הבודהה: מה אנחנו באמת יודעים?

המקום

מי היה האיש שמאחורי הסיפור?

רוב האנשים מכירים את הבודהה כנסיך שעוזב את הארמון, יושב מתחת לעץ ומגיע להארה. זה סיפור טוב. אבל הוא מגיע אלינו מטקסטים שנכתבו מאות שנים אחרי מותו, וחלק ממנו אגדה.

מה באמת ידוע? פחות ממה שהסיפור מניח, ויותר ממה שאתם חושבים. השיעור הזה מפריד בין השניים.

רקע

מקום הלידה

לפי המסורת, סידהארתה גאוטמה, שנקרא אחר כך הבודהה, נולד בלומביני. לומביני נמצאת היום בדרום נפאל, במרחק של כשבעה קילומטרים מהגבול עם הודו.

לכן הוא לא נולד בהודו, כפי שרבים חושבים. עולמו היה אזור נהר הגנגס: עולם של שבטים, עיירות וממלכות.

שמרו בראש שלוש שאלות לאורך השיעור: מי כתב את זה, ומתי? מה הוא יכול היה לדעת? ומה הוא רצה שנאמין?

הסיפור שכולם מכירים

מסורת

ארמון, ארבעה מראות, בחירה

בסיפור המסורתי, הנסיך הצעיר חי בארמון, מוגן מקשיים. אחר כך הוא יוצא ורואה זקן, חולה, גופה ונזיר נודד. כל מראה מזעזע אותו.

זו מסורת. הטקסטים שמספרים אותה נכתבו, לפי המסורת עצמה, מאות שנים אחרי שחי. קראו אותה כסיפור שיש בו מסר, לא כיומן.

נקודת החלטה

אתם הנסיך הצעיר, לפי הסיפור המסורתי.

לפי המסורת, לא לפי תיעוד מתוארך.

המשפחה שמרה עליכם בנוחות, בתוך חומות הארמון. ראיתם מעט מאוד מהעולם שמחוצה להם.

עכשיו ראיתם סבל, ואינכם יודעים מה לעשות בו. בני המשפחה רוצים שתתיישבו בחיים שתוכננו עבורכם.

מה אתם עושים?

• נשארים בארמון ומקבלים את החיים שתוכננו לכם. כנראה חיים של נוחות ותפקיד, והשאלה על הסבל נשארת בלי מענה.
• עוזבים את הארמון וחוקרים בעצמכם מה מקור הסבל. כנראה חיפוש קשה, בלי ערובה למצוא תשובה. תצטרכו לוותר על הביטחון שהכרתם.

מה קרה בפועל

עוזבים את הארמון וחוקרים בעצמכם מה מקור הסבל.

לפי המסורת הנסיך עוזב את הארמון. זהו תיאור מסורתי: אף מקור מתוארך אינו מאשר את הארמון, את המראות או את התאריך.

הטקסטים לא מביאים מפי הנסיך דברים שאפשר לבדוק. לכן ההחלטה נשארת חלק מהסיפור, ולא רישום של מה שקרה. החוקרים רואים בה נקודת המפנה של הסיפור.

נקודת החלטה

אתם אותו אדם, אחרי שנים של משטר צום קיצוני.

לפי המסורת.

הצטרפתם למורים שמתרגלים צום קיצוני. במשך זמן רב כמעט לא אכלתם, וגופכם נחלש.

חבריכם אומרים שצריך לדחוף את הגוף עד הקצה כדי להגיע לאמת. אחרים אומרים שצריך לשמור על הגוף, כדי שהנפש תוכל להתרכז.

האם תמשיכו לדחוף את הגוף, או תשנו את הדרך שבה אתם מתאמנים?

• ממשיכים בצום הקיצוני ודוחפים את הגוף עד שהאמת תגיע. כנראה עוד חולשה, ואין ערובה שהמאמץ יביא תשובה.
• אוכלים ומתאוששים, ומחפשים דרך שנמצאת בין שני הקצוות. כנראה ביקורת מחבריכם הקודמים, ודרך איטית שעדיין לא ברורה.
• מוותרים על החיפוש וחוזרים לחיים רגילים. כנראה חיים רגילים, והשאלה נשארת פתוחה.

מה קרה בפועל

אוכלים ומתאוששים, ומחפשים דרך שנמצאת בין שני הקצוות.

