קליאופטרה השביעית: המלכה שמאחורי המיתוס

משפחה יוונית על גדות הנילוס

שאלה ליד שער הארמון

אלכסנדריה, סתיו 48 לפנה״ס. מפקד רומאי תפס את ארמון המלכים, ובעיר יש חיילים שרוצים שיעזוב. מחוץ לחומות נמצאת מלכת מצרים, בת 21 בערך, עם צבא קטן ובלי דרך פנימה.

האויבים שלה שולטים בדרכים ובשערים. אחיה הצעיר, המלך, והיועצים שלו מחזיקים בארמון. הגנרל הרומאי, יוליוס קיסר, הוא זה שיכריע מי צודק. איך נכנסת מלכה אל ארמון שממנו גורשה, כדי לפגוש את האיש שיכריע את גורלה?

הרבה אנשים יגידו לכם את התשובה. רובם טועים.

רקע

יוונים על הנילוס

קליאופטרה לא הייתה הראשונה במשפחתה ששלטה במצרים, אבל היא הייתה האחרונה. המשפחה, התלמיים, התחילה באיש בשם תלמי, מצביא מקדוני ששירת את אלכסנדר הגדול. אחרי מותו של אלכסנדר ב־323 לפנה״ס חילקו מצביאיו את האימפריה ביניהם. תלמי קיבל את מצרים, ובשנת 305 לפנה״ס הכריז על עצמו מלך.

צאצאיו שלטו כמעט שלוש מאות שנה מאלכסנדריה, עיר יוונית על חוף הים התיכון שאלכסנדר הקים. בחצר דיברו יוונית, שמרו על מנהגים יווניים והתחתנו בתוך המשפחה. הם גם נשאו את תואר הפרעה ובנו מקדשים בסגנון מצרי. ההיסטוריונים קוראים לעולם היווני של התקופה ההלניסטית.

מיתוס

קליאופטרה הייתה מלכה מצרית, הפרעה האחרונה, ששלטה כאחת מעמה.

האמת

משפחתה הייתה יוונית־מקדונית, ומייסדה שירת את אלכסנדר. אמה לא ידועה, ולכן אי אפשר להוכיח מוצא מצרי או לא־מצרי.

הראיות

פלוטרכוס כותב שהמלכים שלפניה ״לא טרחו אפילו ללמוד את שפת הארץ״. הוא מציג אותה כיוצאת דופן: היא ידעה שפות רבות של עמים, וגם את שפת מצרים. הדבר הפך אותה לאגדה: מבחינת משפחה הייתה יוונית, אבל היא נכונה לדבר בשפת נתיניה.

58–51 לפנה״ס

בתו של נגן החליל

אביה, תלמי השנים עשר, נקרא בידי האלכסנדרים ״נגן החליל״. שלטונו לא היה יציב. ההמון באלכסנדריה לא אהב אותו. כדי להחזיק בכתר הוא לווה כסף רב מבנקאים רומאים, ופנה לרומא לתמיכה. רומא הפכה לכוח הגדול של הים התיכון, ומלך הלניסטי הבין שאפשר להציל את כתרו רק מול רומא.

הוא נפטר ב־51 לפנה״ס. צוואתו העניקה את הכתר לבתו קליאופטרה, שהייתה בת 18 או 19, ולאחיה הצעיר תלמי השלושה עשר, שאמור היה להיות בעלה לפי מנהג השושלת. השניים ירשו את השלטון יחד, והחשש היה שכל אחד מהם ירצה את הכול.

קליאופטרה השביעית

מלכה יוונית של מצרים שדיברה שפות רבות, התקשרה עם שני רומאים, ואיבדה את ממלכתה לרומאי שלישי.

• נולד: 70 או 69 לפנה״ס, כנראה אלכסנדריה
• נפטר: 10 או 12 באוגוסט 30 לפנה״ס, אלכסנדריה, האופן שבו מתה שנוי במחלוקת (פרק 7)
• ניצחונות: שמרה על כתר מצרים יותר מעשרים שנה
• כישלונות: אקטיום, 31 לפנה״ס, ונפילת אלכסנדריה, 30 לפנה״ס

״לשיחה איתה היה קסם שאין לעמוד בפניו״

קיסר בארמון

ספטמבר 48 לפנה״ס

מתנה לאדון החדש

פומפיוס הובס בפרסאלוס, ונמלט מזרחה. הוא קיווה שמצרים, שחייבת משפחתו טובות רבות, תקבל אותו. אבל היועצים של המלך החליטו אחרת: הם חשבו שאם יהרגו את פומפיוס, יזכו בחסדי קיסר. בספטמבר נחת פומפיוס על חופה של מצרים, ונהרג לפני שהספיק לצאת מהסירה.

כמה ימים אחר כך הגיע קיסר, וקיבל כמתנה את ראשו של יריבו. לפי פלוטרכוס, קיסר פנה ממנו באימה. ההתנהגות של היועצים הייתה טעות כפולה: הם לא זכו בחסדו, ותקלה כזאת הפכה את אלכסנדריה לזירת מלחמה.

אוקטובר 48 לפנה״ס

שופט בארמון

קיסר נכנס לאלכסנדריה עם כוח קטן, ומצא עיר במלחמה. מצרים חייבה כסף רב למלווים הרומאים, ולקיסר היה צורך בכסף ובסדר. בארמון שלטו החיילים של המלך, ובחוץ ניצבו אנשי אחותו. קיסר תפס את הארמון לעצמו, וקבע את עצמו לשופט בין השניים. הוא הורה לשניהם לפזר את צבאותיהם ולהביא את הריב לפניו.

נקודת החלטה

אתם קליאופטרה, בת 21 בערך.

