיות הטילו עליה פצצות עומק לאימון.
• שייטת קבוצה של ספינות או צוללות שפועלות יחד תחת מפקד אחד.
• CIA סוכנות הביון של ארצות הברית. היא אימנה גולים קובנים שניסו לפלוש לקובה.
• ניקיטה חרושצ׳וב מנהיג ברית המועצות בימי המשבר. הוא שלח טילים לקובה בסוד, ובסוף הודיע שהם יפונו.
• פידל קסטרו מנהיג המהפכה בקובה. אחרי כישלון הפלישה במפרץ החזירים הוא התקרב למוסקבה.
• ברית המועצות מדינה קומוניסטית ענקית, שכללה את רוסיה ועוד מדינות רבות. יריבתה של ארצות הברית במלחמה הקרה.
• גולים אנשים שנאלצו לעזוב את מולדתם, בדרך כלל מסיבות פוליטיות, וחיים במקום אחר.
• נשק התקפי נשק שנועד לתקוף ולא להגן. בימי המשבר ארצות הברית הטילה הסגר על ספינות שהביאו נשק כזה לקובה.
• ניסוי גרעיני פיצוץ של נשק גרעיני לצורך בדיקה. אחרי המשבר נחתמה אמנה שאוסרת כל ניסוי גרעיני, פרט לניסוי תת-קרקעי.
• מאזן גרעיני מצב שבו לשתי מעצמות יש כוח גרעיני דומה, כך שכל אחת מרתיעה את השנייה.
• מטוס ריגול מטוס שטס מעל שטח של מדינה אחרת כדי לצלם ולאסוף מודיעין. מטוס ה-U-2 היה מטוס כזה.

מקורות

• John F. Kennedy, Address on the Buildup of Arms in Cuba (radio and television address), 22 October 1962
• National Security Archive, The Cuban Missile Crisis, 1962: photographs (U-2 and low-level reconnaissance, with NPIC captions)
• Ernest R. May and Philip D. Zelikow (eds.), The Kennedy Tapes: Inside the White House during the Cuban Missile Crisis (Harvard University Press, 1997)
• Robert F. Kennedy, Thirteen Days: A Memoir of the Cuban Missile Crisis (W. W. Norton, 1969)
• Aleksandr Fursenko and Timothy Naftali, "One Hell of a Gamble": Khrushchev, Castro, and Kennedy, 1958–1964 (W. W. Norton, 1997)
• Michael Dobbs, One Minute to Midnight: Kennedy, Khrushchev, and Castro on the Brink of Nuclear War (Alfred A. Knopf, 2008)
• Serhii Plokhy, Nuclear Folly: A History of the Cuban Missile Crisis (W. W. Norton, 2021)

קרדיט תמונות

• תצלום U-2 של חיל האוויר האמריקאי, 14 באוקטובר 1962, עם כיתובים של המרכז הלאומי לפענוח תצלומים (NPIC). המוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקאי · Public domain · דף המקור
• ססיל סטוטון, צלם הבית הלבן, 29 באוקטובר 1962. הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ג׳ון פ. קנדי, בוסטון · Public domain · דף המקור