יקטרינה הגדולה: אישה, כתר ואימפריה

נערה גרמנייה בסנקט פטרבורג

שמועה על סוס

כשמתה פרסמו עיתוני סאטירה בלונדון ובפריז סיפור שערורייתי: קיסרית רוסיה, כך נטען, מתה לאחר מקרה מביך עם סוס.

זה שקר, ודווקא לכן כדאי להתחיל כאן. מי הייתה האישה שמאחורי השמועה, ומה בחייה היה אמיתי?

יקטרינה הגדולה נולדה נסיכה גרמנייה, והפכה לאחת השליטות המפורסמות בהיסטוריה. חלק מסיפורה מתועד היטב, וחלק ממנו הוא רכילות. בשיעור הזה תשבו במקומה ארבע פעמים, ותבדקו כל סיפור מול המקורות.

קודם כול

שני לוחות שנה

רוסיה השתמשה בלוח היוליאני, הלוח הישן (OS), עד 1918. במאה ה־18 הוא פיגר באחד עשר ימים אחרי הלוח שבו השתמשה מערב אירופה, הלוח החדש (NS). לכן ה־2 במאי 1729 לפי הלוח החדש היה ה־21 באפריל 1729 לפי הלוח הישן.

כל תאריך רוסי בשיעור הזה מסומן ב־OS או ב־NS, כדי שתדעו איזה לוח הוא עוקב אחריו.

רקע

שטטין, 1729

1729

סופי אוגוסטה פרידריקה, נסיכה מן הבית הקטן של אנהלט־צרבסט בגרמניה, נולדה ב־2 במאי 1729 (NS) בשטטין. באותם ימים העיר הייתה חלק מפרוסיה. היום היא שצ׳צ׳ין, בפולין.

איש בשטטין לא יכול היה לנחש מה ייצא מהילדה הזאת.

רוסיה

שם חדש, 1744

בערך בגיל חמש־עשרה, בשנת 1744, הגיעה סופי לרוסיה. הקיסרית אליזבטה בחרה בה כלה לאחיינה פיוטר, נכדו של פטר הגדול.

ב־28 ביוני 1744 (OS) התקבלה סופי לכנסייה האורתודוקסית ונקראה יקטרינה אלכסייבנה. שמונה־עשרה שנה אחר כך, באותו יום בשנה, יתרחש מרד בארמון. זה היה צירוף מקרים של לוח שנה, לא קשר בין השניים.

החצר

כלה לאחיינה של הקיסרית

אליזבטה שלטה בחצר, וגם בחייהם של הצעירים. יקטרינה למדה רוסית, קראה את וולטר ואת ההיסטוריון הרומי טאקיטוס, והתבוננה כיצד שולטים. היא נישאה לפיוטר ב־1745, בגיל שש־עשרה. ב־1754 נולד להם בן, פאבל.

מיתוס

הקיסרית מתה לאחר מקרה מביך עם סוס.

האמת

שקר. השמועה הופצה על ידי עיתונים סאטיריים בבריטניה ובצרפת בעת מותה ב־1796. כדאי לשאול מי הפיץ אותה, ולמה.

הראיות

ויקיפדיה מייחסת את השמועה לכתיבה סאטירית ואנטי־רוסית, ולספר מסע מ־1647 של אדם אוליאריוס. השמועה היא תעמולה: היא מספרת יותר על מי שכתב אותה מאשר על הקיסרית.

שנתו של פיוטר

רקע

הקיסרית מתה

אליזבטה מתה ב־5 בינואר 1762 (NS), שהם 25 בדצמבר 1761 (OS). באותו יום הפך אחיינה, פיוטר, לקיסר, ונקרא פיוטר השלישי.

מדיניות

שלום עם האויב

פיוטר העריץ את פרידריך השני, מלך פרוסיה. רוסיה נלחמה בפרוסיה במלחמת שבע השנים, ופיוטר עשה מיד שלום עם פרוסיה. המשמר, הגדודים המובחרים של הבירה, כעס על כך.

הכעס הזה חשוב בהמשך הסיפור.

רפורמה

חירות לאצילים

ב־1762 הוציא פיוטר מניפסט שפטר את האצילים משירות חובה למדינה. עד אז הם היו חייבים לשרת את המדינה, ועכשיו יכלו לבחור. יקטרינה לא ביטלה את המניפסט אחר כך.

קשרים

המעגל סביבה

יקטרינה ידעה שפיוטר שנוא על רבים בחצר ובמשמר. גריגורי אורלוב, אהובה, שירת במשמר, ואחיו אלכסיי נכנס למזימה דרכו. נסיכה צעירה, יקטרינה דשקובה, שהייתה בת תשע־עשרה לפי מכתבה של יקטרינה, הכירה חוגים שהתנגדו לפיוטר, ולפי מקור אחד הציגה אותם בפני יקטרינה.

יוני 1762 (OS)

שנה של המתנה

עד יוני 1762 (OS) היו השותפים מוכנים לפעול, או כמעט מוכנים. הכול תלוי במשמר: גדודי הבירה יכולים להחליט מי ישלוט תוך יום. פיוטר עדיין היה הקיסר, עם חצרו ועם התואר שלו.