סתיו 48 לפנה״ס, מחוץ לאלכסנדריה

קיסר נמצא בארמון וזימן את שני בני המשפחה לדין. אחיכם שולט בארמון ובכבישים. אתם מחוץ לחומות, עם כוח קטן משלכם, כמה חברים נאמנים ושרידי החצר.

היועצים שלכם חלוקים. יש מי שאומרים שלהופיע כמתחננת לפני קיסר זה לאבד הכול. ויש מי שאומרים שכל יום שאתם מחכים, מפלגת המלך מקבלת הזדמנות לדבר ראשונה.

מה אתם עושים?

• לגייס צבא גדול יותר בסוריה ולצעוד על אלכסנדריה בכוח אולי תכבשו את העיר בכוח הנשק. אבל חיילי קיסר נמצאים בתוכה, מצור יהפוך את הבירה לשדה קרב, ורומא עלולה לבחור בצדו של אחיכם.
• לשלוח עצומה רשמית ולחכות שקיסר יזמין אתכם לבית המשפט שלו העצומה תיקרא קודם על ידי יועציו של אחיכם. אתם תהיו המבקשת, והיריבה שלכם תהיה בחדר ותשכנע בזמן שאתם מחכים.
• להיכנס לארמון בלי שאיש ידע, ולפגוש את קיסר פנים אל פנים פגישה פרטית יכולה לשכנע את קיסר לפני שהיועצים יעצבו את דעתו. אבל זה מסוכן: אם תתגלו תהיו שבויות או מתות, ומפלגת המלך תקבל סיבה חדשה לפעול.

מה קרה בפועל

להיכנס לארמון בלי שאיש ידע, ולפגוש את קיסר פנים אל פנים

לפי פלוטרכוס, קליאופטרה נכנסה לארמון בתוך שק מיטה. היא השתרעה בתוכו, ואפולודורוס הסיציליאני, החבר היחיד שהיה עמה, קשר את השק בחבל והביא אותו פנימה אל קיסר. הפרט שפלוטרכוס מוסר הוא שק מיטה, לא שטיח.

הסיבה הייתה מעשית. אנשי אחיה שלטו בדרכים ובשערים, ועצומה הייתה עוברת קודם ליועציו. ביקור בסוד הגיע ישירות לקיסר.

פלוטרכוס כתב יותר ממאה שנה אחרי האירועים, ולכן היסטוריונים מפקפקים בפרטים. אבל ההברחה מתקבלת על הדעת, והיא מופיעה אצלו בפשטות, בלי ניסיון לייפות אותה.

ציור מ־1866

השטיח שפלוטרכוס לא מזכיר

הדימוי המפורסם של קליאופטרה שמתגלגלת משטיח לפני קיסר לא מופיע אצל פלוטרכוס. הגרסאות המאוחרות, וציורים כמו זה, מציגים שטיח במקום שק המיטה. הציור של ז׳אן־לאון ז׳רום מ־1866 הוא דוגמה: אמן מדמיין סצנה כ־1,900 שנה אחרי שקרתה.

47 לפנה״ס

מלחמת הארמון

הלחימה ברחובות וליד הנמל נמשכה חודשים, והמקורות נותנים רק מספרים משוערים. בתחילת 47 לפנה״ס נעלם המלך תלמי השלושה עשר בנילוס, וברוב המקורות הוא טבע בזמן שניסה להימלט. קיסר החזיק בעיר, והחזיר את הכתר לקליאופטרה, כששותפה לשלטון הוא אחיה הצעיר תלמי הארבעה עשר, בשם בלבד.

מאוחר יותר באותה שנה ילדה בן. הוא נקרא ״תלמי קיסר״, ואנשים קראו לו קיסריון, ״קטן קיסר״. היא טענה שהוא בנו של קיסר.

מיתוס

קיסר שרף את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, ועמה את חוכמת העולם העתיק.

האמת

המקורות לא מסכימים על גודל ההרס, ואפילו על השאלה אם הבניין עצמו נשרף. לפי פלוטרכוס, שריפה שפרצה ברציפים התפשטה והרסה את הספרייה הגדולה. סנקה, שכתב כמאה שנה אחרי האירועים, מספר על ארבעים אלף ספרים שנשרפו באלכסנדריה, ואינו מזכיר את הספרייה כלל.

הראיות

הכתוב על הקרב מדבר על שריפה בזמן הלחימה, לא על צו לשרוף ספרים. יש היסטוריונים שחושבים שהספרים שאבדו נשמרו ליד הנמל ולא בבניין הגדול, אבל זו השערה ללא הוכחה. מה שברור: שאיש לא יודע בדיוק כמה נשמר ומה אבד.

רומא, טרסוס והספינה המוזהבת

46–44 לפנה״ס

אורחת של קיסר

קליאופטרה הגיעה לרומא ב־46 לפנה״ס, ושהתה בווילה של קיסר מעבר לנהר הטיבר. הרומאים שמו לב אליה, וחלק מהסנאטורים התרעמו שמלכה זרה גרה בעיר. במרץ 44 לפנה״ס נרצח קיסר בבית הסנאט, כפי שמסופר בשיעור על הפגיונות שביום האידוס של מרץ. קליאופטרה עזבה את רומא זמן קצר אחר כך, וברומא עצמה פרצה שוב מלחמה.

נקודת החלטה

אתם קליאופטרה, בת 28 בערך.

41 לפנה״ס, קיליקיה שבאסיה הקטנה

מרקוס אנטוניוס, הקצין הוותיק של קיסר, שולט עכשיו במזרח של רומא. הוא מתכונן למלחמה נגד הפרתים, האימפריה הגדולה שמעבר לנהר הפרת, ונזקק לכסף ולצי. הוא שלח לכם פקודה: לבוא אליו בקיליקיה.

