עין ג׳אלות, 1260: איפה נעצרו המונגולים
קהיר, 1260: שליחי המונגולים מביאים מכתב שדורש כניעה, מס, או מלחמה. ב־3 בספטמבר 1260 נפגשו הצבאות ליד מעיין למרגלות הר הגלבוע, והמונגולים הובסו. האם זו נקודת מפנה, או קרב אחד במלחמה ארוכה?
החלטות, שאלות והתקדמות אישית באפליקציה
צילום: Almog, מעיין חרוד, 2009. יצירה עצמית; נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
הסצנה
קהיר, 1260: השליחים מגיעים
קהיר, 1260. שליחים מגיעים מחצרו של הולאגו, השליט המונגולי של פרס. הם נושאים מכתב קצר: כנעו ושלמו מס, או תילחמו.
מאחורי המכתב עומד צבא שכבש את בגדאד לפני שנתיים, ועכשיו מחזיק בדמשק ובחלב. הסולטן של מצרים צריך לענות. מה הייתם עונים?
למה זה חשוב
מעיין למרגלות ההר
הר הגלבוע מתרומם מעל עמק יזרעאל, בצפון ישראל של היום. בשולי הצפון־מערבי שלו נובע מעיין. בעברית קוראים לו מעיין חרוד, ובערבית הוא נקרא עין ג׳אלות.
ב־3 בספטמבר 1260 (26 ברמדאן 658 לפי הלוח המוסלמי) התנהל כאן קרב. מפקד הצבא המונגולי, קיטבוקא, מת במקום. ההיסטוריונים עדיין חלוקים במה שהקרב הזה היה: נקודת מפנה, או קרב אחד במלחמה ארוכה.
הולאגו
מיניאטורה ממסמך פרסי מן המאה ה־14, חתוכה בוויקישיתוף. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
השליט המונגולי של פרס, שכבש את בגדאד בתחילת 1258. ב־1260 הוא היה רחוק מביתו, וצבאו נמצא בסוריה.
- נולד: לא ודאי; מקור אחד נותן בערך 1217
- נפטר: בערך 1265
- ניצחונות: כיבוש בגדאד, תחילת 1258
- כישלונות: עין ג׳אלות, 1260: הצבא המונגולי בסוריה מובס
כנעו, שלמו מס, או תילחמו. (תמצית, לא ציטוט)
הדרך אל הקרב
רקע
בגדאד, תחילת 1258
הכליף אל־מוסתעסם מובא לפני הולאגו חאן, דף 89 ב, כתב יד פרסי משנת 1398. הספרייה הבריטית, Or. 2780. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
בתחילת 1258 צבאו של הולאגו הטיל מצור על בגדאד, מקום מושבו של הכליף, ראש הקהילה המוסלמית. העיר נפלה בערך באמצע פברואר. הכליף נלכד ונהרג.
הסיפורים על המצור ועל מות הכליף שונים זה מזה בפרטים. מה שמוסכם: המונגולים כבשו את העיר, והכליף מת. פרס הייתה עכשיו בשליטת הולאגו, ואל סוריה, עם דמשק וחלב, נפתחה הדרך.
1259
חאן נפטר הרחק משם
בשנת 1259 מת החאן הגדול מונקה, שליט כל האימפריה המונגולית, בזמן מסע במזרח סין. הולאגו היה אחיו, והוא היה רחוק מאוד. מי יירש את התואר לא היה ברור.
באותה שנה בקהיר, מפקד ממלוכי בשם קוטוז הדיח את הסולטן הצעיר אל־מנצור עלי והשתלט על השלטון במצרים. הסיבות למות מונקה שנויות במחלוקת: יש מקורות שמביאים מחלה, ויש שמביאים מוות בקרב.
נקודת החלטה
אתם קוטוז, סולטן מצרים.
קהיר, 1260
השליחים של הולאגו מחכים בקהיר לתשובה. המכתב דורש כניעה ומס, או מלחמה.
המונגולים כבשו את בגדאד, ועכשיו מחזיקים בדמשק ובחלב. אתם על הכס זמן קצר: לקחתם אותו מסולטן ילד לפני חודשים ספורים, והאמירים, מפקדי הצבא, ישפטו אתכם לפי מה שתעשו עכשיו.
אפשר להישאר במצרים ולחכות, להציע מס, או לצאת צפונה, אל ארץ ישראל, ולחפש את המונגולים בשדה פתוח.