הבוקר של 28 ביוני (OS)

הלילה שלפני

פטרהוף, 27 ביוני (OS)

יקטרינה שוהה בפטרהוף, ארמון על מפרץ פינלנד, ליד סנקט פטרבורג. פיוטר נמצא באורניינבאום, במורד החוף, עם חצרו.

המקורות חלוקים מתי הגיעה אליה הידיעה: הלילה של ה־27 ביוני (OS), לפי ויקיפדיה, או השעה שש בבוקר של ה־28 ביוני (OS), לפי מכתבה שלה. שתי הגרסאות מתאימות לאותו דבר: התוכנית הגיעה לשלב שבו היא חייבת לזוז.

נקודת החלטה

אתם יקטרינה, בפטרהוף, ב־28 ביוני 1762 (OS).

פטרהוף, ליד סנקט פטרבורג. כשש בבוקר לפי הלוח הישן. לפי הלוח החדש זה 9 ביולי 1762.

אלכסיי אורלוב נכנס לחדרכם ומודיע שהכול מוכן להכריז עליכם. אחד השותפים כבר נעצר, והשאר לא ימתינו. פיוטר נמצא באורניינבאום, לא רחוק, עם חצרו.

המשמר של הבירה יכול להכריע מי ישלוט תוך יום. יש לכם את תמיכת הקצינים, אבל אתם לא יודעים כמה חיילים ילכו בעקבותיהם. אם תחכו, המזימה עלולה להגיע לפיוטר לפניכם. אם תצאו, אתם חושפים את עצמכם לגמרי.

מה אתם עושים?

• נשארים בפטרהוף, ומחכים לראות אם המזימה תחזיק מעמד. כנראה המעצרים ימשיכו, והשותפים ייחקרו. בלי כוח צבאי משלכם, גורלכם יהיה תלוי באחרים.
• רוכבים לקסרקטין של גדוד איזמאילובסקי, מבקשים מחיילי המשמר להכריז עליכם, ואז ממשיכים לבירה. כנראה החיילים יקבלו אתכם, כי הקצינים כבר איתכם, ופיוטר יאבד את כסאו תוך יום. אם החיילים יהססו, המזימה תתגלה לעיני כולם, ולחזור אחורה יהיה מאוחר מדי.
• כותבים לפיוטר, ומציעים מועצה, או שלטון לבנכם פאבל, כשאתם בראשו. כנראה פיוטר יסרב או ימשוך זמן. המכתב עצמו יהפוך להוכחה נגדכם, והשותפים שטרם נעצרו יהיו בסכנה.

מה קרה בפועל

רוכבים לקסרקטין של גדוד איזמאילובסקי, מבקשים מחיילי המשמר להכריז עליכם, ואז ממשיכים לבירה.

בפועל, לפי הלוח הישן, רכבה יקטרינה עם אלכסיי אורלוב לקסרקטין של איזמאילובסקי. לפי מכתבה, מצאה שם רק שנים־עשר אנשים ותופף אחד, והתופף מיד הכריז על אזעקה. מן הקסרקטין המשיכה לסינוד ולסנאט, ושם נשבעו לה אמונים.

פיוטר חתם על ויתור הכתר באורניינבאום. המקורות חלוקים בתאריך: 28 ביוני (OS) לפי ויקיפדיה, 29 ביוני (OS) לפי מכתבה של יקטרינה.

יקטרינה כתבה מאוחר יותר שהתוכנית לא יכלה להמתין. השותפים היו בסכנה, והמשמר היה הכוח שיכול לפעול הכי מהר. אלכסיי אורלוב הביא אותה מפטרהוף, ואחיו גריגורי, שהיה אהובה, היה בין השותפים.

הציבו את עצמכם בחדר ההוא. אף אחד לא ידע מה הסיכויים, והבחירה הייתה הימור.

מקור: מכתב של יקטרינה לפוניאטובסקי

בשש בבוקר של ה־28 נכנס אלכסיי אורלוב לחדרי, העיר אותי ואמר בשקט רב: ״הגיע הזמן לקום; הכול מוכן להכריז עליך.״

מכתב של מי שניצחה, שנכתב אחרי האירוע, לאדם שהיה פעם אהובה. הוא נדפס במהדורה של הרצן מ־1859. התאריכים במכתב לפי הלוח הישן.

• מי כתב, ולמי? יקטרינה עצמה, לאחר האירוע, לפוניאטובסקי, אהובה לשעבר. מכתב כזה מסביר את הכותבת ומותיר עליה רושם טוב.
• מה חסר בו? השותפים האחרים, ודשקובה. על דשקובה כתבה שהיא ״רוצה לקחת לעצמה את כל הכבוד על המהפכה הזאת״, ושקשריה וגילה לא עוררו אמון. זו טענה של הכותבת, לא הוכחה.
• האם אפשר לסמוך עליו? בזהירות. זו הגרסה של המנצחת, ואין עד נוסף שבודק את הפרטים. משתמשים בו לצד מקורות אחרים, לא במקומם.

מי עשה את המהפכה?

האם יקטרינה לבדה החליטה, או שאחרים זכאים לחלק הארי של הקרדיט?