מצרים היא ארץ עשירה, ואנטוניוס צריך את כספה ואת התבואה שלה. יש מיועציכם שמזהירים שאנטוניוס איש מסוכן לסמוך עליו. יש שאומרים שמלכה שמסרבת לפקודה של האיש החזק ביותר במזרח עלולה לאבד את כתרה בשנה הבאה.

מה אתם עושים?

• לבוא בלבוש צנוע, כמבקשת, לטעון את עניין מצרים ולהתנצל על העבר הוא יראה לפניו מתחננת, לא שותפה. אפשר שתחכו זמן רב, או שתשלמו על כל טובה כפול.
• להפליג במעלה הנהר לקראתו בספינה המלכותית שלכם, בהדר מלא תראו שמצרים עשירה ושאתם לא תלויות באיש. הוא עלול להתרשם, ועלול גם לראות בתצוגה עלבון מצד מלכה.
• לא ללכת, ולשלוח מתנות ומכתב במקומכן תימנעו מפגישה מסוכנת. אבל אנטוניוס עלול להתייחס למצרים כאל אויבת, או לקחת מאוצרה את מה שהוא צריך בלי לשאול.

מה קרה בפועל

להפליג במעלה הנהר לקראתו בספינה המלכותית שלכם, בהדר מלא

לפי פלוטרכוס, קליאופטרה עלתה במעלה הנהר קידנוס בספינה מוזהבת, ואנטוניוס נכבש. הוא ליווה אותה לאלכסנדריה, ושם בילו את החורף יחד. מבחינה פוליטית, התוצאה הייתה ברית: צבאו של אנטוניוס קיבל כסף מצרי, ומצרים קיבלה את גיבוי הרומאי החזק ביותר במזרח.

למה לבחור בתצוגה? פלוטרכוס נותן תשובה רומנטית. תשובה טובה יותר היא שמלך הלניסטי השתמש בהדר כדי לדבר בשפה של מלכים יוונים: עושר, חצר מפוארת ובמה שבה היא שווה למצביא רומאי.

הרבה היסטוריונים חושבים שהפוליטיקה חשובה יותר מן הרומנטיקה. מי שעלה במעלה הנהר בשם מצרים, דיבר בשם מצרים.

מקור: פלוטרכוס: אלה על ספינה מוזהבת

״…לשוט במעלה נהר קידנוס בספינה שירכתיה מוזהבים, ומפרשיה צבועים בארגמן… והיא עצמה שכבה מתחת לגג רקום זהב, מעוטרת כמו ונוס בציור.״

פלוטרכוס כתב כמאה וחמישים שנה אחרי האירועים, לקוראים שהכירו את הסיפורים הרומיים. הוא היה מוסרן יווני ולא עד ראייה, והוא אהב סצנה ציורית.

• מי כתב את זה, מתי ולמה? פלוטרכוס, יווני שכתב בתחילת המאה השנייה לספירה, כמאה וחמישים שנה אחרי הדברים. הוא כתב ביוגרפיות שמלמדות לקח מוסרי, וספינה מוזהבת מתאימה לשיעור כזה.
• מה הכותב רוצה שנראה? אלה על במה מוזהבת. התמונה מציגה את קליאופטרה כמחזה, וזה מספר לנו יותר על כוח הסיפור מאשר על מה שקרה באמת באותו יום.
• מה חסר בתיאור? הפוליטיקה: המלחמה של אנטוניוס נגד הפרתים, הכסף המצרי והברית. פלוטרכוס עוסק בקסם, לא במדיניות.

41–40 לפנה״ס

חורף באלכסנדריה

אנטוניוס הלך אחריה למצרים. פלוטרכוס מספר שהחורף עבר בסעודות ובתענוגות, ושחבורה שהתאספה סביבם נקראה ״החיים הבלתי נשכחים״. מאחורי הסעודות עמדו גם כסף ותוכניות: צבאו של אנטוניוס הזדקק לתבואה ולכסף, ואלכסנדריה הייתה המקום שבו שניהם מצאו את מה שחיפשו.

הקשר ביניהם נמשך שנים. מכאן ואילך רומא מתחילה לראות בקליאופטרה איום לא רק על פוליטיקה, אלא גם על המוסר של הרפובליקה.

תאומים, מלחמה ומתנות

40 לפנה״ס

שני ילדים, שני תארים

בשנת 40 לפנה״ס ילדה קליאופטרה תאומים: בן ובת, אלכסנדר וקליאופטרה. אנטוניוס נתן להם תארים שמשמעותם מתבקשת: השמש והירח. באותה תקופה נישא אנטוניוס לאוקטביה, אחותו של אוקטביאנוס, במסגרת הסכם פוליטי בין שני השליטים החזקים של רומא. לאוקטביה ולקליאופטרה לא היה אותו מעמד: האחת הייתה אשתו הרומית, והשנייה הייתה המלכה המצרית.

כך אנטוניוס חי בין שני עולמות. יש לו אישה ברומא ומלכה באלכסנדריה, והסיפור על הכפילות שלו נעשה כלי חשוב בתעמולה נגדו.

36 לפנה״ס

מסע נגד הפרתים

אנטוניוס תכנן מסע גדול נגד הפרתים, כדי לנקום במפלת הרומאים בקראהאי ב־53 לפנה״ס. צבאו הסתבך במסעות ארוכים במרחבי הררי, וחלק גדול מהחיילים נהרג או נפגע בנסיגה. הכסף והתבואה המצריים עזרו לשמור על הצבא בשדה, ובלעדיהם קשה לראות כיצד הוא היה מחזיק מעמד.