מה אתם עושים?
- משאירים את הצבא במצרים, מחכים, ושולחים תשובה מנומסת. כנראה תקנו זמן, אבל המונגולים נשארים בסוריה, והשאלה מה יעשו הלאה נשארת פתוחה.
- שולחים מס ומכתב כניעה, ומקבלים את הדרישה. כנראה תישארו על הכס בתור וסאל של הולאגו, לפחות לזמן מה. אבל האמירים יראו בכם חלש, והתשלומים ימשיכו.
- יוצאים צפונה עם הצבא, לארץ ישראל, ומחפשים קרב. כנראה תפגשו את המונגולים בשדה פתוח. זה מסוכן, אבל זה גם יכול לסיים את האיום.
מה קרה בפועל
יוצאים צפונה עם הצבא, לארץ ישראל, ומחפשים קרב.
קוטוז בחר באפשרות השלישית. הצבא יצא ממצרים בקיץ 1260, ומקור אחד נותן את התאריך 26 ביולי. המקורות חלוקים בשאלה מי הוביל אותו: לפי מקור אחד זה היה ביברס, ולפי מקור אחר קוטוז מינה את ביברס למפקד החלוץ. לפי אל־מקריזי, קוטוז גם הוציא להורג את שליחי הולאגו.
אין מילים שלו שמסבירות את הבחירה. ההיסטוריונים מתארים הבטחה שאמר קוטוז לאמיריו: אם ינצח, הם יוכלו לבחור סולטן אחר. איך זה השפיע על החלטתו, אפשר רק לנחש.
הקרב
הצד המונגולי
הצבא המונגולי בסוריה
אחרי מותו של מונקה, הצבא המונגולי נמצא בסוריה.
קיטבוקא היה ״נוצרי מזרחי״, כלומר נוצרי של כנסייה מזרחית, מעם הנאיימן שבמרכז אסיה. עכשיו הוא עומד בראש הצבא המונגולי בסוריה, מחזיק בדמשק ובחלב, רחוק מביתו.
המסע
הדרך צפונה
בקיץ 1260 צועד הצבא הממלוכי צפונה ממצרים. צבא בתנועה צריך מזון, מים ומספוא לסוסיו. הדרך צפונה עוברת בארץ ישראל, לצד שטחי הפרנקים שעדיין מחזיקים בחוף.
שליחי הצבא מגיעים לעכו, מושב הפרנקים, ומבקשים שני דברים: מעבר בטוח בשטחם, ומזון בדרך. התשובה תשפיע על שני הצבאות.
השכנים כבר בחרו צד. לפי מאמר מ־2020, אנטיוכיה וממלכת קיליקיה הארמנית קיבלו על עצמן שלטון מונגולי, והצטרפו למונגולים במסעם. עכו עדיין לא ענתה.
נקודת החלטה
אתם אחד מאדוני הממלכה הפרנקית, בעכו.
קיץ 1260
שליחי הצבא הממלוכי עומדים בשערי עכו ומבקשים מעבר בשטחכם, ומזון לאורך הדרך.
אתם אדוני מה שנותר מהממלכה הצלבנית. יש לכם כמה ערים על החוף, ושני צבאות קרובים אליכם. לפי מאמר מ־2020, השכנים שלכם באנטיוכיה ובקיליקיה כבר קיבלו על עצמם את השלטון המונגולי.
אם תסרבו, תהפכו לאויבים של צבא שצועד לקראת המונגולים. אם תעזרו למונגולים, תסתכנו בזעמה של מצרים. אם תיתנו מעבר ותישארו מחוץ לעניין, לא תיקחו צד.
מה אתם עושים?
- מצטרפים להולאגו, כמו אנטיוכיה וקיליקיה לפי מאמר מ־2020, ונותנים למונגולים בסיס על החוף. כנראה המונגולים מקבלים בסיס ואספקה, אבל מצרים תראה בעכו אויב, והסכנה לעכו תגדל מאוד.
- סוגרים את הדרך ומסרבים למעבר. כנראה הצבא הממלוכי ינסה לכפות את דרכו, או ימצא דרך אחרת. אתם מסתכנים במלחמה שאינכם בטוחים לנצח בה.
- נותנים מעבר ומזון, ונשארים מחוץ למלחמה. כנראה הצבא עובר בשלום ומתרחק מהחוף, ואתם נשארים מחוץ למלחמה שעלולה להגיע עד החומות. אבל גם לא תזכו בידידותו של אף צד.
