קרל החמישי ולותר בוורמס, 1521

ירושה של ארצות

18 באפריל 1521, וורמס

בחדר אחד בוורמס עומד נזיר בן 37, מול מלך בן 21.

המלך שולט בספרד, בארצות השפלה ובחלקים גדולים של איטליה. לנזיר אין צבא ואין ארץ. יש לו מילים, והוא לא מוכן לחזור בו מהן.

קרל החמישי

הנסיך שירש יותר ארצות ממעט שליטים אחרים באירופה, וגילה שאין לו כסף להחזיק בכולן.

• נולד: 24 בפברואר 1500, גנט, פלנדריה
• נפטר: 21 בספטמבר 1558, מנזר יוסטה, ספרד
• ניצחונות: תוניס, 1535; פאביה, 1525; מיהלברג, 1547
• כישלונות: אלג׳יר, 1541

״נזיר יחיד, ששגה מתוך אוילותו שלו, קם נגד אמונת הנצרות.״

הרקע

ירושה של ארצות

קרל נולד ב־24 בפברואר 1500 בגנט. אביו, פיליפ, ירש את ארצות בורגונדיה בצפון; אמו, יואנה, הייתה בתם של מלכי ספרד הקתוליים. ואז מתו קרוביו, אחד אחרי השני. ב־1506 מת אביו, והילד בן השש הפך לשליט ארצות השפלה. ב־1516 מת סבו פרדיננד, וקרל הוכרז מלך קסטיליה וארגון לצד אמו. ב־1519 מת סבו מקסימיליאן. ב־1521 נמסרו ארצות אוסטריה לאחיו הצעיר של קרל, פרדיננד, שגדל בספרד.

המפה הסכמטית מראה כמה הארצות היו פזורות: מבריסל ועד נאפולי, ומווינה ועד טולדו. אלה לא היו מדינה אחת. לכל ארץ היו חוקים, אסיפות ומסים משלה.

שיטת המשפחה

להתחתן במקום להילחם

בית הבסבורג השיג ארצות לא פחות בנישואין מאשר במלחמה. מקסימיליאן נשא את מרי מבורגונדיה ב־1477, וכך נכנסו ארצות השפלה למשפחה. הוריו של קרל נישאו ב־1496 והביאו את קסטיליה. קרל עצמו נשא ב־1526 את איזבלה מפורטוגל.

הפתגם הלטיני שמצטטים לעיתים על המדיניות הזאת, Bella gerant alii, tu felix Austria nube (״יערכו אחרים מלחמות, ואת, אוסטריה המאושרת, תינשאי״), נרשם הרבה אחרי הנישואין שהוא מתאר, ושיוכו למלך ההונגרי מתיאס קורבינוס מוטל בספק (ברוקהאוס).

זהירות בביטוי

השמש שאינה שוקעת

השמש

מאוחר יותר תיארו את ארצות קרל כאימפריה ששמשה לא שוקעת בה. ההיסטוריונים מייחסים את הדימוי לתביעות ישנות לשלטון עולמי, מרומא ומפרס.

המכרז על הכתר

ינואר 1519

כתר שאינו יורש

הקיסר מקסימיליאן הראשון מת ב־12 בינואר 1519. הקיסרות לא עברה בירושה: שבעה נסיכים־בוחרים בחרו את מלך הרומאים הבא, ותואר הקיסר בא אחר כך. שני צעירים רצו בתפקיד. קרל, נכדו של מקסימיליאן, בן 19. ופרנסואה הראשון, מלך צרפת, בן 24, שניצח במריניאנו ב־1515.

הכסף

מכרז עם שטרות

כ־850,000

בית הבנקאים פוגר מאוגסבורג, שהלווה לאפיפיורים, לנסיכים ולקיסרים, הלווה לקרל סכומים עצומים. בערך 850,000 פלורינים הוצאו על הבחירה, והפוגרים סיפקו כ־543,000 מהם. המקורות נחלקים בפרטים. גם פרנסואה הציע כסף. ב־2001 הטיל ההיסטוריון ה״י.ג׳. כהן ספק בסיפור השוחד. סביר שהכסף עזר, אבל הוא לא הכריע לבדו.

החוזה

מחיר הכתר

אחרי הבחירה הסכים קרל לכתב התחייבות בבחירה, מסמך שמפרט מה יעשה למען הקיסרות. הכתב מתוארך ל־3 ביולי 1519. הוא הבטיח מועצת נסיכים לממשל הקיסרות, פקידים גרמנים, ולא להביא לקיסרות צבא זר בלי הסכמת הנסיכים. הוא גם הבטיח לאשר את השור הזהוב מ־1356, החוק היסודי של הקיסרות, ולבלום את התשלומים הלא־סדירים שרומא גובה מגרמניה. וגם לבטל את חברות המסחר הגדולות.

נקודת החלטה

אתם פרידריך השלישי, נסיך־הבוחר של סקסוניה, המכונה ״החכם״.

פרנקפורט, יוני 1519

מקסימיליאן מת. קרל צעיר ורחוק מרוב הקיסרות, אבל כבר שולט בספרד ובארצות השפלה, ויש לו כסף. פרנסואה מציע מתנות, וצבאו מחכה ליד הגבול האיטלקי.

אתם לא רוצים מלך זר על הכס: צבא צרפתי בגרמניה או באיטליה יגרור את הקיסרות למלחמה שאינה שלה. אתם גם סירבתם להתמודד בעצמכם. שבעה קולות יכריעו, ואחד מהם שלכם.

למי אתם נותנים את הקול?

