הספינות השחורות, 1853: מכתב מנשיא אמריקאי

מפרץ בלי רשות

ארבע ספינות בלי רשות

ביולי 1853 ארבע ספינות מלחמה אמריקאיות נכנסו למפרץ אדו, ליד טוקיו של היום. שתיים מהן היו ספינות קיטור, ועשן שחור עלה מארובותיהן.

הן נשאו מכתב מנשיא ארצות הברית. כמעט מאתיים שנה יפן שמרה את העולם במרחק זרוע. עכשיו לממשלה היו חודשים להחליט. מה היא ידעה כבר אז?

רקע

״לא״ כמעט מוחלט

יפן מעולם לא נסגרה לגמרי. המגע עם זרים הוגבל מאוד. ההולנדים חיו בדג׳ימה, אי מלאכותי קטן בנמל נגסאקי. גם סוחרים סינים סחרו בנגסאקי. קוריאה שמרה על קשר דרך צושימה, ואיי ריוקיו, שסאטסומה שלטה בהם, שמרו על קשר עם יפן.

1852

אזהרה מדג׳ימה

לפי מקור יפני, בשנת 1852 ראש הפקידות ההולנדית בדג׳ימה הזהיר את פקידי נגסאקי שספינות אמריקאיות מתקרבות. נוסח האזהרה לא נשמר במקור ישיר, ומקורות שונים מספרים מי שלח אותה. כל התאריכים כאן לפי הלוח הגרגוריאני. ביפן אז נהגו בלוח ירחי.

שאלה לבדיקה

לפני 1853, מה נכון לגבי הקשר של יפן עם העולם?

התשובה: קשר מוגבל ומפוקח: ההולנדים וסוחרים סינים בנמל נגסאקי.. נכון. המגע היה קטן ומפוקח, ובעיקר דרך נמל אחד.

המכתב

8 ביולי 1853

ארבע ספינות ליד אוראגה

ב־8 ביולי 1853 עגנו ליד אוראגה, בפתח המפרץ, ארבע ספינות של הצי האמריקאי. בראשן עמד הקומודור מת׳יו פרי.

הפקידים ביקשו ממנו לשוט לנגסאקי. הוא התעלם מהבקשה, ואיים לתקוף את אדו, מושב השוגונות, אם לא יורשה לרדת לחוף. המכתב שהביא היה מהנשיא מילארד פילמור.

נקודת החלטה

אתם אבה מסהירו, אחד הפקידים הבכירים של השוגונות באדו.

יולי 1853

ארבע ספינות אמריקאיות עומדות בפתח המפרץ, והמפקד שלהן מאיים לתקוף את אדו. סביר שהתותחים על החוף לא יתחרו בספינות האלה, והממשלה אין לה תשובה מוכנה.

מה אתם מורים?

• להורות לפרי לשוט לנגסאקי, ולסרב לקבל את המכתב כאן. כנראה פרי לא יסכים. הוא כבר איים על אדו, ויתכן שיבדוק אם האיום רציני. קרב שבו יפן תפסיד הוא סביר.
• להורות לתותחים על החוף לירות על הספינות. כנראה קרב קצר שיפן תפסיד בו. לאמריקאים תהיה אז סיבה ברורה לנחות בכוח.
• לקבל את המכתב בחוף קוריהאמה, ולהבטיח תשובה בהמשך. כנראה זה יקנה זמן. פרי יחזור לספינות, והממשלה תוכל להתייעץ. הסיכון: דרישות נוספות.

מה קרה בפועל

לקבל את המכתב בחוף קוריהאמה, ולהבטיח תשובה בהמשך.

ב־14 ביולי 1853 פרי ירד לחוף בקוריהאמה ומסר את המכתב לנציגים יפנים. הממשלה קיבלה אותו, ופרי הפליג משם. הוא לא הלך לנגסאקי.

ההיסטוריונים מצביעים על שני דברים: האיום היה אמיתי, והתותחים לא יכלו להתחרות בספינות. סירוב או התקפה היו עלולים להוביל לקרב שאי אפשר לנצח.