מה קרה בפועל
נותנים מעבר ומזון, ונשארים מחוץ למלחמה.
הפרנקים של הממלכה, שישבו בעכו, נתנו מעבר לצבא הממלוכי, סיפקו לו מזון באזור מישור עכו, ונשארו ניטרליים. המקורות מתעדים את ההחלטה, לא את נימוקיה, ואינם מסבירים מי קיבל אותה.
אין מילותיהם שמסבירות את הבחירה. ניחוש אחד הוא שהם לא רצו להתעמת עם שני הצבאות יחד. זה ניחוש, לא עובדה.
3 בספטמבר 1260
ליד המעיין
הצבא הממלוכי עולה מדרום, וב־3 בספטמבר 1260 הוא פוגש את הצבא המונגולי בראשות קיטבוקא, ליד המעיין שמתחת להר הגלבוע.
רשיד א־דין, פקיד בכיר בחצר המונגולית בפרס, מתאר ״תרגיל הסחה״ של קוטוז: מהלך מדומה שנועד להטעות את האויב לגבי מה שהממלוכים יעשו הלאה.
עד סוף היום הצבא המונגולי הובס. מפקדו מת, והצבא הממלוכי ניצח בקרב שבא לנצח בו.
אחרי הקרב
סופו של קיטבוקא
קיטבוקא מת בעין ג׳אלות. המקורות חלוקים בשאלה איך. לפי מקור אחד הוא נלכד ואחר כך הוצא להורג; לפי אחר הוא נהרג במהלך הקרב. שניהם מסכימים שמת שם.
רשיד א־דין מעריך את כוחו של קיטבוקא בכמה אלפי פרשים. באותו קטע קיטבוקא מתרברב בצבא גדול הרבה יותר, של הולאגו. התרברבות אינה ספירה, והתיאור הזה הוא תיאור מונגולי.
ההתקדמות המונגולית לעבר מצרים נעצרה.
מה באמת ידוע
מקור: רשיד א־דין, ״ג׳אמע א־תוואריך״
תמצית: לפי התיאור הזה, המכתב שנושאים השליחים טוען שהשלטון המונגולי נובע מרצון האל, ודורש מקוטוז להיכנע.
רשיד א־דין היה פקיד בכיר בחצר המונגולית בפרס, וכתב לשליטיו אחרי האירועים. הספר נכתב כדי לשרת את השלטון שהעסיק אותו.
- מי כתב את זה, ולמי? פקיד בכיר בחצר המונגולית בפרס, שכתב לשליטיו אחרי האירועים.
- מה הכותב רוצה שנאמין? שהשלטון המונגולי הוא ברצון האל. במכתב של השליחים בתיאור הזה נכתב בדיוק את זה.
- מה חסר? הצד הממלוכי, וכל הסבר של ממש למפלה המונגולית.
מיתוס
קרב עין ג׳אלות הציל את אירופה מהמונגולים.
האמת
לא כפי שזה נאמר. הפלישה המונגולית למרכז אירופה נעצרה ב־1242, כשהצבא עזב. מסע 1260 הלך דרומה, לסוריה ולמצרים, ולא לאירופה.
הראיות
הח׳אן הגדול אוגדיי נפטר בדצמבר 1241, והצבא המונגולי עזב את מרכז אירופה עד אמצע 1242. למה עזב, זו שאלה שנויה במחלוקת. מות אוגדיי מופיע לעתים כהסבר, אבל הסבר זה נחשב לעתים לפשטני מדי. ב־1260 היו נוצרים בשני הצדדים: לפי מאמר מ־2020, אנטיוכיה וממלכת קיליקיה הארמנית קיבלו על עצמן את השלטון המונגולי והלכו איתו, בעוד הפרנקים של עכו נשארו ניטרליים.
מקור: אל־מקריזי, ״קיתאב אל־סולוק״
תמצית: הסולטן משיב לשליחי הולאגו בהוצאה להורג. ההיסטוריון מציין גם את שמות האמירים שפגעו בקוטוז מאוחר יותר.
אל־מקריזי כתב בקהיר במאה ה־15, כ־150 שנה אחרי הקרב. הוא כותב מנקודת מבטה של חצר הסולטנים הממלוכית.
- מי כתב את זה, ומתי? היסטוריון קהירי של המאה ה־15, שכתב כ־150 שנה אחרי הקרב. הוא לא היה עד לו.