הצבא נסוג, והמסע נחשב לכישלון צבאי. אבל הכישלון לא הוריד את אנטוניוס מכס הכוח במזרח. הוא פשוט הפך את הברית עם אלכסנדריה לחשובה עוד יותר.

37–36 לפנה״ס

אדמות לברית

אנטוניוס העניק לקליאופטרה שטחים רבים לאורך החוף המזרחי של הים התיכון. לפי פלוטרכוס, היו אלה פיניקיה, סוריה החופית, קפריסין וחלק גדול מקיליקיה: אזורים עשירים בנמלים, באיים ובמסחר. אלה היו חלק מן ההסכם ביניהם, ורומא לא הסכימה לכך.

הרומאים שמעו על המתנה, והם לא שכחו אותה. ברומא הברית החלה להיראות פחות כעניין פרטי, ויותר כהעברה של כוח רומאי לידי מלכה זרה.

34 לפנה״ס

המתנות של אלכסנדריה

ב־34 לפנה״ס ערך אנטוניוס באלכסנדריה טקס ציבורי גדול. הוא הכריז על קליאופטרה כמלכת מצרים, קפריסין, לוב וסוריה החופית, ועל ילדיו מקליאופטרה כ״מלכי מלכים״. קיסריון, שהרומאים ראו כבנו של קיסר, קיבל מעמד מיוחד בתוך הטקס. הטקס נקרא מתנות אלכסנדריה, ומשמעותו היא שאנטוניוס חילק את המזרח הרומי כאילו היה נחלתו.

אוקטביאנוס הפך את הטקס לנשק. בתעמולה שלו הטקס הוכיח שאנטוניוס בוגד ברומא ומקדיש את המזרח לזרה. באמצעות הטקס הזה אוקטביאנוס הציג את המלחמה כמלחמה בין רומא למצרים, לא רק בין שני מנהיגים רומאים.

הורדוס והבלסם

40–37 לפנה״ס

מלך בתוך חסות

הורדוס נבחר למלך יהודה על ידי הסנאט הרומי ב־40 לפנה״ס, בתמיכה של אנטוניוס ואוקטביאנוס, ובשנת 37 לפנה״ס כבש את ירושלים בעזרת הרומאים. הוא היה מה שהרומאים קראו מלך לקוח: כסאו נשען על אישור רומאי, וגבולותיו על רצונם הטוב של השליטים הרומאים.

תחומו כלל את הרי יהודה, את בקעת הירדן ואת האזור שסביב יריחו. באזור הזה גדלו שיחי הבלסם, ששרפם נחשב לתרופה ולבושם יקר. מי ששלט בבלסם שלט בהכנסה ובמסחר, ולכן כל שליט ביקש לשמור עליו.

34 לפנה״ס

האורחת בדרך הביתה

אנטוניוס יצא באותה שנה למסע נגד ארמניה, וקליאופטרה ליוותה אותו עד הפרת, לפי יוסף בן מתתיהו. בדרך חזרה למצרים עברה דרך יהודה, ושם נפגשה עם הורדוס. התאריך המקובל הוא 34 לפנה״ס, אם כי יש כרונולוגיות שמציבות אותו שנה קודם.

היא לא הגיעה כאורחת סתם. אנטוניוס העניק לה לפני כן שטחים רבים, ובמקרה של יהודה ביקשה ממנו גם אדמות נוספות. בפגישה הזאת הייתה לה טענה כלכלית, ולהורדוס הייתה שאלה פוליטית.

נקודת החלטה

אתם הורדוס, מלך יהודה.

34 לפנה״ס, יהודה

קליאופטרה, מלכת מצרים ובת הזוג של אנטוניוס, נמצאת בדרכה הביתה ממסע ארמניה. היא עברה בממלכתכם, ויש לה מלווים וגם בקשה: אנטוניוס העניק לה שטחים נרחבים, והיא רוצה עוד. בין השאר היא דורשת את הכנסות מחורשות הבלסם שליד יריחו, ואת שטחי ערב שעל הגבול שלכם.

היועצים שלכם חלוקים. יש מהם שאומרים שמלכה שנמצאת עכשיו בשליטתכם היא הזדמנות שלא תחזור. אחרים אומרים שחסדו של אנטוניוס שווה יותר מכל הכנסה, ושעלבון לבת זוגו תהיה טעות שלא תתקן.

מה אתם עושים?

• להשאיר אותה בשליטתכם, כאורחת שאסור לה לעזוב אנטוניוס יראה בזה עלבון לבת זוגו. ממלכתכם תהפוך למטרה במריבה בין האנשים החזקים ביותר של רומא, ולא תרוויחו דבר שיישאר בידיכם, כי כל מה שתקבלו, אנטוניוס יוכל לקחת בחזרה.
• לקבל אותה בכבוד, להעניק לה מתנות, ולשכור ממנה את הכנסות אדמות יריחו וערב אתם שומרים על חסדו של אנטוניוס ומרוויחים הכנסה נכבדה, והיא יוצאת עם מתנות. אבל אתם משלמים לה על זכויות בתוך ארצכם, וזה נראה כמו השפלה.
• לא לקבל אותה בעצמכם, ולשלוח שליחים לנהל משא ומתן על שכירת ההכנסות תימנעו ממפגש פנים אל פנים שעלול להשתבש. אבל בת זוגו של אנטוניוס תראה ביחס הקר עלבון, והעסקה תהיה קשה יותר לסגור מרחוק.