לפי המסורת הוא מוותר על הצום הקיצוני ומחפש את הדרך התיכונה. הדרך התיכונה מופיעה בדרשה הראשונה שהטקסטים הפאליים מספרים. אבל סיפור הצום שסביבה הוא מסורת, ואי אפשר לתארך אותו.

הדרך התיכונה דוחה שני קצוות: תענוג חושני וענוי עצמי קיצוני. הטקסטים מציגים אותה כתורה ראשונה, לא כסיפור על צום.

שאלה לבדיקה

איזו קביעה על הארמון, על ארבעת המראות ועל ההחלטה לעזוב נכונה?

התשובה: מסורת, שנכתבה בטקסטים מאוחרים.. נכון. הארמון והמראות הם חלק מהסיפור המסורתי, והטקסטים שמספרים אותו נכתבו הרבה אחרי חייו.

מה אומרת האבן

מקור: עמוד אשוקה, בתרגומו של הולצ׳ש

…כי הבודהה שאקיאמוני נולד כאן.

אשוקה שלט בערך בין 268 ל־232 לפנה״ס. הצו הזה הוצב בשנה ה־20 לשלטונו, בערך ב־249 לפנה״ס, והכפר לומביני קיבל פטור ממס. הטקסט מדבר על הבודהה בגוף שלישי.

• מי כתב את הטקסט, ומדוע? המלך אשוקה, שהעמיד את העמוד. המטרה הייתה לסמן את המקום, לכבד אותו ולקבוע פטור ממס, לא לכתוב ביוגרפיה.
• עד כמה הטקסט קרוב לזמן האירועים? קרוב יותר מהטקסטים הפאליים, שלפי המסורת נכתבו במאה ה־1 לפנה״ס. ובכל זאת הוא נכתב בערך 150 עד 230 שנה אחרי תאריכי הפטירה שהמקורות מציעים.
• מה חסר בו? תאריכים לחייו של הבודהה, וכל סיפור על הארמון או על המראות. הטקסט נותן מקום לידה ופטור ממס, ותו לא על חייו.

מקור: העמוד בתוך החפירה, 1896

הסקר הארכיאולוגי של הודו, צילום, 1896

• מה התמונה מראה, שטקסט לא יכול להראות? העמוד עומד זקוף בתוך חפירה, לצד אנשים. זו עדות לממצא ולמקומו, לא לתוכן הכתובת.
• מי צילם, ולמה? הסקר הארכיאולוגי של הודו, בעבודת החפירה של 1896. הצילום נועד לתעד ממצא, ולכן הוא מתעד את המקום, לא את הבודהה.
• מה עדיין לא ברור מהתמונה לבדה? מה כתוב בכתובת. לשם כך צריך את הטקסט המתורגם, לא את התמונה.

מיתוס

הבודהה נולד בהודו.

האמת

הוא נולד בלומביני, במה שהיא היום דרום נפאל, במרחק של כשבעה קילומטרים מהגבול עם הודו. הוא חי באזור הגנגס, שחלקו נמצא היום בהודו וחלקו בנפאל.

הראיות

כתובת אשוקה מציינת את לומביני כמקום הלידה. אונסק״ו הכריזה על האתר כאתר מורשת עולמית ב־1997.

שאלה לבדיקה

מה כתובת אשוקה בלומביני מבססת, לפי השיעור?

התשובה: את מקום לידתו, כפי שרשם המלך.. נכון. הכתובת רושמת את מקום הלידה, וזו טענתה המרכזית.

תאריכים ומחלוקת

נקודת החלטה

אתם היסטוריונים שמנסים לקבוע מתי חי הבודהה.

היום, עם שלושה סוגים של עדות.

העדות הראשונה היא הטקסטים והכרוניקות הבודהיסטיים. הם נותנים תאריכים ורשימות ארוכות של אירועים, אבל נכתבו מאות שנים אחרי האירועים, והם טקסטים דתיים.

העדות השנייה היא עמוד אשוקה. הוא קרוב יותר בזמן לבודהה, ומציין מקום לידה, אבל אינו נותן תאריך לחייו.

העדות השלישית היא דיווחים של נוסעים סינים שביקרו בהודו הרבה מאות שנים מאוחר יותר. גם הם נכתבו רחוק מהאירועים.

במה תסמכו קודם?

• על הכרוניקות הבודהיסטיות, כי הן מפורטות ונותנות תאריכים. כנראה תאריכים מפורטים וברורים. הסיכון: הפירוט נכתב מאות שנים אחרי האירועים, וקשה לבדוק אותו.
• על העמוד, לגבי מקום הלידה. את התאריכים משאירים כשאלה פתוחה. כנראה מקום לידה מבוסס, אבל בלי תאריכים לחייו, ולכן הציר הכרונולוגי נשאר מעורפל.
• לא לתארך אותו בכלל. כנראה עמדה זהירה, אבל בלי תאריכים לוויכוח, ואין ממה לבחון את הטענות.