שאלה לבדיקה

למה הממשלה קיבלה את המכתב בקוריהאמה?

התשובה: פרי איים לתקוף את אדו, והתותחים החופיים לא יכלו להתחרות בספינות.. נכון. זה ההסבר שההיסטוריונים מצביעים עליו: איום אמיתי וחולשה צבאית.

לשאול את הדאימיו

קיץ 1853

לשאול את הדאימיו

אבה מסהירו הורה לתרגם את המכתב. אחר כך עשה דבר שכמה מקורות מכנים חריג: הוא הציג אותו לדאימיו, שליטי האזורים, וביקש את דעתם.

באותו זמן מת השוגון טוקוגאווה אייושי, ב־27 ביולי, זמן קצר אחרי הגעת פרי. יש היסטוריונים הטוענים שההתייעצות החלישה את השוגונות, אבל הראיות לכך דלות.

מקור: הנחיתה כפי שהדפיסו אותה בניו יורק

הדפס ליטוגרפי בצבע, ניו יורק, 1853 (לפי רישום ספריית הקונגרס)

נוצר בארצות הברית, לקהל אמריקאי. לא ברור כמה ממנו נלקח ממה שנראה במקום.

• מי הכין את הדף, ולמי? שני ליטוגרפים מניו יורק, לקונים אמריקאים. זו הנחיתה מנקודת מבט אמריקאית.
• איפה היפנים בתמונה? בשוליים ובהמון שמאחור. במרכז עומדים מלחים אמריקאים בשורות מסודרות.
• מה חסר? קול יפני. שום דבר בתמונה לא מראה מה נאמר, כך שהדף מציג צד אחד בלבד.

מיתוס

הספינות נקראו שחורות כי צבעו אותן בשחור.

האמת

השם הרבה יותר ישן. במקור הוא נאמר על ספינות פורטוגזיות ישנות שזפת שחורה ציפתה את גופן, ואחר כך על כל ספינה מערבית. העשן של ספינות הקיטור, שנשרף בפחם, היה שחור. לגבי צבע הגוף של ספינות פרי, המקורות חלוקים.

שאלה לבדיקה

מהיכן מגיע השם ״ספינות שחורות״?

התשובה: מספינות פורטוגזיות ישנות שגופן מכוסה זפת שחורה.. נכון. השם קדם לפרי בהרבה, ורק אחר כך כיסה גם את הספינות שלו.

השנה שאחרי

1854

פרי חוזר

פרי הפליג משם והבטיח לשוב. לפי מקור אחד, הפקידים ציפו לתשובה באביב 1854.

בשנה שאחריה חזר עם כשמונה ספינות. המקורות חלוקים במספר המדויק ובחודש.

נקודת החלטה

אתם שוב אחד הפקידים הבכירים של השוגונות, מול הספינות האמריקאיות.

תחילת 1854, אדו

פרי חזר עם כשמונה ספינות וצופה לתשובה. המועצה שלכם עסקה במכתב חודשים, ואתם יודעים שהתותחים לא יתחרו בספינות האלה.

מה אתם מורים?

• לסרב לכל מגע, ולהכין את החופים לקרב. כנראה קרב שיפן תפסיד בו. הספינות יכולות לנוע לאורך החוף, והתותחים לא יספיקו.
• לפתוח שני נמלים לאספקה ולמחסה, לטפל היטב בימאים שנטרפו, אבל בלי סחר מלא. כנראה זה ישים קץ למשבר לזמן מה. האמריקאים יחזרו לדרוש עוד, אבל הממשלה תקבל זמן.
• לחתום מיד על הסכם סחר מלא, לפי התנאים האמריקאיים. כנראה הסיום המהיר ביותר, וגם החד־צדדי ביותר. זה היה עוקף את הדאימיו שעליהם התייעצתם.

מה קרה בפועל

לפתוח שני נמלים לאספקה ולמחסה, לטפל היטב בימאים שנטרפו, אבל בלי סחר מלא.