מה קרה בפועל

לקבל אותה בכבוד, להעניק לה מתנות, ולשכור ממנה את הכנסות אדמות יריחו וערב

יוסף בן מתתיהו מספר שהורדוס קיבל אותה בכבוד, ושכר ממנה את ההכנסה מאזורי ערב ומהאזור שסביב יריחו, שם גדל הבלסם. אחר כך נתן לה מתנות ושלח אותה למצרים. לפי יוסף, הורדוס כינס את ידידיו ושאל אם לא כדאי להרוג אותה, כשהיא נמצאת בשליטתו. חלק מהם דחפו לכך, אבל בסוף הם מנעו ממנו את הצעד הזה. לא נרצח איש.

הורדוס חייב את כסאו לרומא, והיה זקוק לחסדו של אנטוניוס. קבלה ידידותית שמרה על הקשר עם השליט הרומאי החזק במזרח, וההכנסות היו שוות את המחיר. יוסף אינו מסביר לנו בפירוט את השיקולים של הורדוס, ולכן הכסף והפוליטיקה הם המדריך הטוב ביותר שיש לנו.

הרג הייתה פעולה בלי רווח ברור. יוסף מציג את ריסון ידידי המלך כנקודת המפנה, וזה גורם למלך להיראות רחום. זו בחירה של הכותב, ונקרא אותה ככזו.

מקור: יוסף בן מתתיהו: מלך, אורחת וכסף

״…ארץ זו נושאת את הבלסם, שהוא הסם היקר ביותר שיש שם, והוא גדל שם לבדו.״ … ״אז הוא התייחס לקליאופטרה בחביבות, והעניק לה מתנות, וליווה אותה בדרכה למצרים.״

יוסף היה מצביא יהודי שנכנע לרומאים ב־67 לספירה, ואחר כך כתב ברומא בחסות הקיסרים הפלאביים, לקהל רומאי ויווני. הוא סיים את ״קדמוניות היהודים״ בסביבות שנת 93 לספירה, יותר ממאה שנה אחרי האירועים.

• מה יוסף מדגיש בהתנהגותו של הורדוס? את הריסון: המלך מתואר כמי שמסרב לעצת ההרג, וזה הופך אותו לנבון ורחום. סיפור על רחמים של שליט הוא גם סיפור על תדמית השליט.
• מה חסר לנו בתיעוד? קולה של קליאופטרה. לא נשמר דבר ממה שאמרה בפגישה הזאת. אנחנו מכירים אותה דרך הגברים שנפגשו איתה, ודרך כותב שהיה צריך אותה כדי לספר סיפור.
• מדוע הכסף חשוב בסיפור? יוסף מזכיר את ההכנסה פעמיים: השכירות והבלסם. הכסף הופך את הביקור לעסקה פוליטית, לא רק לביקור מלכותי. קורא זהיר ישאל מה יוסף בחר להדגיש, ומה השאיר בצד.

אקטיום: הספינות של המלכה

32 לפנה״ס

מלחמה נגד מלכה

עד 32 לפנה״ס אוקטביאנוס ואנטוניוס, ששיתפו את השלטון בטריומווירט השני משנת 43 לפנה״ס, היו יריבים על השלטון ברומא ובמזרח. אוקטביאנוס הפיץ את תוכן צוואתו של אנטוניוס. התעמולה שלו הציגה את הסכסוך כמלחמה נגד מלכה זרה, ולא נגד מצביא רומאי. רומא הכריזה מלחמה על קליאופטרה.

לאנטוניוס היה קשה להתנגד לתעמולה הזאת. הכסף המצרי היה בצבאו, והצבא הזה כבר לא נראה רומאי בעיני רבים ברומא.

נקודת החלטה

אתם קליאופטרה, בת 39 בערך.

2 בספטמבר 31 לפנה״ס, מפרץ אקטיום

הקרב הימי מול חופי מערב יוון נמשך מאז הבוקר, והתוצאה עדיין לא ברורה. הצי של אוקטביאנוס לוחץ, ואנטוניוס נמצא באמצע הקרב על ספינתו הגדולה. הקרב נמשך זמן רב בלי הכרעה, כפי שמתאר קסיוס דיו.

אתם מפקדים על טייסת של שישים ספינות, בקצה הקרב, ולא על הצי כולו. האוצר שלכם נמצא על הסיפון. יש מאנשיכם שרוצים להילחם לצד אנטוניוס עד הסוף. ויש מי שרוצים להציל את הספינות והזהב, ולחזור לבית.

מה אתם מורים לעשות?

• להישאר בשורה ולהילחם עד הסוף לצד אנטוניוס אפשר שתחלקו ניצחון, או הפסד שמסיים הכול. אם הטייסת תאבד, למצרים לא יהיה צי, ואוקטביאנוס יקבל גם את האוצר שלכם.
• להרים אות ולהפליג עם הטייסת ועם האוצר למצרים תצילו את הזהב ואת ליבת הצי המצרי, ותשמרו לעצמכם ממלכה להגן עליה. אבל אנטוניוס יישאר בתוך הקרב, ובעלי בריתו יקראו את הבריחה כבגידה.
• לשלוח שליחים לאוקטביאנוס עכשיו, להציע תנאים לפני שהצי יושמד הסכם עשוי להציל את ממלכתכם ואת חלק מאנשיכם. אבל אוקטביאנוס לא הייתה לו סיבה להתפשר בזמן שהקרב לא הוכרע, והצעה כזאת תסמן אתכם כבוגדים במחנה של אנטוניוס.

מה קרה בפועל

להרים אות ולהפליג עם הטייסת ועם האוצר למצרים

לפי פלוטרכוס, שישים הספינות של קליאופטרה נראו מרימות מפרשים ונמלטות מן הקרב. כשאנטוניוס ראה את ספינתה מפליגה, הוא השאיר את הצי שלו לגורלו, עלה על ספינת משוטים ורדף אחריה. היא הרימה אותו לספינתה. הצי שלו המשיך להילחם, והוא נשבר.