מה קרה בפועל

על העמוד, לגבי מקום הלידה. את התאריכים משאירים כשאלה פתוחה.

רבים מהחוקרים רואים בעמוד עדות חזקה למקום הלידה, והתאריכים נשארים שנויים במחלוקת. אין מקור אחד שמכריע את שנת מותו.

העמוד קרוב יותר בזמן, ומציין מקום, אבל אינו מכיל תאריכים לחייו. אפשר לסמוך עליו במה שהוא כן אומר, ולא מעבר לכך.

מתי הוא מת?

האם הבודהה מת בערך ב־480 לפנה״ס, או בערך ב־400 לפנה״ס?

• הכרונולוגיה הארוכה: בערך 480 לפנה״ס התאריכים המסורתיים, בערך 563 עד 483 לפנה״ס, מתאימים לעמדה הזאת. במשך זמן רב נחשב התאריך לכמעט מוסכם.
• הכרונולוגיה המאוחרת: בערך 400 לפנה״ס חוקרים רבים מציעים מוות בערך ב־400 לפנה״ס. חוקרים יפנים הציעו 400, 386 ו־368 לפנה״ס, כחלופות לתאריך הישן.

ב־1986 כתב היינץ בכרט חוברת שטענה שאף אחד מהמקורות הרלוונטיים אינו מהימן כעדות לתאריכים המדויקים. ב־1988 ארגן בכרט כנס בהדמונדן, ליד גטינגן, בין ה־11 ל־18 באפריל. פרוטוקולי הכנס יצאו לאור החל מ־1991. כל הוויכוח נוגע לכרונולוגיה של חייו. עד שתופיע עדות חדשה, התשובה הכנה היא טווח, לא תאריך.

שאלה לבדיקה

למה קשה לקבוע את התאריכים המדויקים של הבודהה?

התשובה: כי הטקסטים שנותנים תאריכים מאוחרים, והחוקרים חלוקים.. נכון. הטקסטים נכתבו הרבה אחרי האירועים, והחוקרים מציעים תאריכי מוות שונים: בערך 480 לעומת בערך 400 לפנה״ס.

מה בא אחריו

מה בא אחר כך

• בערך 268 לפנה״ס אשוקה מתחיל לשלוט. תאריכי שלטונו הם בערך 268 עד 232 לפנה״ס.
• בערך 249 לפנה״ס מוקם עמוד לומביני, בשנה ה־20 לשלטונו. הכפר לומביני מקבל פטור ממס.
• המאה ה־1 לפנה״ס (לפי המסורת) הטקסטים הפאליים נכתבים לראשונה על עלי דקל בסרי לנקה, באתר אלוויהארה. לפני כן נשמרו בעל־פה.
• 1896 העמוד מתגלה בדצמבר 1896, והסקר הארכיאולוגי של הודו מצלם אותו בתוך החפירה.
• 1925 הולצ׳ש מפרסם את הכתובת, בתרגום, במהדורה חדשה של כתובות אשוקה.
• 1988 כנס בהדמונדן, ליד גטינגן, דן בתיארוך הבודהה. השאלה עדיין פתוחה.
• 1997 אונסק״ו מכריזה על לומביני כאתר מורשת עולמית.

שאלה לבדיקה

מה העמוד של אשוקה יכול לספר לנו על הבודהה, ומה הוא לא יכול?

התשובה: שהוא מציין את לומביני כמקום לידתו, בלי תאריכים.. נכון. לכתובת יש טענה אחת ברורה על מקום הלידה, ואין בה טענה על תאריכי חייו.

שאלה לבדיקה

מדוע חוקרים רואים בקאנון הפאלי מאוחר יותר מהבודהה?

התשובה: כי הוא נשמר בעל־פה זמן רב לפני שנכתב.. נכון. לפי המסורת, הטקסטים נאמרו בעל־פה, ונכתבו לראשונה רק במאה ה־1 לפנה״ס.

שאלה לבדיקה

איזו תווית מתאימה לארמון, לארבעת המראות ולהחלטה לעזוב?

התשובה: מסורת, שמסופרת בטקסטים שנכתבו מאוחר יותר.. נכון. אלה חלק מהסיפור המסורתי, ובשיעור הזה הם מסומנים ככאלה.