ב־31 במרץ 1854 נחתם הסכם קנאגאווה, שנקרא גם הסכם שלום וידידות. שימודה והאקודאטה נפתחו לספינות אמריקאיות, שיוכלו לקבל שם אספקה. יפן הסכימה בעיקר משום שהתותחים שלה לא יכלו להתחרות בספינות האמריקאיות. זה לא היה הסכם סחר, אבל היה בו סעיף המדינה המועדפת ביותר, שסלל את הדרך להסכם סחר מאוחר יותר.

ההיסטוריונים מצביעים על החשש מקרב שאי אפשר לנצח. ההסכם פתח שני נמלים, והשאיר את הסחר לשלב הבא.

מקור: הצד היפני: הגנה על החופים

דף חדשות מודפס בעץ, בערך 1853. מחבר לא ידוע.

דף קאוואראבן כזה נמכר בערים והיה זול ומהיר. הכותרת מדברת על הגנה מפני צי זר, והדף מציג את צי פרי ואת נושאת הדגל שלו.

• מה הדף רוצה שהקורא ירגיש? אולי הרגעה: שורות השמות והסמלים מרמזות שההגנה מאורגנת. זו פרשנות, לא עובדה.
• למה הספינה במרכז מפרשית ולא קיטור? שני דפים מציגים ספינות שונות לאותו אירוע. אף אחד מהם אינו צילום, לכן כדאי להשוות תמונות לפני שסומכים על אחת.
• מה חסר? האנשים שחיו על החוף. הדף מונה אזורים ושמות, לא את הפחד של מי שיעמוד מול הספינות.

שאלה לבדיקה

מה העניק בעיקר הסכם קנאגאווה לאמריקאים?

התשובה: שני נמלים פתוחים לאספקה, וטיפול בימאים שנטרפו.. נכון. ספינות יכלו לקבל אספקה, וימאים שנטרפו אמורים היו לקבל יחס טוב.

אחרי ה״כן״

1858

חוזה חדש, שאלה ישנה

ב־1858 לחץ השליח האמריקאי טאונסנד האריס להסכם סחר. ההסכם נקרא על שמו: חוזה האריס.

הקיסר בקיוטו לא אישר אותו. הממשלה נדרשה להחליט אם לחתום בכל זאת.

נקודת החלטה

אתם אי נאוסוקה, טאירו, הפקיד הבכיר ביותר בשוגונות.

יולי 1858, אדו

האריס רוצה את ההסכם עכשיו. הקיסר לא אישר אותו, ואיש אינו יודע מתי יאשר, או אם יאשר בכלל. ההחלטה בידיכם.

מה אתם עושים?

• לחכות לאישור הקיסר, גם אם זה ייקח חודשים. כנראה חודשים של עיכוב. האמריקאים עלולים ללחוץ חזק יותר, והאישור אולי לא יגיע בכלל.
• לחתום עכשיו, ולהסביר לחצר אחר כך. כנראה הסכם שייכנס לתוקף מהר, וחצר כועסת. השאלה תהפוך למי מחליט בשם יפן.
• לסרב לחתום, ולהשאיר את הנמלים סגורים. כנראה לחץ אמריקאי, ואולי כוח. אי אפשר לדעת עד כמה הלחץ היה הולך.

מה קרה בפועל

לחתום עכשיו, ולהסביר לחצר אחר כך.

ב־29 ביולי 1858 חתם אי נאוסוקה על חוזה האריס בלי אישור הקיסר. זה הוביל לטיהור אנסיי ב־1858–59, שבו הודחו יותר ממאה פקידים, חצרנים ודאימיו. ב־24 במרץ 1860 הרגו רונינים מהאזורים מיטו וסצומה את אי נאוסוקה ליד טירת אדו.

ההיסטוריונים חלוקים. יש הרואים בכך החלטה מכוונת שלו. מסד נתונים רשמי יפני מייחס זאת לטעות של פקיד כפוף. איננו יודעים איזו גרסה נכונה.