הקרב עצמו מסופר בשיעור על אקטיום. כאן חשוב לדעת מה הייתה הבחירה של המלכה: להציל את הזהב ואת הממלכה לפני הכול.

היסטוריונים מתווכחים על כך יותר ממאה שנה: האם הבריחה הייתה תוכנית, או פאניקה? פלוטרכוס כותב שאנטוניוס ״שכח הכול״ כשראה אותה בורחת, וזה רומז על סיפור אהבה. התעמולה של אוקטביאנוס קראה לזה בגידה.

אפשר לקרוא את הבחירה כפרגמטית: המלכה ניסתה להציל את מה שהיה לה, את האוצר, את הצי ואת הכתר שלה. אבל היא גם השאירה את בן זוגה בקרב, ולכן רבים זוכרים אותה כבוגדת.

31–30 לפנה״ס

הצי נשבר, המלכים נשארים

הצי של אנטוניוס נשבר בקרב, ואחר כך נשחקו גם הצבא והצי. רבים מחייליו עזבו אותו. אוקטביאנוס קידם את צבאו מזרחה ופלש למצרים. אנטוניוס וקליאופטרה חזרו לאלכסנדריה וניסו לגייס אנשים, אבל מצרים הייתה חסרת חיילים, והעיר חסרת תקווה.

המקורות מתארים באלכסנדריה סעודות, תוכניות למלחמה אחרונה, ורעיונות על בריחה. הדמות של המלכה בתקופה הזאת היא של מי שמתכננת במהירות: היא שולחת שליחים, מנסה לקנות זמן, ומחפשת דרך לשמור על הבית.

מקור: מטבע עם מלכה עליו

״CLEOPATRAE REGINAE REGVM FILIORVM REGVM״ (כתובת הלטינית על צד המטבע). תרגום: ״של קליאופטרה, מלכת המלכים, ושל בניה, מלכי המלכים״

זהו דינר כסף. מדובר באחד מכמה טיפוסים של מטבע מסוג זה, ותאריכם משתנה בין הטיפוסים. הדינר הזה מתוארך בדרך כלל לסביבות 32–31 לפנה״ס.

• מי מופיע קודם, ומה זה אומר? הכתובת נותנת את התואר של קליאופטרה לפני שמות בניה. מטבע רומי שמכבד מלכה זרה בראש העמוד הוא בדיוק מה שתעמולת אוקטביאנוס התכוונה לנצל.
• למי נועד המטבע? לחיילים של אנטוניוס, שקיבלו שכר במטבעות כאלה, והעיצוב אמר להם למי הם שייכים. הכתובת בלטינית, ולכן גם קצינים רומאים יכלו לקרוא אותה.
• מה חסר במטבע? אוקטביאנוס והרפובליקה שהוא מציג כמגינה עליה. המטבע מציג צד אחד של הטיעון: המלכה והמלכים. הצד השני נמצא בתעמולה של אוקטביאנוס.

הסוף, הסיפור והוויכוח

1 באוגוסט 30 לפנה״ס

השער שנפתח

צבאו של אוקטביאנוס הגיע לאלכסנדריה בקיץ 30 לפנה״ס. הפרשים האחרונים של אנטוניוס עברו אליו, והעיר נפתחה לו ב־1 באוגוסט. לפי פלוטרכוס, אנטוניוס שמע שהמלכה מתה, ונפל על חרבו. הוא מת בזרועותיה במבנה שבו התבצרה. אוקטביאנוס רצה אותה בחיים, כדי להציג אותה בניצחונו ברומא, והציע לה להיכנע.

אוגוסט 30 לפנה״ס

המשא ומתן האחרון

קליאופטרה ניסתה לנהל משא ומתן, ואולי קיוותה להציל את מצרים עבור קיסריון או ילדיה מאנטוניוס. הרומאים שמרו עליה מקרוב. כעבור עשרה ימים בערך מתה באלכסנדריה. התאריך שנמסר הוא 10 או 12 באוגוסט 30 לפנה״ס. כל המקורות מסכימים שמתה בעיר, ושהרומאים לא הצליחו להציג אותה בניצחון.

מיתוס

קליאופטרה מתה מנשיכת עכשוב: נחש ארסי הובא אליה בסל תאנים, והיא נתנה לו לנשוך אותה.

האמת

איש לא יודע איך מתה. פלוטרכוס וקסיוס דיו מספרים את סיפור העכשוב, אבל בפרטים שונים: סל תאנים שמתחתיו מוסתר נחש (פלוטרכוס), או נחש שהובא בכד מים או מוסתר בפרחים (דיו). פלוטרכוס מזכיר גם רעל שהוחזק במסרק חלול בשערה, ודיו כותב שהיא התכוננה למות ״בדרך הכי פחות כואבת שאפשר״.

הראיות

פלוטרכוס כותב: ״אבל האמת בעניין אין איש יודע״. דיו כותב שאיש לא יודע בבירור איך מתה. יש הטוענים שנראו שני סימנים קטנים ועמומים על זרועה, אבל סימנים כאלה יכולים להיגרם מדברים רבים. הסיפור על העכשוב מתאים לסיפור על מלכה שבחרה במוות על פני ניצחון רומאי, וזה לא מוכיח שהיה כך. בשנת 2010 הציע ההיסטוריון הגרמני כריסטוף שפר, בתוכנית טלוויזיה, שייתכן שנרעלה בתערובת של צמחי רעל, למשל אופיום ושיכרון. זו השערה ולא תשובה סופית.