- לאיזה צד הכותב שייך? לחצר הממלוכית. הכרוניקה מספרת את סיפורם של הסולטנים בקהיר.
- מה חסר? עדויות של עדי ראייה, וקולם של המונגולים. צריך לשקול כרוניקה בת 150 שנה מול מקורות אחרים.
נקודת החלטה
אתם הולאגו, השליט המונגולי של פרס.
סוריה, 1260
הח׳אן הגדול מונקה מת. אתם אחיו, והירושה לתואר עוד לא הוכרעה. אתם רחוקים מהבית.
הצבא שלכם בסוריה. הוא מחזיק בדמשק ובחלב, והממלוכים של מצרים צועדים צפונה לקראתו.
הספקת מזון ומספוא לצבא כה רחוק מהבית היא דאגה מתמדת. אתם יכולים להשאיר את כל הצבא כאן, להשאיר חלק ממנו, או לקחת את כולו מזרחה.
מה אתם עושים?
- משאירים את כל הצבא בסוריה ונלחמים בממלוכים. כנראה תעמדו מול הממלוכים עם כוח שלם, אבל הצבא נשאר רחוק מהבית, והאספקה נשארת קשה להשגה.
- לוקחים את רוב הצבא מזרחה, ומשאירים בסוריה כ־10,000 איש. כנראה הכוח שנשאר בסוריה חלש מול הממלוכים, והקרב מסוכן עבורו. אבל אתם מגיעים הביתה בזמן להשתתף בירושה.
- לוקחים את כל הצבא מזרחה, ומשאירים את סוריה לגורלה. כנראה דמשק וחלב נותרות בלי צבא של ממש, והממלוכים לוקחים את סוריה כמעט בלי קרב. הצבא כולו נשאר יחד בדרך הביתה.
מה קרה בפועל
לוקחים את רוב הצבא מזרחה, ומשאירים בסוריה כ־10,000 איש.
הולאגו בחר באפשרות השנייה. אחרי מותו של מונקה ב־1259 הוא לקח את רוב הצבא מזרחה, והשאיר בסוריה כ־10,000 איש בפיקודו של קיטבוקא. המקורות חלוקים לגבי יעדו: פרס או מונגוליה, שם יתכנס הקוריולטאי לבחור את החאן הגדול הבא.
המקורות המודרניים נותנים שתי סיבות: שאלת הירושה אחרי מותו של מונקה, וחוסר במזון ובמספוא. לא מובאים כאן דברים שהולאגו עצמו אמר כדי להסביר את הבחירה.
מה בא אחר כך, והבוחן
אוקטובר 1260
בדרך חזרה
קוטוז לא נהנה מהניצחון זמן רב. באוקטובר 1260, בדרך חזרה לקהיר, בדלתא המזרחית של הנילוס, הוא נהרג.
אל־מקריזי מזכיר שלושה אמירים שפגעו בו. יש היסטוריונים שאומרים שביברס היה מעורב. בכל מקרה, ביברס הופך לסולטן. הוא היה טורקי מעם הקיפצ׳ק, שנמכר פעם כעבד, ועלה לפיקוד בכיר בצבא הממלוכי.
מה בא אחר כך
- אוקטובר 1260 קוטוז נהרג בדרך לקהיר. ביברס עולה לכס.
- בערך 1262 פורצת מלחמה גלויה בין ברכה, שליט הח׳אנות הזהובה, לבין הולאגו. המחלוקת ביניהם על בגדאד הייתה ישנה יותר.
- בערך 1265 הולאגו מת.
- 1277 ביברס מת בדמשק.
- 1312 לפי מאמר מ־2020, בין 1260 ל־1312 יזמו המונגולים שש התקפות גדולות על סוריה.
האם עין ג׳אלות הייתה נקודת מפנה?
האם הקרב עצר את המונגולים, או שהוא היה קרב אחד במלחמה ארוכה?
- ויזוני (EBSCO, 2022) עין ג׳אלות שמה קץ להתקדמות המונגולית במזרח התיכון. לפי הגישה הזאת הקרב היה מכריע, ולכן ספרים פופולריים רבים רואים בו נקודת מפנה.
- ראובן עמיתי (1995) זה היה קרב אחד במלחמה ארוכה בין הממלוכים לאילחאנות, מ־1260 עד 1281. המונגולים ניצחו בחלק מהקרבות ונפסדו באחרים, והמלחמה נמשכה הרבה אחרי עין ג׳אלות.