• לקרל, נכדו של מקסימיליאן, שמבטיח בכתב זכויות לנסיכים. כנראה שארצות בית הבסבורג יגדלו עוד, וכוחם של הנסיכים לעצור את הקיסר ייבחן בכל משבר במשך עשרות שנים.
• לפרנסואה הראשון, שמציע מתנות גדולות וצבא ליד הגבול. כנראה מלחמה ארוכה בין צרפת לבסבורג על איטליה ועל הריין, והנסיכים הגרמנים ייגררו לפוליטיקה צרפתית.
• לעצמכם: נסיך גרמני על הכס ישמור על הקיסרות גרמנית. כנראה שאר הבוחרים יסרבו, והבחירה תתפצל. קיסרות מפולגת פותחת את הדלת לכוח זר.

מה קרה בפועל

לקרל, נכדו של מקסימיליאן, שמבטיח בכתב זכויות לנסיכים.

ב־28 ביוני 1519 בחרו בקרל כל שבעת הנסיכים־הבוחרים. לפי התיאור הישן באנציקלופדיה הבריטניקה (מהדורת 1911) פרידריך סירב להתמודד בעצמו.

ההיסטוריונים מניחים שהעדיף מלך גרמני ששומר על השלום בקיסרות. ההלוואות של הפוגרים מתועדות היטב. עד כמה השוחד שינה את ההצבעות עצמן נשאר שנוי במחלוקת.

וורמס, 1521

ינואר–מרס 1521

הנזיר שהאפיפיור גינה

האפיפיור לאו העשירי הוציא את מרטין לותר, נזיר אוגוסטיני מוויטנברג, מכלל הכנסייה ב־3 בינואר 1521. עכשיו השאלה הייתה מה יעשה הקיסר הצעיר באספת וורמס: אספה של נסיכים, ארכיבישופים וערים.

הנונציוס האפיפיורי, ג׳רולמו אלאנדר, רצה גינוי מיידי, בלי שמיעה. פרידריך החכם דרש שלותר ישמע לפני שייענש.

נקודת החלטה

אתם קרל, מלך הרומאים, בן 21.

וורמס, מרס 1521

הנונציוס רוצה גינוי מיידי. פרידריך מבקש שמיעה הוגנת. לותר מוכן לבוא, אם תזמינו אותו בתעודת מעבר בטוח.

כולם באולם יודעים מה קרה ליאן הוס בקונסטנץ ב־1415. הוס הגיע בתעודת מעבר בטוח מהקיסר זיגיסמונד. המועצה החזיקה בו בכל זאת, ושרפה אותו ב־6 ביולי 1415.

מה אתם עושים?

• מזמינים את לותר בתעודת המעבר, שומעים אותו בפומבי, ומשחררים אותו אם לא יחזור בו. כנראה שמיעה פומבית וסירוב פומבי. נסיכי גרמניה יראו בכך הגינות, והאפיפיור ייראה מובס.
• מגנים אותו בהיעדרו, כפי שמבקש הנונציוס. כנראה שהנסיכים יראו באספה כלי של רומא, וחסידיו של לותר יקראו לזה ״קונסטנץ שנייה״.
• מזמינים אותו, ואם לא יחזור בו, עוצרים אותו אחרי השימוע, כמו בקונסטנץ. כנראה שלותר ימות או יישב שנים בכלא. הוא יהפוך לקדוש־מעונה בכל גרמניה, ופרידריך מסקסוניה ייהפך לאויב מר.

מה קרה בפועל

מזמינים את לותר בתעודת המעבר, שומעים אותו בפומבי, ומשחררים אותו אם לא יחזור בו.

קרל זימן את לותר בתעודת מעבר בטוח מ־6 במרס 1521, ושמר עליה. לותר נשמע בפומבי, ונשלח הביתה ב־26 באפריל.

מלכודת נגד לותר הייתה נראית כמו קונסטנץ, ועולה לקרל את אמונו של נסיך סקסוניה, שבחר בו. ההיסטוריונים נחלקים בשאלה כמה הוא האמין שצריך שמיעה, וכמה נאלץ לתת אותה.

16–17 באפריל

לותר נכנס לוורמס

לותר הגיע לוורמס ב־16 באפריל 1521. ב־17 באפריל, בארמון הבישוף, שאל אותו פקיד של ארכיבישוף טרייר שאלה אחת: האם הוא עומד מאחורי ספריו, והאם יחזור בו מהם. לותר ביקש יום לחשוב. קיבל אותו, והשתמש בו כדי לנסח את תשובתו. היום עומדת בוורמס אנדרטה לזכרו, שנחנכה ב־1868.

מרטין לותר

נזיר אוגוסטיני ומרצה לתיאולוגיה בוויטנברג, שכתב את 95 התזות ב־1517 וסירב לחזור בו ב־1521.

• נולד: 10 בנובמבר 1483, איסלבן, סקסוניה
• נפטר: 18 בפברואר 1546, איסלבן
• ניצחונות: הוויכוח על המחילות, 1517
• כישלונות: וורמס, 1521: לא חזר בו

״איני יכול ואיני רוצה לחזור בי מכלום״

נקודת החלטה

אתם מרטין לותר, בן 37, נזיר ומרצה לתיאולוגיה בוויטנברג.

וורמס, 18 באפריל 1521, אחר הצהריים

אתמול ביקשתם יום. היום הקנצלר של ארכיבישוף טרייר דורש תשובה פשוטה: לחזור בכם או לא. ספריכם הודפסו בכל גרמניה, האפיפיור כבר גינה אתכם, ופרידריך מסקסוניה יגן עליכם רק עד נקודה מסוימת.