מה בא אחר כך

• 41 לפנה״ס טרסוס. קליאופטרה פוגשת את אנטוניוס בקיליקיה, והברית ביניהם מתחילה.
• 2 בספטמבר 31 לפנה״ס אקטיום. הטייסת של קליאופטרה מפליגה לחופי מצרים, ואנטוניוס רודף אחריה.
• 1 באוגוסט 30 לפנה״ס אלכסנדריה נופלת. אנטוניוס נוטל את חייו, ואוקטביאנוס כובש את העיר.
• 10 או 12 באוגוסט 30 לפנה״ס קליאופטרה מתה באלכסנדריה. המקורות חלוקים על הדרך.
• 30 לפנה״ס אוקטביאנוס מורה להוציא להורג את קיסריון, אחרי מות אמו. מצרים הופכת למחוז רומאי, ומושל ממעמד הפרשים שולט בה, לא סנאטור.
• אחר כך בתה סלנה נישאת ליובה השני, מלך מאוריטניה, שגדל ברומא. ילדיה הצעירים של קליאופטרה ואנטוניוס נלקחו לחצרה של אוקטביה ונתחנכו עם ילדיה שלה.

מה אומרים דבריהם של האויבים?

אפשר להכיר את קליאופטרה מתוך מקורות שנכתבו על ידי אויביה?

• דואן רולר (2010), ביוגרף שמשתמש בראיות מצריות ובתקופה התלמיית כן, אם קוראים בזהירות. הטקסטים הרומאים מוטים, אבל כתובות, מטבעות ומסמכים תלמיים מאפשרים לבדוק אותם. הטיעון של הגישה הזאת הוא שקליאופטרה ניהלה מדינה, ניהלה משא ומתן והשתמשה בכל כלי שהיה לה, לא רק בקסם.
• רונלד סיים (1939), בספרו ״המהפכה הרומית״ לא, לפחות לא בלי חשד. סיים טען שההיסטוריה של תקופת אוגוסטוס עוצבה בידי התעמולה של המשטר. לפי הגישה הזאת, כותבים רומאים מאוחרים חזרו על מה שהמשטר רצה, ולכן כל פרט על קליאופטרה הוא טענה שמישהו היה לו אינטרס להעלות.

שני הצדדים מסכימים שתעמולתו של אוקטביאנוס עיצבה את התיעוד. הם חלוקים על השאלה כמה נשאר אחרי שמסירים את התעמולה. אילו מכתב אחד בכתב ידה נמצא, האם הוויכוח היה משתנה?

שאלה לבדיקה

לאיזו שושלת השתייכה קליאופטרה?

התשובה: התלמיים, משפחה יוונית־מקדונית ששלטה מאלכסנדריה. נכון. תלמי הראשון, מצביא של אלכסנדר, הקים את השושלת ב־305 לפנה״ס.

שאלה לבדיקה

לפי פלוטרכוס, איך הגיעה קליאופטרה לארמון כדי לפגוש את קיסר?

התשובה: בתוך שק מיטה, שאפולודורוס החבר שלה נשא אותו פנימה. נכון. פלוטרכוס מזכיר את אפולודורוס, שקשר את השק בחבל ונשא אותו לארמון.

שאלה לבדיקה

מה כותב פלוטרכוס על יופייה של קליאופטרה?

התשובה: יופייה לא היה בולט, אבל שיחתה ושפותיה היו מרתקות. נכון. פלוטרכוס כותב שיופייה לא היה ״יוצא דופן לגמרי״, אבל לשיחה איתה היה קסם.

שאלה לבדיקה

מה עשה הורדוס, לפי יוסף בן מתתיהו, כשקליאופטרה הגיעה ליהודה?

התשובה: הוא כיבד אותה, שכר ממנה את ההכנסות ושלח אותה במתנות. נכון. יוסף כותב שהורדוס שכר ממנה את ההכנסות מאזורי ערב ויריחו, ושלח אותה עם מתנות.

שאלה לבדיקה

מה אומרים המקורות על מותה של קליאופטרה?

התשובה: פלוטרכוס ודיו מספרים סיפורים שונים, ואינם בטוחים. נכון. הפרטים שונים, ושניהם מציינים את חוסר הוודאות.

שאלה לבדיקה

איזה מקור קדום כותב שארבעים אלף ספרים נשרפו באלכסנדריה?

התשובה: סנקה, בחיבורו על שלוות הנפש, בפרק תשע. נכון. סנקה כתב כמאה שנה אחרי השריפה, ונתן את המספר בלי להזכיר את הספרייה.