שתי הדעות מחזיקות משהו נכון. הקרב היה אמיתי וחשוב, אבל המלחמה לא נגמרה בו. השאלה הפתוחה היא כמה הכריעו הבעיות של המונגולים עצמם: ירושה, אספקה ומרחק.
שאלה לבדיקה
איזה מהאירועים הבאים קרה אחרון?
התשובה: פורצת מלחמה בין ברכה להולאגו.. זה קרה בערך ב־1262, כשנתיים אחרי הקרב, ולכן הוא האחרון מבין הארבעה. קל לטעות ולראות בו סיבה ל־1260, אבל הוא בא אחריה.
שאלה לבדיקה
האם קרב עין ג׳אלות הציל את אירופה מהמונגולים?
התשובה: לא: המונגולים עזבו את מרכז אירופה ב־1242.. זו התשובה הנכונה. הפלישה למרכז אירופה נסתיימה ב־1242, ומסע 1260 כוון למצרים, לא לאירופה.
שאלה לבדיקה
מה עשו הפרנקים של עכו כשהצבא הממלוכי ביקש מעבר?
התשובה: הם נתנו לצבא לעבור ונשארו ניטרליים.. זו התשובה הנכונה. המקורות מסכימים על התוצאה, אבל לא על הנימוקים ועל מי החליט.
שאלה לבדיקה
למה כדאי לקרוא את הדיווח של אל־מקריזי בזהירות?
התשובה: הוא כתב כ־150 שנה אחר כך, לחצר הממלוכית.. זו התשובה הנכונה. כרוניקה שנכתבה כל כך מאוחר, לחצר שלה, צריכה להישקל מול מקורות אחרים.
שאלה לבדיקה
אילו סיבות נותנים המקורות המודרניים לכך שהולאגו הוביל את רוב צבאו מזרחה?
התשובה: הירושה, וחוסר באספקה.. זו התשובה הנכונה. המקורות המודרניים נותנים את שתי הסיבות האלה, והשיעור הזה לא טוען שאחת מהן הוכחה.
שאלה לבדיקה
איזו קביעה על הצבאות בעין ג׳אלות נתמכת בצורה הטובה ביותר?
התשובה: כוחו של קיטבוקא מוערך בכ־10,000 עד 20,000.. זה נתמך. ההערכות המודרניות נעות בין כ־10,000–12,000 ל־20,000 בערך, והשיעור מציין את מקורות המספרים למונגולים.
מונחים
- ממלוך חייל שנרכש כנער ועבר אימון צבאי, ואחר כך שוחרר והפך לקצין. הממלוכים היו מעמד השלטון הצבאי במצרים.
- סולטן שליט מוסלמי בעל סמכות מדינית וצבאית. בקהיר ישב הסולטן של מצרים.
- אמיר מפקד או אציל בכיר בחצר הממלוכית. האמירים היו המפקדים שתמכו בסולטן או הדיחו אותו.
- האילחאנות המדינה המונגולית בפרס, שהקים הולאגו ושנשלטה בידי יורשיו. שליטיה היו כפופים, בתיאוריה, לחאן הגדול.
- חאן תואר של שליטים מונגולים. החאן הגדול היה השליט העליון של האימפריה המונגולית.
- קוריולטאי אסיפה של נסיכים ומנהיגים מונגולים, שנקראה לבחור חאן גדול חדש או להחליט על מלחמה.
- כליף מנהיג מוסלמי שטען לירושת הנביא מוחמד. בשיעור הזה הכליף ישב בבגדאד.
- מס תשלום שנתי שמשלם שליט חלש לשליט חזק, כדי שלא יותקף.
- תרגיל הסחה מהלך מטעה, כמו נסיגה מדומה, שנועד לגרום לאויב לטעות לגבי מה שייעשה הלאה.
- שליח נציג רשמי ששולח שליט לשליט אחר, בדרך כלל כדי לנהל משא ומתן או להעביר דרישה.
- הפרנקים השם שבו כינו מוסלמים ומחברים אחרים בני התקופה את הנוצרים המערביים, ובעיקר את הצלבנים ואת מדינותיהם בלבנט. בעכו ישבו אדוני מה שנותר מהממלכה הצלבנית.
- הולאגו השליט המונגולי של פרס, אחיו של הח׳אן הגדול מונקה. צבאו כבש את בגדאד ושלח שליחים לקהיר.