מה בא אחרי

• 31 במרץ 1854 הסכם קנאגאווה: שימודה והאקודאטה נפתחות לספינות אמריקאיות.
• 29 ביולי 1858 אי נאוסוקה חותם על חוזה האריס בלי אישור הקיסר.
• 1858–59 טיהור אנסיי: יותר ממאה פקידים, חצרנים ודאימיו מודחים.
• 24 במרץ 1860 אי נאוסוקה נהרג על ידי רונינים ליד טירת אדו.
• 1868 שחזור מייג׳י: השלטון חוזר לקיסר, והשוגונות מודח.

מה הכריע?

הספינות הכריעו, או הפוליטיקה של יפן עצמה?

• היסטוריונים שמדגישים את הכוח האיום בקרב והתותחים החלשים הכריעו. ההסכם בקנאגאווה נבע ממאזן הכוחות הצבאי, לא מבחירה חופשית.
• היסטוריונים שמדגישים את המשבר הפנימי השוגונות כבר היה בלחץ. ההתייעצות עם הדאימיו, שכמה מקורות מכנים חריגה, פתחה את ההחלטות לשחקנים חדשים. לפי כמה מקורות היא החלישה את הממשלה, אבל הראיות דלות. בצד המתנגדים נשמע הסלוגן סונו ג׳וי: כבדו את הקיסר, גרשו את הברברים.

איזה לחץ כבד יותר? והאם החוזה סיים את הוויכוח, או רק התחיל את הוויכוח בתוך יפן?

שאלה לבדיקה

מה בא אחרי שאי נאוסוקה חתם על חוזה האריס?

התשובה: טיהור של יותר ממאה פקידים ודאימיו, ואחר כך רצח שלו ב־1860.. נכון. הטיהור בא מיד, והרצח כעשרים חודשים אחר כך.

שאלה לבדיקה

מה משמעות סעיף המדינה המועדפת ביותר בהסכם קנאגאווה?

התשובה: כל זכות שתינתן למדינה אחרת תינתן גם לארצות הברית.. נכון. זו מטרת הסעיף, והוא סלל את הדרך להסכמי סחר מאוחרים יותר.