אתם מוכנים לוותר על כל טעות שתוכח לכם מכתבי הקודש או מהיגיון ברור. אתם לא סומכים על אפיפיור או על מועצות לבדם, כי הם טעו ובאו זה בזה בסתירה.

מה אתם עונים?

• חוזרים בכם מכל הכתבים, כפי שדורשת האספה. כנראה שהרפורמה בוויטנברג תיעצר, חסידיכם יתביישו, והכנסייה תנצח במהירות.
• חוזרים בכם מהספרים שתוקפים אנשים מסוימים, ומשאירים את השאר. כנראה פשרה שאיש לא אוהב: הכנסייה תמשיך לדרוש את השאר, והוויכוח ימשיך בדפוס.
• מבקשים עוד זמן, וחוזרים הביתה לחשוב. כנראה שהאספה תשלח אתכם הביתה עם דרישה לחזור בכם מאוחר יותר.
• מסרבים: לא אוכל ולא אחזור בי, עד שאשוכנע בכתבי הקודש או בהיגיון ברור, כי לא בטוח ולא נכון לנוצרי לפעול נגד מצפונו. כנראה שייגזר עליכם חרם אימפריאלי, ואולי מוות, אלא אם נסיך יסתיר אתכם.

מה קרה בפועל

מסרבים: לא אוכל ולא אחזור בי, עד שאשוכנע בכתבי הקודש או בהיגיון ברור, כי לא בטוח ולא נכון לנוצרי לפעול נגד מצפונו.

לותר סירב לחזור בו, בתנאי שיוכח לו מהכתובים או מהיגיון ברור שטעה. הוא הוסיף שפעולה נגד המצפון אינה בטוחה ואינה נכונה.

לותר האמין שהכתובים עומדים מעל מועצות ומעל האפיפיור. ההיסטוריונים לא מטילים ספק בסירוב עצמו. הם מטילים ספק במילים המדויקות, ובמשפט האחרון במיוחד.

מקור: תשובתו של לותר, 18 באפריל 1521

״אלא אם כן אשוכנע, על ידי עדויות הכתובים, או בהיגיון הברור ביותר ... איני יכול ואיני רוצה לחזור בי מכלום, כי לא בטוח ולא נכון לנוצרי לפעול נגד מצפונו.״

תרגום אנגלי של תיאור שכתב כומר פרוטסטנטי מז׳נבה, על סמך דיווחים קודמים. דברי לותר נשמרו בכמה נוסחים בלטינית ובגרמנית, והם שונים זה מזה.

• מי כתב את זה, ומתי? כומר פרוטסטנטי מז׳נבה, ז׳אן־אנרי מרל ד׳אובינייה, בשנות ה־1830 וה־1840 בערך. הוא העריץ את לותר וכתב כדי לחזק את אמונת קוראיו.
• מה הכותב רוצה שתרגישו? אומץ. האותיות הגדולות בסוף דומות לדרשה שנצעקת מהדוכן.
• מה חסר כאן? האולם: הרעש, תגובת הנסיכים, והעובדה שלותר כבר קיבל יום לחשוב. ואין כאן מסמך מקורי, רק דיווח של אחרים.

מיתוס

לותר עמד מול קרל ואמר: ״הנה אני עומד, איני יכול אחרת״.

האמת

כנראה לא במילים האלה. המשפט חסר בחלק מהתמלילים ומופיע בחלק אחר. הנוסח המודפס המוקדם ביותר הוסיף אותו, וההיסטוריונים סבורים שנוסף בדיעבד, אף שיש מי שמגן על מקוריותו. יש חוקרים הסבורים שהמילים עשויות בכל זאת להיות אמיתיות.

הראיות

התמונה הבאה מדפיסה את המשפט שלושים וחמש שנה אחרי האירוע.

מקור: גרבורה מ־1556

לודוויג רבוס, היסטוריות של עדי האמת (1556)

תמונה צבעונית מתוך ספרו של לודוויג רבוס על עדי האמת, 1556. היא מספרת את הסיפור לקוראים שלושים וחמש שנה אחר כך.

• מי עומד, ומי יושב? לותר עומד משמאל, בגלימה לבנה, ופונה אל הקיסר היושב תחת כיפה עם נשר הקיסרות. בין השניים עומדים נסיכים בפרוות.
• מה כתוב מתחת לציור? ״הנה אני עומד, איני יכול אחרת, אלוהים יעזור לי, אמן״, בגרמנית. עד 1556 המילים כבר היו חלק ממסר התמונה.
• למי נועד הספר? לקוראים פרוטסטנטים שאהבו סיפורים על אנשים שעמדו איתנים. הוא נועד לחזק אמונה, לא לתעד אירועים.

אחרי וורמס

מקור: הכרזתו של קרל, 19 באפריל 1521

״נזיר יחיד, ששגה מתוך אוילותו שלו, קם נגד אמונת הנצרות. כדי לעצור כפירה כזו אקריב את ממלכותיי, את אוצרותיי, את ידידיי, את גופי, את דמי, את נשמתי ואת חיי.״

נקרא לפני האספה ב־19 באפריל, יום אחרי תשובתו של לותר. הניסוח שונה בתרגומים: בחלקם ״נזיר יחיד״, ובאחרים ״אח יחיד״.

• מי מדבר, ואל מי? קרל, מלך הרומאים, אל הנסיכים, ובשם השושלת: מלכי ספרד, ארכידוכסי אוסטריה ודוכסי בורגונדיה.
• מה הוא מבטיח? הכול: ממלכות, אוצרות, ידידים, גוף, דם ונשמה. זו נוסחה של נאמנות ודרמה.
• כמה מהטקסט הוא קולו של הקיסר? לא ידוע. לקיסרים היו מזכירים. הטענה שכתב אותו בידו מופיעה אצל כותב כשלוש מאות שנה אחרי האירוע.