מונחים

• הקאנון הפאלי אוסף הטקסטים הבודהיסטיים הקדומים בשפה הפאלית. לפי המסורת הם נשמרו בזיכרון במשך זמן רב, ונכתבו לראשונה בסרי לנקה במאה ה־1 לפנה״ס.
• מסורת בעל־פה ידע שמועבר מפה לפה, בזיכרון ולא בכתב. כך נשמרו הטקסטים הבודהיסטיים הקדומים, לפי המסורת.
• צו מלכותי הודעה רשמית של שליט, לעיתים חרותה באבן. כתובות העמודים של אשוקה הן צווים כאלה.
• שנת שלטון שנה שנמנית לפי מספר שנות השלטון של המלך, מיום עלייתו לכס. כך מתוארך עמוד לומביני.
• כרונולוגיה סידור האירועים לפי זמן, והתאריכים שקובעים אותו. כאן: קביעת השנה שבה מת הבודהה.
• הדרך התיכונה תורה שמופיעה בטקסטים הפאליים: להימנע משני קצוות, תענוג חושני וענוי עצמי קיצוני.
• לומביני הכפר שבו נולד סידהארתה גאוטמה לפי המסורת. נמצא כיום בדרום נפאל, כשבעה קילומטרים מהגבול עם הודו.
• נפאל מדינה השכנה להודו, שבדרומה נמצאת לומביני.
• הגנגס נהר גדול בהודו. אזור הנהר היה עולמו של הבודהה, עולם של שבטים, עיירות וממלכות.
• עמוד אשוקה עמוד שהציב אשוקה, ובו כתובת שמציינת מקום לידה. הוא קרוב בזמן לבודהה, אבל אינו נותן תאריך לחייו.
• אשוקה שליט מהודו העתיקה, ששלט בערך בין 268 ל־232 לפנה״ס. הוא הציב צו שבו לומביני קיבלה פטור ממס.
• הארי פאלק חוקר שטוען שהכתובת של אשוקה אותנטית, כלומר מקורית ולא נכתבה מחדש.
• הדרשה הראשונה הדרשה הראשונה שמסופרת בטקסטים הפאליים. בה מופיעה הדרך התיכונה.
• כרוניקות כתבים שמתעדים אירועים לפי סדר. נכתבו מאות שנים אחרי האירועים, והם טקסטים דתיים.
• צום קיצוני צום קשה מאוד, שבו כמעט לא אוכלים. חלק מהמורים האמינו שצריך לדחוף את הגוף עד הקצה כדי להגיע לאמת.
• מקור מתוארך מקור שאפשר לקבוע מתי נכתב. בלעדיו קשה לדעת מה באמת קרה.
• גוף שלישי צורת דיבור שבה מדברים על מישהו אחר, ולא אל הקורא. הטקסט של אשוקה מדבר על הבודהה כך.
• נוסעים סינים נוסעים מסין שביקרו בהודו מאות שנים אחרי הבודהה וכתבו על מה שראו. הם נכתבו רחוק מהאירועים.
• נזיר נודד אדם קדוש שנודד ממקום למקום, בלי בית קבוע.
• פטור ממס הקלה שבה לא משלמים מס. לכפר לומביני ניתן פטור כזה, לפי צו של אשוקה.
• השפה הפאלית השפה שבה נכתבו חלק מהטקסטים הבודהיסטיים העתיקים, כולל הקאנון הפאלי.

מקורות

• Ashoka, Lumbini pillar inscription, trans. E. Hultzsch, Inscriptions of Asoka: New Edition (Oxford, 1925), p. 164
• Samyutta Nikaya 56.11 (Dhammacakkappavattana Sutta), trans. Thanissaro Bhikkhu, Access to Insight
• Heinz Bechert (ed.), The Dating of the Historical Buddha = Die Datierung des historischen Buddha (Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, from 1991)
• Archaeological Survey of India, photograph of the Rummindei pillar of Ashoka, 1896 (Wikimedia Commons)

קרדיט תמונות

• Rangan Datta Wiki, עמוד אשוקה, מקדש מאיה דווי, לומביני, 2023. ויקישיתוף. · CC BY-SA 4.0 · דף המקור
• פ״צ מוקרג׳י וויסנט סמית׳, שרידי רומינדיי מדרום, 1901. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
• הסקר הארכיאולוגי של הודו, העמוד של אשוקה ברומינדיי, 1896. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור