בתי הקפה הראשונים באיסטנבול

מתימן לבירה

במאה ה־15 שתו מיסטיקנים סופים בתימן קפה כדי להישאר ערים בתפילות הלילה. המשקה התפשט למכה ולקהיר. בשנות ה־1550 הגיע לאיסטנבול, בירת האימפריה העות׳מאנית.

בתי הקפה הראשונים נפתחים

בסביבות 1555 פתחו שני אנשים מסוריה בית קפה באיסטנבול, לפי ההיסטוריון העות׳מאני פצ׳בי. אחרים הלכו בעקבותיהם. גברים התכנסו לשתות, לשחק שש־בש, לשמוע מספרי סיפורים ולשוחח.

בתי ספר של חכמים

בתי הקפה הפכו למקום לשיתוף חדשות, שירים ודעות. אנשים כינו אותם ״בתי ספר של חכמים״. בעלי מלאכה, חוקרים ופקידים ישבו זה לצד זה.

סולטן אוסר אותם

שליטים חששו ששיחות בבתי הקפה יהפכו למרד. ב־1633 הורה הסולטן מוראד הרביעי לסגור אותם. האיסור לא החזיק מעמד, ובתי הקפה חזרו אחרי ימיו.

הקפה מגיע ללונדון

1652

ב־1652 פתח פסקוואה רוזה את בית הקפה הראשון בלונדון. הוא עבד אצל סוחר אנגלי בנמל העות׳מאני איזמיר. תוך עשרות שנים התפשטו בתי קפה ברחבי אירופה.

למה זה עדיין חשוב

בית הקפה יצר סוג חדש של מרחב ציבורי לחדשות ולוויכוח. בתי קפה ברחבי העולם ממשיכים את אותו רעיון. ב־2013 רשם אונסק״ו את תרבות הקפה הטורקי כחלק ממורשת החיה של האנושות.

שאלה לסיכום

למה שתו סופים בתימן קפה בתחילה?

התשובה: כדי להישאר ערים לתפילות לילה. מיסטיקנים סופים השתמשו בקפה כדי להישאר ערניים בהתעמקות הלילה הארוכה. משם התפשט ההרגל ברחבי העולם האסלאמי.

מה עשה הסולטן מוראד הרביעי ב־1633?

התשובה: הורה לסגור את בתי הקפה. מוראד הרביעי חשש שבתי הקפה הם כר לאי־שקט ואסר אותם. הם נפתחו מחדש אחרי ימיו.

קרדיט תמונות

• בית קפה באיסטנבול, צבעי מים מסביבות 1809 · Unknown Greek watercolourist · Public domain · דף המקור