מאי 1521

צו וורמס

26 במאי

האספה נסגרה ב־25 במאי 1521. צו וורמס, מתוארך ל־8 במאי ונחתם בסוף מאי, הכריז על לותר בחרם אימפריאלי: כל אדם רשאי לעצור אותו, ואסור לתת לו מחסה. הוא אסר להדפיס את ספריו, להעתיק אותם, למכור אותם או להגן עליהם. בחלק גדול מגרמניה הוא לא נאכף. בארצות השפלה של בית הבסבורג הוא הופעל נגד תומכי לותר.

4 במאי 1521

החטיפה המתוכננת

בדרך חזרה לוויטנברג נעצר לותר ב־4 במאי, ביער תורינגיה, בידי פרשים חמושים, והועבר לטירת ורטבורג שמעל אייזנאך. זו הייתה הצגה שאורגנה: פרידריך החכם תכנן אותה. בטירה התחזה לאביר בשם ״יונקר יורג״, והתחיל לתרגם את הברית החדשה לגרמנית. הוא שהה שם עד מרס 1522.

נקודת החלטה

אתם קרל, בן 21, בוורמס, אחרי סגירת האספה.

וורמס, סוף מאי 1521

צו וורמס חתום, אבל לותר נעלם. האפיפיור רוצה שהצו ייאכף במלואו. הנסיכים לא רוצים לעצור נזיר פופולרי בתוך ארצותיהם.

צרפת מתכוננת למלחמה, ולנצח אתם צריכים את כספם ואת כוחם של הנסיכים. לא כולם שמחים לראות את לותר מחוץ לחוק.

אפשר לאכוף את הצו בכוח, להשאיר את האכיפה לנסיכים, לקרוא למועצה כללית, או להציע ללותר חנינה תמורת חזרה מכמה דברים.

מה אתם עושים?

• דורשים מכל שליט לעצור את לותר ולשרוף את ספריו, ושולחים כוחות אם יידרש. כנראה מלחמה פנימית בחלק מגרמניה. סקסוניה והסה יתנגדו, ותילחמו בנסיכים בזמן שאתם נלחמים בצרפת.
• משאירים את האכיפה לנסיכים, ומפנים את תשומת הלב לצרפת. כנראה שהצו נשאר על הנייר ברוב המקומות, והנסיכים ישתמשו בו כשנוח להם.
• קוראים למועצה כללית שתכריע בשאלה, כפי שביקשו כמה נסיכים. כנראה שנים של דיונים. האפיפיור יתנגד, והרפורמה תמשיך להתפשט בדפוס ובערים.
• מציעים ללותר חנינה, אם יחזור בו מכמה דברים. כנראה שלותר יסרב, ורומא תתנגד. אבל אם היה מקבל, ההצעה הייתה יכולה להרגיע את המצב.

מה קרה בפועל

משאירים את האכיפה לנסיכים, ומפנים את תשומת הלב לצרפת.

קרל חתם על הצו, ומלחמה עם צרפת פרצה באותה שנה. האכיפה נשארה בעיקר בידי הנסיכים, ובחלק גדול מגרמניה הצו נותר על הנייר.

קרל היה זקוק לנסיכים למלחמה, והם הבהירו שלא יאכפו את הצו בכוח. היועצים הקרובים אליו והנונציוס רצו אכיפה, אבל לקרל לא היה צבא משלו בגרמניה. ההיסטוריונים נחלקים בשאלה אם תכנן אי פעם לאכוף את הצו.

מלחמה בכל החזיתות

1524–1525

מרד האיכרים

בשנים 1524 ו־1525 קמו איכרים בדרום ובמרכז גרמניה נגד האדונים שלהם. הם דרשו מסים נמוכים יותר וזכויות נוספות, וחלק מהמורדים צטטו את לותר. ב־1525 פרסם לותר חיבור חריף נגדם וקרא לנסיכים לדכא אותם. עשרות אלפים מתו, ברובם בקרבות ובהוצאות להורג.

24 בפברואר 1525

פאביה: המלך בשבי

פאביה

ביום הולדתו ה־25 של קרל הביסו חייליו את הצבא הצרפתי ליד פאביה שבצפון איטליה. פרנסואה הראשון נלכד והובל לספרד. כדי לחזור לצרפת חתם על הסכם מדריד (1526), שבו ויתר על תביעותיו באיטליה ובבורגונדיה, ואחר כך התכחש לו. שלום סופי נחתם רק ב־1529, בהסכם קמברה.

1526–1529

מוהאץ׳ ווינה

ב־29 באוגוסט 1526 הביס הסולטן סולימן הראשון את הצבא ההונגרי ליד מוהאץ׳. המלך לואי השני, נשוי לאחותו של קרל, מרי, נהרג בדרך מהשדה. המצור על וינה החל ב־27 בספטמבר 1529. באמצע אוקטובר נסוג הצבא העות׳מאני, והעיר החזיקה מעמד. את ההגנה הובילו הרוזן ניקלאס זאלם וווילהלם פון רוגנדורף, ולא פרדיננד, אחיו של קרל, שעזב לבוהמיה.

6 במאי 1527

רומא נבזזת

1527

צבאו של קרל באיטליה לא קיבל שכר במשך חודשים. החיילים התקוממו, וצעדו על רומא בהנהגתו של שארל, דוכס בורבון, אציל צרפתי שפנה נגד מלכו. ב־6 במאי 1527 הסתערו על העיר. בורבון נהרג, והאפיפיור נסגר בטירת סנט־אנג׳לו. ההרוגים נאמדו באלפים, והעיר נבזזה. קרל לא הורה על ההתקפה, אבל גם לא שילם לחיילים.