מונחים

• התלמיים השושלת היוונית־מקדונית ששלטה במצרים מ־305 לפנה״ס עד מותה של קליאופטרה. מייסדה היה תלמי, מצביא של אלכסנדר, ומלכיה נקראו תלמי.
• פרעה התואר של שליטי מצרים העתיקה. גם השליטים היוונים לקחו אותו, והופיעו בתבליטי המקדשים בלבוש של פרעונים.
• הלניסטי התקופה שאחרי אלכסנדר הגדול, שבה יוונית ותרבות יוונית התפשטו במזרח הים התיכון והמזרח הקרוב. הממלכה של התלמיים הייתה אחת ממדינותיה.
• טריומווירט ״שלישייה״: שלושה אנשים ששותפים בשלטון. הטריומווירט השני, משנת 43 לפנה״ס, כלל את אוקטביאנוס, מרקוס אנטוניוס ולפידוס.
• דינר המטבע הכסוף העיקרי של רומא. מצביאים הטביעו דינרים כדי לשלם לחייליהם, וגם כדי להזכיר להם למי הם שייכים.
• מלך לקוח מלך שכסאו נשען על אישור רומאי ועל הגנתה. הורדוס, מלך יהודה, היה מלך לקוח של רומא.
• מתנות אלכסנדריה טקס באלכסנדריה ב־34 לפנה״ס, שבו הכריז מרקוס אנטוניוס על קליאופטרה ועל ילדיו כשליטים על שטחים רומאיים. אוקטביאנוס השתמש בו בתעמולה נגד אנטוניוס.
• בלסם שרף ריחני מצמח שגדל בעיקר באזור יריחו. נחשב לתרופה ולבושם יקר.
• קיסריון ״קטן קיסר״: בנה של קליאופטרה, שנולד ב־47 לפנה״ס. היא טענה שקיסר הוא אביו. הוא נהרג ב־30 לפנה״ס, אחרי מות אמו.
• הספרייה הגדולה של אלכסנדריה אוסף הספרים המפורסם של המלכים התלמיים באלכסנדריה. אין ודאות לגבי גודלו, ולגבי מה שאבד ממנו ומתי.
• אלכסנדר הגדול מלך מקדוניה שכבש אימפריה גדולה במזרח. אחרי מותו חילקו מצביאיו את האימפריה ביניהם.
• תלמי השנים עשר אביה של קליאופטרה. שלטונו לא היה יציב, והוא לווה כסף רב מבנקאים רומאים.
• תלמי השלושה עשר אחיה הצעיר של קליאופטרה. הוא היה אמור להיות בעלה ושותפה לשלטון, ונעלם בנילוס.
• תלמי הארבעה עשר אחיה הצעיר השני של קליאופטרה. הוא היה שותף לשלטון בשם בלבד.
• פומפיוס מצביא רומאי, יריבו של קיסר. אחרי שהובס נהרג בחופי מצרים.
• פרסאלוס מקום ביוון שבו הובס פומפיוס על ידי קיסר.
• פלוטרכוס סופר יווני שכתב ביוגרפיות של יוונים ורומאים. הוא כתב כמאה וחמישים שנה אחרי האירועים.
• סנקה פילוסוף ומחנך רומאי. הוא כתב על ספרים שנשרפו באלכסנדריה, כמאה שנה אחרי האירועים.
• קסיוס דיו היסטוריון רומאי שכתב על קרב אקטיום ועל מות קליאופטרה.
• יוסף בן מתתיהו היסטוריון יהודי שנכנע לרומאים, וכתב ברומא על תולדות היהודים.
• הורדוס מלך יהודה, שמונה בתמיכת רומא. הוא נפגש עם קליאופטרה בדרכה חזרה למצרים.
• יריחו עיר בבקעת הירדן. בסביבתה גדלו שיחי בלסם.
• ארמניה ארץ הררית מצפון לנהר הפרת. אנטוניוס יצא אליה למסע צבאי.
• פרתים אימפריה גדולה מעבר לנהר הפרת, יריבתה של רומא במזרח.
• הפרת נהר גדול במזרח התיכון, שזורם דרך עיראק של היום.
• קיליקיה אזור לחוף הדרומי של טורקיה של היום.
• אקטיום מקום בחוף מערב יוון, שבו נערך קרב ימי גדול בין צי אוקטביאנוס לצי אנטוניוס.
• אוקטביאנוס יורשו של קיסר ושליט רומאי. הוא ניצח את אנטוניוס וקליאופטרה.
• אוקטביה אחותו של אוקטביאנוס, ואשתו הרומית של אנטוניוס.
• מרקוס אנטוניוס קצין רומאי ותיק של קיסר, ששלט במזרח רומא. הוא היה בן זוגה של קליאופטרה.
• אפולודורוס איש מסיציליה, חברה היחיד של קליאופטרה, שהביא אותה לארמון בתוך שק.
• ז׳אן־לאון ז׳רום צייר צרפתי. ציורו מ־1866 מציג את קליאופטרה על שטיח, בניגוד לסיפור של פלוטרכוס.
• האידוס של מרץ התאריך שבו נרצח קיסר בבית הסנאט ברומא.
• הסנאט הרומי מוסד השלטון הגבוה ברומא, שבו ישבו הנכבדים של העיר.

מקורות

• Plutarch, Life of Antony 25–28, 36, 54, 66–67, 85–87, trans. Bernadotte Perrin, Plutarch's Lives IX (Loeb Classical Library, 1920)
• Plutarch, Life of Caesar 48–49, trans. Bernadotte Perrin (Loeb Classical Library, 1919)
• Flavius Josephus, Jewish Antiquities 15.88–103, trans. William Whiston (1737)
• Cassius Dio, Roman History 50–51, trans. Earnest Cary (Loeb Classical Library, 1917)
• Seneca, On Tranquillity of Mind 9.5, trans. J. W. Basore (Loeb Classical Library, 1932)
• Duane W. Roller, Cleopatra: A Biography. Oxford University Press, 2010.
• Ronald Syme, The Roman Revolution. Oxford: Clarendon Press, 1939.
• Rogue Classicism, ‘Cleopatra's death: another theory’ (29 June 2010), quoting the Telegraph on Christoph Schaefer's poison hypothesis

קרדיט תמונות

• תבליט של קליאופטרה השביעית וקיסריון, מקדש חתור, דנדרה, מצרים, 2011. צילום: Olaf Tausch · CC BY 3.0 · דף המקור
• ראש של אישה, שמזוהה עם קליאופטרה השביעית, מוזיאון אלטס, ברלין, 2017. צילום: José Luiz · Public domain · דף המקור
• ז׳אן־לאון ז׳רום, קליאופטרה לפני קיסר, 1866, שמן על בד · Public domain · דף המקור
• דינר של מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה, סביב 32–31 לפנה״ס. Classical Numismatic Group, 2010 (צילום) · CC BY-SA 2.5 · דף המקור