- מונקה הח׳אן הגדול, ששלט על כל האימפריה המונגולית. מת ב־1259 במסע במזרח סין, ולא היה ברור מי יירש את התואר.
- קיטבוקא מפקד הצבא המונגולי בסוריה, נוצרי של כנסייה מזרחית. מת בעין ג׳אלות.
- קוטוז מפקד ממלוכי שהדיח את הסולטן הצעיר במצרים. הוא בחר לצאת צפונה לקרב, ונהרג באוקטובר 1260 בדרך חזרה לקהיר.
- ביברס מפקד ממלוכי, טורקי מעם הקיפצ׳ק, שנמכר פעם כעבד. אחר כך הפך לסולטן.
- אל־מקריזי היסטוריון שכתב בקהיר במאה ה־15, כ־150 שנה אחרי הקרב, מנקודת מבטה של חצר הסולטנים הממלוכית.
- רשיד א־דין פקיד בכיר בחצר המונגולית בפרס, שכתב על האירועים לשליטים שהעסיקו אותו.
- אל־מנצור עלי הסולטן הצעיר של מצרים, שהודח ב־1259 בידי הממלוכי קוטוז.
- בגדאד העיר שבה ישב הכליף, ראש הקהילה המוסלמית. הולאגו כבש אותה ב־1258.
- דמשק עיר בסוריה של היום. בזמן הקרב החזיקו בה המונגולים.
- עכו עיר נמל על החוף, מושב הפרנקים. הם נתנו מעבר לצבא הממלוכי ונשארו ניטרליים.
- אנטיוכיה עיר בצפון, שכנתם של הפרנקים. לפי מאמר מ־2020, קיבלה על עצמה שלטון מונגולי.
- קיליקיה ממלכה ארמנית בצפון, שכנתם של הפרנקים. לפי מאמר מ־2020, קיבלה על עצמה שלטון מונגולי.
- ח׳אנות הזהובה ח׳אנות מונגולית בצפון, שבה שלט ברכה. הוא נאבק עם הולאגו, בין השאר על בגדאד.
- ברכה שליט הח׳אנות הזהובה. כשנתיים אחרי הקרב בעין ג׳אלות פרצה ביניו לבין הולאגו מלחמה גלויה.
- נאיימן עם ממרכז אסיה, שממנו בא הנוצרי קיטבוקא.
- קיפצ׳ק עם טורקי מן הערבות של מרכז אסיה, שממנו בא ביברס.
- האימפריה המונגולית האימפריה הגדולה שהקימו המונגולים. אחרי מותו של מונקה לא היה ברור מי ירש את התואר שלו.
- מונגוליה מולדתם של המונגולים. שם היה אמור להתכנס הקוריולטאי, שיבחר את החאן הגדול הבא.
- מעיין חרוד מעיין שנובע בשולי הר הגלבוע. בערבית הוא נקרא עין ג׳אלות, ושם נערך הקרב.
- הר הגלבוע הר בצפון ישראל של היום. בשוליו נובע המעיין שבו נערך הקרב.
- עמק יזרעאל עמק בצפון ישראל של היום. הר הגלבוע מתרומם מעליו.
- נוצרי מזרחי נוצרי של כנסייה מזרחית, שלא כנסיית רומא. כך מתואר קיטבוקא.
- הלוח המוסלמי לוח השנים של העולם המוסלמי, שמתחיל במסעו של הנביא מוחמד ממכה. הקרב מתוארך גם לפיו.
מקורות
- Rashid al-Din, Jami al-Tawarikh (Compendium of Chronicles), trans. W. M. Thackston, Sources of Oriental Languages and Literatures 45 (1998–99)
- Al-Maqrizi, Kitab al-Suluk (Arabic chronicle, 15th century)
- Reuven Amitai-Preiss, Mongols and Mamluks: The Mamluk-Ilkhanid War, 1260–1281 (Cambridge University Press, 1995)
- G. Visoni, “Battle of Ain Jalut”, EBSCO Research Starters (2022)
קרדיט תמונות
- צילום: Almog, מעיין חרוד, 2009. יצירה עצמית; נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
- מיניאטורה ממסמך פרסי מן המאה ה־14, חתוכה בוויקישיתוף. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור
- הכליף אל־מוסתעסם מובא לפני הולאגו חאן, דף 89 ב, כתב יד פרסי משנת 1398. הספרייה הבריטית, Or. 2780. נחלת הכלל. · Public domain · דף המקור