1529–1530

״מחאה״ ו״הודאה״

בשפייר, ב־1529, הכריע רוב הנסיכים להחיל את צו וורמס. מיעוט של נסיכים וערים הגיש מחאה, ומכאן נקראו המתנגדים פרוטסטנטים. ב־24 בפברואר 1530, ביום הולדתו השלושים, כתר האפיפיור קלמנס השביעי את קרל לקיסר בבולוניה, והוא נחשב לקיסר האחרון שכתרו אפיפיור. ב־25 ביוני 1530 הגישו הנסיכים הלותרניים באאוגסבורג את הודאת אאוגסבורג: 28 סעיפים שכתב פיליפ מלנכתון.

27 בפברואר 1531

ברית שמלקלדן

בפברואר 1531 הקימו נסיכים וערים פרוטסטנטיים ברית הגנתית בשמלקלדן, הברית של שמלקלדן. מנהיגיה היו הלנדגרף פיליפ מהסה ויוחנן פרידריך, נסיך־הבוחר של סקסוניה. קרל נזקק לנסיכים הגרמנים נגד הטורקים ונגד צרפת, ולכן לא יכול היה לדכא את הברית מיד.

מילברג והפשרה

1546

מות לותר, וגרמניה מתפצלת

לותר מת ב־18 בפברואר 1546 באיסלבן, עירו שבה נולד. הברית של שמלקלדן החזיקה צבא גדול, ומועצת טרנט, שנפתחה בדצמבר 1545, התכנסה בלי הפרוטסטנטים. קרל, בן 46 וחולה בגאוט, עדיין רצה שלום דתי לפי תנאיו. אבל מלחמה הייתה יקרה, והבנקאים כבר הלוו לו הרבה.

נקודת החלטה

אתם קרל החמישי, בן 46, בקיץ 1546.

קיץ 1546

הברית מסרבת לקבל את סמכותכם בענייני הדת, וצבאה גדול משלכם בגרמניה. האפיפיור מציע כסף וחיילים אם תפעלו. מוריץ מסקסוניה, בן־דודו הפרוטסטנטי של יוחנן פרידריך, נוטה לצדכם, בתמורה לחלק מהנכסים.

הכסף שלכם מוגבל, והחיילים מפוזרים. אבל כל שנת המתנה מחזקת את הברית.

מה אתם עושים?

• מכריזים על הברית כמורדת, ונלחמים עכשיו בכסף מהאפיפיור. כנראה מלחמה קצרה שתנצחו בה, כי יש לכם יותר חיילים. אבל היא תעלה הרבה כסף ותחלק את גרמניה לדורות.
• ממתינים, מציעים מועצה כללית, ומדברים עם הנסיכים. כנראה שנים של דיונים. טרנט ימשיך להתכנס בלי הפרוטסטנטים, והברית תגדל.
• קונים את מנהיגי הברית במתנות ובהבטחות. כנראה שהברית תישאר מאוחדת, הכסף יתבזבז, וחלק מהנסיכים ימשיכו לסחוט אתכם.
• חותמים על הסכם שמכיר בזכויות הנסיכים הפרוטסטנטים, תמורת כניעה פוליטית. כנראה פשרה שמגינה על נכסי הנסיכים ומשאירה את שאלת הדת פתוחה.

מה קרה בפועל

מכריזים על הברית כמורדת, ונלחמים עכשיו בכסף מהאפיפיור.

קרל בחר במלחמה. ב־20 ביולי 1546 הכריז על מנהיגי הברית, יוחנן פרידריך ופיליפ מהסה, כמורדים בחרם האימפריאלי, ומלחמת שמלקלדן פרצה. היא הייתה קצרה: הברית התפצלה, ומוריץ נטה לצד הקיסר.

ההיסטוריונים נחלקים בשאלה אם קרל נלחם למען האמונה או למען סמכותו על הנסיכים. ההחלטה שילבה את השניים, וכסף האפיפיור הדגיש את הצד הדתי.

מקור: טיציאן, קרל החמישי במילברג, 1548

טיציאן (טיציאנו וצ׳לי), צייר ונציאני. הציור במוזיאון הפראדו שבמדריד.

ציור שנוצר באאוגסבורג ב־1548, כשנה אחרי הקרב. הוא אינו תיעוד של הקרב, אלא תמונה של ניצחון.

• מה הקיסר עושה בציור? הוא רכוב על סוס ולבוש שריון, רגוע ושולט. הוא אינו נלחם.
• מי חסר בציור? הנופלים, החיילים הפרוטסטנטים, וכל זכר למספר ההרוגים. הקרב נמחק.
• למה השריון? השריון הוא המסר: הקיסר לחם, שרד וניצח. זו הצהרה פוליטית.

24 באפריל 1547

מילברג: הנהר והערפל

24 באפריל

בערב ה־23 באפריל 1547 הגיע קרל לנהר האלבה. הגנרלים רצו לחכות, אבל הוא בחר להתקיף. הגאוט החמיר באותו יום, והוא נישא על אלונקה. חיילים ספרדים ואיטלקים חצו בערפל ובלילה, במעבר רדוד שאיכר מקומי הראה להם, ובגשר שהוכן מסירות שנלקחו. הצבא הסקסוני הופתע.

יוחנן פרידריך נפצע ונלכד. קרל הטיל עליו עונש מוות כדי לאלץ את ויטנברג להיכנע; העונש לא בוצע, והעיר נכנעה ב־19 במאי 1547. פיליפ מהסה נכנע ביוני 1547.

1548–1552

הפשרה הזמנית

הבחירה של סקסוניה עברה מיוחנן פרידריך לבן־דודו מוריץ, שנלחם לצד הקיסר. יוחנן פרידריך נכלא שנים רבות. ב־15 במאי 1548, באאוגסבורג, הכריז קרל על הסדר זמני דתי: הפרוטסטנטים יקבלו מנהגים קתוליים, עם הקלות זמניות כמו נישואי כמרים והנחת הלחם והיין לחילונים, עד שמועצה תכריע. רובם דחו את ההסדר, וההסדר לא פתר דבר. ב־1552 מוריץ, שקיבל את הבחירה, פנה נגד הקיסר, והמלחמות הדתיות חזרו.

השלום, הפרישה והשאלה הגדולה

25 בספטמבר 1555

שלום אאוגסבורג

1555

באספה שנפגשה באאוגסבורג הוכרז ב־25 בספטמבר 1555 שלום דתי. כל נסיך יכול היה לבחור אם ארצו תהיה קתולית או לותרנית, והלותרנים קיבלו הכרה משפטית לצד הקתולים. הקלוויניסטים לא נכללו. נתין שלא רצה את דת שליטו יכול היה לעזוב את הארץ, אבל לא לבחור דת בתוכה.

ההסכמה הושגה בעיקר בזכות אחיו פרדיננד. קרל לא אישר את ההסדר באופן רשמי.

הכלל הלטיני

״של מי הארץ, שלו הדת״

הביטוי הלטיני ״cuius regio, eius religio״ לא מופיע בטקסט של השלום. הוא נטבע ב־1612 על ידי המשפטן יואכים שטפאני מגרייפסוואלד. זו קיצורת דרך נוחה, לא ציטוט.

1555–1558

הפרישה

ב־25 באוקטובר 1555 מסר קרל בבריסל את ארצות השפלה לבנו פיליפ. ב־16 בינואר 1556 מסר לפיליפ את כתרי קסטיליה וארגון, עם הנכסים הנלווים להם. התואר הקיסרי עבר לאחיו פרדיננד, והרייכסטאג קיבל אותו כקיסר רק ב־1558.

קרל פרש למנזר יוסטה שבאקסטרמדורה ב־1557 לפי רוב המקורות (חלקם אומרים 1556). הוא מת שם ב־21 בספטמבר 1558, בגיל 58. גופתו הועברה מאוחר יותר לאסקוריאל, המנזר־הארמון שבנה בנו.

מה הביאו השנים

• 1521 וורמס: צו נגד לותר, והוא מוסתר בוורטבורג.
• 1525 פאביה: פרנסואה הראשון נלכד. מרד האיכרים נדכא.
• 1526 מוהאץ׳: הצבא ההונגרי נחרב, והמלך לואי נהרג.
• 1527 רומא נבזזת בידי חיילים שלא קיבלו שכר.
• 1529 וינה מחזיקה מעמד, ובשפייר נולד השם ״פרוטסטנטים״.
• 1530 הודאת אאוגסבורג, וכתרו של קרל כקיסר בבולוניה.
• 1531 הברית של שמלקלדן נוסדת.
• 1547 מילברג: הברית מובסת, יוחנן פרידריך נשבה.
• 1555 שלום אאוגסבורג, ופרישה מהארצות השפלה.
• 1556 ספרד והמושבות עוברות לפיליפ. התואר הקיסרי לפרדיננד.
• 1568 מרד בארצות השפלה נגד פיליפ, תחילתו של המרד ההולנדי.

מיתוס

קרל החמישי שלט באירופה כאדון כול־יכול.

האמת

שטחיו היו עצומים, אבל לא היה לו כסף מספיק, צבא קבוע או כוח לכפות את רצונו. בכל ארץ היו חוקים ואסיפות משלה. בגרמניה נזקק לנסיכים ולבוחרים, באיטליה לאפיפיור. הוא מימן מלחמות בהלוואות של בנקאים, כולל הפוגרים, ובשנת 1557 הפסיק פיליפ השני לפרוע הלוואות גדולות שנטל מבנקאים. כוחו נשען על הסכמה, לא על פקודה.

הראיות

ראו את צו וורמס: קרל חתם עליו, והנסיכים לא אכפו אותו. ראו את 1552: מוריץ, שקיבל את סקסוניה ממנו, פנה נגדו.

למה הרפורמציה שרדה את קרל?

קרל היה חזק מכל מלך אחר בזמנו, ובכל זאת הלותרנות נשארה. מדוע?

• היינץ שילינג שילינג, שפיתח עם וולפגנג ריינהרד בשנות השמונים את רעיון ה״קונפסיונליזציה״, טוען שכנסייה ומדינה התפתחו יחד. הדת הפכה לחלק מהשלטון ומהמשמעת החברתית של כל טריטוריה. לפי גישה זו הלותרנות שרדה כי כבר הייתה חלק ממבנה המדינה.
• פיטר ה׳ וילסון בספרו ״לב אירופה״ (2016) טוען וילסון שהקיסרות לא הייתה מדינה כושלת, אלא מערכת של פשרות שעבדה. הרפורמציה בחנה אותה, ושלום 1555 הראה את גמישותה. לפי גישה זו היא שרדה בזכות מוסדות ולא בזכות כוח.
• ג׳פרי פארקר בספרו ״קיסר״ (2019) פארקר מנתח את הישגיו של קרל בתוך מגבלות אישיות ומבניות: כסף, מרחק וירושה של ארצות מפוזרות. לדעתו השאלה היא מה קרל בחר בתוך המגבלות, ולא רק מה היה אופיו.
• יו טרבור־רופר בחיבוריו משנת 1967 על דת, הרפורמציה והשינוי החברתי, טרבור־רופר טען שאי אפשר להסביר שינוי דתי בדת בלבד, ושיש לקרוא אותו לצד שינויים כלכליים וחברתיים.