• יקטרינה דשקובה, בזיכרונותיה מ־1840 היא טוענת לחלק מרכזי בארגון המהפכה. הזיכרונות נכתבו עשרות שנים אחרי האירוע, ולכן צריך לקרוא אותם בזהירות.
• יקטרינה השנייה, במכתבה לפוניאטובסקי היא מציגה את עצמה כמי שהחליטה ופעלה, ומתארת את דשקובה כשאפתנית, בעלת מוניטין רע וצעירה מכדי שיסמכו עליה.

אילו עדים אחרים יכלו להכריע בין שתי הגרסאות? ואם אין כאלה, אילו מסמכים הייתם מחפשים?

רופשה, יולי 1762 (OS)

הגלות

ארמון על הדרך

פיוטר הועבר לרופשה, ארמון במרחק של 27 ורסטים (כ־29 ק״מ) מהבירה, בשמירתו של אלכסיי אורלוב. לפי מכתבה של יקטרינה, פיוטר ביקש לקחת איתו את פילגשו, כלב גדול, משרת וכינור. היא כותבת שנתנה לו רק את הכלב, המשרת והכינור, בלי הפילגש.

תוכנית שלא התממשה

שליסלבורג

במכתבה מתארת יקטרינה גם תוכנית להעביר את פיוטר למבצר שליסלבורג, עם סוסי חילוף שיונחו לאורך הדרך. התוכנית לא התבצעה. פיוטר נשאר ברופשה, ומת שם.

6 ביולי (OS)

המוות ברופשה

פיוטר מת ברופשה ב־6 ביולי 1762 (OS), שהם 17 ביולי 1762 (NS). התאריך 17 ביולי, שמופיע בהרבה מקורות, הוא לפי הלוח החדש. מי שמקשר בין פיוטר לבין יקטרינה צריך לדעת את שני התאריכים.

עד היום לא ידוע בוודאות איך מת פיוטר.

שלוש גרסאות

שלושה הסברים

ההסבר הרשמי דיבר על התקף קוליקה חמור ועל שבץ מוחי.

במכתבה כותבת יקטרינה שחששה שהקצינים הרעילו אותו, כי היה שנוא כל כך. היא הזמינה בדיקה, והיא לא מצאה רעל.

גרסה שלישית, שמופיעה בויקיפדיה, טוענת שפיוטר נחנק. המקורות שקראנו אינם מוכיחים אף אחד משלושת ההסברים.

מקור: הקדמה של הרצן

כתב היד נקטע בפתאומיות לקראת סוף שנת 1759.

הזיכרונות שפירסם העורך נעצרים כשנתיים וחצי לפני ההפיכה. הרצן כתב את ההקדמה בלונדון, כשהיה גולה רוסי.

• מי כתב, מתי ולמה? אלכסנדר הרצן, גולה רוסי בלונדון, ב־1858. הוא הוציא את הטקסט לאור והוסיף הקדמה עם טענות משלו.
• מה ההקדמה אומרת על 1762? מעט מאוד ישירות. הזיכרונות נעצרים ב־1759, ולכן אינם מתארים את ההפיכה. הרצן מוסיף שבין הניירות של יקטרינה, שנחתמו אחרי מותה לפי הוראת בנה פאבל, נמצא מכתב מפורסם של אלכסיי אורלוב, שבישר לקיסרית על רצח פיוטר. טקסט המכתב אינו מודפס במקורות שבדקנו, וקיומו שנוי במחלוקת.
• מה חסר לנו כאן? ההוכחה. מי שקורא את ההקדמה צריך לשאול איפה המכתב, מי קרא אותו, ומי בדק את החותמות. לפני שמקבלים טענה, מבקשים ראיה.

מיתוס

היא הזמינה את רצח בעלה.

האמת

לא ידוע. ויקיפדיה כותבת שאין ידיעה בטוחה על האופן שבו מת פיוטר, ואף מקור שקראנו אינו מוכיח שהיא הורתה על מותו.

הראיות

המקורות מסכימים שהיא נהנתה ממותו. הנאה אינה הוראה. מכתבה מציין שבץ והכחישה רעל, והמכתב שהרצן מתאר לא הודפס. הלקח: מי שנהנה ממוות לא בהכרח הורה עליו.

חוק לאימפריה

הרעיון

קוד לאימפריה עצומה

עד 1766 כבר ישבה יקטרינה על הכס ארבע שנים. חוקי רוסיה היו ישנים ומפוזרים בצווים רבים, ובתי המשפט לא תמיד הכריעו באותו אופן. יקטרינה החליטה לכתוב עקרונות חדשים לאימפריה, ולקרוא לוועדה שתהפוך אותם לחוק.

מילים שאולות

מונטסקייה ובקריה

ההוראה שכתבה יקטרינה, הנאקז׳, שאלה הרבה. ויקיפדיה סופרת למעלה מ־400 סעיפים שהועתקו מילה במילה מהפילוסוף הצרפתי מונטסקייה, מהמשפטן האיטלקי צזארה בקריה ומאחרים. הספרים הראשיים שממנו נלקחו הדברים הם ״רוח החוקים״ של מונטסקייה, וספרו של בקריה על פשעים ועונשים.

נקודת החלטה

אתם יקטרינה, בסנקט פטרבורג, ב־1767.

סנקט פטרבורג, לפני שוועדת החקיקה תתכנס. ההוראה כמעט גמורה.