מונחים

• שוגונות הממשלה הצבאית של משפחת טוקוגאווה, שישבה באדו (טוקיו של היום). בראשה עמד השוגון. הקיסר בקיוטו נשאר הראש הרשמי של המדינה.
• דאימיו שליט אזורי ובעל אדמות, בדרך כלל מטעם השוגון, שהחזיק צבא וחצר משלו.
• דג׳ימה אי מלאכותי קטן בנמל נגסאקי, שבו חיו וסחרו ההולנדים תחת הגבלות קשות.
• קאוואראבן דף חדשות מודפס בעץ, שנמכר ברחובות ערים יפניות. דפים כאלה היו מהירים וזולים, ולא תמיד מדויקים.
• סעיף המדינה המועדפת ביותר סעיף שנותן למדינה אחת כל זכות שניתנת מאוחר יותר למדינה אחרת. סעיף כזה בהסכם קנאגאווה סלל את הדרך להסכמי סחר.
• טאירו הפקיד הבכיר ביותר בממשלת השוגונות, שעמד בראש מועצת היועצים.
• רונין סמוראי שאין לו אדון.
• מת׳יו פרי קומודור בצי ארצות הברית. הוא הוביל את הספינות שהגיעו לפתח מפרץ אדו והביאו מכתב מהנשיא האמריקאי.
• מילארד פילמור נשיא ארצות הברית. המכתב שפרי הביא ליפן נשלח מטעמו.
• אוראגה עיירת חוף בפתח מפרץ אדו, שם עגנו הספינות האמריקאיות ב־1853.
• קוריהאמה מקום חוף בחצי האי מיורה, שבו ירד פרי לחוף והמסר את המכתב לנציגים יפנים.
• אבה מסהירו פקיד יפני בכיר שהורה לתרגם את מכתבו של פרי, והתייעץ עם שליטי האזורים.
• טוקוגאווה אייושי שוגון יפני שמת זמן קצר אחרי הגעת פרי.
• טאונסנד האריס השליח האמריקאי שלחץ על יפן לחתום על הסכם סחר ב־1858.
• חוזה האריס הסכם סחר בין יפן לארצות הברית, שנחתם בלי אישור הקיסר. הוא נקרא על שם השליח טאונסנד האריס.
• אי נאוסוקה אחד הפקידים הבכירים ביפן. הוא חתם על חוזה האריס בלי אישור הקיסר, ונרצח על ידי רונינים.
• טיהור אנסיי גל הדחות של פקידים, חצרנים ודאימיו בשנים 1858–1859, בעקבות חוזה האריס.
• מיטו אזור בשליטת דאימיו ביפן, שרונינים ממנו רצחו את אי נאוסוקה.
• סאטסומה אזור בדרום יפן. שלטה באיי ריוקיו, ורונינים ממנו השתתפו ברצח אי נאוסוקה.
• איי ריוקיו שרשרת איים בין יפן לטייוואן. בשליטת סאטסומה, והיו בקשר עם יפן.
• צושימה אי בין יפן לקוריאה. דרכו שמרה קוריאה על קשר עם יפן.
• נגסאקי נמל בדרום יפן. סוחרים הולנדים וסינים סחרו בו, ופקידיו קיבלו אזהרה על ספינות אמריקאיות.
• קיוטו עיר ביפן שבה ישב הקיסר. הקיסר בקיוטו לא אישר את חוזה האריס.
• טירת אדו טירה בעיר אדו, מושב השוגון. ליד הטירה נרצח אי נאוסוקה.
• הסכם קנאגאווה הסכם שלום וידידות שנחתם ב־1854 בין יפן לארצות הברית. נפתחו בו נמלים לספינות אמריקאיות.
• שימודה נמל ביפן שנפתח לספינות אמריקאיות לפי הסכם קנאגאווה.
• האקודאטה נמל בצפון יפן שנפתח לספינות אמריקאיות לפי הסכם קנאגאווה.
• לוח גרגוריאני לוח השנה שבו משתמשים כיום ברוב העולם. התאריכים בשיעור הזה לפיו; ביפן באותם ימים נהגו בלוח ירחי.

מקורות

• Matthew C. Perry, Narrative of the Expedition of an American Squadron to the China Seas and Japan (1856), compiled by Francis L. Hawks
• Anonymous kawaraban, ‘Commodore Perry’s Arrival in Edo Bay’, about 1853. Wikimedia Commons
• Hatch & Severyn, after Severyn, ‘The American expedition, under Commodore Perry, landing in Japan’ (New York, 1853). Library of Congress
• Anonymous kawaraban, Japanese coastal defence against foreign navies, about 1853. Wikimedia Commons
• George Feifer, Breaking Open Japan: Commodore Perry, Lord Abe, and American Imperialism in 1853 (New York: Smithsonian Books, 2006)
• Susumu Yabuki, ‘S. Wells Williams’ Contribution to the Opening of Japan: With Special Reference to the Perry’s so-called White Flag Documents’, Social Sciences Series 68 (3), Yokohama City University (2017)
• National Diet Library, Japan: modern history exhibition, description of the 1853 letter and the consultation
• Nippon.com, ‘Foreign Relations in Early Modern Japan: Exploding the Myth of National Seclusion’

קרדיט תמונות

• קאוואראבן אנונימי, בערך 1853. נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף. · Public domain · דף המקור
• מת׳יו פרי, צילום מאת מתיו ב. בריידי, בערך 1856. הגלריה הלאומית לדיוקנאות. · CC0 · דף המקור
• האץ׳ ו־סוורין, ליטוגרפיה על פי ציור של סוורין, ניו יורק, 1853. ספריית הקונגרס. · Public domain · דף המקור
• דף חדשות מודפס בעץ, בערך 1853. מחבר לא ידוע. נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף. · Public domain · דף המקור