האם הרפורמציה שרדה בגלל הדת עצמה, או בגלל המבנה של הקיסרות והכלכלה? לתמונה המלאה ראו את ספרו של דיארמייד מקולוך, ״הרפורמציה: בית אירופה המפולג״ (2003). החליטו לעצמכם אחרי שקראתם את המקורות בשיעור.

שאלה לבדיקה

למה קרל לא יכול היה לאכוף את צו וורמס ב־1521?

התשובה: כי הנסיכים לא היו מוכנים לאכוף אותו בכוח, והוא נזקק להם נגד צרפת.. נכון. קרל היה תלוי בנסיכים למלחמה, והם הבהירו שלא יאכפו את הצו בכוח.

שאלה לבדיקה

מתי נכתב התיאור האנגלי של תשובתו של לותר, שממנו לקוחות המילים?

התשובה: בשנות ה־1830 וה־1840 בערך, על ידי ז׳אן־אנרי מרל ד׳אובינייה.. נכון. זה כתב כומר פרוטסטנטי מז׳נבה, כשלוש מאות שנה אחרי הדיון, על בסיס דיווחים קודמים.

שאלה לבדיקה

באיזו הופעה מודפסת מופיע לראשונה המשפט ״הנה אני עומד, איני יכול אחרת״?

התשובה: בנוסחים מודפסים של הנאום שהופיעו אחרי 1521.. נכון. הנוסח המודפס המוקדם ביותר הוסיף אותו, וההיסטוריונים רובם סבורים שנוסף בדיעבד.

שאלה לבדיקה

איזו קרב הביא לשבי את פרנסואה הראשון?

התשובה: פאביה, 1525.. נכון. הקרב היה בצפון איטליה, ביום הולדתו ה־25 של קרל, והמלך הצרפתי נלכד בו.

שאלה לבדיקה

מה שלום אאוגסבורג (1555) השאיר בחוץ?

התשובה: את הכנסיות הקלוויניסטיות, ואת הבחירה החופשית של הנתינים בדת.. נכון. הקלוויניסטים לא הוכרו, ונתין שלא רצה את דת שליטו יכול היה בעיקר לעזוב את הארץ.

שאלה לבדיקה

מה ביטוי ״השמש שאינה שוקעת״ מלמד קורא זהיר?

התשובה: שזהו תיאור מאוחר, ששורשיו בתביעות ישנות לשלטון עולמי.. נכון. הביטוי מתאר את הנחלה, אבל הכותבים שטבעו אותו היו מאוחרים לקרל.