ועדת החקיקה תתכנס עם יותר מחמש מאות צירים מן האצולה, מן הערים ומקבוצות אחרות. ההוראה שלכם תקבע את סדר היום. היא מדברת על חוק שווה לכול, על איסור העינויים ועל ערכי הנאורות שאירופה מעריצה.

אבל הצמיתים, שנתונים לצמיתות, לא ישבו בוועדה. בטיוטה עדיין לא הוכרע מה תעשו עם הצמיתות, ואצילי רוסיה, שהם הכוח האמיתי בוועדה, לא יאהבו שינוי גדול באדמותיהם ובאיכריהם.

מה נכנס לחוק?

• להדפיס את רעיונות הנאורות במלואם, כולל הביקורת על הצמיתות. כנראה האצילים יתנגדו, והצירים יפנו נגד הטיוטה. הוועדה תיתקע מיד, ואתם תאבדו את היוזמה.
• להדפיס את העקרונות על חוק, על שוויון ועל איסור העינויים, ולהשמיט את הצמיתות מן החוק. כנראה לוועדה יהיה על מה לדון, ומעמד האצילים לא ייפגע. אבל מבקרים באירופה יראו את הפער בין המילים למעשים, והצמיתים לא ירוויחו דבר.
• לכתוב רשימה פשוטה של החוקים הקיימים, בלי עקרונות חדשים. כנראה אין סיבה לוועדה להתכנס. הנאורים באירופה יאבדו עניין, והחוקים הישנים יישארו כמו שהם.

מה קרה בפועל

להדפיס את העקרונות על חוק, על שוויון ועל איסור העינויים, ולהשמיט את הצמיתות מן החוק.

זו הבחירה הקרובה ביותר למה שקרה, לא הבחירה המדויקת. ההוראה פרסמה עקרונות של חוק, שוויון ואיסור עינויים, ולא הציעה לבטל את הצמיתות.

הטיוטות הודפסו בגרמנית וברוסית במוסקבה בקיץ 1767, והוועדה נפתחה באותה שנה, בלי נציגי צמיתים. היא התפזרה ב־1768 בלי שחוקקה קוד חדש. המקורות שקראנו אינם אומרים בבירור מדוע.

יקטרינה רצתה להיראות כשליטה מודרנית, בעיני אירופה ובעיני חצרה. ההוראה הייתה גם כלי למשול באימפריה עצומה ומגוונת. ההיסטוריונים חלוקים בשאלה כמה ממנה הייתה כוונה אמיתית, וכמה הייתה ראווה.

אחרי

הוועדה נסגרת

הוועדה התפזרה, והקוד הגדול לא נכתב. ב־1775 באה רפורמה של המחוזות, אבל לא קוד חוקים. הפילוסוף דני דידרו, שביקר את ההוראה בכתב, טען לפי ויקיפדיה שהריבון האמיתי הוא העם, ולא השליט. גם בזמנה ראו את הפער שבין המילים למעשים.

מחט למען הקיסרית

אבעבועות

מחלה שהשאירה סימנים

אבעבועות שחורות היו אחת המחלות הקטלניות ביותר במאה ה־18. מי ששרד נשא לעתים צלקות לכל החיים. שיטה ישנה, שנודעה כאינוקולציה, הגיעה לאירופה באותה מאה: מעט חומר מאבעבועה של חולה הוכנס לעורו של אדם בריא דרך חתך קטן. האדם חלה במחלה קלה, החלים, ומאותו רגע היה מוגן.

השיטה לא הייתה חפה מסיכון. חלק מן המחוסנים מתו.

רופא

דימסדייל מגיע לפטרבורג

ב־1768 הגיע לסנקט פטרבורג הרופא האנגלי תומאס דימסדייל, כדי לייעץ לחצר בנושא החיסון. הוא היה רופא, בנקאי וחבר פרלמנט באנגליה.

נקודת החלטה

אתם יקטרינה, בסנקט פטרבורג, באוקטובר 1768 (OS).

סנקט פטרבורג, סתיו 1768 לפי הלוח הישן.

האבעבועות השחורות קטלניות, והן נפוצות בבירה. דימסדייל אומר שהחיסון מציל חיים אם עושים אותו נכון. ברוסיה רבים מעולם לא ראו את השיטה, ורבים מפחדים ממנה. חולה קל עדיין עלול למות, ומי שחוסן יכול להדביק אחרים.

בנכם פאבל הוא בן ארבע־עשרה. החצר צופה בכם. השאלה אינה רק אם להתחסן, אלא מאיפה מתחילים, וכמה רחוק צריכה השיטה להגיע.

מאיפה מתחילים?

• להתחיל בעניים ובעיירות, כפי שהציעו תוכניות הרופא. כנראה יינצלו הכי הרבה חיים לאורך זמן, אבל העניים ייקחו את הסיכון הראשון, והחצר לא תלך בעקבותיכם מיד.
• להתחסן בעצמכם ובבנכם פאבל ראשונים, כדוגמה, ולתת לחצר ללכת בעקבותיכם. כנראה החצר תלך אחרי הקיסרית, והפחד מן השיטה ירד. אם הניתוח ייכשל, האשמה תיפול עליכם ועל המדינה.
• לשמור את החיסון לחצר, ולהשאיר את שאר האימפריה לגורלה. כנראה החצר תהיה מוגנת, והאוכלוסייה הרחבה תישאר חשופה. מעט ישתנה, והשיטה תישאר עניין של החצר בלבד.

מה קרה בפועל

להתחסן בעצמכם ובבנכם פאבל ראשונים, כדוגמה, ולתת לחצר ללכת בעקבותיכם.

ב־12 באוקטובר 1768 (OS), שהם 23 באוקטובר (NS), התחסנה יקטרינה, ואחריה פאבל. ויקיפדיה כותבת שאחריהם התחסנו למעלה מ־140 איש מן החצר. דימסדייל כתב את דוחות המקרה כדי שיפורסמו, כדי להסיר דעות קדומות. לפי ויקיפדיה הוא קיבל תגמול: 10,000 לירות שטרלינג, פנסיה של 500 לירות בשנה, הוצאות, ותואר ברון רוסי.

ההיסטוריונים שקראנו רואים במאמץ הזה הצלחה.

לפי ויקיפדיה, סיבתה הייתה להראות דוגמה: היא רצתה להציל את הנתינים הרבים שפחדו מן השיטה ולא ידעו את ערכה. לא מצאנו את דבריה במקור, ולכן זו דיווח ולא ציטוט.

לדוגמה הזאת היה מחיר גם עבורה. אם הניתוח היה נכשל, האשמה הייתה נופלת על השליט.

מקור: דימסדייל כותב לקוראים באנגליה

אף שהנושא לא זכה לתשומת לב כאן, הוא לא נעלם מעיניה החדות של קיסרית רוסיה, שמתוך דאגה לאושר עמה, ראויה לשבח הרבה יותר ממה שאני מסוגל להעניק, השתדלה מאוד להפוך את החיסון לנפוץ בקרב נתיניה.

דימסדייל כתב לקוראים באנגליה, שעדיין לא השתכנעו. לפי דבריו, הטרקטים שלו מפטרבורג נדפסו ב־1770 בפקודת הקיסרית.

• מי כותב, ולמי? רופא ששולם על ידי הקיסרית, וכותב באנגלית לקוראים באנגליה. הוא רוצה שיראו בחיסון שיטה בטוחה, והישג של הקיסרית.
• מה השבח משאיר בחוץ? את מי ישא בסכנה. השבח על ״אושר עמה״ מדבר על כוונותיה של הקיסרית, ולא אומר מי יקבל את החיסון ראשון ומי ייקח את הסיכון.
• מדוע התאריך חשוב? הטרקטים נכתבו קרוב לאירועים, ב־1768, אבל נדפסו ב־1770. טקסט שנכתב כדי לשכנע הוא טיעון, לא תיעוד נייטרלי, וצריך לקרוא אותו ככזה.

אחר כך

שני מיליון עד 1800

2 מיליון

ויקיפדיה נותנת כ־2 מיליון חיסונים באימפריה הרוסית עד 1800, ומשווה זאת לכמעט שישה אחוזים מן האוכלוסייה. זהו נתון ממקור אחד, ולא בדקנו את שיטת הספירה שלו. אם הוא נכון, הוא נובע מההחלטה, אבל אינו מוכיח את המניעים שלה.

האיש שאמר שהוא פיוטר

1773

קוזאק שטען שהוא פיוטר

בספטמבר 1773 (OS) פרץ מרד באזור היאיק, בדרום־מזרח האימפריה. מנהיגו, ימליאן פוגצ׳וב, קוזאק מן היאיק, טען שהוא פיוטר השלישי, הקיסר שנפטר. לפי הטענה, הקיסר שרד, ויבטל את הצמיתות. פוגצ׳וב היה מתחזה.

האם פוגצ׳וב האמין בעצמו, או השתמש בטענה כדי לגייס אנשים? איש לא יודע בוודאות.

נקודת החלטה

אתם יקטרינה, בסנקט פטרבורג, בסוף 1773.

סנקט פטרבורג, סוף 1773.

המרד מתפשט. הוא לוכד עיירות ומבצרים, וקוזאקים, איכרים ועובדים מצטרפים אליו. בכרזותיו הוא מכריז על סיום הצמיתות, ובאזורים הכפריים רבים מקשיבים לו. צבאכם רחוק, ולהגיע למורדים לוקח זמן.

החצר רוצה סדר. ואתם יודעים שחנינה או הקלה שתוצענה לאדם שמתיימר להיות בעלכם המת ייראו בחצר כחולשה.

איך מסיימים את המרד?

• להציע חנינה ומעט הקלה לאיכרים ולקוזאקים, ולפתוח בשיחות על תלונותיהם. כנראה חלק מהמורדים יקבלו, המרד יתפצל, והאצילים יראו בכך חולשה. פוגצ׳וב עשוי לסרב, והשיחות יתארכו.
• לשלוח צבא גדול בפיקוד מצביא נאמן, ולדכא את המרד. כנראה הצבא ינצח בקרבות המרכזיים, במחיר גבוה בחיים משני הצדדים. מנהיג המורדים ייצד, אבל התלונות של האיכרים יישארו.
• לפצל את המורדים במשא ומתן עם מנהיגי הקוזאקים שטרם הצטרפו אליו. כנראה חלק ממנהיגי הקוזאקים יקבלו כסף ודרגה ויעזבו את פוגצ׳וב. המרד יאבד את אחדותו, אבל מי שניהל משא ומתן עלול להיות מואשם בו מאוחר יותר.