מונחים

• אספה (רייכסטאג) האספה של הנסיכים, הבישופים והערים של הקיסרות הרומית הקדושה, שהקיסר זימן. אספת וורמס של 1521 דנה בעניינו של לותר.
• נסיך־בוחר אחד משבעת הנסיכים שבחרו את מלך הרומאים, ולכן את הקיסר. ב־1519 היו בהם שלושה ארכיבישופים וארבעה נסיכים חילונים, ובהם מלך בוהמיה.
• כתב התחייבות בבחירה מסמך שהנסיכים־הבוחרים דרשו מכל מועמד לכתר לחתום עליו, ובו התחייבויותיו לקיסרות. קרל חתם על כזה ב־1519.
• פוגר משפחת סוחרים ובנקאים מאוגסבורג, מהעשירות באירופה בתחילת המאה ה־16. הם הלוו כסף לאפיפיורים, לנסיכים ולקיסרים.
• תעודת מעבר בטוח כתב שמבטיח לאדם הגעה למקום ושיבה ממנו בלי מעצר. הפרת תעודה כזו נחשבה לפגיעה חמורה בכבוד.
• צו וורמס הצו הקיסרי נגד לותר, מ־8 במאי 1521 ונחתם בסוף מאי. הוא הכריז עליו חרם והפך את ספריו לאסורים.
• חרם אימפריאלי הכרזה של הקיסר שמוציאה אדם מחוץ לחוק. כל אדם רשאי לעצור אותו, ואסור לתת לו מחסה.
• הברית של שמלקלדן ברית הגנה של נסיכים וערים פרוטסטנטיים, שנוסדה ב־1531 בשמלקלדן. מנהיגיה היו פיליפ מהסה ויוחנן פרידריך מסקסוניה.
• הודאת אאוגסבורג הצהרת האמונה הלותרנית: 28 סעיפים שכתב פיליפ מלנכתון, והוגשו לקיסר באאוגסבורג ב־25 ביוני 1530.
• הסדר זמני הסדר דתי זמני שהכריז קרל ב־1548, שנועד להחזיר את הפרוטסטנטים לדרך הקתולית עד שמועצה תכריע. רוב הפרוטסטנטים דחו אותו.
• בית הבסבורג שושלת מלכים אירופית גדולה. בימיו של קרל שלטה בספרד, באוסטריה ובארצות רבות אחרות.
• ארצות השפלה אזור בצפון-מערב אירופה, שהיום חלקו בבלגיה, בהולנד ובלוקסמבורג.
• קסטיליה ממלכה גדולה בספרד. הורי קרל הביאו אותה לבית הבסבורג בנישואין.
• איזבלה מפורטוגל נסיכה פורטוגלית שנישאה לקרל. הנישואין היו חלק ממדיניות הנישואין של בית הבסבורג.
• פרנסואה הראשון מלך צרפת, יריבו של קרל על הכתר הקיסרי. ניצח במריניאנו, אבל נלכד ליד פאביה.
• פאביה עיר בצפון איטליה. שם הביסו חיילי קרל את הצבא הצרפתי, ופרנסואה הראשון נלכד.
• השור הזהוב החוק היסודי של הקיסרות, שקבע איך נבחר הקיסר ומי הנסיכים הבוחרים.
• Bella gerant alii פתגם לטיני שמתאר את מדיניות הנישואין של בית הבסבורג. ייחוסו למלך ההונגרי מתיאס קורבינוס מוטל בספק.
• מתיאס קורבינוס מלך הונגריה, שמיוחס לו הפתגם הלטיני על נישואי הבסבורגים, אך הייחוס מוטל בספק.
• שפייר עיר בגרמניה. באספה שנערכה בה הכריעו הנסיכים להחיל את צו וורמס, ומיעוט מהם מחה.
• בולוניה עיר בצפון איטליה, שבה כתר האפיפיור את קרל לקיסר.
• קלמנס השביעי אפיפיור שכתר את קרל לקיסר. זה היה הקיסר האחרון שאפיפיור כתר.
• לאו העשירי אפיפיור שהוציא את מרטין לותר מכלל הכנסייה.
• נונציוס שגריר רשמי של האפיפיור בחצר של מלך או של נסיך.
• פרידריך החכם נסיך מסקסוניה שהגן על לותר. הוא דרש שישמעו את לותר לפני שייענש.
• יאן הוס מתקן דתי מבוהמיה, שנשרף בקונסטנץ אחרי שהגיע בתעודת מעבר בטוח.
• ויטנברג עיר בגרמניה, שממנה בא לותר ואליה חזר בדרכו מוורמס.
• ורטבורג טירה בתורינגיה, מעל העיר אייזנאך. לותר שהה בה במסתור, והתחיל לתרגם שם את הברית החדשה לגרמנית.
• מועצת טרנט מועצה של הכנסייה הקתולית, שהתכנסה בעיר טרנט שבצפון איטליה בלי הפרוטסטנטים.
• פרוטסטנטים השם שניתן למתנגדים לצו וורמס בשפייר. מאוחר יותר נקרא כך כל מי שפרש מהכנסייה הקתולית.
• השלום הדתי של אאוגסבורג הסדר שהכריזה האספה באאוגסבורג: כל נסיך בוחר אם ארצו תהיה קתולית או לותרנית.
• cuius regio, eius religio ביטוי לטיני שמשמעו: בתחום השליט, דתו. הוא לא מופיע בטקסט של השלום, ונוסח מאוחר שמקצר את ההסדר.
• גאוט מחלה כואבת של המפרקים, שנגרמת מחומצה שמצטברת בגוף.
• אסקוריאל מנזר-ארמון בספרד, שבנה בנו של קרל. גופתו של קרל הועברה אליו מאוחר יותר.
• יוסטה מנזר בספרד, שאליו פרש קרל מהשלטון, ושם מת.

מקורות

• Jean-Henri Merle d'Aubigné, History of the Reformation in the Sixteenth Century, trans. David Dundas Scott, book "The Diet of Worms, 1521, January to May" (public domain)
• Edict of Worms, dated 8 May 1521 and signed in late May 1521 (German text in the records of the Diet)
• Ludwig Rabus, Historien der Heyligen Außerwölten Gottes Zeügen (1556), woodcut of Luther at Worms
• Roland H. Bainton, Here I Stand: A Life of Martin Luther (New York: Abingdon-Cokesbury, 1950)
• Geoffrey Parker, Emperor: A New Life of Charles V (New Haven: Yale University Press, 2019)
• Peter H. Wilson, Heart of Europe: A History of the Holy Roman Empire (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2016)
• Heinz Schilling, Martin Luther: Rebel in an Age of Upheaval, trans. Rona Johnston (Oxford: Oxford University Press, 2017)
• Diarmaid MacCulloch, Reformation: Europe's House Divided, 1490–1700 (London: Allen Lane, 2003)
• H. J. Cohn, "Did Bribes Induce the German Electors to Choose Charles V as Emperor in 1519?", German History (2001)
• Hugh Trevor-Roper, Religion, the Reformation and Social Change, and Other Essays (1967)
• Burgdorf, Die Wahlkapitulationen der römisch-deutschen Könige und Kaiser 1519–1792 (Historische Kommission bei der Bayerischen Akademie der Wissenschaften, 2015)
• Encyclopaedia Britannica, 1911 edition, article "Frederick III., Elector of Saxony" (Wikisource)
• Worms city website (worms.de), Luther Monument entry

קרדיט תמונות

• אנטון פון ורנר, ״לותר באספת וורמס״, 1877. אוסף Staatsgalerie שטוטגארט · Public domain · דף המקור
• טיציאן, ״קרל החמישי בקרב מילברג״, בין אפריל לספטמבר 1548. מוזיאון הפראדו, מדריד · Public domain · דף המקור
• O. Mustafin, ״האימפריה של קרל החמישי ב־1519״, 2013 (CC0) · CC0 · דף המקור
• וויטולד מורטוב, ״אנדרטת לותר (וורמס)״, 2011 · Vitold Muratov · CC BY-SA 3.0 · דף המקור
• מסדנתו של לוקאס קראנאך האב, ״דיוקן מרטין לותר״, בערך 1532. ארמיטאז׳, סנט פטרסבורג · Public domain · דף המקור
• לודוויג רבוס, ״היסטוריות של עדי האמת ושהידיהם של אלוהים״, 1556. · Public domain · דף המקור