מה קרה בפועל

לשלוח צבא גדול בפיקוד מצביא נאמן, ולדכא את המרד.

בחרתם בצבא. בפועל, יקטרינה שלחה כוחות בפיקודו של הגנרל יוהאן פון מיכלזון, שניצח את המורדים בצאריצין באוגוסט 1774 (OS). באותו סתיו מסרו אותו הקוזאקים שלו לידי השלטונות. הוא הועבר למוסקבה והוצא שם להורג ב־10 בינואר 1775 (OS).

המקורות שקראנו נותנים כ־9,000 עד 10,000 הרוגים בצאריצין, או 10,000 הרוגים ושבויים, והנתונים אינם מסכימים. בעקבות המרד באו דיכויים, בהנהגתו של הגנרל פיוטר פאנין.

מרד שיכול היה להתפשט דרומה־מזרחה איים על המדינה, והאצילים רצו סדר במהירות. צבא היה התשובה המהירה ביותר. חנינה למי שטוען שהוא בעלה המת הייתה נראית בחצר כוויתור לטוען לכתר.

שימו לב למחיר הבחירה. המקורות סופרים את ההרוגים במספרים, וכל מספר הוא מחיר של ההחלטה שזה עתה קיבלתם.

מקור: דיוקן שנצבע מעל דיוקן

אמן לא ידוע. לפי תיאור הקובץ בוויקישיתוף, זהו דיוקן של פוגצ׳וב שנצבע מעל דיוקן של יקטרינה, ומתוארך ל־1773. המוזיאון ההיסטורי הממלכתי, מוסקבה.

הציור קטן ופשוט, ותאריכו ומקומו מופיעים בתיאור הקובץ. יש לקרוא אותו כטענה, לא כתיעוד.

• מה הציור טוען? שמנהיג המורדים יכול לתפוס את מקומה של הקיסרית, בציור ובעיני האנשים. הוא צויר מעל דיוקן שלה, והפנים הקודמות עדיין נראות דרך הצבע.
• מי צייר אותו, ולמי? האמן לא ידוע. הקובץ מתארך את הדיוקן ל־1773, בזמן המרד. זה מרמז שהמורדים, או אנשיהם, יצרו אותו. זוהי קריאה של תיאור הקובץ, לא עובדה מוכחת.
• איזה לקח יש כאן להיסטוריון? תמונה היא טיעון. דיוקן שנצבע מעל דיוקן הקיסרית מראה מה רצו המורדים שיאמינו, והוא מראה שגם דמותה של הקיסרית הייתה חלק מהמאבק.

תוצאות

פולין נעלמת מן המפה

האיחוד הפולני־ליטאי איבד את עצמאותו בשלבים. ב־1772 ביצעו רוסיה, פרוסיה ואוסטריה את החלוקה הראשונה, עוד לפני פרוץ המרד. פרידריך השני, מלך פרוסיה, הציע את הרעיון. בשנות ה־90 הובילה יקטרינה את שתי החלוקות הבאות, ב־1793 וב־1795, והמדינה נעלמה מן המפה.

ב־1772 מחתה מריה תרזה, שליטת אוסטריה, רק במתינות, ויועצה קאוניץ התגאה בחלקה של אוסטריה. המדינה לא חזרה למפה במשך יותר מ־120 שנה.

הסדר הכרונולוגי

• יוני–יולי 1762 ההפיכה ב־28 ביוני (OS), ומותו של פיוטר ברופשה ב־6 ביולי (OS).
• 1768 יקטרינה ופאבל מתחסנים ב־12 באוקטובר (OS). הוועדה המחוקקת מתפזרת בלי קוד חדש.
• 1772–1795 שלוש החלוקות של האיחוד הפולני־ליטאי: 1772, 1793 ו־1795.
• 1773–1775 מרד פוגצ׳וב. הוא מוצא להורג במוסקבה ב־10 בינואר 1775 (OS).
• 1796 יקטרינה מתה ב־17 בנובמבר (NS), שהם 6 בנובמבר (OS).

מיתוס

פוטיומקין בנה כפרי תפאורה מצוירים לאורך דרכה של יקטרינה ב־1787, כדי שתראה שגשוג מזויף.

האמת

במידה רבה זו אגדה. היסטוריונים מסכימים שהסיפור מוגזם. הביוגרפיה של סיימון סבג מונטפיורי על פוטיומקין (2000) קוראת לסיפור ״בדיוני במידה רבה״, וההיסטוריון הרוסי אלכסנדר פאנצ׳נקו, שחוקר את רוסיה של המאה ה־19, קורא לו אגדה.

הראיות

מה שנכון: פוטיומקין שיפר וקישט יישובים שכבר היו קיימים לאורך מסע של כחצי שנה ב־1787. ההבדל בין ״מוגזם״ לבין ״המצאה״ הוא הלקח כאן: סיפור יכול לגדול על גרעין אמיתי.

מה נשאר

ספרים, ציורים ומוזיאון

המורשת הממשית של יקטרינה נמצאת באמנות ובספרים. ב־1764 קנתה כ־225 ציורים מסוחר ברלינאי, גוצקובסקי. הציורים נאספו בעבור פרידריך השני, שסירב לקנות אותם אחרי מלחמת שבע השנים. אוסף זה היה ראשיתו של ארמיטאז׳. המקורות נותנים 225 עד 317 ציורים, והמספר הנפוץ ביותר הוא 225.

ב־1765 קנתה את ספריית הפילוסוף דני דידרו תמורת 15,000 ליברים. דידרו השאיר את הספרים בפריז, וקיבל 1,000 ליברים בשנה כספרן. הספרים הגיעו לפטרבורג אחרי מותו ב־1784, כנראה ב־1785. מי שאומר שהספרים הגיעו בשנות ה־60 טועה.

שאלה לבדיקה

לפי הלוח הישן (OS), באיזה יום התרחשה ההפיכה נגד פיוטר?

התשובה: 28 ביוני (OS). נכון. לפי הלוח הישן ההפיכה התרחשה ב־28 ביוני (OS), שהם 9 ביולי לפי הלוח החדש.

שאלה לבדיקה

באיזו שנה התחסנה יקטרינה נגד אבעבועות שחורות?

התשובה: 1768. נכון. היא התחסנה ב־12 באוקטובר 1768 (OS), ואחריה פאבל.

שאלה לבדיקה

היכן הוצא פוגצ׳וב להורג?

התשובה: מוסקבה. נכון. הוא הועבר למוסקבה והוצא שם להורג ב־10 בינואר 1775 (OS).

שאלה לבדיקה

באיזו שנה התרחשה החלוקה השלישית של פולין?

התשובה: 1795. נכון. החלוקה השלישית והאחרונה הייתה ב־1795.

שאלה לבדיקה

היכן נולדה יקטרינה?

התשובה: שטטין. נכון. נולדה ב־2 במאי 1729 (NS) בשטטין, שהייתה אז בפרוסיה.

שאלה לבדיקה

על איזה שני מחברים נשענה ההוראה (הנאקז׳) יותר מכול?

התשובה: מונטסקייה וצזארה בקריה. נכון. ויקיפדיה מציינת את השניים האלה כמקורות העיקריים של הקטעים המועתקים.

מונחים

• הלוח הישן (OS) והלוח החדש (NS) רוסיה השתמשה בלוח היוליאני, שנקרא הלוח הישן (OS), עד 1918. במאה ה־18 הוא פיגר באחד עשר ימים אחרי הלוח הגרגוריאני, הלוח החדש (NS), שבו השתמשה מערב אירופה.
• תעמולה חומר שנכתב או הופץ כדי לשכנע אנשים לטובת מטרה, לרוב על ידי סיפור שאינו אמת או אינו שלם.
• המשמר הגדודים המובחרים של המשמר הקיסרי בסנקט פטרבורג. קציניהם וחייליהם יכלו להכריע מי ישלוט.
• מרד בארמון השתלטות על השלטון על ידי קבוצה קטנה בתוך החצר או בבירה, לרוב בעזרת המשמר, בלי מלחמה גלויה.
• צמיתות מצב שבו איכרים קשורים לאדון ולאדמתו. ברוסיה ניתן היה למכור ולקנות צמיתים.
• אינוקולציה הדבקה מכוונת של אדם בריא באבעבועות שחורות, בכמות קטנה, כדי שיחלה במחלה קלה ויהיה מוגן. השיטה הייתה ישנה במזרח, והגיעה לאירופה במאה ה־18. היא הייתה מסוכנת, ומתו ממנה מעטים.
• הנאורות תנועה אירופית של המאה ה־18 שדגלה בתבונה, במדע, בחוק ובזכויות הפרט מול שלטון שרירותי.
• הנאקז׳ ״ההוראה״ שכתבה יקטרינה ב־1767 לוועדת החקיקה. היא נשענה על כותבי הנאורות, אבל לא הפכה לקוד חוקים.
• ועדת החקיקה גוף של צירים שנפגש ב־1767 כדי לכתוב קוד חוקים חדש לאימפריה. הוא התפזר ב־1768 בלי קוד.
• חלוקה חלוקה של מדינה בין שכנותיה. האיחוד הפולני־ליטאי חולק ב־1772, ב־1793 וב־1795, ונעלם מן המפה.
• מתחזה אדם שטוען שהוא מישהו אחר, לרוב יורש שאבד או שליט שמת. פוגצ׳וב טען שהוא פיוטר השלישי.
• כפר פוטיומקין אגדה: כפר מזויף שנבנה כתפאורה כדי להרשים אורח רם מעלה. השם מגיע מגריגורי פוטיומקין, אבל ההיסטוריונים אומרים שהסיפור הוא בעיקר אגדה.
• יקטרינה דשקובה נסיכה צעירה שהכירה חוגים שהתנגדו לפיוטר. לפי מקור אחד הציגה אותם בפני יקטרינה.
• גריגורי אורלוב אהובה של יקטרינה, ששירת במשמר. דרכו נכנס אחיו אלכסיי למזימה.
• אלכסיי אורלוב אחיו של גריגורי ושותף במזימה. הוא רכב עם יקטרינה לקסרקטין, ושמר על פיוטר ברופשה.
• פרידריך השני מלך פרוסיה, שפיוטר העריץ. הוא הציע את רעיון חלוקת פולין.
• תומאס דימסדייל רופא אנגלי שייעץ לחצר הרוסית בנושא החיסון נגד אבעבועות שחורות. הוא היה גם בנקאי וחבר פרלמנט.
• וולטר סופר ופילוסוף צרפתי מפורסם. יקטרינה קראה את כתביו.
• טאקיטוס היסטוריון רומי שכתב על הקיסרים הרומיים. יקטרינה קראה את ספריו.
• מונטסקייה פילוסוף צרפתי שכתב על חוק ושלטון. חלק מהנאקז׳ של יקטרינה הועתק מספריו.
• צזארה בקריה משפטן איטלקי שכתב על פשעים ועונשים. חלק מהנאקז׳ הועתק מספרו.
• דני דידרו פילוסוף צרפתי שביקר את הנאקז׳ בכתב. יקטרינה רכשה את ספרייתו ושילמה לו כספרן.
• הרצן סופר ופובליציסט רוסי שחי בגלות בלונדון. הוא ערך את הזיכרונות שבהם מופיע המכתב.
• סיימון סבג מונטפיורי היסטוריון בריטי שכתב ביוגרפיה של פוטיומקין. לדעתו הסיפור על כפרי פוטיומקין בדיוני במידה רבה.
• מריה תרזה שליטת אוסטריה, שהגיבה במתינות לחלוקה הראשונה של פולין.
• קאוניץ יועצה של מריה תרזה, שהתגאה בחלקה של אוסטריה בחלוקת פולין.
• ימליאן פוגצ׳וב קוזאק מהיאיק שהוביל מרד גדול, וטען שהוא פיוטר השלישי שנפטר.
• יוהאן פון מיכלזון גנרל רוסי שנשלח נגד מורדי פוגצ׳וב, וניצח אותם בצאריצין.
• צאריצין עיר על נהר הוולגה, שבה ניצחו הכוחות של יקטרינה את מורדי פוגצ׳וב. בימינו נקראת וולגוגרד.
• רופשה ארמון מחוץ לבירה, שבו הועבר פיוטר בשמירתו של אלכסיי אורלוב, ושם מת.
• פטרהוף ארמון על מפרץ פינלנד, ליד סנקט פטרבורג. יקטרינה שהתה שם כשהגיעה אליה הידיעה על ההפיכה.
• אורניינבאום ארמון על חוף הים, במורד החוף מפטרהוף. פיוטר שהה בו עם חצרו.
• הסינוד מועצת ההנהגה של הכנסייה האורתודוקסית ברוסיה. בהפיכה נשבע לה אמונים.
• הסנאט מוסד השלטון הגבוה ברוסיה באותם ימים. גם הוא נשבע לה אמונים באותו יום.
• קוזאקים קבוצות לוחמי פרשים בשולי האימפריה הרוסית, שחיו בקהילות עצמאיות למחצה.
• ארמיטאז׳ מוזיאון אמנות גדול בסנקט פטרבורג. ראשיתו באוסף הפרטי של יקטרינה.
• פטר הגדול צאר רוסיה שפתח את המדינה למערב אירופה. פיוטר השלישי היה נכדו.

מקורות

• Catherine II, letter to Stanisław August Poniatowski (undated), in her memoirs with the letter, ed. Alexander Herzen (New York: Appleton, 1859), with Herzen's preface (London, 1858); Project Gutenberg eBook 46407
• Thomas Dimsdale, Thoughts on General and Partial Inoculations (London; year not checked here), with his Petersburg tracts of 1768; Project Gutenberg eBook 49476
• Portrait of Pugachev painted over a portrait of Catherine, 1773, State Historical Museum, Moscow; Wikimedia Commons, file Pugachev b.jpg
• Simon Sebag Montefiore, Prince of Princes: The Life of Potemkin (2000)
• Lucy Ward, The Empress and the English Doctor (year not checked)
• Wikipedia (English): articles Catherine the Great, Peter III of Russia, Nakaz, Potemkin village, Thomas Dimsdale, Yemelyan Pugachev, Pugachev's Rebellion and Partitions of Poland. Read as a map to the sources above; their figures are marked where they are disputed

קרדיט תמונות

• דמיטרי לוויצקי, יקטרינה השנייה כמחוקקת, 1783. המוזיאון הרוסי הממלכתי, סנקט פטרבורג · Public domain · דף המקור
• הברון דימסדייל, חריטה של ויליאם רידלי, ״המגזין האירופי״, 1802. נחלת הכלל · Public domain · דף המקור
• פוגצ׳וב, מעל דיוקן של יקטרינה, 1773. אמן לא ידוע. המוזיאון ההיסטורי הממלכתי, מוסקבה · Public domain · דף המקור
• חלוקות האיחוד הפולני־ליטאי, 1772, 1793 ו־1795. מפה: Halibutt ו־Sneecs, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 3.0 · Rzeczpospolita_Rozbiory_3.png: Halibutt derivative work: Sneecs (talk) · CC BY-SA 3.0 · דף המקור